יום ראשון, 23 במאי 2010

אני ונעלי העקב שלי

בספרה "The Little Black Book of Style" מציינת נינה גרסייה את שדה התעופה כמקום היחיד כמעט בו מותר לאישה לנעול נעלים שטוחות. "זה לא כיף ולא זוהר לרוץ לטיסה שלך על עקבים" כותבת נינה, כיאות לאישה ששוקלת 55 קילוגרם ביום רע. סטייליסטיות רבות יאמרו לך שככל שאת שמנה יותר, כך את זקוקה יותר לעקבים. הן יאריכו את רגליך, יצרו לך מותנים וחמוקיים ויהפכו אותך לפצצת סקס על גלגלים. הבעיה היא, שנשים שמנות סובלות על עקבים אפילו יותר מנשים רזות. לנסות לאזן 100 וקצת קילוגרם על שני קיסמים ושפיץ לא עושה לי כיף ולא גורם לי להרגיש זוהרת. למעשה, המקום היחיד שבו אני אתרגש מנעילת עקבים, יש להניח, הוא על השטיח האדום או בשדה התעופה.

Having said that, מובן שיש לי כמה זוגות עקבים ששוכבים בארון ומחכים לזמן הגאולה בו ארזה משמעותית או אפתח שרירי יציבה של סוס ערבי טהור. מאחר והם מאד יפים, החלטתי לשזוף את עייני ועיניכם בהם. יום יבוא, ויעלו ויבואו אלו המבלים את ימיהם בשקיות בד רכות במחשכים ועור גדי עם בטנת כבש ירבץ.

הכוחניות
גברים מתים על המגפיים האלה של Vic Matie (בכל אחת מהפעמים הבודדות שהידסתי בהם מחוץ לבית, גברים נפלו לרגליי כמו זבובוני גינה) אני פחות. הן יפות ועלו הון תועפות (מזכרת היסטורית מימי בועת הדוט קום והמשכורות של שנת 2003) אבל זה לא הופך אותן לנוחות יותר. אני חייבת להודות עם זאת, שרק מלנעול אותן בשביל התמונה מצאתי עצמי רועמת כלביאה על הגג למגינת לב השכנים.


הפרקטיות, עלאק
נעלי פלמנקו שחורות של שולה. יש להן חרטום מעוגל, העקב נוח יחסית והן מאד סולידיות. למרות כל זאת, אני לא נועלת אותן כמעט אף פעם.אולי בגלל שהן מאד סולידיות.


הסקסיות
נעלי Peep Toe מסאטן שחור של קנת קול. הן סקסיות להדהים ויש להן איזה אקפט מיס פיגי חמוד על הרגליים השמנמנות שלי, שקצת מזכיר לי תמונות של סבתא שלי משנות העשרים.חלמתי על נעלים כאלה הרבה זמן, כך שקנייתן היתה מעין הגשמת חלום. זה עדין לא אומר שאני צריכה לנעול אותן נכון? כי העקב הגבוה גורם לאצבעות להחליק לכיוון החלון שבקצה ולהנעץ שם וזה ממש מכאיב.


היפות יפות
את היפהפיות האלה של פורנרינה קניתי לפני כשבע או שמונה שנים, כששקלתי 30 קילו פחות מהיום (ומכאן שכף הרגל שלי היתה צרה יותר) כך שהיום הן צרות מדי. וזה חבל כי דוקא להן יש עקב ממש נוח וחרטום עגול שאינו מוחץ את האצבעות זו לזו. הן מקסימות כל כך, בגווני קרם ותכלת, סגנון פיפיטיזי שכזה שמזכיר לי סוכריות וחצאיות מתנפחות עם פודל. יבוא יום ואני ארזה שוב ונוכל לצאת להרפתקאות אהבים קלילות ביחד, כמו בימים הטובים ההם. בינתיים, רבים וטובים ניסו לקנות או לגנוב אותן ממני ולא הצליחו כך שאין טעם לנסות.


אלה שאשכרה אפשר לנעול מדי פעם
עקב רוקי מעוטר בסגנון היפי שיק של Fly London שיש לי קרוב לחמש שנים והן היחידות מהאוסף שראה אור יום ויוצא מהבית לחתונות ושאר אירועים. אני לא נוהגת איתן, כי אני לא אוהבת לנהוג עם פלטפורמה, אז אני נוהגת עם כפכפים ומחליפה כשאני מגיעה למקום האירוע. אני מגיעה לגובה 1.80 כשאני נועלת אותן, אז אני מקפידה לא לנעול אותן בחברת גמדי גינה (וכמה מהחברים הכי טובים שלי הם גמדי גינה) כדי שלא ארגיש לא נוח.


אופסי דוזי
תוך כדי כתיבה הבנתי ששכחתי את הזוג השני שאיתו אני צולעת מדי פעם - נעלי אוקספורד לקה על עקב בצבע שמנת של שני בר. ראיתי אותן על בחורה יפה כלשהי ביריד המעצבים בסנטר לפני שנתיים, רצתי אחריה ושאלתי אותה מאיפה הן. ביום למחרת הלכתי לחנות של שני במקווה ישראל וקניתי אותן. הן קשות כמו אבן ואחרי שעתיים בהן בא לי לבכות, אבל הן יפות כל כך שלפעמים פשוט אין ברירה, אז אני נועלת אותן בעיקר למסעדות בהן אני יכולה לשבת עד שמגיע הזמן לחזור הביתה.

Behold the perfect shoes

12 תגובות:

  1. יקירתי, אוסף נעליים משובח לך, אין כל ספק.
    חייבת לציין שעבור כפות הרגליים שלי, האימום של שולה צר ומעצבן ושני בר היא לתצוגה בלבד. על הפורנרינות אני גוזרת על עצמי שתיקה, כי הן כל כך יפות שלא הייתי מעזה לנעול אותן, פן תלכלכנה.

    השבמחק
  2. בפורנרינות באמת מאוד מושכות ולגבי הקנת קול שעושות לך מגלשה, יש לזה פתרון שלרוב עוזר, רפידות ג'ל ששמים באזור כרית כף הרגל בתוך הנעל ואז הרגל לא מחליקה. זה גם הופך את הנעל לנוחה יותר ברוב המקרים. אני קניתי את הרפידות שלי באלדו בחו"ל, אבל אפשר להשיג את זה בכל סופר פארם. לרוב זה רב פעמי וניתן להעביר מנעל לנעל.
    שווה לנסות.

    השבמחק
  3. הכי אהבתי את הסקסיות... :)

    השבמחק
  4. הזוג האחרון כל כך יפה ששווה לסבול למענו!

    השבמחק
  5. כמה יופי! בחיי!!!

    אוהבת הכי הכי את הפיפטואו. וכמו שקרן אמרה, הרפידת סיליקון פותרת את הבעיה בד"כ D_:

    עכשיו, עם איזו סטייליסטית התייעצת ראבאק?! מה נסגר?!

    "לונג ליב כפכפי אצבע!!!!!" 

    השבמחק
  6. הכל כל כך יפה, אבל ממרומי גילי =P אני לא מוכנה לסבול בעד שום נעל שבעולם,,,
    טוב לפעמים אני מוכנה ממש קצת לסבול באירועים מסויימים (חלשת אופי!!!)

    השבמחק
  7. חן, אני יכולה לחשוב על שם של סטייליסטית אחת, שאשמור לעצמי כדי להגן עליה מזעם ההמונים ;-)

    תודה על הטיפ קרן! אני אבדוק את הנושא.

    הכי טוב, נעלי התעמלות או סנדלים נוחים. אללי, עבד ליופי אנוכי.

    השבמחק
  8. אכן אוסף יפה אבל אני חייבת להודות שאני כבר מזמן מזמן שכחתי מה זה נעלי עקב, אחרי שהתחלתי לדפוק נפילות לא אופנתיות באמצע הרחוב והבנתי שגברת טרפצת לא אוהבת שמאתגרים לה את שיווי המשקל הרעוע שלה גם ככה, אפיל עם 30 קילו פחות...
    הפעם האחרונה שנעלתי נעלי עקב של ממש היתה לפני כמעט 8 שנים... ומאז הן בקופסה שלהן מתחת למיטה. לא רק בגלל הטרפצת, אבל גם.
    יש לי מגפיים על פלטפורמה וזה שיא ה"עקב" שאני מרשה לעצמי לנעול יחסית בבטחה.

    ועוד וידוי - אני ממש לא מתרגשת משופינג של נעליים ובגדים (אנטי אישה שכמותי) אבל מצד שני, שימי אותי בחנות לכלי בית ו/או חנויות של ציוד לקונדיטורים ואני לא אסכים לצאת משם, וכרטיס האשראי שלי יחטוף התקף חרדה. כבר אילפתי אותו להירגע ואני נכנסת לחנות והרבה פעמים יוצאת עם חום בלב וזהו, או מקסימום משהו קטנטן כמו איזו תמצית או איזה ממרח מעניין. היום הרשיתי לעצמי לקנות לעצמי מתנת יומולדת מוקדמת, וסופסוף גם לי יש מגרדת של מיקרופליין שעושה חוטים דקיקים כמו קונפטי מקליפת הדרים ומפרמזן :-) מזה אני ממש מתרגשת.

    סליחה על המגילה :-]

    השבמחק
  9. אוווווווו נשמע נחמד! אני רוצה כבר כמה זמן פומפיית יד לגבינה, וכל הזמן שוכחת לקנות...

    השבמחק
  10. שרונה, יש כמה סוגים של פומפיות יד.

    יש לי אחת פשוטה וטובה שעלתה 30 ש"ח בערך בגולף אנד קו, קצת רחבה עם ידית. קומפקטית ופרקטית ולא רעה בכלל.
    ויש מיקרופליין שהן ארוכות וצרות עם ידית ועם שוליים קצת מוגבהים ומעוקלים פנימה כדי לשמור את מה שגירדת בלי שיתפזר לך על השיש, שעולה 100 ש"ח בערך. זאת הפומפייה שבכל תכניות הבישול השוות רואים את הביצועים שלה בצורת עננת פרמזן על הפסטה או קונפטי של גרידת לימון. תמיד חלמתי על עננים מעל האוכל שלי אז הגעתי למסקנה שמגיע לי מיקרופליין :-)

    השבמחק
  11. אחלה אוסף. היפות יפות אכן משגעות :)
    ואהבתי מאוד גם את הסולידיות (מה שלא אופייני לי).
    חבל שהן שוכבות בארון...

    לי יש חוק שנעליים ששוכבות בארון מעל עונה עקב חוסר נוחות נתרמות ומועברות הלאה, גם ככה אין מקום בארון.

    השבמחק
  12. בהחלט סנדי. בקצב הזה, הן יצטרפו לאחיותיהן שכבר נמסרו או ימכרו ויאלתו לחפש להן בית.

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים