מי אוהב את השבת? אני, אתא ואת

היוש שמנמנות ושמנמנים ושמנמנות ושמנמנים של כבוד, מה שלומכם? חם לכם עדין? כי יש לי לוח שנה, כרכום פורח, גוייבות של השכנים וחיסון טרי נגד שפעת וכל אחד מהם טוען שסתיו הגיע. 

כשלעצמי, הגעתי לשלב שבו עם מזגן קר לי ובלי מזגן חם לי ואף חלון פתוח לא מנחמני. החיים, כמו שאמרו כבר לפני, קשים. אחרי הכל, אוטוטו אוקטובר וראש השנה מתקרב וכולי ציפייה כבר ליורה שמענה (כמו שאבא נהג לקרוא לו) שיפריח את השממה בחצר הבנין. ועד שאלוהים יחליט אם לכתוב אותנו בספר החיים השנה, הנה כמה תלבושות נינוחות שלבשתי בערבים ובסופי השבוע האחרונים. כולי תקווה שאוסף התלבושות הקיצי הזה יהיה האחרון מסוגו בזמן הקרוב ושבפעם הבאה שתראו אותי פה אעטה איזה שרוול או בדל גרב.

אני לובשת

שמלה מאסוס

עגילים של N2 

נייקי אייר מקס 90 מסטורי (ישנות)

ילקוט של דניאלה להבי (ישן)

יש לי הרגשה שהשורש י.ש.נ יחזור על עצמו הרבה ברשומה הזו. יש משהו נורא נחמד, מנחם ובוגר בליהנות בפריטים ששוכנים במלתחה כבר תקופה ארוכה. אם הם שרדו את המכירות הביתיות שאני עושה אחת לעונה בשנים האחרונות, כנראה שיש בינינו מערכת יחסים מחויבת.

אני לובשת

חולצה מ-Pink Clubwear (ישנה)

מכנסיים מגאפ (ישנים)

שרשרת של לאנווין ל-H&M (ישנה)

תיק מחבילת הפתעה אמריקאית כלשהי (ישן)

חברותינו הנייקי מהתלביש הקודם

את התלבושת הקטנה הזו ארגנתי למסיבת יום ההולדת הראשון למגזין המידות הגדולות של גאלה רחמילביץ'. לרוע המזל הגעתי למסיבה עם מיגרנה עצבנית מהאגדות כפלוס אחד שלי וברחתי חזרה לכּוּכִי כל עוד נפשי בי, מותירה אחריי עננת אבק שמנה, חור בצורת שרונה בקיר (גבס) וכמה נשים שצעקו אחרי "יפה החולצה שלללךךך". לפעמים אפילו החולצה החמודה בעולם לא תעזור לבת אדם להרגיש כמו בת אדם ועדיף לא להוציא את האף מהבית וזהו. נקסט!

אני לובשת

חולצה של מוטיף (שנה שעברה)

אותם מכנסונים מגאפ

שרשרת של דריוס מרזילי (ישנה)

נעלים משופרא (ישנות)

אני לא זוכרת לאן הלכתי ככה, אבל אני כן זוכרת שהרגשתי נחמד ושטפטפה לי גלידה על החולצה (ותודה למכונת הכביסה שלי, שהסירה את הכתם).

אני לובשת

סרבל מאסוס (שנה שעברה)

תיק מרזילי (ישן)

כפכפים משופרא

הכפכפים האלה מכוערים רצח לטעמי (ומגניבים מאד לדעת רב חברותיי) אבל אלה הנעלים היחידות שאני יכולה לנעול בימינו שאינן נעלי התעמלות ולכן השרונה חפצה בייקרן. הסוליה שלהן נוחה מאד עם גבשושיות מפניקות והגפה שלהן רכה ולא מעיקה לי על כף הרגל, וזה נעים וטוב.

אני לובשת

גופיה וחצאית מאתא

שרשרת מחנות כלשהי בהרצליה (ישנה)

תיק מרזילי (ישן)

פגסוס 83 של נייקי

משקפמש של המשקיפה (ישנים)

לחצאית הזו יש שני כיסים בצדדים ואחד מאחור, שזה אחלה, ומידתה יחידה, כך שהיא מתאימה לשמנות וגם לרזות וגם לשמנמנות וגם לממוצעות ואפילו לי יש, לפעמים, חשק ללבוש כחול מלמעלה עד כמעט למטה. קורה.

אגב אתא, החברה נקראת על שם הכפר הערבי עטה, ששכן במקור במקום בו נבנה המפעל בראשית שנות השלושים, אבל כשש"י עגנון הגיעה לבקר את בעל החברה, שהיה חברו ושמע ממנו את ההסבר הנ"ל הוא החליט שזה לא מספיק טוב ואמר לו "אני כבר יודע, 'אתא' אלו הן ראשי התיבות של 'אריגים תוצרת ארצנו'" וכשעגנון אומר, עגנון אומר. 

מה עגנון היה אומר על העגילים האלה של N2 איני יודעת ואיני רוצה לדעת

ואני, אמנם איני עגנון ואף לא חצי עגנון אבל אני אומרת שהגיע הזמן לאכול משהו קטן וכשאני אומרת, אני אומרת. בתאבון ושבוע טוב לכולם!