שתי תלבושות מפונפנות

השבוע הסתובבתי עם שיער דובשניות. זאת הודות למנהל בית הספר של לוריאל בישראל, אלון, שעשה לי את הפן של החיים באירוע השקה של סדרה חדשה לטיפוח השיער. קוראיי הוותיקים יודעים שאני לא להוטה אחרי אירועים מסוג זה, אבל מאחר ובשבועות האחרונים אני מחפשת אחרי שמפו ומרכך טובים (פנטן חירב לי את השיער, והוואי סתם לא עושה שום דבר מיוחד) שמחתי לקבל לבדיקה שמפו, מרכך ומסיכה (עליהם אספר לכם אחרי שאבחון אותם עוד פעמיים שלוש) ולהתנסות בהם יחד עם חבורת בלוגריות שאת רובן לא פגשתי קודם (מה שתמיד נחמד). בכל מקרה, הנה שתי תלבושות לפתיחת השבוע (וחלאס כבר עם הסוגריים!).

תלבושת להשקת וגו' (צילום יח"צ)
חולצה של שרה בראון מרזילי
קומבניזון של פיפה
טייץ מ-Next
מגפונים (חדשים, שיט סוגריים!) של גזית
העגילים הקדושים של דריוס מרזילי

תלבושת לעבודה

חולצה מאסוס

קרדיגן וג'ינס של פיפה

נעלים חדשות של Nike מאסוס

צעיף מגאפ

את הנעלים קניתי באסוס, בניגוד מוחלט לחוק שאומר "לא תקני נעלים באינטנרט" ממנו הרשיתי לעצמי לחרוג כי אני יודעת שבנייקי אני מידה 41. הן מאד נחמדות - שחורות מאד עם סוליה שנראית כאילו הייתי בסיור מודרך במפעל פטרוכימי ודרכתי באיזו שלולית לא סימפתית (מה שמזכיר לי שכשהייתי ילדה לקחו אותנו לסיור במכון ויצמן ומצאנו על הדשא מבחנה ובתוכה עכברון קטן מסכן ושוב סוגרים קיביניתחש).

החולצה עם הכלבלב היא זו שכולן רוצות בשבועות האחרונים ולא מצאתי במידה שלי. חשבתי להחליף אותה בסוודר הדומה של תמנון, כמו זה שיש ללובה, אבל מדדתי אותו במידה 3 שהיא הגדולה ביותר שלהם ורק בקושי הצלחתי לקלף אותו מעליי אחר כך. בסוף הזמנתי מאסוס מקו הפטיט במידה 16 ולשמחתי היא טובה עליי. וכך גם קיבלתי את הכלבלב שלי וגם הוכחתי מה שתמיד ידענו, שאני פטיט, ובא לשרונה גואל.

צעיף אחד ביום

שלום חברים. אין לי זמן לנשום. לעזאזל, אין לי זמן לחכות שהמצלמה תתפקס אפילו. אבל חשבתי שכדאי להציג את צעיפיי החדשים בפעולה, אז הנה רשומה מהירה עם תמונות מטושטשות של צעיפים צבעוניים. אוטוטו סופשבוע, אני מבטיחה להשתדל לנסות לכתוב משהו עם תוכן אולי!

צעיף -  Hoodies (שלושה במאה)

אפודה - גאפ

חולצה - H&M

עגילים - N2

צעיף -  Hoodies (שלושה במאה)

מעיל, קומבניזון וחולצה - גאפ

צעיף -  Hoodies (שלושה במאה)

חולצה ואפודה - גאפ

ג'ינס - Marks & Spencer

נעלים - מליסה מסטורי בשנקין

עגילים - דריוס מרזילי

מעיל, צעיף וחולצה - גאפ

ג'ינס - Marks & Spencer

בטן - כריכים

 
ואם כבר בדברים שבאים על הצוואר עסקינן, רציתי להראות את השרשרת הנפלאה הזאת. אני יודעת אני יודעת, יש משהו דומה שמסתובב בכל הבלוגים בארץ בשבועות האחרונים אבל אני את שלי קניתי ברזילי, ואם תסתכלו טוב תראו שהיא משובצת פנינים נחמדות המקושטות בניצנוצאז' יפה שמחליף צבע משקוף לכחול כשהשמש (כשיש כזאת בנמצא) פוגעת בו. יש לה סוגר מגנטי גדול ונוח וכל מי שרואה אותה מתלהב, ובצדק.

