יום ראשון, 22 באפריל 2012

ימין ושמאל, רק טרול וטרול

נראה שכמה אנשים ראו לנכון השבוע להפנות את תשומת לבי לעובדת היותי שמנה. באמא שלי שלא שמתי לב. הייתי אצל הרופאה לפני כמה שבועות וכשעליתי על המשקל ראיתי שאני שוקלת 112 קילוגרם, אבל בכל הטחינה שבימות העולם, לא קישרתי בין השניים!!

המעצב הרגיש מהרשומה הקודמת התקשר להתנצל, וראה לנכון להסביר לי (שוב ושוב) שבגלל שאני אישה גדולה והוא איש גדול הוא הרגיש מחנק בדירה וזה הלחיץ אותו. מאחר ויש לו נפש של אמן, הלחץ יצא בצורה בה יצא. זה נגמר בטריקת טלפון בפרצופו. בנוסף, הגיעה פניה נרגשת מהקוראת סיגלית שקוראת לי -

איני באה לפגוע אלא אך ורק לעזור, אני חושבת שאת צריכה לקחת את עצמך בידיים ולהתחיל להרזות אל תיכנעי לפיטויים תתחילי לאכול טוב ולעשות המון ספורט תאמיני בעצמך שאת יכולה הצויאי מהראש שלך את הקטע שאת לא יכולה כי את יכולה הכל כשתרזי.

הו סיגלית, אני יודעת! אני יודעת שכשארזה יהיה לי הכל. יהיה לי בעל, ובית יפה, וילדים לרב, חתול או שנים, שתי מכוניות (עדיף ג'יפ, כדי שאוכל לחנות על המדרכה). יהיו לי בריאות, ואושר ובטחון עצמי. יהיו לי השראה, ערך ותפקיד בעולם. שהרי את כל אלה אפשר להשיג רק אם רזים. סיגלית, רציתי לעשות לך לייק, אבל בגלל שאני כל כך שמנה, התרוממה לי בטעות אצבע אחרת. לא נעים.

ואם כבר מדברים על אצבעות, מה אני עושה כשאני שמנה? פונה ללורן קונרד וחברותיה להשראה, ועושה לחברותיי מה שהייתי רוצה שיעשה לציפורניי. האחת קיבלה וריאציה על הדבר הזה.


ואילו השניה קיבלה וריאציה על הדבר הזה.

השתמשתי בכל הלקים שיש לי בבית, אבל הבסיסים

זהו. אם עוד מישהו מעונין לומר דברים מובנים מאליהם, אני מציעה שיפתח בלוג. הנה, לי יש בלוג ואני כותבת את המובן מאליו - אני שמנה. אם מישהו חושב שזה אומר עליי משהו (פרט לכך שאני, ובכן, שמנה) זה אומר משהו אך ורק עליו ועל חוסר הבטחון הפרטי שלו. בינינו, הרבה כותבות אומרות את האמת על האמת טוב מספיק בימים אלה (חפשו את גאלה רחמילביץ' וריי שגב לקצת השראה בחזית המלאה) אז לכו חפשו שמן אחר שינענע אתכם ותחסכו ממני את הצורך לטחון ולטחון כל הזמן (אלא אם כן מדובר על טחינה של מאפים ממולאים גבינות שונות, טונה ותירס שחבל על הזמן). העצמה נשית לא מדברים, העצמה נשית עושים.

24 תגובות:

  1. אין עלייך.

    פשוט אין.

    :)

    השבמחק
  2. ועל זה נאמר - גדולה מהחיים!
    כל מילה - סלע :-)
    ושאף אחד לא יגיד לך אחרת. מ-ד-ה-י-מ-ה!

    השבמחק
  3. ראשית, את אלופה.
    את מצליחה לכתוב על אנשים מאותגרים ותופעות דפוקות, בכ"כ הרבה חן והומור.
    אני תוהה אם סיגלית בדקה לעומק את נושא הרזון ביחס ליכולת התחביר והכתיבה שלה..ככל הנראה נמצא קשר הפוך.. אך נניח לזה.
    כנראה בגלל שגם אני עגלגלה בהחלט, הרמתי את האצבע "הלא-נכונה" בהזדהות עמך מול שני הדפוקים הראשיים של השבועיים האחרונים. אנשים קטנים עשויים לעייף כ"כ.
    ישר כוח!!
    תענוג לקרוא אותך

    השבמחק
  4. אז ככה. קודם כל כל הכבוד על טקירת הטלפון, שיקפוץ! אני עדיין כועסת עליו, חצוף. ושנית כל הכבוד על הרמת האצבע. סיגלית באמת צריכה למצוא לה חיים. ואת - תישארי כמו שאת, כי את פשוט מהממת, מתה על הבלוג שלך וגם על המימדים.

