ובו אני עושה עליונים כתחתונים (פלוס הגרלה)

אם יש נושא שלא מדברים עליו מספיק, זה עולמן הקסום של ההפרשות הנשיות. נשים רבות מפרישות הפרשות אך מעטות הנשים שמשתפות בכך את העולם, וכך פשטה האמונה הרווחת כי נשים לא עושות קקי ולא סובלות מגזים אף פעם (פרט, כמובן, למתרחש בפרסומות של יוגורט ביו). ובכן, הרשו לי להיות האישה שתפוצץ עבורכם את הבועה - נשים מפרישות בדיוק כמו גברים ואף יותר מכך! אנחנו מחרבנות, משתינות, נופחות (בניחוח תותים ומרמלד כמובן) ואחת למספר שבועות מדממות כמה ימים ברציפות תוך כדי כאבים עזים ומצב רוח הורמונלי דלוקס שנכון יהיה להשוותו לבליץ על לונדון, רק בלי חלונות הראווה היפים ועם הרבה יותר נפגעים בנפש.

מה שמזכיר לי, שאתמול חגגנו את חתונתם של בובת היציאה הרכה שלי, קקי, ובחירת לבו - בולשיט בניחוח קוקוס שקניתי בלונדון בחודש שעבר. קולולולו ושלשולים!!!

מזל טוב לזוג המאושר!!

ובחזרה לעניינו, גם פמיניסטיות מדממות במחזור (את דם הפטריארכיה מן הסתם) ולכן שמחתי מאד כשיח"צ זה או אחר פנה אליי יום לפני התאריך המיוחל כמו מזלג בעין והציע לי להתנסות בתחתוני מחזור שייבואם לארץ החל לא מזמן. ראשית, שמחתי כי אני מתה על מוצרים חינם. שנית שמחתי כי יש בבעלותי מוצר מתחרה שרכשתי לפני מספר חודשים וחשבתי שיהיה מצוין להשוות ביניהם. ושלישית שמחתי על שקיבלתי הזדמנות להיות אמיצה ולדבר בכנות על שני נושאים שרב הנשים מעדיפות לחטוף מזלג בעין לא לדבר עליהם - ווסת ודליפת שתן (אחלה שמות לבובות הבאות שלי).

אתרע מזלי ונולדתי עם בקע ושלל סיבוכים אחרים הודות להם לפעמים, בעיקר בעת התקפת שיעול רצינית (נגיד בפעם בשנה שאני חוטפת דלקת ריאות בגלל הרפלוקס שלי) אני סובלת מדליפת שתן או בשם הפחות מעיק שנתתי לה, דליפ"ש. הנה, כתבתי את זה (נשימה עמוקההההה וממשיכים). בנוסף אתרע מזלי להוולד עם שני כרומוזומי X כך שאני מקבלת ווסת כאחת לחודש וזה כרוך בהפרשת דם במגוון פורמטים מאזור בגופי שהשתיקה יפה לו כי אני אחרי הכל, ייקית. 

עד כה התנסיתי במוצרים האמריקאים האחים - Thinx למחזור ל-Icon לדליפ"ש. שניהם של אותה החברה, אך נמכרים באתרים שונים. המוצר שנשלח אליי הוא Modiboi שמיועד בעת ובעונה אחת לשתי ההפרשות הנ"ל. כדי לא להאריך בתיאורים יתר על המידה, בחרתי לסכם את ההתנסות שלי בשני המוצרים בטבלה, והנה היא לפניכם. לפני כן, הערה - מאחר ולדליפ"ש אין פתרון פרט לתחבושת, השוויתי את התחתונים לתחבושות (ואגב תחבושות לדליפ"ש - Always הוציאו לפני כשנה קולקצייה של תחבושות לדליפ"ש, מזעירות ודקיקות ועד לתחתונים חד פעמיים לספיגה מקסימלית, והמוצרים האלה שניתן להשיג ברשתות הפארם למיניהן מעולים עשרת מונים מכל מוצר מקביל אחר שיש בשוק).

