החלפת ומכירת בגדים מחר בצהריים

מחר בין 12:00 ל-15:00 יערך אצלי מפגש להחלפת ומכירת בגדים במידה 42 ומעלה.

1. מי שרוצה לבוא מתבקשת לשלוח לי מייל ל-Raisinlike בג'ימייל כדי לקבל כתובת.
2. יש להביא בגדים במצב מצוין בלבד - אל תביאו משהו שלא הייתן מוכנות למדוד בעצמכן.
3. ניתן להביא גם בגדים נעליים ותכשיטים.
4. כל מה שלא נמכר או נמסר בסוף האירוע ילקח חזרה הביתה או יועבר לתרומה.
5. נא להביא בקבוק שתיה או משהו לכיבוד.

נדמה לי שזהו. לי יש בגדים, איפור ותכשיטים למסירה ונעליים ובגדים למכירה במחיר נמוך משמעותית מזה שעלו לי. תוכלו לראות כמה מהם פה.

 
בשנה הבאה בלונדון הבנויה

כמה עדכונים קטנים למקום עלינו

שוב אני נותנת בקטנה, הידד!

• הזוכה בהגרלת תלושי המשמין לי היא שרית! שימי לב חביבתי שהתלושים הם לקנית פריטים מקולקצית הקיץ בלבד, כך שפנטזית המעיל שלך תאלץ להמתין. אבל אולי תמצאי שמלה נחמדה? בכל מקרה, שלחי לי מייל עם הכתובת שלך ל-raisinlike בג'ימייל, ואני אשלח לך אותם בדואר רגיל בתוך מעטפה שחבל על הזמן.

• חשבתי לי שיהיה נחמד לעשות סטיילינג למישהי שאני לא מכירה. אם מישהי רוצה לתרום את גופה למדע, ושאני אתעד את התהליך בשבלוג, אנא הגיבו כאן. אני חושבת לצאת לסיבוב לקניון ביחד ולמדוד כל מיני דברים שלא היית מנסה בנטוראל. זו יכולה להיות סדרת רשומות נחמדה. התקציב עליך, הסגנון עליי.

• ביום שישי, אם ירצו השם והצלע הסדוקה שלי, תהיה החלפת \ מכירת בגדים אצלי בין 12:00-15:00. פרטים נוספים בנושא יפורסמו כאן בקרוב.  

• זה מה שלבשתי למסיבת יומולדת ביתית בשבת בערב.

חולצה - New Look (לונדון)

חצאית - H&M (חצאית הריון שהתופרת שלי הורידה לה את חגורת הבטן)

עגילים - Accessorize (לונדון)

• ואם כבר בעגילים עסקינן - מיכל כתבה על העגילים שלי בבלוג המקסים שלה, תודה מיכל!

• ולסיום, חוב משבת - התבקשתי להבהיר את ענין חלוקת הגוף לשלישים באמצעות תרשים, יור וויש איז מיי קומאנד!
  
  
  הכוונה היא לחלק את הגוף לשליש (כתפיים עד מותן) שליש (מותן עד ברכיים) שליש (ברך עד קרסול) ולהתחיל ולסיים את הבגדים באיזורים אלה, כך שנוצרת אשליה של גוף ארוך וצר. ניתן להשיג זאת באמצעות שמלה בגזרה הנכונה, שילוב נכון של מכנס באורך מחמיא וחולצה המסתיימת במותן, באמצעות חגורה ועוד. חלוקת הגוף לחצאים (למשל, באמצעות חולצה שמסתיימת מתחת לאגן ומכנס קצר מדי או חצאית שנגמרת מעל הקרסול או באמצע השוק) עלול לגרום לכם להראות גוצים מכפי שאתם. תארו לעצמכם איזו שמנגוצה הייתי עושה מעצמי לו לבשתי את החולצה האדומה מלמעלה עם מכנסי שלושת רבעי.
  
  כמו כן, רביד הזכירה לי ששכחתי את אחד הכללים החשובים ביותר, כך שעשר הדברות הפכו לאחת עשרה, לתשומת לבכם.
  

ועכשיו, אם תסלחו לי, אני רעבה. בון אפטיט!

כללי הלבוש שרכשתי עם השנים

סוכות ירד עלינו, ואני תקועה בבית עם צלע מודלקת ומשועממת למוות. לא נותר לי אלא לבלוג עצמי לדעת, לכן החלטתי לחלוק אתכם את הכללים ללבוש מחמיא שרכשתי עם השנים. הם מתאימים לשמנות ורזות (וחלקם גם לגברים). רכשתי אותם ממגוון מקורות - אמא, תכניות טלויזיה (טים גאן, טא'ץ עליז, טריני וסוזנה ועוד), ספרים בנושא (אייזיק מזרחי, נינה גרסייה ועוד), מגזינים ובלוגים (רביד מנשה, סקינה וסטפני, המלבישה ועוד). אפילו למדתי טריק מלאישה לפני 400 שנה. היה כתוב שם שאישה אמיתית (!) יודעת מתי השיער שלה נראה הכי טוב - ביום החפיפה או ביום שאחריו. אני אישה אמיתית, כי השיער שלי נראה הכי טוב ביום שאחרי החפיפה.

טוב, מוכנים? קחו עט ומדפסת, ונתחיל. המטרה - להדגיש את הגזרה שלנו באופן החיובי ביותר שאפשר.

1. כשאתם נראים טוב אתם מרגישים יותר טוב, זו עובדה. אופנה אינה שטחית כמו שמנסים לעשות אותה. כשאני רוצה לקבור את עצמי באדמה, אני משתדלת להתלבש יפה במיוחד וצבעוני במיוחד, כך אני הולכת זקוף יותר, מרגישה נוח יותר בעורי ואנשים מחמיאים לי (מסאז' נחמד לאגו). שמלה מחמיאה לא תחזיר את הגבר שלך או את אמא שלך או את העבודה שלך, אבל היא בהחלט עשויה להחזיר את החיוך לפנייך, לפחות לטווח הקצר (מה שמאפשר לתכנן ולפעול לטווח הרחוק יותר). מי שנותר לו ספק, מתבקש לקרוא את הספר הזה.
2. Dress the Part - אל תתלבשי לראיון עבודה כמו לאירוע חברתי, ואל תתלבשי לראיון עבודה למשרת ניהול בחברת הייטק כמו שהיית מתלבשת למשרה דומה בבנק. התאימי את עצמך למקום והזמן אבל למען השם - אל תתחפשי למישהי שאת לא, כי זה יגרום לך להרגיש צבועה ונוקשה וסתם תרחמי על עצמך. במקום זה, התלבשי כפי שאת חולמת להראות בנסיבות אלה (לא, את לא חייבת שמלה של גוצ'י בשביל להרגיש כמו נסיכה, לזארה יש מספיק אלטרנטיבות וחיקויים שיעשו אותך מאושרת בעשירית המחיר).
3. כדי ליצור אשלית אורך יש לחלק את הגוף לרצף של שלישים ולא לשני חצאים. פריטי לבוש שמסתיימים במיקום שונה מסוף שליש עשויים לגרום לך להראות שמנגוצה או גרוע מזה.
   
   
   
   מה לא לעשות
4. המותן שלך נמצאת במקום הכי צר בגוף שלך, או בתחתית השליש הראשון. עשי איתה הכרה והדגישי אותה.
5. זהירות מכללים שנכונים לכולם. לא כל השמנות נראות טוב עם מחשוף עמוק, לא כל שמנה צריכה להסתיר את הזרועות. אתרי את החוזקות והחולשות שלך וכך תדעי מה להדגיש ומה לטשטש. אני למשל נראית זקנה בעשר שנים כשאני לובשת צווארונים גבוהים וסגורים, אבל אישה עם חזה קטן יותר עשויה להראות אצילית כמו נסיכה עם צווארון כזה. למדי לעשות את המיטב עם מה שיש לך. טריני וסוזנה רוצות לעזור לך לזהות את מבנה הגוף שלך וללמד אותך איך עובדים איתו. בהצלחה.
6. המפתח הוא לאזן את צללית הגוף. יש לך כתפיים רחבות ורגלים רזות? לבשי חצאיות בגזרת A או מכנסים מתרחבים למטה (ברוחב האגן שלך לכל הפחות). את כבדה בפלג הגוף התחתון ובעלת חזה קטן או כתפיים צרות? לכי על מחשוף סירה וחולצות עם שרוול תפוח. סתם דוגמה.
   
   
   
   יותר טוב
7. לבנים טובים הם חובה. החזיה הנכונה תשיל ממך 5 ק"ג ותוסיף 5 ס"מ לבית החזה שלך. תחתונים שנראים טוב ביד לא בהכרח יראו טוב על הגוף. כדי שהחזיה והתחתונים לא ייראו מתחת לבגדים בהירים או שקופים הם חייבים להיות בצבע גוף.
8. מעיל או ג'קט צריכים להסתיים בחלק הרחב של הירכיים שלך. הציצו פה, באתר של הסטייליסטית רביד מנשה, על מורן כדי לראות את עוצמת האפקט המרזה של עליונית פתוחה (עובד מעולה על גברים).
9. אני מאמינה גדולה (מי אמר שמנה?) באביזרי אופנה בולטים על נשים שמנות, ובכלל. אם המטרה שלך היא להגיד "אני פה ואני בסדר גמור" אין דבר שיבהיר את זה יותר מאביזר (ענק, צעיף, עגילים, נעליים, תיק, מעיל) אמיץ, צבעוני ובטוב טעם. ואני אישית מעדיפה שיבהו בשרשרת הענקית שלי מאשר באוסף הסנטרים הענקי שלי. זהירות, אל תעמיסו!
   
10. טיפ לקניות - הנסיון לימד אותי שכדאי ללכת לקנות בגדים עם הרבה סבלנות, זמן פנוי ובמראה מטופח ומוקפד ככל האפשר. אם את משוטטת בחנויות בגדים כשאת נראית במיטבך (לבוש, איפור, לבנים) תקבלי יחס הולם מהמוכרים בחנויות. עוד לא נתקלתי במוכר שיתעלם מלקוחה, יהיה מבנה גופה אשר יהיה, אם היא מקרינה נינוחות ובטחון עצמי (ו-if you can't make it, fake it). זה גם עשוי לחסוך לך קניות מתוך רחמים עצמיים ("כלום לא מחמיא לי ממילא, אז אני אקנה את הג'קט לייקרה בצבע פוקסיה עם כוכבים הזה").
11. רזים או שמנים, אלגנטיים או היפסטרים, אתם חייבים תופר. כמעט בלתי אפשרי למצוא בגד שיתאים לכם באמת, גם אם אתם קונים בגדים יקרים מאד, ותופר טוב וקבוע שמכיר את הגוף והסגנון שלכם יהפוך כל "כמעט" ל"בדיוק". לי יש פער של יותר ממידה בין הירכיים והמותן, כך שכל המכנסים שקניתי בלונדון הגיעו מיד לתופרת הקבועה שלי (הלנה בקניון שבעת הכוכבים, אני ממליצה בחום). זה שווה כל אגורה, ואם יש לכם מכונת תפירה בבית - עוד יותר טוב. מכפלות, הצרת מותן, קיצוץ בד מיותר, כריתת שנצים - כל זה בגדר חובה כשאתם רוצים להראות במיטבכם (ותודה לרביד שהזכירה לי).
    

שכחתי משהו? רוצים להוסיף? הגיבו, למען השם ושתפו אותנו בחוויותיכם.

אני נותנת בקטנה בנושאים אלה ואחרים

שלום לכולם! ראשית, משתמשי כרום ישמחו לשמוע שפתרנו, האוכמנית ואני, את בעיית האבטחה שהיתה פה בימים האחרונים. תאמינו או לא, אבל הבעיה נגרמה מהקישור לבלוג של קום איל פו. אמרתי לכם שיש לנו יחסים מורכבים או מה?

בנוגע למצבי הבריאותי, מסתבר שאני לא משהו בתחום הצלעות והשיעול, אבל היי - קיבלתי זריקה ומגוון תרופות, ואני במעקב צמוד ויהיה בסדר. כאילו שלא ראיתם מישהו מקיא ריאה לפני זה, ברצינות.

הלאה, בסופ"ש הזה תערך המכירה של ריי. אתם לא מכירים את ריי? ריי היא דוגמנית מידות גדולות (הייתי רוצחת להיות רזה כמוה, אבל היי - זה עולם מטורף) ויזמית שהחליטה לארגן מכירה של בגדים במידות 38-50 של מגוון מעצבים המקומיים. המכירה תערך ב-24 וה-25 לחודש ברחוב חומה ומגדל 20 בתל אביב, פרטים נוספים פה. אני ממליצה בחום להגיע.

ריי מודדת את דגם של אלף אלף, שמשתתפים במכירה

ואם במכירות עסקינן, השבוע עדכנתי את המדריכים בעברית לפתיחת וניהול חנות מוצלחת באטסי פרי עטי, כדי להתאימם לחידושים ושינויי ממשק המשתמש של באתר בחודשים האחרונים. רוצים למכור את מלאכת ידכם באינטרנט ולא יודעים איך? המדריכים שלי, בעברית צחה, מחכים לכם פה וניתן גם לרכוש אותם ישירות דרכי, אם אתם מעדיפים.

בעוד שבועיים אני והמצלמה החדשה שלי מתחילים קורס צילום, כך שאוכל סוף סוף לרדת מהמוד האוטומטי ולהתחיל לספק לכם את התמונות להן אתם ראויים. לא מאוחר לתרום לקרן למצלמה איכותית לבלוג, אם טרם עשיתם זאת ומתחשק לכם.

ולסיום - בשישי הבא תהיה החלפת בגדים + מסירת בגדים יד שניה אצלי. מי שרוצה להשתתף (משמע לבוא ולהביא בגדים להחלפה או מכירה) שתשאיר מייל ואני אודיע לה בפרטי מה הכתובת.אני מתכוונת למסור בגדים שלי ושל אמא, וגם למכור כמה מהמציאות היותר מוצלחות שלי במחירים שחבל"ז (למשל, שמלת קום איל פו החדשה שלי ב-200 במקום ה-900 שהיא עולה בחנות).

חג סוכות שמח לכולם!

שערה בכוס ויסקי

לפני כמה וכמה שנים, עברתי עינויים מסוגים שונים אצל הקוסמטיקאית שלי כשלפתע ראיתי את האישה עם התספורת המושלמת בעולם. היא היתה בלונדינית זוהרת עם תספורת מדורגת ארוכה מדהימה והייתי חייבת לדלג אליה, רגל אחת מכוסה שעווה והשניה אדומה ולוהטת, ולדרוש בשמו של הספר שלה. היא הסתכלה עליי במבט מלא בוז ואמרה "הספר הכי טוב בארץ כמובן, עמיר מזרחי". עמיר מזרחי, מלמלתי לעצמי, וגררתי את עצמי חזרה למיטת סדום.

מאז הספקתי להסתפר אצל עמיר וגם אצל אחרים (לפי התקציב והחשק) כמה וכמה פעמים, וגם צבעתי את שערי פעמים רבות. הפעם האחרונה היתה מבלבלת במיוחד. יצאתי מהמספרה מרוצה, אבל כמה ימים מאוחר יותר הבנתי שהשיער עקום (הבדלים של כשלושה ס"מ בין הצדדים ועקמומיות כללית מאחורה ובפוני). חזרתי לשם לתיקון ויצאתי עקומה אבל פחות. אחר כך הגיעו יוני, יולי ואוגוסט והופה - הנה אנחנו בהווה, בו אני משתעלת כאילו אין מחר ושערי כהה הרבה יותר מדי, בדיוק כמו מצב הרוח שלי. ישבתי וקיללתי חרש כשלפתע שמעתי שרונה קטנה לוחשת לי בקול פעמונים "לכי לספר הכי טוב בארץ כמובן, עמיר מזרחי". שוין אמרתי, וקבעתי תור.

 לפני: רוקרית רצוצה 

מכנסיים - ניו לוק (לונדון)

גופיות - טופ שופ (ישן)

שרשרת - Accessorize (לונדון)

מגפונים - גזית

בזמן שעמיר יישר את הנזק ודירג לי כמו שצריך, כשלשנינו ברור שאני מגדלת את השיער בתקופה הקרובה, שאלתי את עצמי "למה כולם מפטפטים עם הספר ורק אני לא? האם זו בעיה שלי? האם זו בעיה שלו? האם זו בכלל בעיה? אולי כואבת לו השן? אולי הוא חושב שאני שמנה? למה בחנויות אני מפטפטת עם המוכרים בכיף ופה אני נכשלת במשימה?". כך חפרתי לי בזמן שעמיר עשה את שלו והעביר אותי הלאה לידיו האמונות של אחד המתקרא דודי, אך אנו נקרא לו "דודי הקוסם".

דודי הקוסם הקשיב לי טוב טוב והבין שאני רוצה להבהיר את השיער, אבל לא לצבע דבש ולא לצבע בלונד צהוב, ושאני לא מתנגדת לשיער השיבה שלי באופן כללי אלא שמפריע לי המראה המוזנח שנובע מזה שרק השורשים לבנים. שמע והחליט לעשות את ההפך ממה שספרים עושים - הוא הפשיט את הצבע מהשיער שלי, בתהליך כימי מסריח במיוחד, ואז שילב גוונים בלונדינים אפורים בתוך השיער הטבעי שלי, על פסי השיבה שבו. אמן.

Fast Forward שלוש שעות קדימה - המספרה כמעט ריקה, אני ודודי והסייע הנפלא שלו ובחורה יפהפיה אחת, שדודי שכנע לעשות גוונים בהירים למרות השעה המאוחרת, מריצים שוטים של וויסקי טעים. דודי מפליא במחולות, אני משתעלת לי בנחת אחרי מריחת לקה וסידור גבות (הפעם הראשונה בחיי שמסדרים לי גבות ולא כואב לי בכלל, והגבות נראות נפלא) ולפני שאני יודעת מה קורה, אני גם לא מפסיקה לדבר וגם כמעט בלונדינית. או שחורדינית. או אשכנזינית. איך שלא תקראו לזה, זה נראה נפלא ומרגיש צעיר בכמה שנים, ואני חושבת כמה שאמא היתה אוהבת את זה (למרות שהיא הכי אהבה אותי עם שיער קצר, קופצני וסגול בוהק).