    השבמחק
  5. צודקת במיליון אחוז!
    מעולם לא הבנתי ולא אבין מה גורם לאנשים האלה לחשוב שהם יכולים לתת לאחרים עצות לחיים. כאילו, גברת - עם כל הכבוד את עילגת. לאן כבר הגעת בחיים שאת נותנת עצות...?

    השבמחק
  6. תראי מה זה עולם. פתאום שמתי לב שאת לא רזונת. אה... גם אני שמנה.

    אני מקווה שסיגלית קוראת את הבלוג שלך. אולי תפתח בלוג הרהורים עצמאי ותניח לך ולנו.

    השבמחק
  7. בעולם בו מקובל לגעת בבטן של אישה הרה שמעולם לא פגשת, לחוות את דעתך על תזונתם של תינוקות שלא קשורים אליך ולקרוא לילדות בנות 12.5 "כוסיות" במונית שירות, לגיטימי לגמרי לחוות דיעה גם על משקלם של אנשים.

    אממה, ה"עולם" הזה לא מקובל עליי ואני לא מוכנה לקבל עליי עול מצוות נימוס ונחמדות לזרים שאין להם גבולות. הגיע הזמן שכל מי ש"מתעסקים" איתו ישים את הבריון (כן, גם מי שאומרת לך ברחוב שהתינוקת שלך צריכה לגרוב גרביים היא סוג של בריון) במקומו.

    השבמחק
  8. אני בד"כ לא מגיבה, אבל אני קוראת קבועה ונלהבת כבר מס' שנים.
    הייתי חייבת לומר:
    חולה עלייך!!!!
    את מדהימה, מלאה בביטחון עצמי וכותבת מעולה.
    מצפה בקוצר רוח לרשומות שלך תמיד.
    משמנה בארון :)

    השבמחק
  9. אוהבת את הבלוג שלך.
    הלק הכחול מאוד מאוד יפה.עושה חשק ללק כחול (למרות שאני כרגע בחופשה מלקים. אחרי תקופה מעולה של ג'ל אני נותנת לציפורניים לנוח קצת. הג'ל מעולה ונותן לציפורניים לגדול אבל אחרי תקופה באופן קבוע הוא קצת העיק לי. אז אני בחופשה)
    אני חושבת שאנשים לא מבינים כמה קשה לרזות. "את תחליטי שאת רוצה לרזות והחל ממחר בבוקר זה יקרה". הם לא מבינים באמת שזה תהליך לא קל. למרות שעל פניו זה נשמע פשוט- אוכלים פחות וזהו. אני חושבת שהעצה באה ממקום טוב רק אם הרבה חוסר הבנה על דיאטה.

    יעלי
    הבלוג שלי http://yaelin10.blogspot.com

    השבמחק
  10. את פשוט מהממת!
    מתה על הכתיבה שלך, ואת אחד האנשים שהייתי שמחה לפגוש פנים מול פנים!
    הלוואי ולכל הנשים היה את הביטחון העצמי לעמוד מול העולם ולהגיד- זו אני, ככה אני עם כל מה שיש בי (כמילות המשורר הנודע...)
    לי, לצערי אין, ובתור רזה לשעבר שעלתה כמה קילו בהריון, אין לי הביטחון הזה בגוף שלי, ובימים פחות טובים אני פשוט נכנסת לכאן, להריח קצת אומץ ותעוזה בבלוג שלך!
    תודה :)

    השבמחק
  11. ואגב אנשים בריונים:
    באחד הימים טיילתי להנאתי עם בתי המתוקה בעגלה, העוללית נולדה עם שלוש שערות בלונדיניות בפדחתה ומשום כך, גם אם אלביש אותה מכף רגל ועד ראש בצבע ורוד עם נצנצים סגולים פונים אליה בלשון זכר (כי הרי דבר ידוע הוא שבנות נולדות עם פוני וקוקיות ורודות!), עצרנו ברמזור ודודה נחמדה פנתה לעברה "איזה חמודי", הסברתי שזו חמודה ולא חמודי והיא אמרה "היא דומה לבן", בתגובה עניתי "גם את- אז מה???", והגברת נעלבה עד עמקי נשמתה...מעניין למה? :)

    השבמחק
  12. למה? למה? אלה שדוחפים את האף לעניינים של אחרים תמיד נעלבים עד עמקי נשמתם כשאומרים להם להוציא אותו.

    מקובל עליי שלחלק גדול מהם יש כוונות טובות, אבל הביצוע - אללי. אולי ביום שבתי הספר יתחילו לחנך למידות טובות ודרך ארץ, יגדל כאן דור אחר. כרגע עתידנו תלוי בחינוך שמקבלים בבית, ובבתים רבים לא טורחים או לא יודעים איך לחנך את הילדים.

    השבמחק
  13. בבית הספר, שרונה, מלמדים את ילדנו חינוך תורני שבינו לבין דרך ארץ אין כל קשר (גם בבתי ספר חילוניים - ולכן העברתי את ילדיי לחינוך פרטי).
    בכביש פגשתי נהג שעשה לי סימן לפתוח חלון ופשוט ירק לי לתוך האוטו.
    בשכונה שאני גרה מישהו זורק נפצים ברחוב - עניין של שגרה.
    ושכן אחר עושה קריוקי כל לילה עד השעות הקטנות - שיר ערש (או שיר ערס..)
    אז כשאומרים לי שהשמנתי - אני מחייכת ומחכה לרילוקיישן הבא....

    השבמחק
  14. בחחח. ניסיתי עם הציפורנים, אבל תכלס - זה חתיכת פוסט מדכא.

    השבמחק
  15. שרונה המקסימה.
    על כך נאמר: "הפוסל, במומו פוסל".. מי שלא רואה בך רגישות, הרי הרגישות לא קיימת בו (שלא לדבר על נימוס מינימלי ושאר דרכי ארץ).. וכנ"ל כל המוצאים רבב בסובבים אותם ועושים איתם את ה"חסד" הגדול של הכנות ומגלים להם את ה"אמת".
    תגובה ראוייה של אותו מעצב ב SMS הייתה מן הסתם:"סליחה, חשתי לא בטוב, אהיה בקשר בהקדם" או משהוא בסגנון... הרי זה דבר אחד להתנהג בחוצפה, אבל אחר כך עוד להאשים בכך אחרים, זה כבר להוסיף חטא על פשע...
    ברוך שפטרך מעונשו של מעצב זה.
    וכך גם לגבי האחרים. מעצבן להיות מראה כזו שפתאום אנשים רואים בך מה שלא טוב אצלהם וזורקים את זה עלייך, אבל זו בחירתך לתת לדברים לחלחל פנימה, או לחלוף ולהחליק הלאה.
    מאחלת לך ימים של שמחה ואני בטוחה שתעצבי את הדירה שלך מקסים.

    השבמחק
  16. הי שרונה,
    הבלוג שלך מקסים. בהחלט ניצול מקסימלי של כל מה שטוב בך.
    מאוד סקרן אותי מי המעצב המדובר ובעזרת כישורי חיפוש פנומנליים מצאתי את התגובה הזועמת שהשארת בפוסט של אחרת, ששיבח את אותו מעצב מעולה.
    גם הסתכלתי באתר של המעצב. תשמעי, זה ממש דברים מגעולים מה שיש לו שם. אם אני בא לאיקאה ובועט ברנדומליות בחפצים שונים שם ומרכז אותם בבעיטות לפינה אחת אני מוציא דברים יותר טובים.
    את רוצה שאני אחרבן לו על האתר? זה אפשרי. אם את רוצה, אני אחרבן לו על האתר.

    השבמחק
  17. ד"א אנחנו מכירים! נחשי מאיפה? :)

    השבמחק
  18. הממממ... האם אתה מתגורר בשכנות לזוכה מסוים בהשרדות?

    השבמחק
  19. לא. מדובר על לפני 15 שנים. (כל תשובה/כיוון לא נכונים יזכו ברמז). שחר זה השם האמיתי.

    השבמחק
  20. ...ולא קיבלתי תשובה בעניין עשיית הצרכים הוירטואלית.

    השבמחק
  21. אתה שחר מהאוניברסיטה?!?!?!?!?!?!?

    ולא תודה - הוא עושה לעצמו יותר נזקים ממה שאחרים יכולים וצריכים לעשות לו. שיהנה בחברת עצמו.

    השבמחק
  22. :)

    https://www.facebook.com/shachar.rorschach

    http://il.linkedin.com/in/shachartalmba

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים