שופרא דשופרא

בזמן שכולם מריצים גלעחטרים בחופי עזה, אני ממשיכה בשגרת יומי - בית, עבודה, מחלה כזו או אחרת (חום, כאבי גב וראש וצוואר ורגלים, כאבי גרון ומגוון שיעולים) ושאר ירקות. בצהרים קיבלתי טלפון משופרא שהמוקסינים שלי (שקניתי בלונדון ומעולם לא נעלתי בגלל תפרים בולטים ומכאיבים, והם הסכימו בחביבותם לתקן לי בחינם) חזרו מתיקון ואני יכולה לבוא לאסוף אותם.

כך גררתי את עצמי לשם אחרי העבודה ולפני הסופר רק כדי לגלות שהן הוטלאו אבל הבעיה לא נפתרה. המוכרת שלחה אותם בחזרה לתיקון דחוף בצירוף התנצלות אדיבה ביותר, ואני בנסיון לדחות את ההליכה הבלתי נמנעת לסופר, הצצתי מסביב בחיפוש אחר מחליפות לסנדלי הניצנוצאז' שאמא שלי שכנעה אותי להחזיר לחנות (בטענה שהן לא אלגנטיות מספיק). להפתעתי מצאתי משהו שבחיים לא חשבתי שאקנה.

המותג הוא Esska ולמעצבת קוראים סורייה קרמי. היא מעצבת לבנונית שמייצרת ומוכרת בלונדון, והנעלים שלה נוחות להדהים. מדדתי את אלה ומיד הרגשתי בבית. מדדתי גם את הזוג הזה בעל העקב הגבוה יותר, וגם הוא היה מאד נוח אבל התאפקתי מאחר וכידוע אני ועקבים לא הולכים יחד ודבקתי בחומות סגולות. הן עלו שלושים ש"ח יותר מהזיכוי שהיה לי, כך שהייתי מרוצה.

אחר כך הלכתי לטיב טעם וקניתי כל מיני דברים שהתבררו אחר כך כממש לא טעימים, וחזרתי הביתה. לשמחתי, אמא מאשרת את הסנדלים החדשים ואף מאיימת לגנוב אותם, שזה תמיד סימן טוב. לרוע מזלה, אני רצה מהר יותר ממנה, כך שסיכויי מזימתה הפושעת להצליח לא מי יודע מה מזהירים.