טוניקה - שרה בראון מרזילי

קומבניזון - גאפ

טייץ - ניו לוק

מגפונים - גזית (ישנים)

שרשרת - רזילי

טוניקה - פיפה
שרשרת - רזילי

שמתם לב בודאי שאף תלבושת פה לא מעניינת או מחמיאה במיוחד. כאמור, זו תקופה עמוסה נורא בעבודה ומחוצה לה וקר לי ואני מעוניינת בעיקר בחום, רכות ונעימות. ממילא כשאני לחוצה אני זוללת כדי להרגע ומשמינה קצת. אקיצר, בקרוב אחזור לעצמי והכל יהיה בסדר (ואת המשפט הזה אני כותבת בשבילי). ועכשיו לעבודה, הגרסה לא מחכה לאף אחד.

קפקייקס!

ביום שישי שעבר היו לי העונג הממוזל והמזל המעונג להיות חלק מקבוצת המיקוד שבחרה רחלי זוסימן, בלוגרית בישול נערצת ואחת הנשים היפות שהכרתי מימיי (וכוונתי ליופי פנימי אף יותר מחיצוני). הקבוצה לקחה חלק בסדנת קפקייקס ניסיונית, פיילוט לסדנה החדשה אותה תכננה רחלי בשבועות האחרונים, ואני חייבת לומר לכם שהניסוי הצליח ויש לי את התמונות שיוכיחו זאת!

רחלי הציגה בפנינו מתכונים לקפקייק לימון וחמוציות, קפקייק גזר וקפקייק שוקולד. בנוסף, היא לימדה אותנו להכין מספר קרמים וציפויים בטעמי מרשמלו, קצפת וניל, שוקולד, ריקוטה ועוד.

בין הסבר לטריפת ביצים להמסת שוקולד משובח על הכיריים, חילקה לנו רחלי בנדיבות טיפים לאפיה מוצלחת. בתמונה הבאה היא מדגימה איך בודקים שהקפקייק מוכן (לוחצים עליו ואם האצבע מקפצת חזרה בשמחה מעשה גמדון על טרמפולינה, סימן שהוא מוכן).

כשכל הקפקייקים הצטננו לטמפרטורת חדר ואחרי הסברים מרחלי, הגיע החלק בו כולנו הפשלנו שרוולים. ממוקדות מחד ומגחכות כמו כבשה מטופשת מאידך מילאנו מזלפים בקרמים השונים והתחלנו לקשט את הקפקייקים המוכנים. ראשית התאמנו בזילוף.

ואז שלפה רחלי את אוסף העיטורים והסוכריות שלה, אליו הוספתי את הניצנוצאז' האכיל שקניתי בלונדון וחיכה בסבלנות במקרר בדיוק להזדמנות שכזו. עם השמע האות, קיבלה כל משתתפת כמות נאה של קפקייקים בטעמים השונים לקשט כראות עיניה. רחלי הדגישה בפנינו את החוק החשוב מכולם -

הציפוי אמור להחמיא לקפקייק כי המטרה היא לאכול את הקרם עם העוגה.

ואלו יצירותיי לתפארת, חמודות וקציפתיות שנאמר למה לא למה לא!

כמה מהקפקייקס יצאו מכוערים להחריד ולנו לא נותרה ברירה אלא לבלוע אותם כדי להעלים את הראיות. מן הסתם, עם קערת קרם גדולה מגיעה אחריות גדולה.

את שארית הפלטה קבלנו ארוזה בקופסה יפה לקחת הביתה, או במקרה שלי להביא איתי לבראנץ' הבנות המסורתי של שישי בצהרים.

הבנות, כמדומה, היו מרוצות מתוצאות הניסוי. רותי אהבה את הגזר. עדיגי אהבה את השוקולד ואני, להפתעתי, הכי אהבתי את הלימוניות עם החמוציות. אני לא סובלת חמוציות יבשות ומיני מאפינים עם אוכמניות אבל החמוציות הקפואות לחחו את הבצק המתוק והעניקו לו טוויסט חמצמץ משגע, וזה השתלב להפליא עם הקרם המתקתק. הגמדונת אכלה מה שנתנו ולא התלוננה.

יופי שרונה, אתם ודאי אומרים לעצמכם. עינוי יפה בישלת לנו ואף הרהבת עוז למרוח עליו קרמים ממינים שונים. מה עשינו, יא שרונה, שמגיע לנו העינוי הזה? לראות את הקפקייק המובטחת ולא לטעום בה? ובכן, הסירו דאגה מלבכם קוראים יקרים. רחלי קבעה שני תאריכים לסדנאות לשש משתתפות, שיערכו בביתה בהוד השרון. הראשונה תערך כבר ביום שישי הזה (לספונטניות והרעבות שבחבורה) והבאה מספר שבועות מאוחר יותר. מחיר סדנה 250 200 ש"ח ואני ממליצה בחום להרשם ולהביא לי קפקפייק לאות תודה. שוקולד או לימון חמוציות אם אפשר, למה לא למה לא!

