T-Shirt Time

בזמן האחרון כולם מדברים מאחורי הגב שלי. יתכן ששמעתם את השמועה ואולי לא אבל נשבר לי מזה שמטנפים עליי, אז עכשיו אני אשים לזה סוף - זה נכון! אני רואה Jersey Shore. כל יום אני רואה את זה. גם פרקים חדשים וגם שידורים חוזרים. אני לא יכולה לחכות לעונה חמש כבר. אני מכורה. מה תעשו לי? הא? תעמידו פנים שאתם לא יודעים על מה אני מדברת, אין בעיה. יש לי אוזניים בגב ואני רואה אותכם מדברים עליי.

כמעט בכל פרק יוצאת החבורה למועדון לרקוד, להתמזמז ולבייש את עצמם במגוון אופנים שלא ברא השטן. ולפני כל יציאה מגיע הזמן להתלבש ליציאה, הידוע בכינוי T-Shirt Time. ההגדרה של T-Shirt Time לפי Urban Dictionary היא -

When its time to take off the wife beater (aka the shirt before the shirt) and put on a fresh t-shirt for going out and creepin.

ועוד אנו למדים - 

The physical transition between lounging in a wife beater, eating cereal on the sofa and actually preparing to get ready to go out. If the guys plan to leave at 11pm, t-shirt time would likely be around 10pm. 

* Wife Beater היא הגופיה שלובשים בזמן שריצה בבית.

לפני כמה ימים ראיתי שידור חוזר של עונה 2 שבו אנג'לינה (הזבל מסטטן איילנד) פצחה בריב עם מייק שניה לפני T-Shirt Time. גוגל מבקש להרחיב בנושא -

Vinny - "Angelina just got into a fight with Mike before t-shirt time."
Pauly D  - "Hopefully, they don't get into another fight and she'll punch Mike in the face before t-shirt time."

אני עצמי חזקה בטישרטים לאחרונה. אני אוהבת ללבוש טישרט נחמד מתחת לקרדיגן, בפרט שלפעמים חם במשרד ואני מוצאת את עצמי משילה שכבות. החביבה עליי היא חולצת הכלב הטיפשי הזה, שנאלצתי לקנות במידה 16 מקו הפטיט, ובכל אופן היא טובה עליי. הידד!

אם אתם חושבים שהגיע ה-T-shirt Time שלכם, הנה כמה הצעות מאסוס (משלוחינם לכל העולם, אבקש להזכיר).

טישרט עם ציור של לא פחות ולא יותר - נוּמף מעונב!

טישרט נוּמף, 150 ₪

טישרט של סוניה רקיל, עם שרשרת עוגנים מעוגנת.

טישרט עוגנים, 458 ₪ (במבצע)

למתגעגעים לקיץ, טישרט עם פירות העונה.

100 גרם פירות קיציים ב-236 ₪ בלבד

את הציפורת הנחמדת הזאת הזמנתי לי לפני שבוע.

טישרט עם ציפורת, 94 ₪

טישרט מעודן ויפה עם בלרינה שעולה הון קטן.

הופעה של הבלט תעלה לכם 673 ₪ בלבד

טישרט ארי מערות זועם. קלאסית אבל לצערי, מגיעה עד מידה 14 בלבד.

האריה יעלה לכם 255 ₪

ולסיום, טישרט שיתאים לרחלי זוסימן, שהיא עצמה עוגייה נחמדה.

עוגיה אכולה תעלה לכם 94 ₪ שזה זול יותר מעוגיה שלמה

לפני שאלך, שאלה קטנה - אני מתלבטת אם להדפיס טישרטים (איכותים ונחמדים) של השבלוג. מה דעתכם, כדאי? זה משהו שתהיו מעוניינים בו? שתפו אותי למען השם. 

כעת אעזוב אתכם להזדעק "איזה מין מחירים אלה??!" ו"אני לא מאמינה שהיא באמת רואה את הזבל הזה!". לסיום שידורינו, נגילה ונרונה את שיר ה-T-shirt Time ובבנין עונה 5 ננוחם.

פלאפל

בצהרי יום שישי שעבר נסעתי לכיוון פרדס חנה. הייתי מותשת משיעור טניס ארוך, בדיוק השתחררתי מפקק תנועה נוראי שהתחיל בנתניה ולא נגמר, קרקרה לי הבטן, ירד מבול מטורף והג'יפיאס הפסיק לעבוד באמצע הדרך. בקיצור, הייתי ממש עצבנית, בפרט שהאירוע אליו נסעתי נגמר לפני שהסתפקתי להגיע אליו.

הקשת היפה שראיתי מימיי רמזה שהמצב לא כזה גרוע, ומיד אחריה הגיע טלפון מקרן שביט שאמרה לי שאמנם את המכירה פספסתי, אבל אני מוזמנת להצטרף אליה ולחמותה לפלאפל בקיסריה. תשובתי לכך היתה "אבל אני לא רוצה פלאפל". בואי, היא אמרה לי, לא תתחרטי. אז נסעתי ושוב התבלבלתי בדרך, באדיבות אותו ג'יפיאס תמוה שסרב לעבוד. התקשרתי לקרן שנתנה לי לדבר עם חברתה איה שהדריכה אותי איך לנסוע בכיוון ההפוך לפלאפל. "זהו" אמרתי לה "אני נוסעת הביתה". לא, אמרה לי איה, בואי לפלאפל. כמה דקות מאוחר יותר הגעתי לשם כשאני ממש אבל ממש עצבנית.

ברחוב הזית חיכה לי בסבלנות שלט עץ על שער לחצר בית נטועה עצי פרי ועליו כתוב פלאפל. הבנתי שהגעתי וגררתי רגליי פנימה, חוששת שהמרירות שלי תחמיץ לכולם את הצהרים. כשנכנסתי, מוצאת את הדלת לפי צלילי הצחוק הנשיים שבקעו ממנה, חיכה לי שולחן ענק וסביבו, על ספסלים, חבורת נשים שמחה ויפה. מיד התנחמתי.

בעלת הבית, היא איה איתה דיברתי בדרך, נוהגת לארח בביתה מדי שישי אושפיזיי פלאפל שבאים לטעום מהכדורים החמימים שהיא קורצת ממרכיבים אורגניים וטריים. על השולחן חיכו שלושה סוגי פלאפל (רגיל,  אדמדם לא מזוהה וכרובית שאליו עוד נחזור). בנוסף היו שם כרובית אפויה שלמה, צנצנות מלאות בממרחים ריחניים מסוגים שונים, ירקות טריים, זיתים, סלטים, חמוצים שונים וטחינה, כולם מלאכת ידה של איה. בנוסף יש פיתות רגילות ולאפות משאור מלא שאיה אופה בעצמה. בשמחה הייתי מתכרבלת בתוך אחת הלאפות החמימות לנימנום צהרים.

איה הזו, היא לא סתם אישה. היא קוסמת. יצא לי לשמוע על טבחים שמכניסים אהבה לתבשילים שלהם, אבל כשצפיתי בה מכינה לי לאפה עם פלאפל כרובית ראיתי בעיניי את האהבה שהיא פיזרה בינות לסלט והממרחים.

פלאפל הכרובית הזה, אני שמחה לבשר, הוא הפלאפל הטעים בעולם. הוא נימוח, מופלא, פריך מבחוץ ועסיסי מבפנים, מלא טעם וניחוחות, מושלם. אם אתם חושבים שהפלאפל שלכם טעים יותר, אני אשמח לבדוק את הנושא, גם אם בחשדנות מסוימת. עוד בקיסריה הייתי סקפטית.

בנוסף הציעה לי איה בירה מקומית שהיא קונה מאישה בשם קלרה, שעזבה את עסקיה והקימה מבשלת בירה בביתה בשביל הכיף. את הכיף מרגישים בבירה הטעימה.

ישבנו שם ופטפטנו ואכלנו ושתינו, עד שהגיע זמנן של האורחות האחרות לעזוב. אני עוד לא גמרתי לאכול ולכן החלפנו חיבוקים שמחים לפני צאתן ואני חזרתי לשבת עם איה. החיבוק שקיבלתי מאמו של בעלה של קרן, אישה רכה וחמה מחד וג'דה אמיתית מאידך, הזכיר לי את החיבוקים שהייתי מקבלת מאמא שלי ומצאתי את עצמי בוכה מגעגועים. איה נתנה לי לבכות קצת בלי ללחוץ עלי, ואחר כך סיפרה לי על עצמה ועל האמנות שלה (היא עורכת במקום גם מפגשי ציור ויצירה) ואני סיפרתי לה קצת על עצמי וכך בילינו עוד שעה טעימה וחמה עד שנזכרתי שמחכים לי בתל אביב ואני צריכה ללכת. שילמתי 100 ש"ח על שתי בירות בוטיק טעימות ושתי הלאפות הטעימות שאכלתי בחיי, הבטחתי לחזור, נפרדתי מהכלבה הלבנה שלג ונכנסתי למכונית כשעל פניי חיוך שלא נמחק כל אותו היום.

נשים נפלאות משוחחות על רקע פלאפל טעים

אם גם אתם רוצים לחייך, לאכול את הפלאפל הטעים בעולם, לפגוש קוסמת ולראות שלג אני ממליצה מכל הלב לקפוץ לפלאפל ביום שישי בין השעות 12:00 לשקיעה, ברחוב הזית 2 שכונה 8 בקיסריה. מידע נוסף תוכלו למצוא באתר של איה. יש שם גם בלוג שבו היא מספרת על יצירתה ועל הפעילויות השונות שהיא עורכת בביתה, והוא נעים כמו פלאפל כרובית נימוח בצהרי שישי קר.

הי בבלובה!

בבוקר יום אלף
סימסה לי לובה
כתבה לי יא מדרובה
בואי נלך לטייל בחנויות
אז מיד אמרתי שאין כל בעיות
והלכנו לסטודיו מדוזה
מדוזזה מדוזזה מדו מדו מדוזזה

אחחח, מה יפה שירת ארצנו, ומה מדויקת! אני והבלוגרית היפה והמוכשרת בארץ שאינה אני, לובה, קפצנו דיזינגופה לבקר בסטודיו מדוזה, לאכול שוקולד בצורת תכשיט ולראות מה חדש. במקום גילינו שתי אמניות מוכשרות, כלב אחד מוצלח והרבה תיקים ותכשיטים מעניינים.

זהירות! הקירבה ללובה הופכת אותך ללובה.

בין השאר דגמנתי תכשיט כתפיים יפני משהו. נורא הצטערתי שהשארתי את חרב האור שלי בבית.

מדדתי עגילים ופגשתי ברווז.

התיידדתי עם מחזיקי מפתחות בצורת עכבר.

ואף הנחתי יד על לובה.

אני לובשת - ג'ינס וחולצה של פיפה

גופיה מגאפ

סניקרז של מליסה

שרשרת של N2

כטוב לבנו בשוקולד, החלטנו לדלג על שלב ה"אנחנו בלוגריות מפורסמות ואם אתן יודעות מה טוב לכן תתנו לנו חצי חנות במתנה" ולעבור ישר לפסטה ויין בנווה צדק. וכך, מחוזקות באהבתנו לעסנו אטריות ושוחחנו על הא ועל דא עד שנגמר היין והגיע זמן קריאת שמם של מאפים.

שתי תלבושות מפונפנות

השבוע הסתובבתי עם שיער דובשניות. זאת הודות למנהל בית הספר של לוריאל בישראל, אלון, שעשה לי את הפן של החיים באירוע השקה של סדרה חדשה לטיפוח השיער. קוראיי הוותיקים יודעים שאני לא להוטה אחרי אירועים מסוג זה, אבל מאחר ובשבועות האחרונים אני מחפשת אחרי שמפו ומרכך טובים (פנטן חירב לי את השיער, והוואי סתם לא עושה שום דבר מיוחד) שמחתי לקבל לבדיקה שמפו, מרכך ומסיכה (עליהם אספר לכם אחרי שאבחון אותם עוד פעמיים שלוש) ולהתנסות בהם יחד עם חבורת בלוגריות שאת רובן לא פגשתי קודם (מה שתמיד נחמד). בכל מקרה, הנה שתי תלבושות לפתיחת השבוע (וחלאס כבר עם הסוגריים!).

תלבושת להשקת וגו' (צילום יח"צ)
חולצה של שרה בראון מרזילי
קומבניזון של פיפה
טייץ מ-Next
מגפונים (חדשים, שיט סוגריים!) של גזית
העגילים הקדושים של דריוס מרזילי

תלבושת לעבודה

חולצה מאסוס

קרדיגן וג'ינס של פיפה

נעלים חדשות של Nike מאסוס

צעיף מגאפ

את הנעלים קניתי באסוס, בניגוד מוחלט לחוק שאומר "לא תקני נעלים באינטנרט" ממנו הרשיתי לעצמי לחרוג כי אני יודעת שבנייקי אני מידה 41. הן מאד נחמדות - שחורות מאד עם סוליה שנראית כאילו הייתי בסיור מודרך במפעל פטרוכימי ודרכתי באיזו שלולית לא סימפתית (מה שמזכיר לי שכשהייתי ילדה לקחו אותנו לסיור במכון ויצמן ומצאנו על הדשא מבחנה ובתוכה עכברון קטן מסכן ושוב סוגרים קיביניתחש).

החולצה עם הכלבלב היא זו שכולן רוצות בשבועות האחרונים ולא מצאתי במידה שלי. חשבתי להחליף אותה בסוודר הדומה של תמנון, כמו זה שיש ללובה, אבל מדדתי אותו במידה 3 שהיא הגדולה ביותר שלהם ורק בקושי הצלחתי לקלף אותו מעליי אחר כך. בסוף הזמנתי מאסוס מקו הפטיט במידה 16 ולשמחתי היא טובה עליי. וכך גם קיבלתי את הכלבלב שלי וגם הוכחתי מה שתמיד ידענו, שאני פטיט, ובא לשרונה גואל.

צעיף אחד ביום

שלום חברים. אין לי זמן לנשום. לעזאזל, אין לי זמן לחכות שהמצלמה תתפקס אפילו. אבל חשבתי שכדאי להציג את צעיפיי החדשים בפעולה, אז הנה רשומה מהירה עם תמונות מטושטשות של צעיפים צבעוניים. אוטוטו סופשבוע, אני מבטיחה להשתדל לנסות לכתוב משהו עם תוכן אולי!

צעיף -  Hoodies (שלושה במאה)

אפודה - גאפ

חולצה - H&M

עגילים - N2

צעיף -  Hoodies (שלושה במאה)

מעיל, קומבניזון וחולצה - גאפ

צעיף -  Hoodies (שלושה במאה)

חולצה ואפודה - גאפ

ג'ינס - Marks & Spencer

נעלים - מליסה מסטורי בשנקין

עגילים - דריוס מרזילי

מעיל, צעיף וחולצה - גאפ

ג'ינס - Marks & Spencer

בטן - כריכים

 
ואם כבר בדברים שבאים על הצוואר עסקינן, רציתי להראות את השרשרת הנפלאה הזאת. אני יודעת אני יודעת, יש משהו דומה שמסתובב בכל הבלוגים בארץ בשבועות האחרונים אבל אני את שלי קניתי ברזילי, ואם תסתכלו טוב תראו שהיא משובצת פנינים נחמדות המקושטות בניצנוצאז' יפה שמחליף צבע משקוף לכחול כשהשמש (כשיש כזאת בנמצא) פוגעת בו. יש לה סוגר מגנטי גדול ונוח וכל מי שרואה אותה מתלהב, ובצדק.

טוניקה - שרה בראון מרזילי

קומבניזון - גאפ

טייץ - ניו לוק

מגפונים - גזית (ישנים)

שרשרת - רזילי

טוניקה - פיפה
שרשרת - רזילי

שמתם לב בודאי שאף תלבושת פה לא מעניינת או מחמיאה במיוחד. כאמור, זו תקופה עמוסה נורא בעבודה ומחוצה לה וקר לי ואני מעוניינת בעיקר בחום, רכות ונעימות. ממילא כשאני לחוצה אני זוללת כדי להרגע ומשמינה קצת. אקיצר, בקרוב אחזור לעצמי והכל יהיה בסדר (ואת המשפט הזה אני כותבת בשבילי). ועכשיו לעבודה, הגרסה לא מחכה לאף אחד.

קפקייקס!

ביום שישי שעבר היו לי העונג הממוזל והמזל המעונג להיות חלק מקבוצת המיקוד שבחרה רחלי זוסימן, בלוגרית בישול נערצת ואחת הנשים היפות שהכרתי מימיי (וכוונתי ליופי פנימי אף יותר מחיצוני). הקבוצה לקחה חלק בסדנת קפקייקס ניסיונית, פיילוט לסדנה החדשה אותה תכננה רחלי בשבועות האחרונים, ואני חייבת לומר לכם שהניסוי הצליח ויש לי את התמונות שיוכיחו זאת!

רחלי הציגה בפנינו מתכונים לקפקייק לימון וחמוציות, קפקייק גזר וקפקייק שוקולד. בנוסף, היא לימדה אותנו להכין מספר קרמים וציפויים בטעמי מרשמלו, קצפת וניל, שוקולד, ריקוטה ועוד.

בין הסבר לטריפת ביצים להמסת שוקולד משובח על הכיריים, חילקה לנו רחלי בנדיבות טיפים לאפיה מוצלחת. בתמונה הבאה היא מדגימה איך בודקים שהקפקייק מוכן (לוחצים עליו ואם האצבע מקפצת חזרה בשמחה מעשה גמדון על טרמפולינה, סימן שהוא מוכן).

כשכל הקפקייקים הצטננו לטמפרטורת חדר ואחרי הסברים מרחלי, הגיע החלק בו כולנו הפשלנו שרוולים. ממוקדות מחד ומגחכות כמו כבשה מטופשת מאידך מילאנו מזלפים בקרמים השונים והתחלנו לקשט את הקפקייקים המוכנים. ראשית התאמנו בזילוף.

ואז שלפה רחלי את אוסף העיטורים והסוכריות שלה, אליו הוספתי את הניצנוצאז' האכיל שקניתי בלונדון וחיכה בסבלנות במקרר בדיוק להזדמנות שכזו. עם השמע האות, קיבלה כל משתתפת כמות נאה של קפקייקים בטעמים השונים לקשט כראות עיניה. רחלי הדגישה בפנינו את החוק החשוב מכולם -

הציפוי אמור להחמיא לקפקייק כי המטרה היא לאכול את הקרם עם העוגה.

ואלו יצירותיי לתפארת, חמודות וקציפתיות שנאמר למה לא למה לא!

כמה מהקפקייקס יצאו מכוערים להחריד ולנו לא נותרה ברירה אלא לבלוע אותם כדי להעלים את הראיות. מן הסתם, עם קערת קרם גדולה מגיעה אחריות גדולה.

את שארית הפלטה קבלנו ארוזה בקופסה יפה לקחת הביתה, או במקרה שלי להביא איתי לבראנץ' הבנות המסורתי של שישי בצהרים.

הבנות, כמדומה, היו מרוצות מתוצאות הניסוי. רותי אהבה את הגזר. עדיגי אהבה את השוקולד ואני, להפתעתי, הכי אהבתי את הלימוניות עם החמוציות. אני לא סובלת חמוציות יבשות ומיני מאפינים עם אוכמניות אבל החמוציות הקפואות לחחו את הבצק המתוק והעניקו לו טוויסט חמצמץ משגע, וזה השתלב להפליא עם הקרם המתקתק. הגמדונת אכלה מה שנתנו ולא התלוננה.

יופי שרונה, אתם ודאי אומרים לעצמכם. עינוי יפה בישלת לנו ואף הרהבת עוז למרוח עליו קרמים ממינים שונים. מה עשינו, יא שרונה, שמגיע לנו העינוי הזה? לראות את הקפקייק המובטחת ולא לטעום בה? ובכן, הסירו דאגה מלבכם קוראים יקרים. רחלי קבעה שני תאריכים לסדנאות לשש משתתפות, שיערכו בביתה בהוד השרון. הראשונה תערך כבר ביום שישי הזה (לספונטניות והרעבות שבחבורה) והבאה מספר שבועות מאוחר יותר. מחיר סדנה 250 200 ש"ח ואני ממליצה בחום להרשם ולהביא לי קפקפייק לאות תודה. שוקולד או לימון חמוציות אם אפשר, למה לא למה לא!