אחרי: אשכנדינית מרוצה

אותן מכנסיים מאתמול

חולצה - טופ שופ (ישן)
גופיה - חור בקיר
שרשרת - מדורותי פרקינס (ששיפצרתי)
לקה - Color Club Ultra Violet

יצאתי בנזק כספי לא מבוטל, אבל היה שווה כל אגורה. גם סיפר אותי הספר הכי טוב בארץ, גם פגשתי שני גברים נפלאים שעשו הכל כדי לשמח, להצחיק, לפנק ולשפצר אותי וגם עשיתי את היום לפדיקוריסטית שכמעט מתה מצחוק בזמן שניסתה נואשות להסיר את הלקה הכחולה ניצנוצאז' שקניתי בלונדון באמצעות אצטון, שופין, אקונומיקה ועופות קפואים (גם איתה דיברתי די הרבה). חבל שלא היה לי כוח לחכות ולראות איך נראה השיער של היפהפיה הלשעבר ברונטית, אבל בשעה עשר ורבע כבר הייתי מורעבת ועייפה מדי. וכך חזרתי למכוניתי כל כך מרוצה שאפילו לא התעצבנתי מהרפורט שחיכה לי על השמשה - עוד מאה שקל פחות מאה שקל.. הנחתי אותו על הכיסא לידי ונסעתי הביתה כשאני שותקת לראשונה בארבע שעות.

תפנוקי טרום סתיו

היחס שלי לבית האופנה הפמיניסטי-רדיקלי קום איל פו מורכב. מעטים יודעים זאת, אבל בתקופת בה בועת הדוט קום התפוצצה לרסיסים ואיתה שלב א' של הקריירה שלי, עבדתי כמוכרת (כן, שמנה) בסניף רמת אביב של הרשת. הניגוד בין החלום הישן נושן שלי לעבוד בתחום האופנה ובין המציאות של להיות מוכרת זוטרה ברשת שבה הוותק משחק איכזב אותי כל כך שהתפטרתי אחרי פחות מחודש וחזרתי להייטק. הם ללא ספק פלצניים ויש פער גדול בין האג'נדה הפמיניסטית שלהם למה שחוויתי בשבועות הבודדים שעבדתי ברשת אבל את הבגדים האיכותיים (יקרים ויוקרתיים) של הרשת ואת מידותיה הנדיבות (עד XXL שטוב עליי במידה 48) אני ממשיכה לאהוב למרות הכל.

עם שובי מלונדון, שבעת קניות ועייפה עד כדי כך שאפילו לא כתבתי על האירוע, הוזמנתי להשקת קו האביזרים החדש של הרשת. הקו כולל סריגים וצעיפים, תיקים, נעליים ותכשיטים. התכשיטים סטנדרטיים למדי, אך האביזרים האחרים מציגים טכניקות ייצור שונות ומשונות (נעלי עור בחיתוך לייזר, צעיפים עשויים שילובי לבד וטקסטיל ידניים ועוד). קיבלתי מתנה צעיף פשוט אך חמוד - ארוך ארוך ורך בכלומפס (פסים בלבן וקרם כמעט בלתי נראה) מתוק שיראה נפלא עם סיכות החורף הרכות שלי.

 הסיכות שלי - ניקולס (מפה) ודב (מפה)

בנוסף, הבטחתי לעצמי לקנות לי במתנה את הנעלים המדהימות האלה של צ'י מיארה שעולות הרבה יותר מאלף ש"ח אבל שוות, כנראה, כל אגורה. מתישהו יהיה סייל נעליים ברשת ואז הן יהיו שלי, הו כן.

 אלוהים אלוהים אלוהים אני רוצה

תגובתי לתגובה של משמין לי

היום במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות היתה כתבה שעסקה בתגובה שלי ושל מנהלות פורום אופנה מלאה להשקת קולקצית החורף של משמין לי עליה כתבתי פה. הציטוטים בכתבה אינם מדויקים, כמובן. למעשה, אני בכלל לא ידעתי שתהיה כתבה כזו וגיליתי אותה רק שעות לאחר שפורסמה, אבל החלק שבאמת דורש התיחסות בה הוא תגובת משמין לי לטענות שהועלו נגדה.

על פי הכתבה, התלוננו על כך שהרשת לא מייצרת, בניגוד לעבר, בגדים במידות גדולות מ-54, על כך שהמידות הגדולות מוחבאות במחסנים במקום להיות זמינות על המדפים ועל כך שהבגדים אינם מחמיאים לנשים שמנות.

התוכלו לנחש, ילדים, מי באמת המציא את הכינוי משמין לי ומה פרושו?

זה מה שהגאונים מסרו בתגובה:

(1)רשת ML מייצרת, מעצבת ומשווקת אופנה במידה 40-54.. (2)רוב המידות אינן מצויות על הקולבים, כנהוג בחנויות האופנה הבינלאומיות.. (3)אנחנו מביאים לקהל את הטרנדים הכי חמים מבירות האופנה בעולם ולא נוהגים כמו הרשתות האחרות בתחום אשר נותנות מענה של בגדים שמרניים או מסורתיים.. (4) מדי עונה אנחנו עורכים קבוצות מיקוד.. (5) אי אפשר לקלוע לטעם של כולן. יכול להיות שהסגנון אשל אותן מתלוננות הוא אחר.

וזה מה שיש לי להגיד על כל אחת מהטענות האלה:

1. שאלתי את המעצבת שלהם בהשקה אילו מידות הם מייצרים והיא ענתה לי 40-52 (אני אדייק ואומר, שאני לא בטוחה במאה אחוזים אם היא אמרה 50 או 52 ובחרתי לצטט אותם כאומרים 52 כדי לתת להם להנות מהספק). היא הוסיפה שלא כל הפריטים מיוצרים בכל המידות. יש פריטים שלא מיוצרים במידות קטנות ויש פריטים שלא מיוצרים במידות גדולות.
   
   
2. חזרתי לפני שלושה שבועות מלונדון, שהיא מעין בירת אופנה עולמית, ושם כל המידות נמצאות על הקולבים בכל זמן. אם המידה שלך לא קיימת על הקולב, סימן שהיא לא נמצאת במלאי.
   
   
3. מיהם אותם המתחרים שמיצרים בגדים שמרניים? אתם הוצאתם את עצמכם ממעגל "החנויות למידות גדולות" לפני שנים, כשהפסקתם לייצר מידות מעבר ל-52 (פעם היו להם מידות עד 60 לכל הפחות) וכשכיוונתם את מאמצי השיווק שלכם לפלח שוק חדש, אז מי המתחרים שלכם?. פרט לכך, לא קיים בקולקציה שלכם זכר ולו לטרנד אחד שחם באופנה העולמית היום.גם שמנות רוצות חנות אופנה במידה מלאה שיש בה את מה שיש בזארה, הבנתם? ממש כמו בלונדון מסעיף 2 למעלה. ולפני שאתם קוראים לאחרים שמרנים ומסורתיים, הביטו במראה. השמרנות המסורתית שלכם מתבטאת בכך שאתם מנסים לקבור את האישה המלאה או השמנה בעודה בחיים בקבר עשוי ויסקוזה עם מצבה בעיטור ניצנוצאז', בדיוק כמו אותה חברת לייפסטייל שהפיקה עבורנו תוכנית ראליטי בה אישה בגובה 1.78 ובמשקל 70 ק"ג תנסה לרדת 15 ק"ג תוך חודשיים.
   
   
   
   בלוגרית אופנה מלאה בגובה 1.72 ומשקל 106 ק"ג
   
   חולצה - מנגו (ישן)
   גופיה - דינה גלאס
   מכנסים - מרקס אנד ספנסר
   סנדלים - Irregular Choice
   שרשרת - אני עשיתי
   
   
4. כשאבא שלי עוד היה מנכ"ל גאלופ ומרקטווטש (הוא נפטר לפני שבע וחצי שנים) הוא אכן היה עורך קבוצות מיקוד עבור משמין לי (למעשה, אני מתחילה לחשוש שהוא היה שותף לשינוי התדמית של החברה). אין לי מושג מי מנהל אותן עכשיו אבל אשמח לקבל הזמנה לאחת מהן, להביע את דעתי ולראות מיהו אותו "קהל שמצביע ברגלים".
   
   
5. שלוש "בלוגריות האופנה הנחושות" היו אני, אודליה ממן ונילי ממן (אין קשר משפחתי). אני שמנה וגבוהה, מתוכשטת ומתלבשת טרנדי-ספורטיבי-אלגנטי. אודליה גבוהה ממני, רזה ממני, ארוכת שיער ונוהגת ללבוש ג'ינסים, טישרטים רפויים ונעלי התעמלות. נילי נמוכה, עגולה, מגלחת את ראשה ולובשת בעיקר וינטג'. לא תוכלו למצוא שלוש נשים שמתלבשות ומסוגננות שונה מאתנו אלא אם כן תקחו את שרה ג'סיקה פרקר, הילרי קלינטון ושרון חזיז ותנסו להגדיר אותן כבעלות מכנה משותף. 

זהו. אם אחרי כל זה נותר בין קוראיי עוד מישהו שרוצה תלושים בשווי 150 ש"ח לרכישה מקולקצית הקיץ של משמין לי (לגברים או נשים) הצטרפו להגרלה שלי פה ואולי תזכו.

