‏הצגת רשומות עם תוויות לוקיטה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לוקיטה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 בינואר 2019

לשנה הבאה בג'רוזליים


2019 שמחה לכולם! האם, כנהוג במקומותינו, קיבלתם החלטות לשנה החדשה? לחזור למידת הג'ינס של התיכון? להתמנות סוף סוף למנכ"לית? להביא לעולם ילד בכור? להתחתן עם מייקל נסיך מולדביה? באשר לי, אני חושבת שהגיע הזמן להתחייב לעדכן את השבלוג פעמיים בחודש וגם מקווה לפגוש את יהויפלין (ראו ערך, הממ אולי אעדכן את התמונה באמת) בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנה, מה שאומר שיש סיכוי של 50% שאממש 50% מהחלטותיי לשנה החדשה, ותודו שזה גבוה בהרבה מסיכויי להוריד 20 קילו ממנכ"לית בכורה.

בכל מקרה, הצעד הראשון הפשוט ביותר בדרכי להחלטה מספר אחת הוא להעלות מה לבשתי בתשעת אלפים השנים האחרונות, וזאת אעשה תכף ומיד. 

תלבושת לתאטרון
חולצה של טולה
מיזע אפור של נקסט (לא מצולם אבל היה קר בחוץ)
חצאית מאסוס
סטן סמית אפורות של אדידס


שמעו, חצאית הניצנוצאז' הזו בוהקת בקנה מידה לא סביר בשיט. במונית בדרך לתאטרון היא עשתה מופע אורקולי שהיה משכנע את כל עדת ישראל להשמיד את עגל הזהב (ולעבוד אותה במקום). היא כל כך נוצצת שכל מי שמסתכל עליה ישירות מתעוור מיד. היא כל כך נוצצת שרואים אותה מהירח בעין בלתי מזויינת. הדרך היחידה שאני מכירה להתמודד עם בגד כזה היא להקיף אותו בפריטים האפורים ביותר שיש לי ברפרטואר. הטישרט האפור של טולה היה בכביסה אז הלכתי על שחור במקום. במקום מעיל לבשתי מיזע גדול ואפור כהה נטול כל קישוטים והלכתי על נעלים ועגילים מינימליים ככל האפשר. התוצאה - אש יא גולש!

תלבושת ליציאה קז'ואלית
גופיה של טליה
שמלה של חיה ניר לכתומנטה (יד שניה)
ג'ינס צמוד מנקסט
הבלאנדסטון הקדושים


לעתים קרובות שואלים אותי שרונה, איך את לובשת כל מה שבא לך וזה עדין נראה הגיוני? התשובה היא - צמדו כל בגד, לא משנה מה הוא, עם הנעלים הכי גסות שיש לכם ואז הוא יהפוך למשהו אחר וסביר במידה לא סבירה. אני נוהגת לעשות את זה עם הבלאנדסטון הקדושים או עם סניקרז (עדינות או מטורללות, תלוי בבגד). עכשיו קניתי בלונדון, אגב, מחוכים ושמלה ויקטוריאנית מתחרה בצבע קרם. חכו לראות איך אני משלבת אותם עם ג'ינס קרוע ובלאנדסטון. 

השמלה בכל מקרה, שקופה ומהממת ואסימטרית ואני פשוט לא מאמינה שכתומנטה, שהיתה בולעת את משכורתי כשהייתי בת עשרים וקצת, היא עכשיו וינטאז' ועוד כזה נדיר. קניתי אותה מחברה שירדה המון במשקל (נבלה!) והחליטה בעקבות זאת להחליף את כל המלתחה (שתהיה בריאה!) ואני חוגגת עליה שחבלז.

תלבושת לפגישות 
מכנסים של טולה
חולצה של מוטיף
מיזע מנקסט
תיק של Lazy Oaf
הבלאנדסטון הקדושים


אני אוהבת מכנסים רחבים, כידוע, ואלה החורפיים החדשים של טולה מוצלחים ביותר, מה גם שזה הבגד היחיד שיש לי בצבע הזה. חשבתי שיהיה נחמד ללבוש לעבודה שילוב של ורוד וחום חיוורים מאד ואכן כך היה. התיק הוא מקולקציית החורף של לייזי והוא דומה לדוב עם פרצופים, שזה אחלה. בנוסף לאוזניים יש בו מקום רב להפתיע ורצועה ארוכה מאז שמתאימה לאלכסון גם לשמנות/גבוהות כמוני.

דיס דוב איז גואינג פלייסז
תלבושת ליום עבודה
שמלה של לוקיטה
סריג של טולה
צמודונים מנקסט
בחיים לא תנחשו אילו נעליים


טוב, מה אתם רוצים ממני? קניתי את הנעלים האלה בגלל יהויפלין ואז גיליתי שהן הדבר הכי נוח בעולם ומתאימות לכל הבגדים שיש (למרות שיש לי חברה שחושבת שהן גבריות ומגעילות) ועמידות לגשם וממילא 90% מהוויוורק נועלים בלאנדסטון. אקיצר, תתמודדו. בכל מקרה, אני חושבת שאני צריכה ללבוש יותר שמלות קצרות. במיוחד כשהן עשויות מבד שמיכי כמו זו של לוקיטה.

תלבושת לביקור בכפר
מכנסים של טולה
חולצה של טולה
קימונו מבל וסו
אוי שכחו מזה



אוי הקימונו הזה. כמה שרציתי אותו, ואז קניתי אותו, ואז לא הצלחתי ללבוש אותו כמעט שנה כי לא היה מזג אויר מתאים! כשקריר הוא דק מדי, כשחם אין סיכוי שאערים על עצמי שכבה מיותרת. בקיצור, הוא שכב בארון ובכה עד שביום שישי אחד בתחילת דצמבר היה פתאום מזג אויר מושלם לקימונו ועוד ביום שתכננו לנסוע למכירה בכפר, שם את פשוט יודעת שכל הנשים ילבשו קימונואים ויענדו שרשראות זהב עדינות מוערמות כאלה. אז כן, זה בגד שלובשים פעם בשנה, אבל כמה מחמאות שקיבלתי עליו ווי ווי.

מה לובשים בלונדון בדצמבר 
ג'ינס מאסוס
מעיל עצום מאסוס
חולצה של מותק
עזבו אותי באמא'שכם


שמעו, המעיל הזה מעיק ברמות כשצריך להחזיק אותו (הסתובבתי בפריימרק עם עגלה מלאה במעיל ועליה מגדל מאוזן היטב של פיג'מות רכות ותחתונים 100% כותנה שעולים בארץ פי 10 וזה לא היה דומה לנוח אפילו) אבל ברב המקומות בלונדון יש מקומות ייעודיים למעילים ובחוץ היה קור כלבים. לפיכך, ולאחר שהמעיל שלבשתי לפולין וגרמניה שנה שעברה החזיר נשמתו לבורא, זו הוכיחה את עצמה כקניה מעולה, מה גם שקניתי אותו בסייל מטורף באסוס שנה שעברה. מה שכן, אני בספק אם אין פעם אלבש אותו בישראל.

תלבושת לשיטוטים בלונדון
סוודר של Lazy Oaf
כובע וצעיף ישנים מלא זוכרת איפה
ג'ינס מאסוס
ילקוט מאמזון
עם הפה הזה אתם מנשקים את אמא שלכם??


זה לא שלג, זו פיקציה. גאון כזה או אחר הציב בכיכר בשוק קמדן מכונת שלג וכל העוברים והשבים דרסו זה את זו כדי להצטלם תחתיה. בכל מקרה, ביום הזה החלטתי, בידיעה שאני עומדת להסתובב בתוך ומחוץ לשוק במשך שעות, שאין בכוונתי לסחוב את מעיל הכבירים ביד ובחרתי לסכן נפשי עם סוודר עבה בלבד. זה הלך לא רע למען האמת, בפרט שידעתי שלפני שנצא שוב בלילה נחזור למלון ואוכל להתאחד עם מעילי שניה לפני שאהפוך לנציבת קרח.

