האלו, זה טלויזיה?

היום בצינור לילה (חצות בערוץ 10) אני אדבר על הקמפיין ליבוא מידות גדולות*. צפו בהמוניכם!

* אמא'לה

עדכונית - חשבתי עוד על השאלה ששאל אותי גיא בנוגע לאפשרות של חרם על הרשתות שלא מייבאות מידות גדולות. אני חושבת שאת החרם צריכים לעשות האנשים הרזים שתומכים בנו, כי לנו השמנות אין את הפריווילגיה של להחרים את הפריטים הטרנדיים הבודדים שניתן למצוא במידות גדולות (להזכירכם, לא לכולן יש את הרצון או את היכולת לקנות בחו"ל או אונליין). זו הסיבה שגם רזים ממוצעים שמנמנים ורגילים למיניהם, גברים וגברות, צריכים להצטרף לקבוצה - כדי לתמוך בנו מוראלית, ואם יווצר הצורך גם ראלית. יאללה מהפכה! אם רק נרצה, נוכל להפוך את מה שהגיוני למציאותי, שככה יהיה לי דב בדבש.

בוקר טוב, את שמנה!

לכל הנשים בעלות המידות הנדיבות, העגלגלות, העסיסיות, המלאות והיוצאות מן הכלל - נמאסתן עליי עם היופמיזמים, ההתייפיפויות והבריחה הרציפה שלכן מכל מה שמריח מתחילת קצה קצה של המציאות. לא נעים לי להטיח בכן את המציאות ככה בלי פורפליי, אבל אני חייבת לומר לכן שאתן שמנות.

כן, את שמנה. אני מוכנה לפרגן שמנמנוּת לבנות המידות 44-46, למה לא. אבל אם את לובשת מידה 48 ומעלה את שמנה ולא יעזור בית דין. כל הנסיונות שלך לקרוא לכלב סוס לא יעזרו. גם אם תצעקי בראש חוצות, תקימי קבוצות בפייסבוק, תפתחי רשתות הלבשה לסוסים, תצעידי 500,000 נשים גברים וטף לכיכר רבין - זה לא יהפוך את הכלב שלך לסוס. הוא תמיד ישאר כלב. כל מי שיסתכל עליו יראה כלב, והמסכן ירגיש את הדיסוננס המחריד שמרגיש כל יצור חי שמנסים להלביש עליו חיים של מישהו שאינו הוא. 

אני לא מבינה למה את לא מסוגלת לקרוא לעצמך בשם האמיתי שלך. אני לא מבינה למה את חושבת שהדרך להעצמה עוברת בשקר. אני לא מצליחה לעטוף את המוח הקטן שלי סביב הרעיון שכדי להציג אג'נדה שמנה צריך לקרוא לה בשם אחר. 

בשביל מה את עושה את זה? כי קראו לך שמנה וזה פגע בך? כי זו מילת גנאי? כי שמנות הן מיואשות? עייפות? מיוזעות? מגעילות? בודדות? מצחיקות? טובות לב? אסירות תודה לכל מי שמוכן לשכב איתן? גבריות? דוחות? בהמות? חסרות שליטה עצמית? חולות? מטומטמות? חלשות?

את יודעת מי את. את מכירה את עצמך הכי טוב. גם אם אין לך מושג מה המהות האותנטית שלך, את עדין מכירה את עצמך הכי טוב. גם אם את קצת אבודה כרגע, את מכירה את עצמך הכי טוב. גם אם את מדוכאת, אומללה או שונאת את הגוף שלך, את מכירה את עצמך הכי טוב. את יודעת בדיוק מי את ואף מילה לא יכולה להוריד אותך או להעלות אותך למעלה ממה שאת. מה הקשר בין המספר שמראה המשקל למי שאת? למה קיבינימט את נותנת לתרבות המערבית האמריקאית, שכל כולה התייפיפות מריחה ופוליטיקלי קורקט, להגדיר את התדמית שלך? אם את לא שולטת על התדמית שלך, איך תשלטי על מסלול חייך?

צאי מהארון, ממתחת למיטה, מתוך המקרר ותביני שאת שמנה וזה לא אומר כלום על כלום פרט למה שזה אומר על מידות הגוף שלך. את מרוצה מזה? את שונאת את זה? את אדישה? כואבות לך הברכיים? נמאס לך לישון באלכסון? עשי משהו בנוגע לזה (וזה יהיה קשה מאד, אבל שווה את המאמץ ואת כל הדרך מלאת המשברים לשם, אם זה חשוב לך מספיק). מרגישה נשית וחמודה? מלאת חיים וחיוניות? יש לך המון חברים שאוהבים אותך בדיוק כמו שאת? יאללה דיסקו! שיהיה לך בהצלחה והמשיכי כך. כל אחת בוחרת עבור עצמה מה מתאים לה. יש שיעשו ניתוח כדי לרזות, ויש שירגישו הכל בסדר בדיוק כמו שעכשיו, ולא ירצו לשנות כלום. הכל במקום, הכל מבורך, כל עוד זה מגיע מהסתכלות לאמת בעינים ולא מקבירת הראש בחול.