ארבעה בלוגים אהובים

בוקר רך לכולם. זמן רב עבר מאז המלצתי על בלוגים שאני אוהבת, ורציתי להציג לכם מספר בלוגים שיתכן שטרם הכרתם. כולם, חוץ מאחד, חדשים יחסית ובכל פעם שמתפרסמת רשומה חדשה באחד מהם אני מקפצת בשמחה על מושבי כמו ילדה שהביאו לה ממתק. אז הנה הם, מקווה שתתאהבו גם!

סולט & פדלי

מיכל פדלון ועדי עמנואל מבשלות ומאיירות ביחד את הבלוג המקסים ברשת. אני לא ממש בקטע של בלוגי בישול, כי אני אחת הבשלניות הגרועות ביקום, אבל המתכונים שלהן ברורים ופשוטים והאיורים מתוקים כל כך שאפילו החצילים נראים שמחים להפוך לסלט.

דרך אגב, חברותיה של אותה מיכל פדלון, נטע שמעוני ורעות מרים כהן, פתחו בפייסבוק דף שמטרתו לאפשר למי שהזמין בגדים באינטרנט רק כדי לגלות שהם לא טובים עליו (בעיה שמוכרת לי היטב) למכור את הבגד הלאה במקום להסתבך ולשלוח אותו חזרה למדינה ממנה הגיע. כל הכבוד והרשמו בהמוניכם!

Bubbles and Squeaks

את תמר נויגרטן - אקדמאית, פעילה סביבתית, בשלנית, כותבת בחסד ואישה מלאת קסם באופן כללי - אני מכירה כבר כמה שנים. למעשה, תמר אחראית על שתי עוגות היומולדת המופרעות ביותר שקיבלתי בשנים האחרונות, האחת בצורת ישו על הצלב מעדשים (סיפור ארוך) ואחת בצורת הקעקוע שלי, שהיה אז חדש חדיש ומחודש.

עוגת יומולדת בצורת הקעקוע שלי 2011

אבל חזרה לעניינינו. מאז שהכרתי אותה אני מחכה ומצפה שתכתוב בצורה מסודרת ולפני מספר שבועות זה קרה סוף סוף. תמר פתחה בלוג שעוסק באחד התחומים החביבים עליי, אוכל אנגלי! תורידו את הגבות שם! כן, אני רואה אתכם. יש כזה דבר אוכל אנגלי טעים, ותמר היא האישה שתגלה לכם אותו. היא מבשלת קריש לימון, פשטידת תפודים מתפצפצת ועוד מתכונים עליהם היא קוראת בספרים האהובים עליה. גם אם בישול בכלל או בישול אנגלי בפרט לא מדברים אליכם, ודאי תתענגו על כתיבתה המעודנת והציורית, המתובלת בהומור נונסנס שנון במיוחד. אחרי מספר רשומות תצטרפו גם אתם לקריאתי הנרגשת תמר, תכתבי לי ספר!

מיס פטל

שרית גרובק וסתיו גרושקביץ, שתי אמהות קרייריסטיות, עומדות מאחורי בלוג העיצוב מעורר הקנאה בארץ. פה תמצאו תצלומים יפהפים של יצירותיהן של השתיים - מתוקות ומרשימות ומעוררות השראה. אם אתם אוהבים דברים יפים ומחפשים רעיונות לפרויקטים חדשים מלאכת יד, זה הבלוג בשבילכם.

מחלקת היופי

אסטטי, שימושי, נותן השראה, מקסים - אלו כמה מהסופרלטיבים שעולים בראשי כשאני חושבת על בלוג היופי של לורן קונרד וחברותיה אמי נאדין וקריסטין אס. הבלוג, אותו גיליתי לא מזמן, מעוצב להפליא וכולל אוצר של הדרכות בנושאי איפור, שיער, ציפורניים, עור, אופנה ועוד (ויש גם ערוץ יוטיוב עם סרטוני הדרכה). ההדרכות פשוטות וקלות להבנה וביצוע, הדוגמניות (ובראשן לורן) יפהפיות וחמודות והכל גורם לי לרצות ללבוש שמלת בוהו פרחונית ולדלג בשדה חרציות משל הייתי אלוירה מדיגן עם צמת זנב דג חצי מהודקת. פשוט תענוג.