אני מקיאה על המקלדת בפסקאות ונקודות

ככל שאני כותבת פחות, כך פונים אליי יותר ויותר אנשים ששואלים למה אני כותבת פחות ופחות. ובכן, הנה מצב בלוגוספירת האופנה הישראלית כפי שאני רואה אותה בחודשים האחרונים. מובטח לכם שעד שתסיימו לקרוא את הרשומה הזאת גם אתם תרצו להיות במקומות רחוקים ככל האפשר ממקלדת ו\או מסך מחשב.

בלוגוספירת האופנה מורכבת מקח-תן אינסופי בין יחצנים לבלוגרים. הראשונים מספקים חומר מעוכל ונוח לעיבוד הישר למקלדתו של השני. זה מקובל בכל העולם ובכל תחומי הבליגה - יצרנים הבינו כבר שכח הפרסום האמיתי מצוי בידי הכותבים העצמאיים באינטרנט ולא בידי הכתבים, והבלוגרים הבינו מי מורח את פרוסת הלחם שלהם ובמה. זה יצר מעין שיקוץ אינטרנטי של בלוגים ממומנים במידה כזו או אחרת. אבל אל תטעו, מעטים הם הבלוגרים שמקבלים כסף בתמורה לכתיבתם (וגם מתוכם, מעטים מאד אלה שיכולים להתפרנס מהסכומים הזעומים שמוצעים לרב). יחסי הגומלין בין הבלוגרים ליחצנים מתנהלים במין מאזן אימים מורכב שבו הבלוגר הישר נאלץ לבחון את עצמו השכם והערב על משקל המוסר האישי שלו, דבר שאותי לפחות מעייף במידה ממאיסה ממש.

מיותר לציין שהפיתויים גדולים ואף אחד מאתנו לא קדוש. הבלוגריות שאני מעריכה בתעשיה המקומית (ונותרו פחות מעשר כאלה בתחום האופנה) ובכללן אני, מנהלות יחסי אמון עם מספר מצומצם של יחצנים שהוכיחו את עצמם כראויים לכך ומעצבים אהובים עליהן ומקפידות על גילוי נאות. אחרות? ובכן סיבוב בלוגים קצר של סוף השבוע מעלה בחכה מבחר מרשים ביותר של שיקוצים מכל סוג ומין.

• בלוגריות שמעתיקות קומוניקטים של יחצנים מילה במילה כולל שגיאות דקדוק וכתיב ופורמטים שמופיעים במסמך המקורי
• בלוגריות שממציאות לעצמן שם, גיל, מקצוע, מצב משפחתי, קריירה וסגנון חיים שלא קיימים בבלוג וגם מחוצה לו
• סלף פרוקליימד פשיוניסטיות שמוכרות את הבלוג שלהן לכל יחצן שמוכן לשלוח להן חולצה של מותג סינתטי כלשהו שכל קשר בינו לבין אופנה מסתכם בחיקוי טרנדים עולמיים דאשתקד
• ילדות בנות 12 בעלות יותר מוצרי איפור וטיפוח יוקרתיים משיש לי עכשיו או אי פעם יהיו לי ומארחות בלוגריות בוגרות שגאות להתראיין אצלן במקום להגיד להן "אין לכן שיעורים לעשות או משהו?"
• בלוגריות שמסלפות מידע בכל אופן אפשרי כדי להמנע מגילוי נאות ומציגות מצג שווא של אוביקטיביות 
• בלוגריות שלא קנו כלום כבר שלוש שנים כי הן מקבלות כל מה שהן צריכות מיחצנים ומעצבים מהם הן דורשות מתנות בתמורה לאיזכור בבלוג הכן או לא זניח שלהן

מובן שלכל מטבע יש שני משתתפים לטנגו ועל כל בלוגרית מהרשימה למעלה תמצאו 

• יחצנים שמחזיקים מאגרי מידע על בלוגרים שכוללים העדפות אישיות ופרטים שלא הייתן רוצות שבן זוגכן ידע עליכן שלא לדבר על אדם זר ובעל אינטרסים
• יחצנים שמחזיקים מרגלים שחולקים מידע שפורסם בדפי פייסבוק פרטיים של בלוגרים ואפילו לא מתביישים להטיח בך את הדברים שכתבת בפרטיות המעושה שלך בטענה ש"אני לא מתנגדת לביקורת אבל יש דרך יפה להגיד דברים"
• יחצנים שישלחו קרמים במאות שקלים לבלוגרית בת 24 שלא ראתה קמט בחיים שלה אבל יודעת יפה יפה לעשות copy & paste מקומוניקטים ולא יסכימו לשלוח לי את אותו הקרם לבדיקה בטענה שנגמר
• יחצנים שישלחו לי ספאם על שירותים כימיים ותחרויות מלכת היופי לניצולות שואה אבל כשאני כותבת להם שאני לא מעוניינת לקבל מהם יותר דואר זבל ושהם עוברים על החוק עונים לי "שיואו תרגיעי! אפשר לחשוב"
• יחצנים שלא מתביישים לומר לי שהם איתי לא עובדים כי אני כותבת מה שבא לי וש"כולם מדברים על זה"

הבחנתם באנדרטון מעודן של מרירות? ובכן, זה בגלל שאני מרירה.

• אני מרירה כי הורסים את השם הטוב של אחד מתחומי הביטוי האהובים עליי
• אני מרירה כי אני נאלצת להתמודד עם יחצנים טפשים ומעליבים בדרכי להשיג תכנים מגוונים יותר לבלוג שלי (מן הסתם אם אני אכתוב על מה שבא לי בטבעיות כל הזמן, אני אכתוב על אותם ארבעה נושאים מדי יום). את היחצנים שמכבדים את עולם הבלוגים ואותי ספציפית אני יכולה למנות בשמם, והם מעטים
• אני מרירה כי המוניטין שאני גאה בו הופך לקללה בפיהם של יחצנים מרירים אפילו יותר ממני, שזה די מריר
• אני מרירה כי אני רואה שקרניות ונצלניות מתפנקות בפינוקים שגם אני יכולתי להנות מהם אם רק פעם אחת הייתי מסוגלת לסתום את הפה שלי וללקק למי שכולם מלקקים לו
• אני מרירה כי כל פעם שאני מתיישבת ליד המקלדת לכתוב משהו אני מגלה שפשוט לא מתחשק לי לכתוב ועוזבת את זה

כמו שאני עומדת לעשות בדיוק בעוד 3 2