אני שוקלת כ-110 ק"ג. אני יוצאת מן הכלל, נדיבת מידות, עגלגלה, עסיסית, מלאה ושמנה. אני הראשונה להגיד את זה, כי באותה נשימה אני אומרת שאני ממושקפת. אף אחד לא יחליש אותי באמצעות המילה שמנה כמו שאף אחד לא יחליש אותי באמצעות המילה הרצליינית. אין לי דרך קלה להגיד את זה, כי אתן לא שומעות את זה כשמדברים אתכן ברכות, אז אני אומר את זה באופן בוטה ככל האפשר - תוציאו את הראש מהתחת השמן שלכן, היו כנות עם עצמכן ועם הסביבה שלכן, ואז תוכלו לעשות את הצעד הראשון שלכן בדרך להעצמה.

מרק מאבן

מאז בורכתי בטואלט חיפשתי דרך נוחה לארגן את מברשות האיפור שלי, כך שכל אחת מהן תהיה נגישה בקלות. בכל רחבי האינטרנט ראיתי צילומים וסרטוני הדרכה ליצירת מחזיקים דומים לזה - 

אגרטל מתאים כבר יש לי - אגרטל מרובע נמוך של אמא שלקחתי איתי לדירה החדשה, אז התחלתי במסע למציאת גולות זכוכית שקופות קטנטנות שיתאימו להחזקת המברשות במקום. מסתבר שקשה למצוא כאלה. יש בארץ המוני נאגטס מסוגים שונים, אבל רובם אליפטיים או שטוחים בצד אחד וגדולים מדי. חשבתי להשתמש בגולות אבל מצאתי רק כאלה צבעוניות מאד וגדולות מדי. באיביי מצאתי בדיוק מה שחיפשתי, אבל זה היה יקר מדי (20$ לחבילה וכדי למלא את האגרטלון הזדקקתי לשלוש חבילות, שנאמר בטח בטח למה לא).

בסוף נזכרתי בחנות מלאכת היד אקוורל, והחלטתי לעבור שם בדרך ל ולראות אם יש להם משהו מתאים. אבל הכל היה גדול מדי וגו' וכמעט עמדתי לוותר ולקנות אבנים ורודות קטנות שנראו כמו מילוי ללמטה של אקווריום, מצאתי משהו שלא היה מה שחיפשתי אבל מתאים למטרה - קופסה של אבנים תכולות לאגרטלים, שחציה חלוקים גדולים וחלקה אבנים קטנטנות. החלטתי ללכת על זה.

לקחתי האגרטל והתלבטתי אם להשתמש רק באבנים הקטנות, או לשלב גם את הגדולות יותר בתחתית האגרטל. בסוף החלטתי ללכת רק על הקטנות, כדי שהאגרטל לא יעלה על גדותיו (אני מחכה לארבע מברשות חדשות שאמורות להגיע בדואר בימים הקרובים).

שפכתי הבפנוכה, ניערתי כדי לפזר את האבנים היטב ונעצתי את המברשות. כמצופה, הן עומדות יציבות והכל נחמד ונוח.

והנה, תמונה בבית החדש. אני מרוצה, המברשות מרוצות, אני מקווה שגם אתם מרוצים.

ואם כבר מדברים על אנשים שמרוצים מדברים כחולים, שופו על ציפורני הרגלים שלי. לכבוד השבוע החדש, הלכתי על סגנון רוקוקו גותי המשלב כחול ועלי זהב. שככה יהיה לכולנו שבוע טוב!

Base coat - Barry M

Blue - Jade, Blueberry 425 (קיבלתי אותו מתנה בהשקת שבוע האופנה)

Gold leaves - Rococo gold leaf lacquer 7676

Top coat - Seche Vite

מה לבשתי השבוע

 אני יודעת אני יודעת, הבטחתי לסדר את החצובה וטרם עשיתי זאת. אני חלאה מכומנת. ובכל זאת, השבוע היו כמה תלבושות ואביזרים נחמדים שכדאי לדווח (!!) עליהם. הנה הם, בפינה לשיפוטכם.

מה לבשתי להחלפת הבגדים של פורום אופנה מלאה בתפוז (כן זה נכון, חזרתי לפעילות מאד מאד חלקית שם):

שמלה מאיביי

גופיה מטופ שופ

שרשרת מ-N2

תלבושת לעבודה ליום שני - היא לא ממש מרגשת, אני מודה, אבל השרשרת! אלוהים השרשרת! השרשרת היא רפרודוקציה של שרשרת שעיצב קרלו גיליאנו (מעצב התכשיטים של המלכה ויקטוריה, בין השאר) בסביבות 1865. היא מתארת את אל הנהר אכילוס, שמופיע לרב ביצירות עתיקות כמסיכה מזוקנת. בסדרת אכילוס המקורית היו גם צמיד וחפתים תואמים מזהב, כמובן. קניתי אותה בנסיעה האחרונה ללונדון, בחנות של מוזיאון ויקטוריה ואלברט.

