לפני כמה ימים ישבנו וראינו טלויזיה כשלפתע צץ ועלה לאימי זכרון נושן מהילדות. היא נזכרה איך כשהיתה פיצית, אמא שלה סיפרה לה שלמארי אנטואנט היו קיסמים מיוחדים להתגרד באמצעותם מתחת לתסרוקות המסובכות שלה. מאחר ובאותם הימים היה מאד לא מנומס לאישה לגרד בראש, סיפרה סבתא, היו יושבות כולן ומתגרדות בטירוף עם מקלות מה שנתפס בעיניהן כמנומס מאד.
אחרי שגמרנו לצחוק, רצתי לגוגל וחיפשתי מידע בנושא. מארי תמיד עניינה אותי, וקראתי כמה וכמה ביוגרפיות שלה, אבל מעולם לא נתקלתי בתיאור של פריט כזה.
להפתעתי גיליתי שסבתא צדקה גם צדקה. אבל לא סתם קיסמים היו להן, אלא מקלות שדומים יותר למגרדי הגב של ימינו - עם מקל ארוך וראש שטוח דמוי כף אותו החדירו מתחת לפיאה. מקלות הגירוד, או בצרפתית Grattoir (מַגְרֵד בעברית) היו עשויים כסף, זהב או שנהב ורווחו בקרב אצילות התקופה.
באותם הימים, התסרוקות היו מסובכות כל כך וערבו שיער אמיתי ומלאכותי, כך שנשים לא היו חופפות את הראש חודשים ברציפות. צרפת היתה מוכת כיני ראש, וסביר שהאומללות סבלו מגירודים נון סטופ (מגרד לי רק מלכתוב את זה, בחיי). כך שאם עוד לא הבנתם עד כה שלהיות מארי אנטואנט לא היה מי יודע מה זוהר, אני מקווה שהבנתם זאת עכשיו.
אחרי שגמרנו לצחוק, רצתי לגוגל וחיפשתי מידע בנושא. מארי תמיד עניינה אותי, וקראתי כמה וכמה ביוגרפיות שלה, אבל מעולם לא נתקלתי בתיאור של פריט כזה.
מארי אנטואנט ומתחזה חסרת בושה. התוכלו ילדים לזהות מי היא מי?
להפתעתי גיליתי שסבתא צדקה גם צדקה. אבל לא סתם קיסמים היו להן, אלא מקלות שדומים יותר למגרדי הגב של ימינו - עם מקל ארוך וראש שטוח דמוי כף אותו החדירו מתחת לפיאה. מקלות הגירוד, או בצרפתית Grattoir (מַגְרֵד בעברית) היו עשויים כסף, זהב או שנהב ורווחו בקרב אצילות התקופה.
אוסף מגרדות מכריסטי'ז, התמונה מפה
באותם הימים, התסרוקות היו מסובכות כל כך וערבו שיער אמיתי ומלאכותי, כך שנשים לא היו חופפות את הראש חודשים ברציפות. צרפת היתה מוכת כיני ראש, וסביר שהאומללות סבלו מגירודים נון סטופ (מגרד לי רק מלכתוב את זה, בחיי). כך שאם עוד לא הבנתם עד כה שלהיות מארי אנטואנט לא היה מי יודע מה זוהר, אני מקווה שהבנתם זאת עכשיו.
בכלל כל ענייני ההיגיינה והריחות בתקופות קודמות היה מאוד לא סימפטי...את "הבושם" קראת?
השבמחקאוי ואבוי, כן. זה ספר כל כך נוראי.. כתוב מעולה אבל באמת נוראי.
השבמחקאם אני לא טועה, בצרפת של אותם הימים רחצה נחשבה מסוכנת לבריאות. מדהים שתרבות שהתעסקה כל כך הרבה בחיצוניות שלה, הצליחה להשמיט את התכונה הכל כך בסיסית של הגיינה.
מדהים... לא היה לי מושג!
השבמחקמה שמוזר - תוך כדי קריאה התחילו לי גירודי ראש עצבניים.
אני לא צוחקת, תוך כדי כתיבה התגרדתי כמו משוגעת.
השבמחקיאיי!
השבמחקזה מזכיר לי גם את הספר "זכרונותיה של גיישה" בו סאיורי מספרת על הסיוט שבהליכה לספר כדי שיעצב את התסרוקת (שכללה המון שעווה חמה וגם הן לא חפפו ראש המון המון זמן בין תסרוקת למשנתה).
וכדי להתאן עוד היו מפזרים להן קמח או אורז מסביב לכרית כדי שאם הן בטעות יצניחו ראש תוך כדי שינה, הן יצטרכו לסבול אצל הספר שוב...
המסכנות ישנו עם קונסטרוקציה כבדה וגדולה על הראש, כשה"כרית" שלהן היתה בעצם קורת עץ קטנה לצוואר.
מה שנקרא אאוצ'.