אני חושבת שבחודשים האחרונים בחרת יותר מדי ללכת אחרי היחצנים והפסקת כמעט לבחור דברים על פי הקוראים שלך. מעבר לזה, כבר אין לך כמעט הצעות לבוש רציניות שלא כוללות קנייה מחו"ל. האם נשים שמנות חייבות לבחור לקנות מחו"ל ולהוציא מאות ואלפי שקלים? את מתיימרת לספק אופציה שפוייה והגיונית לנשים שמנות אבל בסופו של דבר את בוחרת לעיתים קרובות ללכת למקום הקל - שהוא דוגמיות של דברים שקנית בחו"ל (מה שלא רלוונטי לדעתי לחלק לא קטן מקוראייך) או לחילופין דברים שקיבלת בחינם. אם את מחליטה שאת רוצה להראות דרך להתלבש, רצוי שהיא תהיה שפוייה יותר וקצת פחות מסחרית. את קודם כל בשביל הקוראים או קודם כל בשביל להרוויח עוד כמה דברים חינם? כי בדרך כלל, זה נראה לצופה מהצד כאילו באת למטרה השנייה.
אוקי, אני חייבת לחלוק על הקוראת "אור", שכן אני לדוגמא, על אף שמעולם לא הזמנתי פריטים אונליין, תמיד משמח אותי לראות את מה ששרונה כן הזמינה ולדעת שזו אפשרות בשבילי. מה גם שמדובר לרוב בפריטים לא יקרים! לא הבנתי למה התכוונת ב"יותר שפוי ופחות מסחרי"... שרונה, נתחיל בזה שאני מתה על הבלוג שלך. אני הייתי רוצה לראות יותר תמונות שלך בבגדים. לפעמים מרוב דברים אחרים אני פחות רואה אותך לבושה, וחבל, כי זה מעניין אותי, וגם נותן לי פורפורציה לאיך אני איראה בלבוש דומה... ונותן השראה ורעיונות. לדוגמא, תמונות מההשקה של אייץ' אנד אם פחות מעניינות אותי, ויותר מעניין אותי לראות אותך מודדת משם דגמים. חוץ מזה, אני מאוד אוהבת לשמוע את הגיגייך בנושאים אין ספור, החל באיפור ועד סרטן השד, מהתמודדות עם המשקל, ועד אובדן ההורים. המשיכי כך!!! וזהו. רוצה הרבה תמונות שלך בבגדים. ואל תחשבי שאני אובססיבית לגבייך בבקשה :)
הייתי מצפה שאם המטרה של הבלוג היא להראות לקוראות שמנמנות איך להתלבש יפה, מה שתציגי לנו יהיו בגדים במחירים שפויים יותר ומארצנו הקטנטונת, כי לקנות בגדים מחו"ל בלי למדוד אותם ו/או במחירים גבוהים שלא ריאלי לקנות יותר מאולי פריט אחד כזה, קצת מפספס את המטרה. כנ"ל מוצרי קוסמטיקה וטיפוח שקנית בחו"ל. לא רלוונטי בעיניי.
אני למשל קונה בגדים במכירות סוף עונה, אחרת לא אוכל להרשות לעצמי יותר מדיי בגדים חדשים. אני מאמינה שאני ממש לא היחידה שקונה ככה. כנ"ל מוצרי קוסמטיקה. סביב החגים תמיד יש מבצעים גדולים ברשתות הפארם למיניהן, ואני מחכה להם.
לגבי ענייני היח"צנות, כל עוד יש גילוי נאות, ואצלך בהחלט יש, וכל עוד אין רוב לפוסטים מיחצ"נים, אני מקבלת את הנושא הזה. לגיטימי.
ולגבי סוגיית הטחינה - אני מאאאאאאד אוהבת טחינה בוורסיה המלוחה שלה, אבל ממש לא אוהבת טחינה בוורסיה מתוקה, שאז טעמה מזכיר חלבה. אני ממש לא אוהבת חלבה.
פוסטים עם לבוש שלך כל כך מלבבים ומעוררי השראה - ואני בכלל לא שמנה.
גם אוהבת את התמונות שלך מודדת דברים שלא מתאימים לך, ולאו דווקא מה לבשת/קנית בפועל.
אני גם חסידת הטוטאל לוק, לכן חובה!! עליך לכלול קוסמטיקה ואיפור בבלוג. עד עכשיו הוא בtop 3 של הבלוגים שאני אוהבת וקוראת באדיקות, הוא לא יומרני, אני לא חושבת שהשתמשת ולו פעם אחת במילה "אאוטפיט", את לא עוד נובו-סטייליסטית, מרענן!!
טוב - אז אני לא בדיוק קהל היעד של אופנה למידות גדולות אבל אני נהנית לראות תמונות של איך את עושה את זה, וכן - לשאוב השראה. במיוחד אוהבת את הפוסטים של המדידות שלך בחנויות - למשל דורותי פרקינס שאני זוכרת כרגע, מה מתאים, מה נראה טוב אבל לא באמת מונח וכו'. אלה טיפים שכל אחת בכל מידה צריכה ליישם - מה יהיה שימושי בסופו של דבר, מה אין מה לעשות איתו ומה לא באמת מונח. פוסטים בענייני קוסמטיקה לא מעניינים אותי כי אני מתאפרת אמנם מעט (אבל ממש מעט) אבל לגמרי לא קונה את כל השיווק האגרסיבי של חברות הקוסמטיקה בהקשר של טיפוחה עור. קרם הגנה וזהו. וכך הגעתי לגיל 40 עם עור מצויין - הכל גנטיקה בסופו של דבר. טחינה? מאוד אוהבת, גם חלבה. היות ועברתי לטבעונות, אני כמעט כל יום אוכלת במקום יוגורט עם פירות וגרנולה, טחינה מתוקה (גולמית עם מים וסילאן) עם גרנולה ופירות. אה לגבי אירועי יחצנות - בחילה עזה אוחזת בי למקרא התיאורים הללו - חס וחלילה לא בגללך אלא בגלל כל העולם הזה. מצד שני, את משקיעה כל כך הרבה בבלוג, אז למה לא לקטוף איזשהוא פרי?
טוב, קצת מעצבנת אותי הביקורת הראשונה (בגלל הצורה בעיקר, כי אפשר להעביר ביקורת גם בלי להיות חצופים).
לי בכלל לא אכפת על מה את כותבת, כל עוד את כותבת בשרונית נפלאה ומדוברת (או, כמה אור המונח "נצנוצאז'" הוסיף לחיי, והוא לא היחיד).
לא אכפת לי איך את מתלבשת, כי למרות שלא נראה לי שיש קווים משיקים לטעם שלנו בבגדים או לצורת הגוף שלנו, הדבר הכי טוב בבלוג הזה הוא שאת משדרת לנשים מכל הסוגים-גדלים-צבעים משהו בסגנון "שימו זין על הכל, תרגישו טוב עם הגוף שלכן", גם אם זה לא מה שאת מתכוונת.
הייתי רוצה לקרוא יותר בשבלוג, נקודה - כאילו, שמחה גדולה תהא לי אם יהיו עדכונים בתדירות גבוהה יותר (אבל זה נכון לגבי כל מה שאני נהנית לקרוא, זה לא כאילו את לא מעדכנת פה בתדירות גבוהה מספיק).
טחינה זה בסדר, בעיקר עם קציצות. התזונאית אמרה שזה בעיקר שומן ומאז זה יותר טעים.
הי שרונה, אני חדשה כאן והייתי רוצה לראות גם דברים שמתאימים ליותר מבוגרות שעדיין לא מעוניינות להראות כמו דודות. כל הדברים הצבעוניים/מקושקשים שאת אוהבת הם מקסימים אבל על אשה שעברה את גיל 40 הם יראו כמו בדיחה גרועה. מאחר ואני לא מצאתי בלוג של שמנות וזקנות, אנא תעזרי גם לנו
אני קוראת סמויה.התגובה של אור קוממה אותי מאוד וגרמה לי לרצות להגיב. אור, כשמישהו מבקש משוב,זה לא אומר שמותר להיות רעים וארסיים כלפיו.אפשר להגיד הכל,השאלה היא איך אומרים וגם מאיזה מקום אומרים את זה.על מה ולמה הרוע? הטון הציני והתוקפני?מה כבר קרה? שרונה, אני מקווה שתגובות מסוג זה לא ירפו את ידייך.בהצלחה נועה
מצחיק, דווקא רוב הפריטים מאסוס עולים הרבה פחות מהממוצע בארץ, והם האופציה הכי שפויה והגיונית שיש אחרי שמתגברים על הרתיעה הראשונה מרכישת בגדים באינטרנט. לא מצפה משרונה לקנות כל מיני זוועות בדיסקרט רק כדי להציג בגדים מהארץ. (: אני הכרתי את אסוס דרך הבלוג הזה וזה שינה לגמרי את הדרך בה אני קונה בגדים. אותו דבר לגבי מוצרי טיפוח - אין יותר פשוט מלהזמין בסטרוברינט, ויש מותגים שטוב לי להכיר לקראת הפעם הבאה בחו"ל. בעיני פוסטים שמשלבים בין דברים שהתקבלו מיחצ"נות לבין דברים שנקנו לבד הם דרך מעולה ואלגנטית להתמודד עם מתנות היח"צ מבלי להתחייב להחמיא ומבלי לתת משקל יתר בבלוג למוצרים בינוניים או פחות מעניינים.
