משתרוולת

ביום שישי נסענו לקולאז' סייל בכפר הס לשזוף עינינו בכה וכה. התכנית שלי היתה לחזור עם גלביה וכוסות חדשות של סופי לאוסף. ועל זה אמר ג'ון לנון תכניות זה דבר שטוב לכריות או משהו דומה.

היה חם והיה עמוס במידה מטורללת לגמרי (טוב, קולאז' סייל) ובקושי ראינו את האף שלנו וגם למדתי לקח חשוב שאני שמחה לחלוק אתכם והוא אל תבואו לקולאז' סייל רעבים. הוצאתי 45 ש"ח על שני כריכים בגודל המצפון של אלה שמוכרים אותם (יענו, ממש ממש קטן) כי לא אכלתי ארוחת בוקר, והייתי מורעבת לפני ומורעבת אחרי והם לא היו טעימים בכלל.

הגלביות של קרן צבעוניות ושמחות ונינוחות לחלוטין. מאחר ולאחרונה אני נכספת לקצת שאנטי, זו היתה רכישה שתכננתי שבועיים מראש. קרן שמרה לי גלביה מסוימת ששמתי עליה עין, כי מידה 5-6 נחטפת מהר ובפעם הקודמת עד שהגעתי כבר לא היו כאלה בבדים שאהבתי. מדדתי את השמורה ועוד כמה גלביות במידה 6 שמצאתי (5 טובה עליי, אבל ה-6 אורירית ונעימה יותר) ובסוף בחרתי את זו כי צבע הרקע שלה עדין ודומה לצבע העור שלי ויש עליה ציפורים ולא רק פרחים.

אחרי שראיתי את הצילומים האלה, נזכרתי באוכמנית שאמרה על האוברול הפרחוני שלי שהוא מספק הסוואה מושלמת עם המפה במקרה של תקיפה פתאומית. נראה שאם האיראנים יתקיפו אני יכולה להתישב על הספה ליד בובת העצלנית שלי והם יחלפו על פניי תוך כדי בזיזת כלי המטבח היפים שלי. מניאקים.

הדבר השני שקניתי הוא הטוניקה הרכה הנעימה הזאת של Bknit. קניתי אותה במסגרת התכנית הפופולרית אם נעמיד פנים שקר אולי יהיה קר. בינתים זה כשלון טוטאלי אבל לכו תדעו. אתמול בערב נתקלתי בתגובה שכתבה מישהי איפשהו לפיה הבגדים שלהם לא שורדים כביסה. אני מקווה שזה היה אירוע נקודתי ושלא אצטער שקניתי אותה. בכל מקרה, נראה לי ששלי גרוס היתה מאשרת את הרכישה הזו.

הכוסות שרציתי קטנות מדי בשביל מתקן הכוסות שלי, כך שלא קניתי אותן בסוף. חוץ מזה קניתי עוד משהו קטן, אבל נדבר עליו בהזדמנות אחרת. הגיע זמן להרוויח את לחמי בעבודה.

ואגב עבודה, גוייסתי לסייע במלאכת הצילום של פרויקט מסוים בחתונה של חברים של חברים של חברים ביום שישי בצהרים. אם מי מכם יודע מה לובשים לחתונה שאינכם חלק ממנה, נא יציע. כי ללבוש בגד חגיגי נראה לי לא לענין כי זאת לא החגיגה שלי ומצד שני, לבוא עם בגדים רגילים גם נראה לי לא לענין. מה אתם חושבים?