ולי (לא) יקנו המון בלון

מעולם לא הייתי חובבת של בת' דיטו. את המוזיקה שלה אני לא יכולה לשמוע והתדמית שלה, לדעתי, סרת טעם ומדגישה את כל מה שלא נשי ומכוער. אני יודעת שהיא כוכבת רוק וכל זה, אבל זה עדין לא מסביר לי מה עובר בראשה של אישה (או גבר, לא משנה) שמנסה להיות דוחה ככל האפשר. מה שיפה להופעה על הבמה, לא יפה לחיים האמיתיים (שומעת גאגא? אני מדברת אליך). אני יודעת שמקובל לראות בה סמל לבטחון עצמי, אבל לי היא נדמית יותר כאישה שממש לא אוהבת את עצמה ומחפשת להקצין את כל מה שהיא חושבת שרע בה (יענו, אני אגיד את זה לפניכם ואז לא תוכלו להפתיע אותי בזה שתרדו עליי).

למרות שהקולקציה הקודמת שלה לאוונס היתה מכוערת למדי ולא מחמיאה לנשים שמנות, לטעמי, חיכיתי לראות מה הוא תעשה השנה - אחרי הכל הבאז היה ביזוזי ביותר ואחרי טראומת גולברי ומשמין לי המקומיים, תהיתי מה יכולים החבר'ה בחו"ל לארגן לנו. כל זאת למרות העובדה שהביקור האחרון בלונדון (לפני פחות מחודש) הבהיר לי שההבדלים בין משמין לי ואוונס לא כל כך גדולים ומסתכמים בעיקר במגוון גדול בהרבה של גזרות מכנסיים, ונוכחות מסיבית יותר של שמלות וחצאיות, וכמובן - במחלקת הנעלים הגאונית שלהם.

בכל מקרה, הקולקציה החדשה של בת' דיטו לאוונס, שהושקה בסוף השבוע, גרועה אפילו מקודמתה. היא סובבת את סקלת הצבעים השמנה הרגילה - שחור, אדום, סגול וקצת אפור, עשויה מאותם הבדים הכבדים של משמין לי והגזרות שלה.. אוי אלוהים.

במקום לעצב מעיל שיוצר אשלית אורך, ומחמיא למותן יצרו פה מעיל שיגרום לך להראות כבלון.

מעיל פרקה מעוטר ניטים, 100% כותנה. מחירו 466 ש"ח בקירוב

שמלה שנראית חמודה במבט ראשון (בפרט הצווארון המעוגל, בהצלחה במציאת שמלה עם צווארון כזה תוצרת הארץ) אבל - הצבע שחור ומשמים, האורך נופל בדיוק באמצע הירך (זכרו שהגברת דיטו נמוכה, עליי השמלה תראה כמו חולצה סביר להניח) שהוא המקום הפי פחות מחמיא לרב השמנות שפגשתי והשרוולים קצרים מדי. זה יגרום לך להראות כמו.. בלון!

שמלת נקודות בשנהב ושחור, 100% ויסקוזה, 347 ש"ח בקירוב

הקולקציה כולה כזו - מורכבת מפריטים קצרים (עד מתחת לחזה, עד אמצא הירך, שרוולי שלושת רבעי וכולי) שיחמיאו בעיקר לנשים שמנמנות, נמוכות ובעלות רגלים יפות. אם אתן כאלה, וחובבות את הסגנון הטיפל'ה גותי, יתכן שתמצאו פריטים שימצאו חן בעיניכן. אם אתן גבוהות ממטר ושישים שמרו מרחק.

למרבה הצער, החנות המקוונת שלהם טרם שולחת לישראל, כך שהרוקיסטיות חובבות הבלונים המקומיות יאלצו לחכות שמישהו יסע ללונדון להביא להן את הפריט שחשקה נפשן, או לחפש באיביי. כרגע יש באיביי הבריטי רק מעט פריטים מהקלוקציה הקודמת שלה, אבל בטח הוא יוצף בימים הקרובים במבחר פריטים מהקולקציה החדשה.

הגרלת התלושים המהממת של ברבי

כפי שסיפרתי לכם אתמול, קיבלתי בהשקה של מתאים לי תלושים אך לא מצאתי מה לקנות בהם. לפיכך החלטתי, באישור היחצנית (שזו, אגב, היתה הפעם הראשונה שזכיתי לקבל ממנה יחס בכל האירוע. למרות כל נסיונותיי לתקשר איתה. אפילו כרטיס לחניה היא לא טרחה לשמור עבורי) לתת את התלושים לכם, קוראיי הנאמנים.

מאחר והבובה היחידה בבית שרזה מספיק לקנות בגדים במשמין לי היא ברבי (אני אוהבת לעשות ספוגנים שמנמנים), ביקשתי ממנה לחבור אליי בשנית ולהיות הדוברת של ההגרלה והיא הסכימה!

היכונו היכונו להגרלת התלושים המהממת של ברבי

רוצים לזכות בתלושים בשווי 150 ש"ח לרכישת בגדים מקולקצית הקיץ של מתאים לי? התלושים טובים גם לחנויות הנשים וגם לחנויות הגברים. תנאי ההשתתפות הם:

1. יש לכם עד ה-22.9 (יום רביעי) להרשם ניתן להרשם עד 19:00
2. כדי להרשם צריך להגיב פה ולעקוב אחרי הבלוג
3. יש לכם פייסבוק? עשו לי לייק
4. שתפו את החבר'ה וספרו על ההגרלה הזו בטוויטר, הבלוג או הפייסבוק שלכם
5. הזוכה יבחר באמצעים רנדומליים ואני אודיע מי הוא או היא פה בבלוג
6. הזוכה יצטרך לאסוף את הזכיה ממני (בתל אביב), או לחילופין לשלם את מחיר המשלוחה ולקבל אותה בדואר רשום (9 ש"ח בלבד, יש לי בולים של קישקשתא!)

מבחיל לי

משפחת ראובני מעולם לא הצטיינה באופטימיזם. אבא תמיד היה אומר לי "אנחנו מצפים לרע ומקווים לטוב", אחי נותן קולו בקרחצען כשנחה עליו הרוח, אמא היתה זוחלת, ולי יש בלוג.

ובכן, הבוקר נערכה השקת קולקצית סתיו-חורף של מתאים לי.

חמושה במצלמה יצאתי לקניות רמת אביב ובידי ציפור התקווה השברירית. אולי, אמרתי לעצמי, אולי יקרה משהו ואמצא עצמי אוכלת את הכובע הקטן והחמוד שקניתי בלונדון? אולי אוכל לכתוב בקומונה שלא משנה מה מידתך, 46 או 56, מצאתי עבורך את הג'ינס המושלם? אולי, לראשונה בחיי, אוכל לקרוא למשמין לי מתאים לי בלי לחייך אפילו טיפה? זיבי מיט לוקשען.

הקולקציה מגיעה במידות 0-6 שזה בעברית 40-52. לא כל הפריטים קיימים בכל טווח המידות. אין מידות אורך, כמקובל ברשתות בחו"ל. הבגדים עצמם פשוט איומים. אין שמלה אחת מחמיאה, הכל מלא ניטים, תחרות ונצנצים. גם הפרטים שמרחוק נראו חלקים ובסיסיים התגלו כבעייתים מקרוב - לכולם יש איזה נצנץ מיותר או הדפס מכוער שהורס אותם. שני הסריגים היחידים שמצאו חן בעייני לא היו למכירה, וגם הם היו יקרים מדי ורחוקים מלהיות מקוריים. לשאלתי, אמרה המעצבת שמקורות ההשראה שלה הם תערוכות בילאומיות ובת' דיטו (אותה תיארה המעצבת כ"הזמרת הכושית השמנה מאמריקה, עם השיער הקצר").

 "זו הגדולה של אבי מלכה" אמרה לנו המעצבת "הוא מעז ופונה ללקוחות צעירות"

 

חלק גדול מהפריטים עשויים מהבדים הסינטטיים הגרועים ביותר (אלה שבשילוב זיעה מפיצים ריח רע שניתן להריח מקילומטר ויפרסמו כל פיסת תאית או שומן מיותר בגופך למרחקים) בסקלת הצבעים השמנה המקובלת של שחור, אדום וגם (מעצבת הקו הצעיר של המותג הזדעקה כשאמרתי שאלה צבעים זקנים) כחול כהה וסגול שזיף. בכל החנות אין פריט טרנדי אחד, פרט אולי למעיל טרנץ' שמגיע באדום ושחור (לא קאמל, לא ורוד ואפילו לא off-white) שהכפתורים שלו נראים כאילו הם עומדים ליפול אפילו בצילומי הקטלוג. הבגדים מיוצרים בסין, תורכיה ומיעוטם בישראל. אני מוכנה לשלם יותר בשביל תוצרת הארץ, כשמשמעות הדבר תעסוקה הוגנת לפועלים ישראלים, אבל לא אשלם 299.99 לטישרט סינטטי תוצרת סין כשב-H&M יש כאלה יפים פי מיליון בשליש מחיר (כן, גם במידה 54).

כשאמרתי למעצבת שאין להם פריטים טרנדיים או כאלה שפונים לקהל צעיר, היא הציגה בפניי בגאווה חולצת חלבנית ציצקונית מהבד הסרחוני, בדוגמת פרחים כחולים על רקע לבן וציינה שאפשר ללכת איתה גם עם כתפיים חשופות! אני עוד לא פגשתי שמנה אחת שיכולה להרשות לעצמה ללכת בלי חזיה, כך שגם אם החולצה היתה יפה לא הייתי ממליצה עליה. אין בחנות ג'קט אחד שיציג לראווה את קו המותן שלך או חצאית באורך הנכון. יש להם חגורות במידות גדולות, אבל הן מלאות בניטים ופאייטים (חלק מהאבנים בחגורה שמדדתי היו חסרות).

המעצבת מציגה, לבקשתי, Outfit צעיר ומגניב לעבודה או לקפה עם חברות

כאילו שזה לא מספיק, המעצבת נזפה בי על כך שאני תוקפנית ודרשה ממני להגדיל ראש ולזרום עם הרציונאל של מנהל ומעצבות הרשת. ובכן, יש לי חדשות בשבילכם - אני הלקוחה, ואני יודעת יותר טוב מכם מה אני רוצה לקנות. יותר מזה, אני מעצבת דעת קהל (קטנה, שמנה, אבל מעצבת דעת קהל) בתחום האופנה המלאה בארץ וכדאי לכם להקשיב לי. לא רוצים? המשיכו למחזר את הסחורה שלכם ואני אמשיך לקנות בכל מקום פרט לאצלכם.

בנסיון נואש להיות חיובית, שהתבסס רובו על המבוכה שנבעה מהרוגז הרב שחשתי באירוע, ביקשתי מחברות בעלות נסיון ענף בסטיילינג וראש פתוח (כלומר, רזות ולכן אובייקטיביות בנוגע להיצע בחנות) לבנות לי Outfit מגניב לעבודה. ככה יצאתי מהבית בבוקר - 

חולצת חתלתולים - דורותי פרקינס (לונדון)
מכנסים - אסוס (אינטרנט)
נעלים - קליגולה

וזה המיטב שהן מצאו עבורי בחנות.

זה הזמן לספר לכם שאני בחודש השביעי להריוני, NOT

לסיכום - אין להם זכות קיום בשוק הישראלי או בכל שוק עלי אדמות.

מדד השרונה -

משם הלכתי, עייפה ועצבנית, לאפריל לחדש את מלאי סומק הקסם החביב עליי (מוצר מעולה ומומלץ בחום לחובבות הסומק הורדרד-טבעי) ואחר כך, בהיותי בעיצומו של קריז קניות מטורף (תקלטו, קיבלתי תלושים לרכישה בחנות ולא מצאתי אפילו פריט אחד שרציתי!) נכנסתי לזארה ושם מצאתי Outfit חמוד זה. אמנם הוא לא הכי מרזה שבעולם, אבל הוא עדין טוב עשרת מונים מכל דבר שיש למשמין לי להציע.

שמלה ונעלים - זארה

תשמחו לשמוע שלא קניתי כלום, למרות שהיו לי תלושי החג שלי עליי. בחרתי לשמור אותם למועד מאוחר יותר, כי אני זוממת לרכוש מין פולובר פרווה מלאכותית רך כזה בשלב מאוחר יותר של הסתיו. איך אני שומרת על דיאטת הבגדים שלי הא? ילדה טובה שכמותי, גם אם עצבנית.

ויש המשך.

האיש בעל אלף הפרצופים וכולם זהים

אני מתה מעייפות חברים וחברות. אתמול התלויתי לנילי לתצוגת האופנה החגיגית של גולברי. בתכנית - אילת זורר על המסלול והופעה של שלומי שבת וכל זאת באמפי של קיסריה. אני מודה ומתוודה, בת שלושים אני וארבע שנים ומעולם לא ראיתי הופעה בקיסריה. לכן התרגשתי לקראת האירוע. אפילו לבשתי את שמלת האסוס הנפלאה שלי, מאה אחוזי כותנה ומאתיים אחוזי הנאה ללובשת, והייתי מוכנה לערב של הנאה ושיעול בלתי פוסקים, ואכן השתעלתי כל הערב.

מפחיד, הא? שיעמם לי קצת אז שיחקתי עם רקעים

הנה ההערות שרשמתי לי במהלך התצוגה:

מביך, מאד מביך, שוק במחיר של קניון, בדים פוּשטים, אין אף פריט טרנדי לחורף (הכל שחור, איפה הכאמל?), שמלות קיציות מתחת לאלף וריאציות לג'קט דמוי עור וכולן זהות, אילת זורר יפהפיה לא פלא שהיא הסכימה להופיע רק לשניה ורבע בסוף, אין אפילו פריט אחד שהייתי רוצה, ממש מביך.

שמלה קיצית שראינו מיליון פעם מתחת לסריג אקרילי מהוה

זה לא צלופח חשמלי, זו שמלה עם מנורות, כמה מקורי!

גזירה גרועה, בדים זולים וסטיילינג מהשוק סירקה 1970

אחרי התצוגה פיהקנו פיהוק רחב וקיוינו לטוב, אבל ההופעה של שלומי שבת היתה פשוט משעממת. חיכינו בשל הנימוס (ישבנו מאד קרוב לבמה) חמישה שירים וברחנו כל עוד נפשנו בנו. אני חושבת שאמרתי מספיק.

מחר בבוקר, אני מתרגשת לומר, תערך הפרזנטציה המסקרנת של העונה עבורי - זו של משמין לי. יש לה פוטנציאל לשמח רבים או לגרום לי להתגלגל מצחוק על הרצפה בשלולית קיא של עצמי. אני מאד מקווה שיפתיעו אותנו והאפשרות הראשונה תתברר כנכונה. דיווחים בקרוב! ועכשיו, אם תסלחו לי, אני צריכה להשתעל.

בגדי מעצבים במידות גדולות

דיאטת הבגדים הגדולה דוחקת אותי למיני קיצונויות. לדוגמה, היא גורמת לי לשוטט להנאתי בנט א-פורטר במקום באתרים זולים יותר. כל כך נעים להיות מוגנת בחיק התחייבותי, כך אני יכולה לשחק בנדמה לי בחופשיות בלי שבטעות תשלף הויזה מהארנק והופ! יהיה לי תיק בארבעת אלפים שקל (ולא, אין לי תיק שמתקרב לזה אפילו).

תארו לעצמכם כמה שמחתי והופתעתי לגלות שאחד מבתי האופנה המופלאים בעולם, בעייני, מיו מיו מייצר בגדים במידות של עד 50. זה פשוט נפלא! צלילה קצרה בין פרטי הקולקציה החדשה שלהם העלתה את ה-outfit הנ"ל שמחירו 10105 ש"ח וארבעים ותשע אגורות בלבד.

קרדיגן שחור עם שרוולי פעמון

מגפי עור בצבע שוקולד

כפפות עור בעיטור פרוות נמר מלאכותית (משיער כבש)

קלאץ' כתום עם מנעול מסתובב

סקסי ומהודר כל כל, והכי יפה - זה יכול להיות אמיתי. להיות שמנה זה לא מחסום יותר (בארצות המתורבתות שמעבר לים). עכשיו רק נשאר להיות עשירה והופ, זה בהישג ידי.

בגדי שכול למרבות לאכול

אני חייבת לכם דיווח על השמלה שקניתי מאסוס במידה קטנה מדי. ובכן, היא אכן לא מתפקדת עליי כשמלה (היא מידה 14 ואני לובשת מידה 18-20) אבל אני מקבלת עליה הרבה מחמאות. שניים אפילו אמרו לי שאני סקסית, שככה יהיה לי טוב! היא גם מאד נעימה ועונה על הצורך בגופיה שחורה, אך לא משעממת. אני חושבת שהיא גם מרזה, האשליה עובדת למרות שהמידה לא מדויקת.

בתמונה - תלבושת לעבודה ביום החודש הראשון למותה של אמא, שהיה יום רע. טוב שקניתי בלונדון מסקרה עמידה למים של Benefit. נמאס לי לא להתאפר לעבודה רק בגלל שאני בוכה פה ושם. זה לא צחוק, מאז ההדרדרות במצבה של אמא לפני כשלושה חודשים הפסקתי לשים מסקרה. טוב, מה לבשתי?

שרשרת עם לב שאמא הכינה לי ליומולדת

גופיה - אואזיס, נקנתה ב-Asos

מכנסים - מרקס אנד ספנסר (חדשים)

נעלים - Fly London 

אני מתכננת לערוך ניסויים בצילום עם חצובה במהלך החג. תחזיקו לי אצבעות! אולי זה יהיה הסוף לצילומים עם הדלת מאחורה והבלורית של ניק (החתיך) מלמטה.

טימרקט? פינקשמרקט

שימו לב, ינשופים וינשופות,לתפארת היצירה הזו פרי עיצובי -

 הדוגמנית היפה עונדת עגילי פינקי שהכין לי שי אהרן ליום הולדתי

מדובר בלא אחרת מאשר חולצת פינקי הולך לקניות! היא הראשונה בקו הטישרטים החדש שלי, עם תמונות בוביילים ושאר ירקות ספוגניים. החולצה הזו עשויה 100% כותנה והיא במידה 44-46. בקרוב אוסיף לחנות טישרטים נוספים במידות ותמונות נוספות.

על ראש הגבעה עומד פינקשון, עושים לו קרניים ולא מרגישון

שנה טובה

לקוראיי היקרים, באשר אתם

תודה על שאתם באים, וקוראים, ומגיבים ומעורבים

הבלוג היה האמצעי העקרי שלי לשמירה על השפיות השנה

שהיתה השנה הקשה בחיי

ואתם אחת הסיבות שאני עדין פה
עם חיוך על הפנים

אז תנו להורים שלכם חיבוק

וגם לאחים ושאר המישפוחה

תגידו להם כמה אתם אוהבים אותם

פרגנו לעצמכם מנוחה בחג הזה

ותנו לעצמכם חיבוק גדול בשמי

מיאו חתולה במגפיים

ההמונים דרשו תמונה של המגפיים וההמונים יקבלו יותר ממה שביקשו - זו הפעם הראשונה שאני לובשת את המחוך הזה ולעולם לא אלבש אותו יותר בלי ג'קט מעל עד פורים, אז תהנו כל עוד אפשר!

חצאית - וינטג' Top Shop

מחוך ומגפיים - Evans

כובע - אקססורייז

הכל מהנסיעה הנוכחית ללונדון. את החצאית מצאתי כשחיפשתי את הנעלים הוורודות של Office בטופ שופ הגדול באוקספורד סירקס. הם הוציאו שלושה סטנדים מלאים בפרטי One of מקולקציות ישנות של טופ שופ משנות השבעים והשמונים המוקדמות, והחצאית קפצה מול עייני מיד (יש לי קטע עם טול אתם מבינים, וברשימת הקניות שלי היה רשום "חצאית טוטו" אז הייתי חייבת לקנות). היא מדהימה, והיא תפסה לי חצי מזוודה והיא וינטג' אמיתי משנות השמונים, לא עלאק וינטאג' שמוכרים היום בכל פינה. מה יש לא לאהוב? אתם בכלל קוראים מה שכתבתי או רק בוהים לי בחזה? תתביישו לכם. יאללה, בואו נשיר!

רשומת הנעליים המדוברת

אני חושדת שהטיסה ללונדון כללה מסע בזמן.

אני בקובנט גארדן, מוכנה לצייד נעליים

בלייזר - זארה (שנה שעברה)

צעיף וגרביים - H&M

 שמלה - רזילי

ג'ינס - אוונס (שנה שעברה)

נעליים - קליגולה

אני רצינית אנשים. העובדה המוזרה מאד (מאד) היא שמצאתי את עצמי רוכשת נעליים שהייתי קונה כשהייתי בת עשרים, משוחררת טריה שרק רוצה להתרחק מהמונוכרומטיות האפורה של המדים. כך מצאתי את עצמי ביומה הראשון של הנסיעה עטופה בצעיף בקובנט גארדן ומחפשת לצוד נעליים. מיד עם הגיענו למקום נתקלנו בנעליים האלה בחלון הראווה של קורט גייגר. זו היתה הזמנה להכנס.

 בקומה הראשונה יש תצוגה יפהפיה של נעליים יפהפיות.

וקיר מלא נעליים שטוחות (תודה לאל, אני לא יכולה ללכת עם עקבים).

לצער האנושות, האוכמנית לא אהבה את החנות אז יצאתי משם מבלי לבחון את ההיצע. אבל לקראת סוף הנסיעה, כשכבר הבנתי ביני לבין עצמי שמה שאני רוצה (עיין ערך גיל 20) הוא נעליי זמש שטוחות גבוהות עם שני חורים לשרוכים, כמו שפפישו נהג ללבוש (גברים בארץ לא הולכים עם נעליים כאלה, מה עובר עליכם?? אלה הנעליים הכי סקסיות שיש בחורף. רק המחשבה על גבר צעיר ויפה עם מכנסי קורדרוי ונעלי זמש עושה לי נעים בבטן). בקיצור, ביום שישי חזרתי לשם ירדתי לקומת הקרקע ושם מצאתי נעלי זמש כחולות מקסימות שישבו עכשיו בארון בסבלנות ויחכו לסימן ראשון לגשם (לא לדאוג, קיבלתי ספריי להגנת העור מגשם ולכלוך). גשם גשם בוא.

ואם כבר בגשם גשם בוא עסקינן, סיפרתי לכם כבר על המגפיים שקניתי באוונס. אלה שנגמרות בירך. הן יהיו מושלמות כל כך מעל סקיני ג'ינס או עם שמלה קצרה, שבא לי לרקוד. אבל גם הן, חמודות שכמותן, יאלצו לחכות כמה חודשים עד שיגיע זמנן לזהור (ואתם תחכו לראות תמונה, מוהאהאהא!).

נעל אחרונה חביבה, וכל כך שנות עשרימית שלי שאני מצחקקת כל פעם שאני רואה אותה, היא תוצר של חיפושי הבלתי נגמר (למעשה, הוא התחיל בנסיעתי הקודמת ללונדון בנובמבר לפני שהשבלוג נולד, נמשך כל השנה בארץ וחזר ללונדון) אחרי נעלי אוקספורד. רציתי כאלה נוחות, מגניבות, מתאימות לכמה שיותר בגדים (בפרט לחצאיות ושמלות)  ולא נפוצות מדי (יש כמה סוגים שיש לכל היפסטרית או דודה באיזור תל אביב רבתי). רב אלו שראיתי הפעם לא מצאו חן בעייני (כרגיל) או שהיו יפות אבל מאד לא נוחות - עקב נעל מצופה לק יכול להיות גהנום לא קטן, כפי שלמדתי לצערי עם הסנדלים המושלמים למראה של רידלי שאני לא יכולה לנעול למרות כל הנסיונות לרכך אותם שאני והסנדלר שלי העלינו על דעתנו. לבסוף מצאתי את עצמי קונה נעלים שראיתי ביום השני לנסיעה, מדדתי, אמרתי "אז זהו שלא" וחזרתי לקנות ביום הלפני אחרון. אלוהים אני כל כך צפויה..

כן, הלכתי על הגבוהות הוורודות. ביזארי, אני יודעת. היו לי נעליים זהות כמעט בירוק בוהק כשהייתי בת עשרים. בכל מקרה, החלטתי שהאוקספורד היחידה שלא תחתוך אותי בעקב תהיה אוקספורד גבוהה, והן דוקא נראות טוב עם חצאית חצרה. חוץ מזה חשבתי (למעשה, היא היתה בראש שלי כל הנסיעה) על הבחורה שראיתי במעלית בעבודה, שלבשה אפור ושחור מלמעלה עד למטה, חוץ מסיכת הפרח הורודה בשיער. עם הנעלים האלה אני אוכל לעשות ווריאציות על המראה הזה. רציונליזציה, סוף.

אני מצטרפת לקומונה. תמיד חששנו שזה יקרה..

מאחר ובמהלך 24 השעות האחרונות הכרתי את פרצופן המכוער עד מאד של כמה (מיעוט אני יודעת, אבל עדין) מחברות פורום אופנה מלאה בתפוז, בו אני פעילה למדי החלטתי לפתוח קומונה לענייני אופנה במידות 42 ומעלה.

לקומונה קוראים ארבעים ושתים פלוס, והיא מעין שלוחה לא רשמית של פורום אופנה שעוסקת בכל מה שמעניין את אלה שמרגישות שתעשיית האופנה לא מטפלת כיאות בצרכים שלהן. מוזמנות אליה כל השמנמנות, ממוצעות, שמנות, דאבות, רגילות, הררי אדם, צרות מותן ורחבות אגן, ושאר נשים שאוהבות אופנה ורוצות לדון בה, לדוש בה, לשאול שאלות, להמליץ המלצות, לענות תשובות ולקשקש בנושא באופן כללי בסביבה תומכת שמכירה את הבעיה מגוף (מלא) ראשון.

לא יודעת כמה היא תתפתח, תשרוד, תהיה מוצלחת וכולי - אבל היי, למה לא לנסות? שנה חדשה, קומונה חדשה והופ. אני לא מתכוונת להחליף את הפורום או לעשות לו מה שהרסט עשה לפוליצר, אלא פשוט לייצר סביבה שיתופית שמתאימה ונעימה לי, כזו שלהבדיל מהבלוג, היא אינטראקטיבית לגמרי וכל החברות בה מוזמנות ויכולות להעלות נושאים כטוב בעיניהן.

Photo from here

רוצות להצטרף (וסליחה מהגברים בחבורה) לקומונה? הקליקו פה ושלחו לי מסר מסרוני.

תיבת פנג'ורה

הנה רשומה מנוסחת רע, כי אני מרגישה רע, ככה זה כשכותבים עם דמעות בעיינים.

זוכרים את הרשומה הזו מלפני כמה חודשים? ובכן, היום התעוררתי למצוא אישה במידה 38 בפורום אופנה מלאה בתפוז. מאחר ואני אישה עם פתיל שמן אבל ממש קצר, לא יכולתי יותר ופתחתי שרשור שבו שאלתי אם אני היחידה שנוכחותן הקבועה של נשים במידה 44 ומטה בפורום מפריעה לה. עד כאן בסדר? לא. הנה השגיאות שעשיתי:

1. כתבתי כותרת צינית ומטומטמת ("אימת המיפלצומי"). זה ניסוח שהיה עובר פה, כי אנשים מכירים אותי, אבל ממש לא עובר במקום ציבורי. היו כמה שנפגעו מהכותרת הזאת, נפגעו מאד. My bad.
2. השויתי את הסיטואציה לנוכחות של אנשים עם אלרגיה לאבק בפורום חולי סרטן ריאות (שמתם לב שמגוון הדימויים שלי הצטמצם לאחרונה?). היו כאלה שחשבו שזה לא לעניין. My bad.
3. התעוררתי היום בבוקר. My bad.