ארבעה בלוגים אהובים

בוקר רך לכולם. זמן רב עבר מאז המלצתי על בלוגים שאני אוהבת, ורציתי להציג לכם מספר בלוגים שיתכן שטרם הכרתם. כולם, חוץ מאחד, חדשים יחסית ובכל פעם שמתפרסמת רשומה חדשה באחד מהם אני מקפצת בשמחה על מושבי כמו ילדה שהביאו לה ממתק. אז הנה הם, מקווה שתתאהבו גם!

סולט & פדלי

מיכל פדלון ועדי עמנואל מבשלות ומאיירות ביחד את הבלוג המקסים ברשת. אני לא ממש בקטע של בלוגי בישול, כי אני אחת הבשלניות הגרועות ביקום, אבל המתכונים שלהן ברורים ופשוטים והאיורים מתוקים כל כך שאפילו החצילים נראים שמחים להפוך לסלט.

דרך אגב, חברותיה של אותה מיכל פדלון, נטע שמעוני ורעות מרים כהן, פתחו בפייסבוק דף שמטרתו לאפשר למי שהזמין בגדים באינטרנט רק כדי לגלות שהם לא טובים עליו (בעיה שמוכרת לי היטב) למכור את הבגד הלאה במקום להסתבך ולשלוח אותו חזרה למדינה ממנה הגיע. כל הכבוד והרשמו בהמוניכם!

Bubbles and Squeaks

את תמר נויגרטן - אקדמאית, פעילה סביבתית, בשלנית, כותבת בחסד ואישה מלאת קסם באופן כללי - אני מכירה כבר כמה שנים. למעשה, תמר אחראית על שתי עוגות היומולדת המופרעות ביותר שקיבלתי בשנים האחרונות, האחת בצורת ישו על הצלב מעדשים (סיפור ארוך) ואחת בצורת הקעקוע שלי, שהיה אז חדש חדיש ומחודש.

עוגת יומולדת בצורת הקעקוע שלי 2011

אבל חזרה לעניינינו. מאז שהכרתי אותה אני מחכה ומצפה שתכתוב בצורה מסודרת ולפני מספר שבועות זה קרה סוף סוף. תמר פתחה בלוג שעוסק באחד התחומים החביבים עליי, אוכל אנגלי! תורידו את הגבות שם! כן, אני רואה אתכם. יש כזה דבר אוכל אנגלי טעים, ותמר היא האישה שתגלה לכם אותו. היא מבשלת קריש לימון, פשטידת תפודים מתפצפצת ועוד מתכונים עליהם היא קוראת בספרים האהובים עליה. גם אם בישול בכלל או בישול אנגלי בפרט לא מדברים אליכם, ודאי תתענגו על כתיבתה המעודנת והציורית, המתובלת בהומור נונסנס שנון במיוחד. אחרי מספר רשומות תצטרפו גם אתם לקריאתי הנרגשת תמר, תכתבי לי ספר!

מיס פטל

שרית גרובק וסתיו גרושקביץ, שתי אמהות קרייריסטיות, עומדות מאחורי בלוג העיצוב מעורר הקנאה בארץ. פה תמצאו תצלומים יפהפים של יצירותיהן של השתיים - מתוקות ומרשימות ומעוררות השראה. אם אתם אוהבים דברים יפים ומחפשים רעיונות לפרויקטים חדשים מלאכת יד, זה הבלוג בשבילכם.

מחלקת היופי

אסטטי, שימושי, נותן השראה, מקסים - אלו כמה מהסופרלטיבים שעולים בראשי כשאני חושבת על בלוג היופי של לורן קונרד וחברותיה אמי נאדין וקריסטין אס. הבלוג, אותו גיליתי לא מזמן, מעוצב להפליא וכולל אוצר של הדרכות בנושאי איפור, שיער, ציפורניים, עור, אופנה ועוד (ויש גם ערוץ יוטיוב עם סרטוני הדרכה). ההדרכות פשוטות וקלות להבנה וביצוע, הדוגמניות (ובראשן לורן) יפהפיות וחמודות והכל גורם לי לרצות ללבוש שמלת בוהו פרחונית ולדלג בשדה חרציות משל הייתי אלוירה מדיגן עם צמת זנב דג חצי מהודקת. פשוט תענוג. 

לא קל להיות שמנה בחורף

בשבועיים האחרונים הרגשתי מחסור בולט בצעיפים. כל זה נהיה גרוע במיוחד כשאיבדתי את הצעיף החביב עליי (פרחוני בצבע כסף שקניתי בלונדון לפני כמה שנים). בנוסף, נחשפה שוב העובדה שלא עסקתי בשום פעילות ספורטיבית בחמש השנים האחרונות כאשר מצאתי את עצמי מגיעה לשיעור טניס לבושה בסוודר של קארמהקומה. אקיצר - הגיע הזמן לקנות כמה דברים.