שרשרת - V&A

מכנסים - Marks & Spencer

גופיות - Next, טופשופ

נעלים - פריימארק

ילקוט - מאיה שובל, מרזילי

ביום שלישי הייתי נורא עצובה (פרטים בקרוב) והחלטתי שחשוב שאתלבש יפה כדי להתעודד קצת.  זה מה שלבשתי לעבודה:

מכנסים וחגורה - Asos Curve

חולצה - דורותי פרקינס

כפכפים - גאפ (כן, עדין כואבת לי הרגל)

ילקוט - מאיה שובל

עגילים - דריוס מרזילי

בערב היתה מסיבת הפתיחה של שבוע האופנה בחולון, עם זאק פוזן ושאר ירקות. התמונה מטושטשת משהו, אבל רציתי שתראו את השמלה. קיבלתי עליה המון מחמאות, אבל גם אם לא הייתי אני עדין מאוהבת בה עד מעל הראש.

שמלה - אנתרופולוג'י

נעלים - גזית

עגילים - רזילי

והיום לעבודה, לבשתי משהו קליל ובהיר עם טוויסט. אלה מכנסי השלושת-רבעי היחידים שיש לי. הם בני עשר בערך והם מהדורה מוגבלת של נעמה חסין. לבשתי אותם ואז נמאס לי מהם ונתתי אותם לאמא, ואז היא לבשה אותם עד שנמאס לה והחזירה לי וככה אני חוזרת אליהם פעם בכמה שנים מאז שיש לי אותם. למרבה הפלא, הם התאימו לי כששקלתי 90 קילו וגם עכשיו, כשאני שוקלת 20 קילו יותר. אני לא מתלוננת!

גופיות - טופשופ

מכנסים - טובהל'ס (ישנים)

כפכפים - גאפ

שרשרת - N2

זה הכל לעת עתה. אני עייפה ומדוכדכת אבל אני חושבת שמצאתי פתרון לבעיה שמטרידה אותי, אז אפשר ללכת לישון באופטימיות זהירה. לילה טוב!

דברים חדשים וכתומים

בחג הזה חגגתי שני דברים חדשים וכתומים.

הראשון הוא התספורת החדשה שלי. בשבועות האחרונים השיער שלי נהיה יבש ועבה כל כך שלא הצלחתי להסתרק, או להעביר יד בתוכו (גם בזמן שחפפתי ראש). הוא הרגיש מבאס לחלוטין וגם השורשים ושיער השיבה שלי התארכו וביאסוני חזור ובאוס. לפיכך החלטתי שאני חייבת לסדר את כל זה תכף ומיד. הבעיה - לא היה תור לעמיר מזרחי לשבוע הקרוב ואני התחלתי להיות לחוצה. במקביל, התפתח בי דחף עז לקצר את השיער, למרות שחבריי לעבודה הזהירו\איימו עליי שלא אעז. אז החלטתי ללכת לאמיר קל, אצלו הייתי מסתפרת כשהיה לי שיער קצר וורוד (או ארוך ואדום). הוא ספר שמתמחה בתספורות מגניבות, ולכן חשבתי שלא יזיק לתת לו צ'אנס אחרי כמה שנים שלא הייתי אצלו. 

אמיר סרב בתוקף לקצר את השיער שלי, ואמר שהוא ישאיר את האורך אבל יעשה את השיער שובב וחי ויסלק את כל הפגמים שהצטברו בו. אמרתי לו, יאללה, עשה לי תספורת מארי אנטואנט כמו שאני אוהבת - ארוכה מאחורה וקצרה מקדימה. הנה התוצאות - אני מקווה שהקוראות שהתלוננו שהשיער שלי לא מתוחכם מספיק יהיו מרוצות.

עם פן ועם עינים עצומות

אחרי חפיפה ועם עינים פתוחות

חכמנו זכרונו לברכה, ג'ון לנון, אמר מזמן שהחיים זה מה שקורה בזמן שמתכננים תוכניות. במקרה שלי, בזמן שאני שונאת חתולים, אימץ אותי משופם אחד עם חיוך ממיס וכך מצאתי את עצמי מבלה את יומי בפרסום שאלות דוגמת "מותר לתת לשפמיהו עוף?" או "למה אבו חתול יושב מתחת לכביסה שלי?" בפייסבוק. אני יכולה לשמוע את שני הוריי מתהפכים בקבריהם (טוב לאמא אין קבר, אבל אתם יורדים בוודאי לסוף דעתי).

מאחר ואני בעיצומו של תהליך הפיכתי לרווקה מזדקנת שמפרסמת תמונות של החתולים שלה בפייסבוק במקום לחיות, הכינותי מספר תמונות עבורכם. הכינו את ה"איזה מאמי!!!!" ששמרתם לאירועים מיוחדים. 

מתנמנמים ביחד

במקום מושבו החביב, על המזוודה שעל הארון

אני לא אומרת כלום. הפה שלי סגור. לא תשמעו אותי בחיים מודה בזה. אין סיכוי. שכחו מזה. הוא כל כך חמוד!!! אני מתה עליו. מחר אני אחפש לו קערת מים מעוצבת במחיר שערורייתי, שתתאים לבית. סופשבוע נעים לכולם!

מיני תשוויץ ובלה

בוקר טוב עולם, מה שלום כולם? אני מתנהלת על כל כך מעט שעות שינה בימים האחרונים שמוטב לי שאכתוב כמה שפחות. בואו נראה אם אשאר עירה עד סוף הרשומה!