 הנה מבחר מהתגובות שקיבלתי במהלך היום:

את חוסר הנוחות שאת מרגישה את צריכה לפתור עם עצמך, עם פסיכולוגים, עם דיאטות או עם שרשורי הצומי שאת רגילה אליהם כמיטב זכרוני כפורשת חוזרת הולכת חוזרת כמו שהיית בהתחלה עם כל האיומים שלך...
(a girl named tal)

צודקת במאה אחוזים, מיד אני רצה לעשות דיאטה אצל הפסיכולוגית שלי, אבל קודם אני אבכה קצת - אוי! אמא שלי מתה! חחחחח אני מרגישה הרבה יותר טוב. הלאה - 

אולי בעצם את זו שלא שייכת לכאן?
וצריכים לארגן לך את פורום אפנה שמנה? כדי שתרגישי שם הכי הכי נוח שבעולם?
דיי ברור לי שהבנת שטיפסת על העץ הלא נכון.
מידת גוועלט וקסבס הסתובבו בי גם יחד לשמא אמירותייך.
(לימון מוסיפה המון)

מה זה אומר בכלל? מאחר ואני לא מבינה יידיש הרצתי גוגל טרנסלייט וקיבלתי

"This may actually not belong here? You need to organize the Forum Vogue fat?"

אני מבולבלת. את בכלל לא אוהבת אותי, אז איך את ממליצה עליי לניהול פורום שמנות של ווג? זה ממש גדלוּלי מצידך!

בתור בחורות או נשים שקשה להן, שלא פשוט להן ועוד ועוד תלונות כאלו ואחרות... יש פה כמה שלא מקבלות בהבנה או בנעימים כלום אז אולי כדאי שלכבוד השנה החדשה תעשו קצת חושבים ותשנו גישה  
(Shir Rose)

מיד כשאגמור את הדיאטה, אתפנה לעשות חושבים עם הפסיכולוגית שלי.

אז תפתחי קומונה, אני מבטיחה שלא אני ולא הישבן מידה 42-44 יתמקמו שם.
(עוגיפלצת83  )

נדמה לי שכשהיא כתבה "ישבן" היא התכוונה לתחת.

אז שמעו אותי היטב - כן, אני מצטערת על הניסוח. עם כל שנאתי לציניות יצאתי הכי צינית בעולם ויצאתי שמנאצית גמורה. אבל אני פתחתי את התיבה והג'ורה שיצאה משם לא היתה שלי. אני החכמתי מהשרשור הזה, הגבתי לכל תגובה, גסה ומתלהמת ככל שתהיה. לא קראתי לאף פרה מטומטמת פרה מטומטמת, ולא הערתי לאף אחת שרזה ככל שתהיה האייקיו שלה נמוך ממשקלה בקילוגרמים בוודאות. עצוב לי גם שאת כל התמיכה שקיבלתי (וקיבלתי) קיבלתי במסנג'ר, מיילים והודעות פרטיות. הבחנתי גם שהיו כמעט רק תגובות עוינות, האם יתכן שהנשים שחושבות כמוני (חלקן הגיבו פה בבלוג בזמנו) פחדו שיפתחו עליהן פנג'ורה ולכן העדיפו לתת לי להיצלות? איי איי סר! ולא, אני לא מתכוונת אליכן נילי ושירה - אתן שתיכן חברות אמיתיות. אז הנה, למקרה שלא הייתי ברורה מספיק קודם:

אני לא הולכת לשום מקום, אני נשארת פעילה בפורום, וכל מי שיש לה בעיה עם זה יכולה לנשק את התחת השמן שלי. קפיש? סבבה.

ולמקרה שתהיתם, זה מה שהתחת השמן שלי לבש היום.

חולצה - אנתרופולוג'י

חגורה - טופ שופ? אקססורייז? שכחתי..

חצאית - ממסיבת החלפות לפני שנה, יאיי!

סנדלים - משופרא
עגילים - אואזיס 

שששש אתם שומעים את זה? נדמה לי שאמא מוחאת לי כפיים שם למעלה.

חנות קטנה ומטריפה

היום ילדים וילדות אספר לכם על החנות של בטסי ג'ונסון (זה בשבילך, נעלולית!).

בשבת, יום לפני שחזרתי לארץ, נפגשתי לראשונה עם ג'וני, חברתי הוירטואלית זה שנים.  היא טסה במיוחד מסקוטלנד כדי לבלות איתי את היום. הכרנו לפני כמה שנים בפורומים של אטסי, ונהיינו חברות קרובות ככל שהאינטרנט מאפשר. מאד התרגשתי לפגוש אותה לראשונה, וגם היא שמחה מאד לראות אותי ואת פינקי. היו הרבה חיבוקים ודמעות. הלכנו לאכול עוגות ואחר כך נסענו למצודה של לונדון ליום טיול. אחרי שגמרנו לתור את המצודה ונפלנו למלכודת תיירים שם שילמנו הון על הארוחה הדוחה ביקום, נשארו לג'וני עוד שעתיים וחצי עד שהיתה צריכה לחזור לשדה התעופה, והחלטנו ללכת לשוטט בקובנט גארדן.

אחרי שהורדתי כוסית של בנרדי בפאב החביב עליי (הייתי חייבת לשרוף את שאריות הארוחה המבחילה ממקודם) וג'וני לגמה מעדנות קצת בייליז, קנינו מתנות לחבר'ה ואז יצאנו מהגארדן ושוטטנו ברחובות הקרובים. שם ברחוב פלורל מספר 23 מצאתי את עצמי עומדת מול החנות של בטסי ג'ונסון, שחברתי הנעלולית כה מחבבת. מיד אמרתי לג'וני - נכנסים!

ורודה ומטריפה, החנות של בטסי ג'ונסון

בטסי מעצבת בגדים צבעוניים, נשיים, עליזים, שנות שמונימיים למדי, ומאד over the top. החנות שלה מעוצבת בהתאם וכולה ורדים וורוד וניצנוצאז'. אם הייתי מגיעה לשם לפני עשר שנים סביר שהייתי קונה חצי חנות, אבל זה היה יותר מדי בשבילי (וגם ביום האחרון של הנסיעה, כשכבר הייתי בחריגה משמעותית מהתקציב). לפיכך אפילו לא הסתכלתי מקרוב על הבגדים, כך שאני לא יודעת לספר לכם על מידות בחנות. אבל כן וכן הסתכלתי על התכשיטים והתלבטתי רבות אם לקנות משהו או לא. היה צמיד אחד שכל הזמן מדדתי והורדתי ומדדתי שוב.

 

 מפלץ מהמעמקים. זה חתיכת Statement jewel

לבסוף החלטתי לא לקנות שכן הוא עלה 60 פאונד (בערך 360 ש"ח) וקול פנימי אמר לי שעברו הימים שהייתי הולכת עם פריט כזה ילדותי, וכנראה שטוב שכך. שלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהבת תכשיטים שקרובים למופרך, אבל כיום אני הולכת על גרסאות מעודנות שלהם.

עגילים מגניבים שלא קניתי. שוב, אני חושבת שעברתי את השלב הזה בחיי. לפחות לעת עתה

יצאנו משם בידים ריקות ולב עליז והמשכנו בדרכנו. ממש ליד היתה חנות הממתקים המשונה בייקום, ובה שלל מאכלים בלתי מזוהים עם אריזות שחבל על הזמן.

יש שם סוכריות מומינים!

זהו. ולסיום - מה לבשתי אתמול ליציאה קלילה עם חברה.

גופיה של אמא

מכנסוני משי מאסוס

סנדלים מעמנואל

חמוד לא? שמתי לב שהרבה אנשים הסתכלו עליי. חוסר הבטחון שלי אומר שהם חשבו "אלוהים, תראו את הפרה במכנסונים!!" אבל חברתי העריכה שהם בטח ניסו לראות את הקעקוע יותר טוב. פינקי אומר שהם חשבו שאני חתיכונת, הוא תמיד אומר את הדברים הכי נחמדים!

קניות למידות גדולות בלונדון - עדכון ספטמבר 2010

החגים ממש לפנינו, ורבות הקוראות שנוסעות לחו"ל וביקשו המלצות על חנויות בלונדון. לכן, לפני שאמשיך להגג בסגנון חופשי אודות הנסיעה שלי ושלל תוצאותיה האופנתיות, אקח צעד אחורה לרגע ואסכם עבורכם מהן החנויות המומלצות שלי בעיר למידות גדולות.

שימו ♥ - אני מידה 48 ולכן אני לא יודעת בנוגע למידות גדולות בהרבה מכך. בנוסף, שימו לב לכך שהמידות (כמו בארץ) שונות מחנות לחנות. קניתי בגדים בכל טווח המידות שבין 14-22. בנוסף, יש פער של יותר ממידה בין הירכיים למותניים שלי, לכן כל המכנסיים שקניתי הולכים לתופרת הנאמנה שלי, הלנה, להצרה וקיצור.