ואת השאלה "האם נשים שמנות חייבות לבחור לקנות מחו"ל ולהוציא מאות ואלפי שקלים?" צריך להפנות לבעלי הרשתות בארץ ולא למי שמסקר את המצב (והתשובה כרגע היא, מה לעשות, כן).
התגובות לפוסט הזה נורא מעניינות, ברצינות. אור, הדס, בלי, מאיה - כן ירבו. אני אוהבת תגובות ארוכות ומפורטות (מי לא בעצם?..) הייתי שמחה לקרוא יותר עליך. לא אכפת לי אם מדובר בתמונות מהשקה, מיומך במשרד או מחוויות שופינג - אני פשוט אוהבת את ההיבט ה"יומני" של בלוגים, הכתיבה על אירועים דרך המסננת האישית של הכותב. פחות לטעמי - סקירות מוצרים. זה מאוד שימושי וחיוני, אבל פשוט פחות מדבר אלי. לא תמיד אני מתכוננת לקנות קרם הגנה וזקוקה להמלצה, אבל תמיד מעניין אותי איך אנשים חיים את חייהם :P
הי שרונה אני מאד אוהבת את הבלוג שלך. מבחינתי- יותר הגיגים לטובת פחות התעסקות ביחצנים, במוצרים שהם מקדמים +יותר בגדים שאת לובשת ותמונות שלך בהם- היה נחמד עוד יותר.
אני לא כותבת כאן כמעט, אבל אני נמנית על קוראיך הנלהבים ביותר מזה תקופה ארוכה. אני אוהבת את השפה משובבת הנפש שלך, את האופן שבו את משלבת את הביטויים הייחודיים שלך באורגניות בתוך משפט, כך שגם מי שלא טורח להיכנס למילון (הנפלא!) שלך, מבין ומערה אותם אל תוך שפתו שלו. אני אוהבת גם את ההנאה שבה את מתלבשת ואת התשוקה שלך לצבע וצורה. אני מרגישה שעליי לציין, כמו רבות כאן, שאיני שמנה כלל, אל הבלוג הגעתי בלי ציפיות בשעה של שיעמום, לאחר שסיימתי לסרוק את כל בלוגי האופנה בעברית דאז, ומתוך שלא לשמה, באתי לשמה. אני מצטרפת לחברות שאומרות שסריקת המוצרים היא הדבר הכי פחות מעניין בבלוג- אני לא משתמשת גדולה בתמרוקים ואיפור, וזה כנראה חלק גדול מהעניין, אבל משהו באופן המגזיני שבה סקירת המוצרים מוצגת (מעצם היותר) הופך את זה לקצת לאישה מדי לטעמי (אם כי אני מכירה בערך של ביקורת מוצרים נטולת פניות, וסומכת עליך לחלוטין שהיא כזו). אני מסכימה עם מרג'ורי- הפוסטים הטובים ביותר שלך הם אלה שעוסקים בך. הייתי רוצה לדעת עליך עוד הרבה דברים שאני מתביישת לשאול, אבל מקווה שתחשפי עם הזמן. אני בדעה אחת עם אלה שחושבות שיש קצת יותר מדי פוסטים שעוסקים באירועים יחצ"ניים למיניהם. אני לא שוללת את זה, אבל חושבת שכדאי להתמקד אך ורק באירועים מובחרים, כי הגודש קצת מלאה (אותי).
אני לא קהל היעד אבל אני קוראת כי מצחיק פה, לכן לא משנה לי על מה תכתבי. חוץ מעל טחינה, אני שונאת. נראה לי שאני אלרגית. נראה לי שתוך כדי שאני כותבת אני מקבלת פריחה...
כתבתי ביקורת על מה לא כל כך רלוונטי בעיניי ושכחתי לכתוב שאני אוהבת את הבלוג הזה, את צורת הכתיבה המשעשעת שלך, את הביטויים הייחודיים לך, שחלק נטבעו גם בי עם הזמן, והכי הכי הכי חשוב - אותך יקירתי!
אני חושבת שהבלוג שלך מדהים, כמות שהוא. מחד, יפה שאת שואלת מה בא לנו לקרוא יותר, אבל האמת היא שאני קוראת אותך ואת מה שאת כותבת בשביל שתפתיעי אותי (מה שקורא לא פעם) בכתיבה על דברים שלא חשבתי עליהם בכלל, או שלא חשבתי עליהם באופן שאת רואה אותם. יותר מכל אני רוצה שתישארי נאמנה לעצמך ושתיכתבי מתוך הנאה ולא מתוך רצון לרצות אותי או כל קורא אחר. ההנאה שלך לשתף, לספר וזה שהדברים מעניינים אותך, זה מה שהופך את הבלוג שלך לאהוב עלי כל כך. בבקשה אל תתמסחרי. תמי
הי שרונה, זו שוב תמי (כתבתי לך תגובה מוקדם יותר)ויש לי בקשה אחת לגבי הבלוג. לא פעם את עושה הגרלות של דברים מאוד נחמדים, אלא שכמו אצל בלוגרים אחרים, לא אחת את מבקשת מאיתנו לבצע כל מיני משימות בשביל הזכות להשתתף בהגרלה כשבעצם, אני, שקצת מאותגרת טכנולוגית, לא תמיד בטוחה שעמדתי בכל התנאים והבקשות ואין לי בעצם מושג אם הצלחתי להשתתף בכלל בהגרלה, או לא (בנתיים אף פעם לא זכיתי). אם יש דבר אחד שהייתי רוצה שתשני בבלוג, זה את התנאים להשתתפות בהגרלות. אם אפשר, תבקשי רק להשאיר הערה בפוסט הרלוונטי. זה יהיה ממש נחמד מצידך ויתן, לפחות לי, הרגשה שגם לי יש סיכוי לזכות, גם אם אני לא יודעת לעשות את כל הטריקים הטכנולוגיים הדרושים.
שרונה יקרה, מתה על הבלוג שלך ועל הכתיבה על כל נושא.. ברור שתמונות זה נפלא..וגם ההתייחסות לכלל מרכיבי האופנה - איפור,בישום ושאר ירקות.. גם אני אשמח ל"ריגול" תעשייתי אחרי בגדים שווים לשמנות בארצינו הקטנטונת..ולגבי אתרים מחו"ל - אם אפשר לגוון ולא רק אסוס.. ו..לא לרזות - הלחצת אותי..אשאר לי כך לבדי בעולם???
אם יורשה לי לתרום את השקל וחצי שלי לדיון, אז אני דווקא חושבת שהמלצותייך לגבי קניות ברשת מוסיפות מימד חשוב לבלוג.
דעתי אמנם משוחדת אבל אני בכל זאת מאמינה שההתעסקות במה שלא ניתן להשיג בארץ פותחת עיניים ודלתות עבור כל מי שחששה מהתחום הזה עד עכשיו.
הרי כשרואים שקנית שמלה נפלאה ב-150 ש"ח לצורך העניין מאסוס, שיושבת עלייך בול, ואת מספקת טיפים לביצוע רכישה נכונה, למה שזו לא תהיה אופציה שפוייה והגיונית?
אני חושבת שאת עושה שירות גדול לקוראות שלך.
גם אני אוהבת יותר את הפוסטים שבהם את מודדת, מנסה ומדווחת ופחות את הפוסטים של ההשקות, אבל אני חושבת שזה בעיקר כי אותן תמונות מופיעות בכל הבלוגים הידועים ולכן נוצרת תחושה של עומס, וזה לא מכוון ספציפית אלייך.
גם מדורי הטיפוח שלך מאוד מאוד חביבים בעיניי וכיף להיתקל בהם בתדירות גבוהה יותר.
גם אני קוראת סמויה אך יומיומית, חובבת מאוד את כתיבתך, שבעיקר מאוד משמחת אותי. אני נהנית לקרוא כל דבר שבא לך לכתוב, דיווחייך על מסיבות היחצנים, כולל בחירותיהם התמוהות, משעשעים אותי מאוד, גם צורתו של הבלוג מענגת וכל הפגישה עימו ככפית נוטלה בסוף יום ארוך. יש כמה נושאים שאשמח אם תוכלי לברר בשבילי,שם בתל אביב הגדולה, (אם טוב הדבר בעינייך ותנוח עלייך הרוח כמובן); האחד, מדוע, הו מדוע, החליטה דורין פרנקפורט השנה שלא לעשות מידה 5? כי במדפי חנות העודפים שלה בשוקן יש טונות של פריטים במידה 0 ו- 1 שאישה אינה קונה, אך ארבע וחמש - איין! דבר המוכיח כאלף עדים שלא השיקול המסחרי הנחה את החלטתה זו. האם ייתכן שמדובר בשמנאציות? השני, איפה מוצאים סנדלים ונעליים חינניים לכף רגל עבה וקרסול גזעי? והשלישי, למה עידית לא חוזרת לעשות בגדים? טוב, זו שאלה דבילית, אבל ברצינות, הייתי שמחה לסקירה של חנויות שמחזיקות מידות גדולות - סגנונן, מחיריהן ועוד. תודה על השמחה, הצבעוניות הכנות והענייניות, מאחלת עוד מלא שמחות של ימי חולין!
אני חושבת שבחודשים האחרונים בחרת יותר מדי ללכת אחרי היחצנים והפסקת כמעט לבחור דברים על פי הקוראים שלך. מעבר לזה, כבר אין לך כמעט הצעות לבוש רציניות שלא כוללות קנייה מחו"ל.