בשלב זה התמימות בקוראותיי (הידועות בכינויין "הרזות") שואלות מה הביג דיל. ובכן, עברתי כעשר חנויות בשבועיים האחרונים בחיפוש אחר קפוצ'ון מחמם עם ריצ'רץ' ולא מצאתי כלום במידה שלי. הייתי ב-H&M אבל לא היו קפוצ'ונים במידה שלי (דוקא שם קניתי את כל מכנסי וחולצות הספורט שלי לפני כמה חודשים). בחנויות הספורט לא מצאתי את המידה שלי ולא רציתי לקנות משהו של נייקי שיעלה כמה מאות שקלים. שלחו אותי לתמנון בטענה שיש שם בגדים זולים במידות גדולות, אבל הכל היה קטן עליי ותאמינו לי שמדדתי הרבה. בסוף התייאשתי וקניתי שם קפוצ'ון נטול ריצ'רץ' במידה XXL ממחלקת הגברים, רק כדי שיהיה לי משהו. זה הרגיז אותי מאד, אבל יש עליו הדפס של גורילה חמודה אז אמרתי לעצמי שלא נורא. אתם מתארים לעצמכם כמה זה מרגיז? עד שאני, אישה שמנה ובכושר מזעזע, מחליטה להזיז את אוסף הישבנים שלה ולשנות את אורח החיים שלה, אף חנות לא מחזיקה בגדי ספורט במידה שלי? ומה אני כבר מחפשת, מידה 48? לא תגידו מידה 60 שאף אחד לא מייצר. הלא ברחבי העולם המערבי מידה 48 כבר נהייתה סטנדרטית לגמרי ברב הרשתות. מרתיח, פשוט מרתיח.

אבל אתמול הצלחתי סוף סוף לצאת מהעבודה בשעה סבירה, ואמרתי לעצמי - בא לך או לא בא לך, אנחנו נוסעות לארנה לבדוק מה יש בגאפ. להפתעתי מצאתי שם מגוון רחב (!) של בגדים שהתאימו לי. למעשה, אני לא אמורה להיות מופתעת כי גאפ מוכיחים את עצמם כספק בגדים מרגשים במידות ביניים מיום שפתחו בארץ, אבל המגוון פשוט שימח אותי. מה גם שהסגנון היה כל כך.. שלי גרוסי!! כלומר, תראו מה קניתי!

מעיל צבאי 330 ש"ח

המיוחד במעיל הזה הוא שאין בו שום דבר מיוחד. זה מעיל זראי סטנדרטי למראה פרט לעובדה שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת במעיל כזה במידה שלי. הוא משלב מראה צבאי עם טיפטיפונת רפרופים בצווארון ושרוך מצר במותנים והוא מקסים לחלוטין.

חולצה 100 ש"ח

חולצה נעימה ורכה להפליא באורך מושלם ושרוולי שלושת רבעי, שלאחרונה הפסקתי לשנוא והתחלתי להעריך. קניתי שתים כאלה - זאת בכחול ג'ינס ועוד אחת אפורה. הן כל כך דומות לחולצות המטריפות של שרה בראון, רק עולות חמישית ויהיו מושלמות עם ג'ינס או טרנינג או כל מכנסים אחרים, כשאני חושבת על זה. מאחר ויש לי כרטיס מועדון של גאפ, הצטברה לי הנחה של 240 ש"ח על הקניה הזו, מה ששימח אותי אפילו יותר.

שמתם לב בודאי שטרם מצאתי את הקפוצ'ונים המדוברים. ובכן, סבלנות כי עכשיו מדברים על צעיפים. כבר זמן מה שאני מחפשת ובודקת צעיפים בחיפוש אחר משהו חם ורך מחד וחמוד מספיק בשביל להחליף את צעיף הכסף שלי ז"ל. ובכן גאפ לא אכזבו גם בחזית הזו.

בחרתי שני צעיפים חמודים מתוך המבחר שהיה שם - אחד רך רך רך בשחור עם נקודות פוקסיה ואחר חלק ורך פחות בגרייז' ופרפרים כחולים. האמת שהתלבטתי בנוגע אליו כי הוא פחות נעים מאחרים שהיו שם, אבל הוא כל כך שונה מכל מה שיש לי והתאים למעיל שקניתי שהחלטתי לתת לו צ'אנס. עוד בתמונה - שלושה צעיפים במאה ש"ח שקניתי ב-Hoodies, (וזה רמז לבאות). הם ארוכים ורכים ומגיעים במגוון צבעים נחמדים. אני הלכתי על כתום-אדום בוהק, ורוד מסטיק ומין ב'ז ורדרד עתיק שכזה. דיסקו חצילים.

וב-Hoodies מצאתי גם את מה שחיפשתי כל הזמן. למרות שהזהירו אותי שאין להם מידות גדולות, החלטתי להכנס להציץ ומצאתי את שני הקפוצ'ונים האחרונים שנותרו במידה L בצבעי אימה ורעם. להפתעתי הם היו טובים. מה טובים, מצוינים. מתחתי זרועותיי לכל הכיוונים וברור שהם ימשיכו לכסות, לחמם ולשמח גם בזמן שארוץ כמו תמנון מופרע, זרועותי מתנופפות לכל עבר, אחרי הכדור. מרב שמחה החלטתי שהצבעים שלהם לא כאלה נוראיים, בהתחשב בזה שמכנסי הספורט שלי אפורים בעיקר. הכי חשוב שהם רכים וחמימים וצידם הפנימי מכוסה פלנל מעשה שמיכי.

אחד ב-160 ש"ח

שני בחצי מחיר

וכך בא אל קיצו המסע לציד קפוצ'ונים עם ריצ'רץ' וצעיפים מחממים וצבעוניים. אני ללא ספק מרוצה עכשיו ובכוונתי ללבוש צעיף אחר מדי יום (זה מה שעושים עם צעיפים? לובשים אותם? בטח לא שמים אותם..).

לסיום, הנה תמונה של מה שלבשתי ביום שישי לסדנת קפקייקים קסומה אצל רחלי, עליה אספר לכם בקרוב מאד. אני מפרסמת כל כך מעט תמונות של מה לבשתי היום לאחרונה, שהחלטתי להקדים תרופה לקפקייק.

אני לובשת עליונית של פורנרינה מסטורי בשנקין

טוניקה וג'ינס של פיפה

מגפונים של רזילי

שרשרת של N2

ועכשיו ארכיב או אענוד או אלבש או אשבול צעיף ואלך לענייני. שבוע טוב לכולם ותלבשו סוודר כי קר שם בחוץ.

הטיפוח לא נופל רחוק מהעץ

הגיע הזמן לסקירת מוצרי הטיפוח התקופתית. חיכיתי איתה קצת, כי היו כמה מוצרים שרציתי לבחון לאורך זמן אבל הנה היא סוף סוף. לפני שאפתח בתכ'לס, ברצוני להציג את הדוגמן החדש שלי, ג'יי ג'יי התינוק הערס, תוספת חדשה למשפחה שביקש ממני לצלם אותו עם קרמים ופינקי אמר שכדאי להסכים אחרת לכו תדעו מה יקרה. אז קבלו את ג'יי ג'יי וקרמים!!!

מה -שני מוצרים משלימים: סרום צוואר ומחשוף Restore neck and bust concentrate וקרם צוואר ומחשוף Restore neck and bust cream

מי -פבוניה בוטניקה

אופן הגעתו אליי - מהיחצן
כמה - 336 ש"ח לכל אחד מהמוצרים

דבר היצרן - טיפול אנטי-אייג'ינג אינטנסיבי, נלחם בנזקי הזמן, מלחלח וממצק, מעניק תוצאות מוכחות הנראות לעין

מי נגד מי ולמה - בדקתי את המוצר לאורך חודש, כשאני משתמשת בו אחת ליומיים שלושה. אני מסתפקת בטפטוף של 3-4 טיפות של הסרום, מורחת אותן היטב ואז מוסיפה מעט קרם. לשני המוצרים יש ניחוח נעים ואחרי כמה דקות יש תחושה של מוצקות נעימה בעור שנמשכת זמן מה. לא ראיתי שינוי בולט לעין במרקם של סימני מתיחה. יתרון עקיף על הדרך: מריחת המוצר מאפשרת לעשות בדיקת שד קטנה.

שורה תחתונה - מוצר מוצלח ומפנק לבנות שלושים פלוס שודאי נהיה חיוני יותר ככל שמתבגרים.

מה - Healthy Mix Serum Gel foundation

מי - Bourjois

אופן הגעתו אליי - קניתי בסופרפארם
כמה - שכחתי.. בסביבות ה-80 ש"ח במבצע.

דבר היצרן - מאיץ את הזוהר לגוון העור ומעצים את יופיו של העור בעזרת תמצית "פירות על". מסייע בהחלקת קמטים וקמטוטים ומספק רמאה צעיר יותר, רענן וחיוני.

מי נגד מי ולמה - מלחח, מעניק כיסוי נאה ויש לו צבע נאה (קניתי את ונילה מספר 52) אבל הוא גורם להופעת פצעונים. למעשה, אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שהיו לי פצעונים כאלה על הסנטר. הקטע הכי מצחיק הוא שהשתמשתי בו לכסות את הפצעונים האלה ובערב לא הבנתי למה הם נראים הרבה יותר גרוע. פדיחה.

שורה תחתונה - הפצעונים שהוא עשה לי גרמו לי לקנות את המוצר הבא ברשימה.