אוונס - Evans
בינות לערימות השמעטס סטייל משמין לי תמצאו אוצרות של ממש במידות 14 עד 32 (בעברית 60). האוצר האמיתי מתחבא בקומת הקרקע, שם נמצאות מחלקות הנעליים והלבנים. יש שם נעליים רחבות המותאמות במיוחד לשמנות. הבעיה - הן רחבות גם למעלה וגם בכף הרגל, עליי חלק גדול מהן נראו כמו רגליים של דוב. מצאתי שם שני דברים שלא דמיינתי שיתאימו לי אי פעם - מגפי עור עד הירך (ראו רשומת נעליים שתפורסם בימים הקרובים) ובגד גוף.

סניף ראשי במרבל ארץ', שעות פתיחה, מפות וסניפים נוספים תמצאו באתר.

 שמלונת עם פלמינגואים טפשיים שקניתי בסייל באוונס

פרימרק - Primark
ניסיתי להלחם, אבל נשברתי, וטוב שכך. בממלכת הזול-בו של לונדון תמצאו בגדים באיכות משתנה במחירי רצפה (פיג'מה חורפית בשישה פאונד, חמישיית תחתונים בשני פאונד, מעיל ארוך בעשרים פאונד) במידות עד 22, אבל בהרבה מהפריטים אין מידה גדולה מ-18. החנות מעצבנת, מבולגנת ועמוסה בטירוף ולכן מומלץ להגיע לשם עם הפתיחה בבוקר - לא מאוחר מתשע. שימו לב שגם עם הפתיחה אין קשר בין המידות של הפריטים למידות הכתובות על הקולבים עליהם הם תלויים. אני נאלצתי לקנות עוד מזוודה אחרי שיצאתי משם, ראו הוזהרתם.

החנות נמצאת במרבל ארץ', פרטים באתר.

בדרך לחנות הבאה ברשימה, ברחוב קרנבי

לבושה בקומבניזון מהפלא השמיני (90 ש"ח)

שמלת גופייה מרזילי

גרביונים מ-welovecolors.com

נעלים מקליגולה

קרדיגן מפרימרק

וחגורה מטופ שופ (ישנה)

אנתרופולוג'י - Anthropologie
חנות יפהפיה עם פריטי בוהו-שיק שיוציאו לכם את הנשמה, במחירים גבוהים, בקומת המרתף יש חדר סיילים ובו מגוון ענק של פריטים במחירים מוזלים משמעותית. מידות עד XL. מומלץ מאד! כתבתי על החנות בהרחבה פה.

מרקס אנד ספנסר - Marks & Spencer
גם מהם ניסיתי לברוח, במחשבה שלא אמצא שם שום דבר שיקי או מחמיא. אלוהים כמה שטעיתי! קניתי שם ג'קט חורפי ומעיל גשם מטריפים, אחד ירוק דשא ואחד אדום עם בטנת נקודות. מידות נדיבות (לפחות עד 22), חזיות ותחתונים במידות גדולות (החזיות במידות DD ומעלה מרוכזות במקום אחד, אבל יש עוד בסטנדים של המותגים החיצוניים), מכנסיים (קניתי שם ג'ינסים ומכנסיים מחוייטים לעבודה). אין מה לומר - הביקור שם הוא בגדר חובה, בפרט אם אתם מחפשים לבנים. החזיות שקניתי שם נעות בין עשרה לעשרים וחמישה פאונד, ובארץ לא תמצאו יפות וטובות שכאלה במידות גדולות, ודאי שלא במחיר כזה.

סניפים יש במרבל ארץ' ובקובנט גארדן (בשני אלה ניתן לקבל טפסים להחזר מע"מ, ראו הערה למטה) ובערך כל קילומטר ברחובות הראשיים בעיר.

שני מעילים ברכבת, חוזרים מיום בסטרטפורד

התכול של האוכמנית מפרימרק (מידה 16)

האדום שלי ממרקס אנד ספנסר (מידה 18)

מטריה בצבע סלרי של האוכמנית מרידלי

מטריה פרחונית שלי מאקססורייז (12 פאונד)

הפונצ'ו הצהוב של פינקי נסרג על ידי אמא

דורותי פרקינס - Dorothy Perkins
את ההמלצה על הרשת הזאת מצאתי באחד הבלוגים האהובים עליי. ברשת הזאת תמצאו בגדים במידות עד 20, הכוללים שמלות יפות, חולצות ומכנסיים מחויטים לעבודה ועוד הרבה. כשהייתי שם, היו המון פריטים בסייל במחירים נחמדים (למשל, שלוש חולצות בייסיק ב-12 פאונד). יש להם גם תכשיטים יפים. המחירים טובים (הפריט הכי יקר שקניתי הוא שמלה חגיגית ב-49 פאונד). אני בטוחה שתראו הרבה פריטים שלהם בשבלוג בעתיד, קניתי שם כמה וכמה חולצות, מוצלחות בהרבה מאלה שהיו לי.

יש הרבה סניפים, כולל במרבל ארץ' ובאוקספורד סירקס.

מה לא קניתי בדורותי פרקינס - לוק המזכירה המרושלת

החולצה גדולה מדי, החצאית סתמית ולא מחמיאה

חצאית בגזרת A מחמיאה לי בהרבה, כי היא מאזנת את החלק העליון הרחב שלי

ניו לוק - New Look
לניו לוק יש מחלקה של מידות גדולות שנקראת Inspire ובה פריטים עד מידה 26 (54). יש שם שמעטס ויש שם מציאות שוות. קניתי שם סקיני ג'ינס אפורים מדליקים ואת החולצה האדומה הראשונה שלי. אין מחלקת למידות גדולות בכל הסניפים, אז שימו לב.

בסניף שליד אוקספורד סירקס יש את קו המידות הגדולות בקומה השלישית.

מונסון - Monsoon
לאחות הגדולה של Accessorize יש שמלות חגיגיות מקסימות (וגם בגדים אחרים) במידות עד 20. כל הנסיעה חיפשתי שמלות יציאה עם שרוולים ארוכים לחורף, ולא מצאתי. כאן, ביום הלפני אחרון של הנסיעה, מצאתי שלוש שמלות - אחת אפורה עם ניצנוצאז' וגב פתוח, אחת סגולה וסולידית ואחת שחורה ומגניבה עם קטע רוסי כזה. היו גם הרבה שמלות שמדדתי ולא אהבתי. מחירים - בסביבות השבעים עד מאה פאונד לשמלה.

מיקום - קובנט גארדן ועוד הרבה סניפים. חפשו פרטים באתר.

זאת נשארה בחנות. המחשוף לא מחמיא, הבד של זקנות,

השרוולים קצרים מדי ונראה כאילו שהחזה שלי מגיע לרצפה

עוד חנויות בגדים בהן מצאתי פריטים מגניבים למידה 48 כוללות את:

• הובס - Hobbs - אלגנטי ויפה ויקר. יש להם סניפים בקובנט גארדן, בראסל סקוור ועוד.
• טופ שופ Topshop - להבדיל מבארץ, יש שם פריטים עד מידה 16. אני מצאתי שם פריט יחיד במינו שאראה לכם באחת הרשומות הקרובות. בסניף הגדול באוקספורד סירקס (שמאוחד למעשה עם מיס סלפרידג'ס הצמוד) יש בגדים (גם מקווי המעצבים היחודיים, שלא קיימים בישראל), נעליים (ראו רשומת הנעליים בקרוב) ואביזרי אופנה מוצלחים למדי. המחירים נוחים.
• Whistles אהובתי - חנות המאגדת מספר מעצבים מקומיים, מציעה פרטים מיוחדים ויקרים. הפריטים מגיעים עד מידה 16. הסניף הראשי נמצא בקובנט גארדן. הפעם לא מצאתי שם משהו שרציתי, אבל לפני שנה חגגתי שם.

נסעתי עם רשימת קניות שכללה בלייזר (אוונס), מעיל (מרקס אנד ספנסר), ג'קט שחור דמוי עור (לא מצאתי אחד לטעמי), שמלות ערב עם שרוול ארוך (מונסון), חזיות ותחתונים (פרימרק ומארקס אנד ספנסר) וג'ינס (ניו לוק ומארקס אנד ספנסר). מיותר לציין שחזרתי עם הרבה יותר ממה שהופיע ברשימה. רק עם הג'קט לא הלך לי, אבל אני לא דואגת - יש כזה באסוס.

שימו ♥ בשנית - בכל קניה מעל 100 פאונד (בחלק מהחנויות, 50 פאונד ומעלה) אתם זכאים לטופס החזר מע"מ (VAT Refund Form). ברשתות הגדולות כמו מרקס אנד ספנסר ניתן לקבל את הטופס רק בסניפים מסוימים (ראו למעלה) אז תשאלו. אני ממליצה לכם לאסוף את הקבלות מהחנויות בהם קניתם ולרכז אותן ולבקש טפסי החזר על כל הקניות שלכם בחנויות הרלבנטיות. בשדה התעופה תצטרכו להחתים את הטפסים המלאים (חשוב למלא אותם בכתב באותיות גדולות) על ידי פקיד המכס, ולשלוח את המעטפות ובהן הטפסים ותוכלו לקבל החזר של כ-10% מסך הרכישות שלכם (הסכום אינו החזר מלא של המע"מ מאחר והחברות המנהלות את ההחזרים עבורכם לוקחות עמלה של כ-7%). אל תשכחו, כי ההחזרים עשויים להגיע לעשרות פאונדים ומעלה, שזה סכום נאה לכל הדיעות.