סוף רשומה בתשוויץ תחילה. הייתי בקניון שרונים בשבוע שעבר, עם חברתי היפה ש. (חשוב מאד להסתובב עם נשים יפות, זה מעלה את ערכך בשוק ומתרגל את שריר הפרגון). נכנסנו לכל מיני חנויות, ובעיקר לדורותי פרקינס שם היא רכשה לה חצאית ג'ינס שווה במידה 18 בחמישים ש"ח (סוף סוף עונה) ואני רכשתי לי חצאית מנומרת  במידה 20 בחמישים ש"ח גם כן, וחולצה שחורה ונחמדה שעלתה כ-140 ש"ח (מהעונה הנוכחית). כשיצאנו משם, נתקלתי בדוכן של אורנה לאלו, ומאחר וטרם עשיתי את זריקת חיסון הלאלו החורפית שלי, קניתי את השרשרת הבאה עם ינשופית אפטית.

את החולצה מיהרתי ללבוש. היא כל כך נוחה ונעימה (50% כותנה 50% ויסקוזה) ולדעתי, הגזרה מאד מחמיאה לי. לבשתי את התלבושת הבאה לערב עמוס בילויים אחרי העבודה, וקיבלתי שלל מחמאות על כמה נפלא אני נראית וכמה רזיתי. חנפנים, תמשיכו! אם אמצא כח לגרור את עצמי שוב להוד השרון, אקנה לי עוד חולצות כאלה ללא ספק (ראיתי רק אחת בגזרה זהה, עם פסים, שלא ממש מצאה חן בעייני אבל אני מנחשת שהם יקבלו עוד בתקופה הקרובה, כי יש לי חולצה דומה שקניתי בלונדון בשנה שעברה). מאחר והמכנסים אפורים והחולצה שחורה, ציוותתי אותם לעגילים היפהפים האלה שקניתי ברזילי לפני זמן מה.

אני לובשת - חולצה מדורותי פרקינס

ג'ינס ממרקס אנד ספנסר (לונדון)

כפכפים מגאפ

עגילים של קובי פרץ מרזילי

תיק של כיסים

הליפסטיק האהוב עליי בעולם - סנטריפוקסיה של Lime Crime

אני כל כך מרוצה מהתלבושת הזאת, פשוטה ככל שתהיה, שאני חושבת שאלבש אותה לראיון בטלויזיה (על הקמפיין לייבוא מידות גדולות) בשבוע הבא.

פרט לכך, כמה תשדירי שרות לקוראי השבלוג -

• לקראת סגירת החנות בימים הקרובים, יש מכירת חיסול מטורפת על כל תכולת סניף המשביר לצרכן בקניון רמת אביב. עברתי שם במקרה אתמול בערב, ואת כל האיפור והטיפוח כבר בזזו משם מוקדם יותר, אבל יש שם מבצעים שווים ביותר (1+1 על כלי המיטה והמגבות, 40%-60% הנחה על הבשמים, 80% על תכשיטי יהלומים ועוד). ראיתי שם עגילי כוכב ארוכים, דומים בצורה חשודה לאלה של שטרן שעולים כמה אלפים בודדים במקום העשרים ומשהו הרגיל שלהם.
  
• באפריל יש מבצע של 40% הנחה על מוצרי היוקרה (לא כולל שאנל, כמובן). קניתי Touche Éclatב-140₪ במקום 240₪. הנוכחי שלי עוד לא מת לגמרי, אבל מאחר וזה יקרה בקרוב וזה מחיר נמוך משמעותית מבדיוטי פרי, לא ממש היתה פה התלבטות. 

זהו לעת עתה. אני אמשיך לחכות לטכנאי של הכבלים ולגלעד שליט (בואו ננחש מי יגיע קודם) ולנשנש כרובית בטחינה לימונית, ואתם - שיהיה לכם יום יפה וטוב, אינשאללה.בנוגע אליי, חרר.... פשש....

שלומית בונה סוכה לנעלים

בעקבות משבר הנעלים הנעלמות של יום שלישי, הבנתי שאני חייבת לעשות סדר במחלקת הנעלים בארון שלי. כך נסעתי אחרי העבודה בערב החג לאיקאה לרכוש עזרי ארגון נעלים (ושולחן, וכסא, ועוד שולחן, ומרחיבי מדפים, ומפיות). לצערי, לא מצאתי ארון נעלים שיתאים לי, אז קניתי שני סטים של קופסאות לארגון נעלים בארון וכמה קופסאות שקופות עם מכסה במקום.

כשחזרתי הביתה, מיינתי את הנעלים לקיץ וחורף, ולכאלה שחייבות הגנה של קופסה וכאלה שלא. את המגפונים, האוקספורדים ונעלי העקב (שתיהן!) הכנסתי לקופסאות, שיש להן דופן שקופה שמאפשרת לראות מה יש בפנים. כדי להכניס את כל הקופסאות שקניתי, ואת קופסת המגפיים ששוכבת למטה, הגבהתי את המדף בכ-15 ס"מ וזה עשה את כל ההבדל. הסנדלים הוכנסו לשקיות בד ונדחסו באלגנטיות ברווח שבין קופסאות הנעלים.

כך הפכתי את מדף הנעלים מזה -

לזה -

שזה הרבה יותר טוב. את הנעלים הנעלמות, אגב, לא מצאתי. אני מניחה שהמסדרת לקחה אותן לתרומה בטעות. טוב נו, יש צרות גדולות מלתרום בלי כוונה. המסקנה מכל זה, אגב, ברורה - יש לי די והותר נעלים.

אין אין אין חתונה בלי בלי בלי תמונה

בליל שלישי נסעתי לחתונה של חברים. זאת היתה הזדמנות מושלמת ללבוש סוף סוף את השמלה המושלמת שקניתי באסוס לפני כמה חודשים. בזכות הטואלט החמוד שלי, יכולתי להתאפר כמו שצריך לשם שינוי, והייתי מאד מרוצה מהתוצאה. לצערי, לא מצאתי את הנעלים שהתכוונתי לנעול איתה, שהיו נעלי עקב קטנות שחורות בסגנון פיפטיז שכזה ולכן נאלצתי ללכת עם הפלטפורמות האלה, שכמעט ונקעתי את הקרסול איתן על משטח החצץ בחניה של האירוע. אני חושבת שאני אזרוק אותן, אבל בינתים הן זרוקות במכונית שלי ומחכות לגזר דינן (מן הסתם נהגתי עם כפכפים ולא איתן). כשהגיע הזמן לרקוד, הורדתי אותן ורקדתי יחפה, כמו שצריך.

אני לובשת - שמלה מאסוס
נעלים מגזית (שנה שעברה)
עגילים ושרשרת מה. שטרן
לק Biscuit של Next
 

איפור - קרם לחות Hydra Zen Teinte של לנקום
פודרה Silky Loose של רימל
קונסילר Laura Mercier Secret Concealer
איילינר -  Mac Fluidline Eye Liner Gel בצבע Blitz& Glitz

מסקרה ריסים עליונים They're Real של בנפיט
מסקרה ריסים תחתונים Clinique Bottom Lash Mascara 

סומק Orgasm של נארס

אחרי שחזרתי הביתה באותו הלילה, צילמתי את התמונה הזו, והלכתי לישון מאושרת.

ראיון ברדיו נתניה על הקמפיין לייבוא מידות גדולות

התכנית המקורית היתה לחכות שיהיו אלפי חברים בקבוצה לפני שנפנה לתקשורת, אבל התקשורת עוותה את דבריי ופנתה אליי ביוזמתה, וכמובן שלא אמרתי לא. אז הנה יריית הפתיחה של המאבק הצנוע שלי באפלייה נגד שמנות - ראיון ברדיו קול נתניה 106 על הקבוצה שהקמתי בפייסבוק לפני שבוע בדיוק. הופיטיפופ!

106fm by Raisinlike

קנה שידה קבל טואלט

גבירותי ורבותי, אני גאה להציג את שידת הטואלט החדשה שלי שתקרא להלן, שידת הטואלט החדשה שלי. שידה כזו היתה ברשימת הקניות שלי לדירה החדשה, וחיפשתי במשך מספר שבועות עד שמצאתי אחת שתענה על הדרישות במלואן - לבנה, עד מטר רוחב ועולה פחות מאלף ש"ח. בדיוק כשעמדתי להישבר ולקנות באיקאה אחת שעולה 1300 ש"ל לא כולל הכיסא, מצאתי פרסומת בעיתון של יום שישי שהודיעה לי שיש מבצע בחנות הרמוניה לבית בנתניה על שידה + כסא ב-990 ש"ח במקום 1990 ש"ח (אתם לא מאמינים אילו מחירים דופקים לשידות האלה, ראיתי כאלה שעברו את ה-3000 ש"ח בחיפושיי). אז נסעתי, שילמתי עוד 170 על הובלה והרכבה ובא טואלט על ישראל.

מיקמתי אותה במטר הפנוי היחיד בבית, בחדר השינה. מאחר ואני בקטע מינימליסטי עכשיו (כן בטח) קישטתי את הקיר מעליה רק בכמה פרפרים לבנים שקניתי בסוהו (זה בא בחבילה של 26 פרפרים, כך שעוד הרבה מהם מחכים להיתלות ברחבי הבית).

על השידה הנחתי מראה מגדילה מסופי, כמה צנצנות זכוכית צבעוניות ובבושקה אחת, מנקה מברשות של Mac, את מברשות האיפור שלי באגרטל זכוכית מרובע קטן (אני צריכה לקנות נאגטס קטנים למילוי הצנצנת, כדי שהמברשות יעמדו כמו שצריך. אם מישהו יודע איפה מוכרים כאלה אני אשמח לשמוע) ופצ'ופצ'יקון של בראון שאיתו אני מסדרת גבות ועניינים כשאין לי חשק ללכת להיתלש.

בצנצנת הגדולה יש סיכות, קוקיות ופינצטות

לשידה יש שתי מגירות גמדיות ומגירה אחת רגילה. המגירות הגמדיות מתאימות לאוסף השפתונים הגמדי שלי.

ולמוצרי עור למיניהם כמו פודרה, קונסילר ו-highlighter.

 

המגירה הגדולה יותר שוכן שאר האיפור שלי - צלליות בקופסה הלבנה, סמקים וברונזר ומסקרות ועפרונות עינים בקופסאות הכתומות, מעגל ריסים של שו אמורה (חדש, הישן מת) ומחדד עפרונות עינים בקופסית המוזהבת ובתווך, שקיק הראשים החלופיים של הפצ'ופצ'יקון של בראון.

ואם כבר באיפור עסקינן, קניתי בלונדון את המסקרה המאריכה החדשה של בנפיט They're Real ומה אני אגיד לכם, היא מצוינת. היא מאריכה ולא מעמיסה יותר מדי על הריסים ועמדתי להתחתן איתה עד שניסיתי הבוקר את המסקרה שקיבלתי לבדיקה לפני כמה ימים, Volume Glamour Max של Bourjois, שמאריכה גם היא את הריסים אבל משאירה אותם דקיקים מבלי להעמיס חלקיק אחד יותר מדי. אני אוהבת את הריסים שלי ארוכים ודקים, מסקרות מעבות לא עושות לי את זה. במקרה זה, Bourjois מנצחים, אבל זה לא אומר שאני אזרוק את בנפיט. לא ולא.

המברשת של They're Real מעוגלת בקצה, בדומה למברשת העגולה של ג'יבנשי (ממנה לא התלהבתי מי יודע מה), ומאפשרת למרוח את החומר גם על השערות הקצרות או הקשות להגעה בקצוות הריסים וכולי. מאד נוח, אבל כאמור - יש מלכה חדשה בעיר.

ואם כבר ב-Bourjois עסקינן, קיבלתי עם המסקרה גם חמש צלליות לבדיקה. שתים מתוכן (הטורקיזית והסגולה) מסרתי הלאה, כי הן לא היו מפוגמנטות מספיק לטעמי וגם כי הצבעים לא ממש התאימו לי, אבל את המוצלחות מבין השלוש שמרתי לעצמי כמעשה מניאקית שחבלז.

וורדרדה 05, כסופה 25, ברונזה 54

עוד ביום שהגיעו אליי למשרד, מיהרתי לנסות את הכסופה היפהפיה ולמרות שלא היתה לי מברשת ומרחתי אותה עם האפליקטור הקטן שפיזר לי ניצנוצאז' על כל הפרצופאז', קיבלתי שפע מחמאות לאורך היום והיא החזיקה מעמד כמו גדולה שעות ארוכות עד שהגעתי הביתה. גם הוורדרדה-פודראית תשמש אותי הרבה בעתיד הקרוב. בקיצור, אני מרוצה.

אז מה למדנו מכל זה, אתם שואלים? שטואלט קטן יכול להפוך אישה גדולה למרוצה מאד. ולראייה, שמתי היום לראשונה בחיי, פודרה. הידד! ואם כבר אנחנו מדברים על נשים גדולות ומרוצות, אוצו רוצו להרשם לקבוצה שפתחתי בפייסבוק נשים גדולות יוצרות כח צרכני גדול. לא צריך להיות אישה או שמנה כדי להרשם, מספיק להאמין שלנשים שמנות מגיע לקנות בגדים בלי לעשות מזה ענין גדול. 200 חברים נרשמו תוך פחות משבוע, ואני רוצה לעבור את רף ה-400 עד שבת הבאה.

מה לבשתי היום ומה אני מקווה שנוכל כולנו ללבוש מחר

הקבוצה שהקמתי בפייסבוק במטרה להתאגד בקריאה ליבואני רשתות אופנה שונות להביא לארץ את כל טווח המידות שהרשת המקורית מייצרת, נשים גדולות יוצרות כח צרכני גדול, תופסת תאוצה. תוך יומיים מהקמתה כבר הצטרפו אליה 140 חברים! חלק מהחברים מנסים ללחוץ לפעול כבר עכשיו אבל זו לא המטרה. הנקודות שהייתי רוצה להבהיר הן:

• כח צוברים בכמויות. המטרה שלי היא לפנות ליבואנים הרלבנטיים כשיהיו בקבוצה אלפי חברים ולא מאות. המטרה ששמתי לי היא להגיע ל-5000 חברים, כדי שלא יוכלו להתעלם מאתנו. אז אנא, עזרו לי לגייס חברים לקבוצה. טפטוף של תלונות קיים כבר עכשיו, ולא זו המטרה פה. המטרה היא להפגיז את היבואנים הרלבנטים ואת התקשורת כך שהם לא ידעו מאיפה זה נפל עליהם.
• הקבוצה מיועדת לכל מי שתומך במטרה ולא לנשים מלאות או שמנות בלבד. אני קוראת לכל מי שיש לו חברים, קרובי משפחה או מכרים עגולים במידה זו או אחרת להצטרף - גברים, נשים, כוסיות במידה 38, טרנסג'נדרים, יצורים מהמאדים, חובזיות, חובבי טחינה ושונאי טחינה. אנא הצטרפו לקבוצה כדי שנצבור כח!
• ההתעלמות של היבואנים מפלח השוק של הנשים המלאות ומעלה היא אפלייה ברורה. מאחר ואנשי עסקים אוהבים כסף, ולנשים שמנות יש כסף בדיוק כמו לנשים רזות, לא נותר אלא להסיק שאנשי העסקים הרלבנטים מתייחסים לנשים שמנות כאילו היו פגועות מוחין ומכאן, נטולות כח כלכלי ומכאן - לא ראויות להתייחסות.
  
  בגדול, כח הקניה של הנשים השמנות מתחלק לשלוש - אלה שהגיעו לשפל רגשי שכזה שהן מסתפקות במה שנותנים להן, אלה שקונות בחול או אונליין ואלה שמוצאות פתרונות יצירתיים עם מה שיש (חנויות יד שניה ווינטג', שימוש יצירתי בבגדים שמיועדים למידות קטנות, מציאות משווקים ועוד).המשותף לשלוש הקבוצות - שהן לא יכולות לקנות בגדים במידתן ברשתות האופנה הגדולות בישראל.
  
  מה שאני אומרת הוא זה - אנחנו שמנות, אנחנו לא מתות. יש לנו כח אדיר ואנחנו לא משתמשות בו, אם בגלל בושה ואם בגלל האויב הגדול של המין הנשי בכללותו, אותו נהוג לכנות לא נעים לי. לא נעים לכן לעשות רעש ולמשוך תשומת לב לעצמכן? וללבוש שקי גופות סינטטיים עם נצנצים כן נעים לכן? המטרה היא אחת - שנוכל לקנות בשקט, בלי ענין גדול, בלי שמוכרים יתנו לנו עזרה מיוחדת, בלי שנצטרך לבקש בשקט מידות מהמחסן, פשוט להכנס לחנות כאילו היינו סתם אדם מן השורה ולקנות לעצמנו בגד רגיל לגמרי.
• יתכן שבעתיד נפעל גם בשוק היצרנים המקומי, אבל כרגע הנקודה היא אחת - בארץ פעילות רשתות שמייצרות מידות גדולות (לצורך הענין, 44 ומעלה) אבל יבואני האופנה מביאים לארץ, מסיבה שרק הם מבינים, רק פריטים עד מידה 44. אנחנו רוצים שמה שקיים ברשת יהיה זמין בישראל, זה הכל לעת עתה.

אז אני מבקשת, שוב, את תמיכתכם. כתבו על הקבוצה בבלוג שלכם, בפייסבוק, בטוויטר. ספרו לחבריכם בתקשורת. אם אתם רוצים לשים כפתור בבלוג או באתר שלכם, כתבו לי ואני אשלח לכם אחד (מה שמזכיר לי, אם מישהו רוצה להתנדב לעצב לנו לוגו נחמד זה יהיה מעולה. הציפור העצבנית מתאימה מאד לטעמי, אבל היא לא מקורית). זהו בנושא זה לעת עתה.

הלאה! האמת שלא לבשתי את זה היום אלא לפני כמה ימים, אבל בואו לא נתקטנן. השבוע היתה הצגת הבכורה של שרשרת הזאב הרע שבלע את כיפה אדומה וסבתא שקניתי ב-N2 בלונדון. אוי כמה שהיא יפה. אפילו הגברים במשרד התלהבו ממנה וזה אומר הרבה, ואפילו קצת מדאיג.

אני לובשת שמלה מפריימרק ושרשרת מ-N2

חוץ מזה, ראיתי לנכון לעדכנכם, חתיכים, שהמוקסינים החמודים מפריימרק שווים בדיוק מה שהם עלו לי. הלכתי איתם שלוש פעמים עד כה, והם נראים כאילו אני טוחנת עליהן יותר משנה. זה לא אומר שאני זורקת אותם, אבל רציתי לציין זאת בפני אלה שחושקים לקנות להם זוג או ארבעה.

Big Hair

כשהייתי בלונדון, קניתי לי את Babyliss Big Hair Hot Air Brush עליה קראתי הרבה בבלוגים מחול.  מדובר במברשת מסתובבת המוציאה אויר חם (או קר) תוך כדי סיבוב, כך שלמעשה, היא עושה את שתי הפעולות הנדרשות לפן חלק - הברשה במברשת עגולה וייבוש במקביל (דבר שאני פשוט לא מסוגלת לעשות). היא עלתה לי 46 ליסט (כ-264 ש"ח) ב-Boots ומתאימה לשימוש במתח החשמל בישראל, עם מתאם לשקע האנגלי. כשהתלבטתי אם לקנות אותה או את אחד הדגמים המתחרים הזולים יותר, הסבירו לי בחנות שזה הדגם היחיד שמסתובב לשני הכיוונים (כלומר אפשר להחליף אותו בין יד ימין ליד שמאל, וכיוון הסיבוב ישתנה בהתאמה) ולכן לקחתי אותו. הוא מחליק את השיער ובשימוש מסוים, גם בונה נפח רב (למי שצריך).

החלטתי לתעד את הניסוי הראשון שלי איתו. ראשית, תמונה של השיער שלי ביום רגיל (נקי, סבוך וגלי).

ועכשיו לעבודה!

שלב 1. חופפים ראש וסופגים את המים עם מגבת.

שלב 2. מסתרקים היטב כדי לפתוח את כל הקשרים, כדי שהמברשת תעבור בשיער בלי להסתבך בו.

שלב 3. מפרידים את השיער שבכתר הראש משאר השיער, ואוספים אותו למעלה עם קליפס שלא יפריע בזמן שאנחנו מחליקים את שכבת השיער הראשונה.