מה - תרחיף יבוש לפצעונים Double Action עם מייקאפ 
מי -הולילנד 
אופן הגעתו אליי - הזמנתי מחנות מקוונות בשם לינדו 
כמה - 63 ש"ח 
דבר היצרן -  תרחיף ייבוש לשימוש נקודתי לייבוש ולאיחוי העור המתאים לעור שמן. 
מי נגד מי ולמה - כשהתמלאתי פצעונים בחודש האחרון חיפשתי נואשות תמיסה ליבוש פצעונים שלא תיגרום לכוויות או יובש בעור שלי. בעקבות המלצות הזמנתי לי את התמיסה הזו, עם מייקאפ (למרות שאני לא יוצאת עם זה מהבית). יש לה את הריח האופייני למוצרים מסוג זה (חריף ומרושע) והיא מאד עדינה על העור. מתייבשת מהר, ולא מציקה בשום אופן, אבל תקוותי שאתעורר בבוקר שלאחר המריחה כשהפצעון המציק לי נרפא ובדרך להגלדה התגלתה כמוגזמת להפליא. הדלקת עדין שם בבוקר שאחרי. אמנם הכאב מופחת, אבל הפצעון זקוק לעוד כמה ימים טובים (עם או בלי התמיסה) כדי להירפא ולהתחיל להיעלם. 
שורה תחתונה - הוא לא מרפא פצעונים, אבל הוא לא מזיק לעור ומעביר את הכאב המציק של פצעונים חדשים או כאלה שלא יצאו לגמרי.

מה - Volume Flash Max Bold Curves Mascara Extreme Volume & Lift Mascara 
מי - Rimmel 
אופן הגעתו אליי - קניתי בסופרדראג בלונדון
כמה - 4 פאונד 
דבר היצרן - Not only will it give your flirtatious flutters up to 14x more volume, it will also create unmissable lashes with up to 70% more lift. 
מי נגד מי ולמה - אני מורחת שכבה יחידה של המסקרה על הריסים, והיא מאריכה אותם משמעותית (יתכן שאף יותר מ-They're Real של בנפיט, שללא ספק כבדה יותר). היא לא מעבה את הריסים ולא מכבידה עליהם בשום צורה. אם מישהו יסביר לי מה הרעיון מאחורי מבנה המברשת, אני אשמח. 
שורה תחתונה - מאריכה, עדינה, נעימה. בול בשבילי.

מה - Volume Clubbing Mascara Waterproof Black Party 
מי - Bourjois 
אופן הגעתו אליי - קניתי בסופרדראג בלונדון
כמה - 9 פאונד 
דבר היצרן - Eyes that are beautifully accentuated with Bourjois Volume Clubbing Mascara. .Waterproof 
מי נגד מי ולמה - אני משתמשת בה כשאני עושה ספורט. אפשר להזיע ולשטוף פנים איתה חופשי, היא לא זזה ולא דולפת. המחיר הוא שקשה להסיר אותה, כמו מסקרות עמידות רבות אחרות. צבע שחור בוהק ומברשת גדולה למדי. יוצרת ריסים עבים וארוכים, עמוסים אבל לא מוגזמים. 
שורה תחתונה - מוצלחת לחובבות הספורט והמראה הפסאודו-דרמטי.

מה - Red Expressions קרם קונדישיונר לשיער אדום 
מי -פנטן 
אופן הגעתו אליי - קניתי בסופרפארם 
דבר היצרן - ייצור הסדרה הופסק, מסתבר. המוצרים התיימרו לתת לשיער מראה רך ומבריק תוך תחזוק הגוון האדום. 
מי נגד מי ולמה - זה מוצר הרביעי ברציפות של פנטן שהופך את שערי לבלתי נסבל. אחרי שקיבלתי את סדרת המוצרים החדשה לשיער צבוע, שהפכה את הראש שלי לקן צרעות, ניסיתי את הקרם הזה בתקווה שיאפשר לי להסתרק או לחילופין, יחזיר קצת ברק לשיער שלי. מה שקיבלתי היה קבוצות קבוצות דביקות של רסטות שאי אפשר להעביר בהן אצבעות אפילו. המחשבה שחיות חסרות אונים מעונות בשביל המוצרים האלה פשוט בלתי נסבלת. 
שורה תחתונה - מכות ולפח.

מה - ג'ל רחצה פיוואן פלורה (ניחוח אדמונית) 
מי -לאוקסיטן 
אופן הגעתו אליי - קיבלתי מהיחצן
כמה - 100 ש"ח ל-250 מ"ל (גדול פי כמה מהגמדון שבתמונה) 
דבר היצרן -  המרקם החלקלק של ג'ל הרחצה הזה הופך לקצף קל בבואו במגע עם מים. הפורמולה שלו פותחה על בסיס מקציף ממקור צמחי טבעי ותמצית אדמונית, הוא מנקה בעדינות את הגוף ובו בזמן מכבד את ההידרציה הטבעית של האפידרמיס.  מותיר את העור מבושם קלות בניחוח הפרחוני של אדמוניות, מבלי לייבש את העור. 
מי נגד מי ולמה - מעולם לא ראיתי או רחרחתי אדמונית, אבל עכשיו זה מה שאני רוצה לעשות. לא הבחנתי בהפיכה לקצף במגע עם מים (בהשוואה עם שמן המקלחת מסדרת השקד, למשל) אבל הוא משאיר את העור נעים וריחני למשך שעות.
שורה תחתונה - פינוק יומיומי בניחוח גן עדן.