השבמחקהאם נשים שמנות חייבות לבחור לקנות מחו"ל ולהוציא מאות ואלפי שקלים? את מתיימרת לספק אופציה שפוייה והגיונית לנשים שמנות אבל בסופו של דבר את בוחרת לעיתים קרובות ללכת למקום הקל - שהוא דוגמיות של דברים שקנית בחו"ל (מה שלא רלוונטי לדעתי לחלק לא קטן מקוראייך) או לחילופין דברים שקיבלת בחינם.
אם את מחליטה שאת רוצה להראות דרך להתלבש, רצוי שהיא תהיה שפוייה יותר וקצת פחות מסחרית.
את קודם כל בשביל הקוראים או קודם כל בשביל להרוויח עוד כמה דברים חינם? כי בדרך כלל, זה נראה לצופה מהצד כאילו באת למטרה השנייה.
אוקי, אני חייבת לחלוק על הקוראת "אור", שכן אני לדוגמא, על אף שמעולם לא הזמנתי פריטים אונליין, תמיד משמח אותי לראות את מה ששרונה כן הזמינה ולדעת שזו אפשרות בשבילי. מה גם שמדובר לרוב בפריטים לא יקרים! לא הבנתי למה התכוונת ב"יותר שפוי ופחות מסחרי"...
השבמחקשרונה, נתחיל בזה שאני מתה על הבלוג שלך.
אני הייתי רוצה לראות יותר תמונות שלך בבגדים. לפעמים מרוב דברים אחרים אני פחות רואה אותך לבושה, וחבל, כי זה מעניין אותי, וגם נותן לי פורפורציה לאיך אני איראה בלבוש דומה... ונותן השראה ורעיונות. לדוגמא, תמונות מההשקה של אייץ' אנד אם פחות מעניינות אותי, ויותר מעניין אותי לראות אותך מודדת משם דגמים.
חוץ מזה, אני מאוד אוהבת לשמוע את הגיגייך בנושאים אין ספור, החל באיפור ועד סרטן השד, מהתמודדות עם המשקל, ועד אובדן ההורים. המשיכי כך!!!
וזהו. רוצה הרבה תמונות שלך בבגדים. ואל תחשבי שאני אובססיבית לגבייך בבקשה :)
אני מסכימה עם אור בחלק מדבריה.
השבמחקהייתי מצפה שאם המטרה של הבלוג היא להראות לקוראות שמנמנות איך להתלבש יפה, מה שתציגי לנו יהיו בגדים במחירים שפויים יותר ומארצנו הקטנטונת, כי לקנות בגדים מחו"ל בלי למדוד אותם ו/או במחירים גבוהים שלא ריאלי לקנות יותר מאולי פריט אחד כזה, קצת מפספס את המטרה.
כנ"ל מוצרי קוסמטיקה וטיפוח שקנית בחו"ל. לא רלוונטי בעיניי.
אני למשל קונה בגדים במכירות סוף עונה, אחרת לא אוכל להרשות לעצמי יותר מדיי בגדים חדשים. אני מאמינה שאני ממש לא היחידה שקונה ככה.
כנ"ל מוצרי קוסמטיקה. סביב החגים תמיד יש מבצעים גדולים ברשתות הפארם למיניהן, ואני מחכה להם.
לגבי ענייני היח"צנות, כל עוד יש גילוי נאות, ואצלך בהחלט יש, וכל עוד אין רוב לפוסטים מיחצ"נים, אני מקבלת את הנושא הזה. לגיטימי.
ולגבי סוגיית הטחינה - אני מאאאאאאד אוהבת טחינה בוורסיה המלוחה שלה, אבל ממש לא אוהבת טחינה בוורסיה מתוקה, שאז טעמה מזכיר חלבה. אני ממש לא אוהבת חלבה.
♥
אני אוהבת אותך כמו שאת, אבל אני הכי אוהבת פוסטים עם תמונות.
השבמחקאני כל כך עם הדס,
השבמחקפוסטים עם לבוש שלך כל כך מלבבים ומעוררי השראה - ואני בכלל לא שמנה.
גם אוהבת את התמונות שלך מודדת דברים שלא מתאימים לך, ולאו דווקא מה לבשת/קנית בפועל.
אני גם חסידת הטוטאל לוק, לכן חובה!! עליך לכלול קוסמטיקה ואיפור בבלוג. עד עכשיו הוא בtop 3 של הבלוגים שאני אוהבת וקוראת באדיקות, הוא לא יומרני, אני לא חושבת שהשתמשת ולו פעם אחת במילה "אאוטפיט", את לא עוד נובו-סטייליסטית, מרענן!!
טוב - אז אני לא בדיוק קהל היעד של אופנה למידות גדולות אבל אני נהנית לראות תמונות של איך את עושה את זה, וכן - לשאוב השראה.
השבמחקבמיוחד אוהבת את הפוסטים של המדידות שלך בחנויות - למשל דורותי פרקינס שאני זוכרת כרגע, מה מתאים, מה נראה טוב אבל לא באמת מונח וכו'. אלה טיפים שכל אחת בכל מידה צריכה ליישם - מה יהיה שימושי בסופו של דבר, מה אין מה לעשות איתו ומה לא באמת מונח.
פוסטים בענייני קוסמטיקה לא מעניינים אותי כי אני מתאפרת אמנם מעט (אבל ממש מעט) אבל לגמרי לא קונה את כל השיווק האגרסיבי של חברות הקוסמטיקה בהקשר של טיפוחה עור. קרם הגנה וזהו. וכך הגעתי לגיל 40 עם עור מצויין - הכל גנטיקה בסופו של דבר.
טחינה? מאוד אוהבת, גם חלבה.
היות ועברתי לטבעונות, אני כמעט כל יום אוכלת במקום יוגורט עם פירות וגרנולה, טחינה מתוקה (גולמית עם מים וסילאן) עם גרנולה ופירות.
אה לגבי אירועי יחצנות - בחילה עזה אוחזת בי למקרא התיאורים הללו - חס וחלילה לא בגללך אלא בגלל כל העולם הזה. מצד שני, את משקיעה כל כך הרבה בבלוג, אז למה לא לקטוף איזשהוא פרי?
טוב, קצת מעצבנת אותי הביקורת הראשונה (בגלל הצורה בעיקר, כי אפשר להעביר ביקורת גם בלי להיות חצופים).
השבמחקלי בכלל לא אכפת על מה את כותבת, כל עוד את כותבת בשרונית נפלאה ומדוברת (או, כמה אור המונח "נצנוצאז'" הוסיף לחיי, והוא לא היחיד).
לא אכפת לי איך את מתלבשת, כי למרות שלא נראה לי שיש קווים משיקים לטעם שלנו בבגדים או לצורת הגוף שלנו, הדבר הכי טוב בבלוג הזה הוא שאת משדרת לנשים מכל הסוגים-גדלים-צבעים משהו בסגנון "שימו זין על הכל, תרגישו טוב עם הגוף שלכן", גם אם זה לא מה שאת מתכוונת.
הייתי רוצה לקרוא יותר בשבלוג, נקודה - כאילו, שמחה גדולה תהא לי אם יהיו עדכונים בתדירות גבוהה יותר (אבל זה נכון לגבי כל מה שאני נהנית לקרוא, זה לא כאילו את לא מעדכנת פה בתדירות גבוהה מספיק).
טחינה זה בסדר, בעיקר עם קציצות. התזונאית אמרה שזה בעיקר שומן ומאז זה יותר טעים.
עלי והצליחי,
נ'.
הי שרונה, אני חדשה כאן והייתי רוצה לראות גם דברים שמתאימים ליותר מבוגרות שעדיין לא מעוניינות להראות כמו דודות. כל הדברים הצבעוניים/מקושקשים שאת אוהבת הם מקסימים אבל על אשה שעברה את גיל 40 הם יראו כמו בדיחה גרועה. מאחר ואני לא מצאתי בלוג של שמנות וזקנות, אנא תעזרי גם לנו
השבמחקאני קוראת סמויה.התגובה של אור קוממה אותי מאוד וגרמה לי לרצות להגיב. אור, כשמישהו מבקש משוב,זה לא אומר שמותר להיות רעים וארסיים כלפיו.אפשר להגיד הכל,השאלה היא איך אומרים וגם מאיזה מקום אומרים את זה.על מה ולמה הרוע? הטון הציני והתוקפני?מה כבר קרה? שרונה, אני מקווה שתגובות מסוג זה לא ירפו את ידייך.בהצלחה נועה
השבמחקמצחיק, דווקא רוב הפריטים מאסוס עולים הרבה פחות מהממוצע בארץ, והם האופציה הכי שפויה והגיונית שיש אחרי שמתגברים על הרתיעה הראשונה מרכישת בגדים באינטרנט. לא מצפה משרונה לקנות כל מיני זוועות בדיסקרט רק כדי להציג בגדים מהארץ. (: אני הכרתי את אסוס דרך הבלוג הזה וזה שינה לגמרי את הדרך בה אני קונה בגדים. אותו דבר לגבי מוצרי טיפוח - אין יותר פשוט מלהזמין בסטרוברינט, ויש מותגים שטוב לי להכיר לקראת הפעם הבאה בחו"ל. בעיני פוסטים שמשלבים בין דברים שהתקבלו מיחצ"נות לבין דברים שנקנו לבד הם דרך מעולה ואלגנטית להתמודד עם מתנות היח"צ מבלי להתחייב להחמיא ומבלי לתת משקל יתר בבלוג למוצרים בינוניים או פחות מעניינים.
השבמחקואת השאלה "האם נשים שמנות חייבות לבחור לקנות מחו"ל ולהוציא מאות ואלפי שקלים?" צריך להפנות לבעלי הרשתות בארץ ולא למי שמסקר את המצב (והתשובה כרגע היא, מה לעשות, כן).
התגובות לפוסט הזה נורא מעניינות, ברצינות. אור, הדס, בלי, מאיה - כן ירבו. אני אוהבת תגובות ארוכות ומפורטות (מי לא בעצם?..)
השבמחקהייתי שמחה לקרוא יותר עליך.
לא אכפת לי אם מדובר בתמונות מהשקה, מיומך במשרד או מחוויות שופינג - אני פשוט אוהבת את ההיבט ה"יומני" של בלוגים, הכתיבה על אירועים דרך המסננת האישית של הכותב.
פחות לטעמי - סקירות מוצרים. זה מאוד שימושי וחיוני, אבל פשוט פחות מדבר אלי. לא תמיד אני מתכוננת לקנות קרם הגנה וזקוקה להמלצה, אבל תמיד מעניין אותי איך אנשים חיים את חייהם :P
הי שרונה
השבמחקאני מאד אוהבת את הבלוג שלך. מבחינתי- יותר הגיגים לטובת פחות התעסקות ביחצנים, במוצרים שהם מקדמים +יותר בגדים שאת לובשת ותמונות שלך בהם- היה נחמד עוד יותר.
היי שרונה!
השבמחקאני לא כותבת כאן כמעט, אבל אני נמנית על קוראיך הנלהבים ביותר מזה תקופה ארוכה. אני אוהבת את השפה משובבת הנפש שלך, את האופן שבו את משלבת את הביטויים הייחודיים שלך באורגניות בתוך משפט, כך שגם מי שלא טורח להיכנס למילון (הנפלא!) שלך, מבין ומערה אותם אל תוך שפתו שלו. אני אוהבת גם את ההנאה שבה את מתלבשת ואת התשוקה שלך לצבע וצורה. אני מרגישה שעליי לציין, כמו רבות כאן, שאיני שמנה כלל, אל הבלוג הגעתי בלי ציפיות בשעה של שיעמום, לאחר שסיימתי לסרוק את כל בלוגי האופנה בעברית דאז, ומתוך שלא לשמה, באתי לשמה.
אני מצטרפת לחברות שאומרות שסריקת המוצרים היא הדבר הכי פחות מעניין בבלוג- אני לא משתמשת גדולה בתמרוקים ואיפור, וזה כנראה חלק גדול מהעניין, אבל משהו באופן המגזיני שבה סקירת המוצרים מוצגת (מעצם היותר) הופך את זה לקצת לאישה מדי לטעמי (אם כי אני מכירה בערך של ביקורת מוצרים נטולת פניות, וסומכת עליך לחלוטין שהיא כזו). אני מסכימה עם מרג'ורי- הפוסטים הטובים ביותר שלך הם אלה שעוסקים בך. הייתי רוצה לדעת עליך עוד הרבה דברים שאני מתביישת לשאול, אבל מקווה שתחשפי עם הזמן.
אני בדעה אחת עם אלה שחושבות שיש קצת יותר מדי פוסטים שעוסקים באירועים יחצ"ניים למיניהם. אני לא שוללת את זה, אבל חושבת שכדאי להתמקד אך ורק באירועים מובחרים, כי הגודש קצת מלאה (אותי).
אני לא קהל היעד אבל אני קוראת כי מצחיק פה, לכן לא משנה לי על מה תכתבי.
השבמחקחוץ מעל טחינה, אני שונאת.
נראה לי שאני אלרגית.
נראה לי שתוך כדי שאני כותבת אני מקבלת פריחה...
אני מרגישה שאני צריכה להוסיף כמה מילים...
השבמחקכתבתי ביקורת על מה לא כל כך רלוונטי בעיניי ושכחתי לכתוב שאני אוהבת את הבלוג הזה, את צורת הכתיבה המשעשעת שלך, את הביטויים הייחודיים לך, שחלק נטבעו גם בי עם הזמן, והכי הכי הכי חשוב - אותך יקירתי!
מתנצלת שאת החלק הכי חשוב שכחתי לציין ♥♥♥
אני חושבת שהבלוג שלך מדהים, כמות שהוא.
השבמחקמחד, יפה שאת שואלת מה בא לנו לקרוא יותר, אבל האמת היא שאני קוראת אותך ואת מה שאת כותבת בשביל שתפתיעי אותי (מה שקורא לא פעם) בכתיבה על דברים שלא חשבתי עליהם בכלל, או שלא חשבתי עליהם באופן שאת רואה אותם.
יותר מכל אני רוצה שתישארי נאמנה לעצמך ושתיכתבי מתוך הנאה ולא מתוך רצון לרצות אותי או כל קורא אחר. ההנאה שלך לשתף, לספר וזה שהדברים מעניינים אותך, זה מה שהופך את הבלוג שלך לאהוב עלי כל כך.
בבקשה אל תתמסחרי.
תמי
הי שרונה, זו שוב תמי (כתבתי לך תגובה מוקדם יותר)ויש לי בקשה אחת לגבי הבלוג. לא פעם את עושה הגרלות של דברים מאוד נחמדים, אלא שכמו אצל בלוגרים אחרים, לא אחת את מבקשת מאיתנו לבצע כל מיני משימות בשביל הזכות להשתתף בהגרלה כשבעצם, אני, שקצת מאותגרת טכנולוגית, לא תמיד בטוחה שעמדתי בכל התנאים והבקשות ואין לי בעצם מושג אם הצלחתי להשתתף בכלל בהגרלה, או לא (בנתיים אף פעם לא זכיתי).
השבמחקאם יש דבר אחד שהייתי רוצה שתשני בבלוג, זה את התנאים להשתתפות בהגרלות. אם אפשר, תבקשי רק להשאיר הערה בפוסט הרלוונטי. זה יהיה ממש נחמד מצידך ויתן, לפחות לי, הרגשה שגם לי יש סיכוי לזכות, גם אם אני לא יודעת לעשות את כל הטריקים הטכנולוגיים הדרושים.
אני מאוד אוהבת סקירות מוצרים. ותמונות. מה שפחות מדבר אלי זה אקססוריז. בכל מקרה, זה אחד הבלוגים הכי הכי כיפיים :)
השבמחקוגם - מתה על טחינה. איך מפסיקים?
שרונה יקרה,
השבמחקמתה על הבלוג שלך ועל הכתיבה על כל נושא..
ברור שתמונות זה נפלא..וגם ההתייחסות לכלל מרכיבי האופנה - איפור,בישום ושאר ירקות..
גם אני אשמח ל"ריגול" תעשייתי אחרי בגדים שווים לשמנות בארצינו הקטנטונת..ולגבי אתרים מחו"ל - אם אפשר לגוון ולא רק אסוס..
ו..לא לרזות - הלחצת אותי..אשאר לי כך לבדי בעולם???
אם יורשה לי לתרום את השקל וחצי שלי לדיון, אז אני דווקא חושבת שהמלצותייך לגבי קניות ברשת מוסיפות מימד חשוב לבלוג.
השבמחקדעתי אמנם משוחדת אבל אני בכל זאת מאמינה שההתעסקות במה שלא ניתן להשיג בארץ פותחת עיניים ודלתות עבור כל מי שחששה מהתחום הזה עד עכשיו.
הרי כשרואים שקנית שמלה נפלאה ב-150 ש"ח לצורך העניין מאסוס, שיושבת עלייך בול, ואת מספקת טיפים לביצוע רכישה נכונה, למה שזו לא תהיה אופציה שפוייה והגיונית?
אני חושבת שאת עושה שירות גדול לקוראות שלך.
גם אני אוהבת יותר את הפוסטים שבהם את מודדת, מנסה ומדווחת ופחות את הפוסטים של ההשקות, אבל אני חושבת שזה בעיקר כי אותן תמונות מופיעות בכל הבלוגים הידועים ולכן נוצרת תחושה של עומס, וזה לא מכוון ספציפית אלייך.
גם מדורי הטיפוח שלך מאוד מאוד חביבים בעיניי וכיף להיתקל בהם בתדירות גבוהה יותר.
גם אני קוראת סמויה אך יומיומית, חובבת מאוד את כתיבתך, שבעיקר מאוד משמחת אותי. אני נהנית לקרוא כל דבר שבא לך לכתוב, דיווחייך על מסיבות היחצנים, כולל בחירותיהם התמוהות, משעשעים אותי מאוד, גם צורתו של הבלוג מענגת וכל הפגישה עימו ככפית נוטלה בסוף יום ארוך.
השבמחקיש כמה נושאים שאשמח אם תוכלי לברר בשבילי,שם בתל אביב הגדולה, (אם טוב הדבר בעינייך ותנוח עלייך הרוח כמובן); האחד, מדוע, הו מדוע, החליטה דורין פרנקפורט השנה שלא לעשות מידה 5? כי במדפי חנות העודפים שלה בשוקן יש טונות של פריטים במידה 0 ו- 1 שאישה אינה קונה, אך ארבע וחמש - איין! דבר המוכיח כאלף עדים שלא השיקול המסחרי הנחה את החלטתה זו. האם ייתכן שמדובר בשמנאציות? השני, איפה מוצאים סנדלים ונעליים חינניים לכף רגל עבה וקרסול גזעי? והשלישי, למה עידית לא חוזרת לעשות בגדים? טוב, זו שאלה דבילית, אבל ברצינות, הייתי שמחה לסקירה של חנויות שמחזיקות מידות גדולות - סגנונן, מחיריהן ועוד.
תודה על השמחה, הצבעוניות הכנות והענייניות,
מאחלת עוד מלא שמחות של ימי חולין!