שלב 4. עוברים קווצה קווצה (המברשת גדולה ולכן אפשר לעבוד בקווצות גדולות) ומסובבים בכיוון הנגדי. חוזרים על הפעולה כמה פעמים ואז נותנים למברשת להתגלגל בחזרה לכיוון הקרקפת ונותנים לה לנוח שם כמה שניות, כך שהיא מתפקדת כרול חם גדול. המברשת, אגב, נוחה לאחיזה למרות שהיא גדולה.

שלב 5. ממשיכים ככה מסביב לראש. כשמסיימים את כל השיער הפזור, משחררים את הקליפס וחוזרים על הפעולה עם השכבה החיצונית של השיער. אם רוצים, אפשר ליצור גל חיצוני או פנימי עם המברשת. אני לא אוהבת דברים כאלה.

וזהו. התהליך כולו לקח כמעט רבע שעה, ודורש סבלנות (והיד מתעייפת אחרי כמה זמן, אבל בזכות הסיבוב לשני הכיוונים שלו, אפשר להחליף ידיים מתי שרוצים ופשוט מסובבים לכיוון ההפוך. זה פשוט בהרבה משזה נשמע).

מאחר והמכשיר מיועד לנשים עם שיער דק משלי, הוא מאפשר לבנות נפח רב בשיער אם רוצים. אם תתנו לו להחזיק את השיער שניה או שתים בניגוד לכיוון צמיחת השערה לפני שתחליקו את הקווצה עליה אתם עובדים, הוא ייצור זווית קטנה ליד השורש שתגרום לשיער להראות נפוח פי שתים. טעות גדולה במקרה שלי..


 התוצאה - כאילו יצאתי ממספרה.

לסיכום מסקנותיי מהניסוי, זה לוקח זמן וזה מעייף קצת, אבל זה מאפשר לי לעשות משהו שלא הייתי יכולה לעשות עם פן ומברשת. להבדיל ממחליקים קרמיים, עובדים פה עם קבוצות גדולות, מה שמקצר את משך הפעולה, והשיער נראה הרבה יותר מלא חיים. מחליק קרמי מתאים יותר להחלקת שיער מסיבית ושטוחה יותר (או לתלתול, שזה כבר סיפור אחר). אקיצר, אני לא אשתמש בו מדי חפיפה, אבל הוא בהחלט מוצלח ואני שמחה שקניתי אותו.

העם דורש צדק אופנתי! העם דורש צדק אופנתי!

בהמשך לדיווח שלי כאן בשבלוג באוגוסט, התלונות ממשיכות לזרום על כך ש-H&M הפסיקו לייבא לארץ את קו המידות הגדולות BIB. תהיתי אם שווה להקים איזו קבוצת לחץ בפייסבוק שתקרא להביא לארץ את הקולקציה בשלמותה ולכל הסניפים. אבל, למה להסתפק ב-H&M בלבד כשלפי מה שכתוב פה גם Forever21 הישראלית לא תייבא את קו המידות הגדולות הפופולרי ביותר של הרשת? ולמה לא מביאים לארץ פריטי XXL של זארה? ולמה הפסיקו לייבא לארץ מידה 16 של טופשופ? הגיע הזמן שנקרא בקול רם ליבואנים ומנהלי הרשתות הללו ונגיד להם שאנחנו פה, ואנחנו צרכניות ואנחנו דורשות שיתנו לנו את השירותים להם אנחנו זקוקות, ולא.. ולא מה בעצם? נחרים אותם אנחנו ואחיותינו הרזות? נדבר על זה בתקשורת בלי להתבייש? מה שלא יהיה, רק שלא נבכה על זה לתוך הכר. והרבה יותר קל להיות גאה בעצמך כשאת חלק מקבוצה.

אז למרות שיש לי פחות זמן פנוי משיש לי מקום פנוי במכנס מידה 46 מקסטרו, החלטתי לפתוח את הקבוצה ולראות מה קורה. אם היא תצבור תאוצה אני אשקיע אנרגיה בלקדם אותה, ואם לא - אז לא. אני, כידוע, ממילא קונה את הבגדים שלי בזול באינטרנט או בחול ואני אמשיך לעשות זאת כנראה כל עוד אני שמנה.

רוצים להיות מעורבים? לספר לחבר'ה? להעלות רעיון לפעולות? בואו נדבר על זה ואל תשכחו, להצטרף לקבוצה בהמוניכם.קדימה שמנמנות, אחריי! למחפשים ידנית, הקבוצה נקראת נשים גדולות יוצרות כח צרכני גדול.

קודם כל, תרגעו

היום הלכתי לקנות כמה דברים לבית כשלפתע קפצו עליי שתי הקצ'קס האלה. אפשר לחשוב מה כבר לבשתי.

מה כבר לבשתי?
חולצה של אמא
מכנסים של רותם והדס
מוקסינים מפריימרק
ציפורים עצבניות

והזוכה בהגרלונדון היא...

עדי

שהציעה לי לנפוש בחוף ים בתולי בתאילנד או בקריביים.

האמת שכבר שנים אני חולמת לנסוע לג'מייקה או סיישל,

אז מהפה שלך, לאוזן של.

השבלוגרית נופשת בחוף קריבי בתולי (צילום אילוסטרציה).

שלחי לי מייל לכתובת raisinlike @ gmail.com

(בלי רווחים) עם כתובת למשלוח. הידד!