הסוודר, במידה ולא הבחנתם, מעוטר בהמבורגר עם מצב רוח מצוין.

הוא חושק בי או סתם מרוצה לראות אותי? טבעוני בכל מקרה הוא לא
תלבושת לשנה החדשה
סוודר מאסוס 
ג'ינס מאסוס 
עגילים של פאולה לפידות
נשבעת לכם שנעלתי סניקרז של D.A.T.E


את השנה החדשה יש לקדם עם חברים אהובים וכך עשיתי במהלך כל יומה האחרון של שנת 2018. את הסוודר הענק והרך עד גיחוך הזה קניתי במחלקת המידות הגדולות לגברים של אסוס, מה שבא ללמדנו. מענין שהטעם שלי השתנה עד כדי כך שאני ממש סבבה עם ללבוש בגדים של תיכוניסטיות, מה שדעתי לא סבלה במשך עשרים ומשהו השנים האחרונות.

כפי שאתם רואים, אני ממשיכה בנחישות לגדל את שיער השיבה שלי
אם שרדתם עד כאן, כל הכבוד לכם ושנה טובה! את האיסנטושבלוג, אגב, אני מעדכנת בתדירות קבועה לחלוטין ואתם מוזמנים לעקוב אחריו במידה וטרם עשיתם זאת, דבר שיעזור לכם לנהל מעקב סטטיסטי אחר כמות הפעמים שאני נועלת אוי לכו תציקו למישהו אחר.

יום ראשון, 17 ביוני 2018

ורודה אני ונאווה בנות ירושמשהו


לאחרונה, אודה ולא אבוש, אני מעמיסה וורודים. זה התחיל בזה שאני ורודה, המשיך בכך שרכשתי סוף סוף סנדלים למרות (ואולי בגלל) שהם ורודים ונגמר בתיק ורוד אחד אותו אני גורבת לאחרונה מסביב לשעון. אז אמנם לא כל התלבושות שתראו ברשומה הזו ורודות, אבל הן הולכות ומוורידות לקראת הסוף שהוא סוג של קרשנדו שלא ברא השטן. מוכנים לראות מה לבשתי בזמן האחרון? יפה וטוב, הנה אנו מתחילים.

תלבושת ליום עבודה 
סרבל של לוקיטה
מגפוני בלאנדסטון


האוברול הזה מצוין לעונה החמה כי הוא דק ודומה לשמלה אבל מגיע עם הפרדה בין הירכיים השמנות, הידד! עם זאת, הבנתי לאחרונה לזוועתי שהמגפונים האהובים עליי הם ככל הנראה הסיבה לכאבים עזים בכף הרגל מהם סבלתי בחודשים האחרונים (שהתחילו ביום שקניתי אותם ועברו לאטם במהלך שלושת השבועות האחרונים, בהם לא נעלתי אותם - ואם זה לא רמז..). אני לא יודעת למה קוללתי בחוסר התאמה לנעלים שאמורות להיות מהנוחות ביקום ותוהה אם יש סיכוי להצלה או שהגיע הזמן להמיר אותם לאגרטלים. אני צריכה לחשוב על זה.

תלבושת ליציאה
שמלה מאסוס
גופיה של אתא
שרשרת מה. שטרן
סניקרז של נייקי


זוכרים שאמרתי שאלבש את השמלה שקניתי לפורים עם גופיית סבא וסניקרז? אז הנה, עשיתי זאת ונהיתי מכל רגע. אין בעולם כולו דבר מלבב יותר מטול טול וטול ואתם יודעים את זה.

תלבושת לאירוע חגיגי
שמלה של דנה סידי
גרבונים
מגפיים איטלקיים כלשהם (משנת טיכו)
עגילים מאסוס


זה הזמן להודות לאל, קוראים יקרים, שהתמונה לא באמת משקפת כמה שהשמלה הזו מנצנצת. למעשה, המשכתי לנקות את השובל שהשאירה אחריה שבוע אחרי שלבשתי אותה. אבל מה זה לעומת ניץ נוץ וכיסים נוחים לשים טישו (אני אוהבת טישו).

תלבושת ליומולדת של ליפז
חולצה של Pink Clubwear (ישנה)
מכנסונים מגאפ
עגילים מזארה
תיק של COS
סניקרז של נייקי


חגיגת יום ההולדת של ליפז נערכה בסיום שבוע מתיש במיוחד עבורי ונזקקתי לשיפור מיידי של מצב הרוח לרגל המסיבה. לאחר חצי שעה של חיטוטים מתישים ומדידות אינסופיות לכאורה של בגדים שלא התאימו או ביאסו אותי או גם לא התאימו וגם ביאסו אותי, שלפתי את חולצת הפלא הזו והופ חזר האור לעיניי. אין בקרב הרואים (ואני חושדת שגם בקרב לקויי הראיה) אדם שנותר אדיש לנוכח החולצה הזו וזה נחמד. היא אמנם מבליטה את הבטן אבל למי אכפת, כשהיא כה ורודה ומרופרפת ואסימטרית. ממש תענוג ללבוש אותה והייתי עושה זאת לעתים קרובות בהרבה לולא היתה מסוג הבגדים ש-once ראית לא שכחת וככזו מחייבת לבישה באינטרוולים ארוכים.

תלבושת ליום פגישות
חולצה של טולה
מכנסים מאסוס
אותן הסניקרז מאותו הנייקי


אני מודה שהתלבטתי אם הגיוני ללבוש שילוב צבעים כזה ליום ליום שעיקרו פגישות בנושאי עבודה, אבל לבסוף החלטתי שכן כי חם מדי ללבוש בגדים כהים, כהרגלי בנוהל. החולצה אמורה היתה להיות טישרט בגזרה צרה ופשוטה יותר מפוספס באדום ולבן, אבל כשהוצאתי אותו מהארון גיליתי שהפתעה! זו לא החולצה שחשבתי, ובשלב הזה כבר היה מאוחר מדי להחליף למרות שהחולצה עליה תכננתי מתאימה יותר לחום התל אביבי. נו, שאלה יהיו הצרות שלי.

תלבושת לחתולדת
טוניקה של Magpie Goose
מכנסונים מאסוס
עגילים שליפז הביאה לי ממתנה מברלין
נעלים מסטורי


לחתולדת הגעתי אחרי ארבעה ימי מחלה מתישים, כשאני נטולת מיץ במפרשים וצמאה לחברת בני אדם. מאחר וכך, ויתרתי על השמלה הארוכה שתכננתי ללבוש במקור והלכתי על שילוב פשוט אך מזניב של הטוניקה המנצחת הזו, שקניתי שנה שעברה, עם מכנסונים שחורים חצי שקופים וכפכפים שוורודים במציאות הרבה יותר מבצילום הזה. מה רבה היתה השמחה כשהתברר שליפז, שבדיוק חזרה מנסיעה לברלין, קנתה לי במתנה עגילי ענק סגלגלים ורודים צהובים בצורת פרחים ועניינים שהתאימו בול לתלבושת. החתולדת היתה כיפית, נעימה ומפייסת (ביני לבין העולם, איתו הייתי ברוגז בשל מחלתי שעלתה לי בדדליין אחד לפחות) וחזרתי הביתה עייפה אך מרוצה.

למקרה שתהיתם, אגב, זו העוגה שליפז הכינה לכבוד החתולדת. אין מילים לתאר עד כמה חתולת השמחה ובאי הערב ציווחו למראה ומטעם עוגת הטריקסי מטאל הזו!


לפני סיום, אציין שהתחלתי לעבוד על סדרת רשומות שתהווה מעין מורה נבוכים לתפקידים בעולם ההייטק, מסוג הדברים שרבים מחבריי הצעירים מחפשים ומתקשים למצוא. הרשומה הראשונה תתפרסם פה בקרוב. ועכשיו, ברשותכם, מחכה לי במיטה מגזין היסטוריה חדש ובו מאמר על המוות השחור, אותו אני מתה לקרוא כבר מאתמול ווהוהו!!!