מה - קרם ידיים פיוואן פלורה (ניחוח אדמונית) 
מי -לאוקסיטן 
אופן הגעתו אליי - קיבלתי מהיחצן
כמה - 49 ש"ח לשפופרת קטנה של 30 מ"ל (בתמונה).

דבר היצרן -  מועשר בחמאת שיאה ובשמן זרעי ענבים, הקרם הזה עם המרקם הקל מזין ומגן על ידייך, ומותיר אותן רכות, מלוחחות, ומבושמות קלות עם הניחוח הפרחוני והעדין של פרחי אדמונית. 
מי נגד מי ולמה - ריחני ונחמד, לא יעיל בצורה מיוחדת. מותיר את הידים במצב טוב יותר משהיו קודם (בחורף, הידים שלי מתייבשות עד כדי חתכים מדממים לעתים) אבל לא נותן תחרות לקרמים כמו פלקסיטול (הרפואי) או Hand Food של Soap and Glory (שהוא סתם קרם מצוין). 
שורה תחתונה - קרם ידים סטנדרטי בניחוח לא סטנדרטי.

קטלנית

אתמול בבוקר צלצל הטלפון. מהצד השני היתה יחצנית מסוימת שמקושרת לחברה מסוימת שמשווקת מוצר מסוים שהבעתי בו ענין מסוים בתחילת השבוע. אותה יחצנית אמרה שהיא לא מעוניינת לשלוח מוצר ששווה 800 ש"ח למישהי שידועה בתעשיה כ"בלוגרית קטלנית", כלומר אחת שקוטלת מוצרים בשביל הצחוקים והכיף כיף כיפאק. כשאמרתי לה שהטון שלה לא נעים לי ואפשר לסיים את השיחה כבר עכשיו היא אמרה שהיא רוצה לשלוח לי הזמנה לאירוע של לקוח אחר שלה ואם אני אבוא ואכתוב עליו דברים טובים אז אולי.. השיחה הסתיימה פחות מחצי דקה מרגע שסירבתי.

ומה ויקיפדיה מספרת לנו על אישה קטלנית?

בהלכה אישה קטלנית היא אישה שהתאלמנה פעמיים. אישה זו אסורה להינשא בשלישית, שכן היא מוחזקת למות בעליה, ועל כן קיים חשש שהיא הגורמת למות בעליה, ונישואים איתה מסכני חיים... עולה השאלה מדוע דווקא אישה שמתו בעליה פסולה להינשא, אך לא גבר שמתו נשותיו. בפוסקים מצוי ההסבר כי מזלו הרע של אדם יכול לגרום למות מפרנסו. לפיכך אישה עלולה לגרום למות בעלה, אך בעל אינו מתפרנס על ידי אשתו ולפיכך גם מזלו הרע אינו צפוי להביא עליה אסון. הסבר זה מוקשה במידת מה על ידי העובדה שמימי הביניים ועד העידן המודרני, במשפחות יהודיות רבות היה עיקר עול הפרנסה על האישה.

הקבלה יפה עושה לנו ויקי ומעלה שאלה ברומו של עולם - האם הבלוגרית הקטלנית אחראית לפרנס את יחצניה, כפי שהיה נהוג בימי הבינים, או שמא אחראי היחצן לפרנס את הקטלנית? מי תלוי במי? ולמה חושבת אותה יחצנת שאני, שמבזבזת 800 ש"ח על נעלים תיקים ובלה בלי למצמץ בימים כתיקונם (כי להיות מסוגלת לשלם חשבונות זה כל כך שנות תשעים), לא יכולה לרכוש לעצמי את המוצר ולכתוב עליו ביקורת גם בלעדיה? כולה רציתי לארגן לקוראים שלי קופון הנחה למוצר, כמו שראיתי בכמה בלוגים אחרים ובכנות, יש לי חברה שמחפשת מוצר כזה כבר כמה זמן וקיוויתי למנות אותה לבודקת מטעם הבלוג (כמו שהמחנכת שלי היתה אומרת, כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה). אז ניסיתי, ביג דיל.

בימים האחרונים מתבשל בי רעיון להפסיק לעבוד עם משרדי יחסי ציבור. אני עדין מתלבטת אם כן או לא ללכת לכיוון הזה, אחרי הכל - יש מספיק יחצנים שנעים לעבוד מולם. לא יודעת. על כל פנים, אני ממליצה למשרדי יחסי הציבור שדרכם היחידה לדאוג לאינטרסים של לקוחותיהם היא בריונות, לקבל כמה שיעורים בצמצום נזקים מדניאלה רייבנבך והילה רהב.

ועכשיו, למען שלוות נפשם של היחצנים שעדין מעוניינים לעבוד איתי, אצא בהכרזה הבאה:

ככל הידוע לי, אף חברה לא פשטה רגל כתוצאה מביקורת שלילית שכתבתי עליה. יותר מכך, אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה "קטלתי" משהו שלא היה משרד יחסי ציבור.

בכל מקרה, אם אתם יחצנים ואינכם מסוגלים לקבל את העובדה שמרגע ששחררתם מוצר לאויר העולם אין לכם שליטה על דעתם של אנשים עליו (בפרט שאתם אלה שביקשו מאתנו להביע דיעה עליו), לכו לעסוק בפרסום במקום ביח"צ. בינתים, המילה האחרונה פה היא שלי ואני בוחרת במילה "טחינה".

בלוגרית קטלנית, צילום אילוסטרציה.

כבשת הרעש

לפני כמה חודשים התנהל בפייסבוק דיון ער שעיקרו הפרעות שינה ופתרונות אפשריים. מסתבר שרבים מחבריי סובלים מהפרעת שינה כזו או אחרת שמאמללת אותם במידה כזו או אחרת על בסיס קבוע. לי אין בעיה כזאת בימים כתיקונם, אבל לדירה שאני שוכרת עכשיו יש שכנים רעשניים להחריד ולפעמים הריבים/מוזיקה/קריאות קרב אינדיאניות שלהם מפריעים לי להרדם. לפיכך, כשאחת ממשתתפות הדיון סיפרה על מזור שמצאה בדמות אוזניות שינה רכות, החלטתי שאני מוכנה לסכן 60$ בשביל הסיכוי לבלום את רעשי השכונה והזמנתי לי ערכת שינה רכה של SleepPhones.

ערכת כבשת החלומות שהזמנתי עלתה כ-245 ש"ח (כולל משלוח) והגיעה תוך פחות משבועיים. הערכה כוללת כבשה רכה  שזכתה לכינוי כבשת הרעש. החברה הזאת כל כך חמודה, הם שולחים את הכבשה בארגזון מחורר, כדי שיהיה לה אויר לנשום.

הכבשה כל כך רכה שהיא ללא ספק האם הקדמונית של גזע השמיכי, אבל היא לא סתם פרצוף יפה. בגבה יש כיס ובתוכו מסתתרות אוזניות שינה רכות שהן עיקר הערכה.

האוזניות שטוחות ודקיקות וארוזות בתוך סרט מצח מפליס רך. הן דקות כל כך שניתן לישון על הצד או בכל תנוחה אחרת בלא כל הפרעה בזמן שמרכיבים אותן. למעשה, אחרי דקה שתים לא מרגישים אותן יותר. לאוזניות יש חוט ארוך שניתן למקם במצח או בעורף ואותו מחברים לנגן מוזיקה, לאייפד או לסלולרי.

בנוסף לכבשה ולאוזניות, מגיעה הערכה עם דיסק של מוזיקה מרדימה ושקיק חמוד של לבנדר, אותו מיקמתי בסלסילת הגרביים. כמו כן, ניתן להוריד מהאתר קבצי סאונד הכוללים מוזיקה מרגיעה וסוגים שונים של רעש לבן. יש אפילו רחשי ארוחת בוקר אנגלית מתפצחת על המחבת! אורך כל קטע חצי שעה וניתן להריץ אותו בלופים בעת הצורך. 

אישית, אני מעדיפה להרדם לצלילי הרעש הלבן. אני שמה אותו על ווליום נמוך יחסית, מבלה את הדקה הראשונה בתהייה איך קיבינימט אפשר להרדם עם הדבר הזה ואת הדקה השניה ומעלה בנחירות עליזות. חשוב לציין שהרעש הלבן מעלים לחלוטין את רעשי הסביבה הרציפים (לדוגמא, המוזיקה הבלתי נסבלת של השכנים) אבל לא את הרעשים האקראיים, דוגמת מקרר נוקש או דפיקה בדלת. מושלם!

האוזניות משמשות גם כמגן עינים בעת הצורך, כך שניתן לישון (או סתם להתרגע עם מוזיקה מדיטטיבית) גם באמצע היום, עם חלונות פתוחים לרווחה.

לסיכום, אני ממליצה בחום על המוצר הנחמד הזה. גם יעיל, גם חמוד וגם יעיל. הדבר היחיד שחסר זה כוס קפה למיטה בבוקר והופה, דיסקו חצילים!