לחצו על הטבלה על מנת להציג אותה בגודל מלא

* חשוב לציין שלדם מחזור נקי אין ריח, החיידקים אליו הוא נחשף יוצרים את הריח

** חשוב לציין גם שהיחצנית ביקשה שאמנע משימוש במילה "חיתול" אבל אני לא רואה איך ניתן להימנע מכך בהקשר הזה, אז עמה ועם היבואן הסליחה

ואם כבר מדברים על חיתולים, נשים רבות מאבדות, בעקבות לידה, מחלה או זקנה, את השליטה על שלפוחית השתן ונאלצות לחיות עם חיתולים. מניסיוני בתחום, אומר שלו הנשים שאהבתי ונאלצו ללבוש חיתול בזקנתן יכלו ללבוש תחתונים כאלה במקום, הן היו חוות דרגה נמוכה משמעותית של אובדן השליטה על גופן ואובדן הכבוד וזה היה מפחית משמעותית את סבלן לקראת סוף חייהן. אבל אין לי היכולת הנפשית לדון בכך באריכות ולכן נעבור הלאה.

בנוגע למחירים, ששכחתי להכניס לטבלה (ועכשיו רבע לחצות ולכן גם לא אכניס) - המחירים דומים למדי ונעים סביב ה-140 ש"ח ומעלה לזוג תחתונים, כאשר Modibodi הם הזולים בחבורה. שלושת האתרים מציעים מבצעים שונים על קניה כמותית (כרגע יש ב-Modibodi הנחה של 15% על קנית שלושה זוגות).

אני, אגב, בחרתי לי את הדגם הזה (ביקיני סקסי) ואני מרוצה ממנו עד הגג.

נראה ומרגיש אחלה, גם כשאת שמנה פי 2 מהדוגמנית בצילום

אם לסכם, תחתוני Modibodi עדיפים על המתחרים שבדקתי ועדיפים לאין שיעור על תחבושות לדליפ"ש או מחזור. בנוגע לטמפונים וכוסיות למיניהן לדם המחזור, זה כבר ענין של העדפה אישית. אני מעדיפה את התחתונים על פניהם, אבל כל אישה לגופה. במקרים בהם הספיגה של אלה לא מספיקה (זרימה כבדה מאד, אחרי לידה וכו'), לכל הפחות, אני ממליצה בחום לנסות את Modibodi.

וכעת לחדשות הטובות - Modibodi הסכימו בטובם להגריל 3 זוכות תחתונים בין הקוראות! כדי להכנס להגרלה יש לבצע את הפעולות הבאות:

1. להגיב פה (ישירות או עם תוסף הפייסבוק פה למטה) עם שמכן המלא ותשובה לשאלה מתי סוף סוף נדבר בחופשיות על הגוף שלנו בלי להתבייש בו?
2. לעשות לייק לדף של השבלוג בפייסבוק
3. לעשות לייק לדף של Modibodi בפייסבוק
4. שתפו את דבר ההגרלה לחברותיכן באמצעות פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, לינקדאין וכמובן גיטאהב (שלא תעזו לשתף בלינקדאין וגיטהאב!)

את שמות הזוכות אפרסם כאן ביום ראשון ה-11.2.19. בהצלחה לכולן!!! 

ועכשיו אם תסלחו לי, קיבלתי מחזור לפני כמה שעות וזה הזמן לקחת 2 אופטלגין, לעשות מקלחת חמה מהירה ולקפוץ ראש למיטה.

אני מתקתקת עניינים

בשבוע שעבר ביקרתי במשרדי מס הכנסה לצורך אישורים כאלה ואחרים. הילקוט הרציני שלי עדין לא הוחזר למוד בית (יש בו עדין דברים מהטיסה) ולכן לקחתי איתי את יהויתיק מיודענו ששימש אותי כבר השבוע כתיק מחשב. השבכניקים בכניסה לבנין הממשלה ממש אהבו אותו. גם הפקידים במס הכנסה ממש אהבו אותו.

פקידת מס הכנסה: יו איזה תיק מהמם!
אני: תודה לך, זה יהויתיק
פקידה: שבו בבקשה! במה אפשר לעזור לכם?
אני: ובכן..

מיותר לציין שקיבלתי כל מה שרציתי והשרות היה חייכני במיוחד.

יהויתיק (בצילום מיום שישי ולא מיום חמישי, כי אני לא לובשת נמר למס הכנסה)

עלילות יהויתיק בבנין הממשלה הזכירו לי את אירועי ראיון העבודה שלי בכלנית-כרמון, בשלהי 1997 עת הייתי אווזה פותה עם תיקים מגוחכים באותה מידה בדיוק כמו עכשיו, רק הרבה יותר פושטים. אקיצר, הייתי בראיון אצל מנהלת השרות של כלנית-כרמון ואבא אסף אותי כשיצאתי משם וקלט מיד שהגעתי עם תיק נורא במיוחד שהיה לי באותה תקופה, הוא היה פרוותי ועצום (אבל בלי פרצוף או אישיות) וכתום זוהר. מיד הוא נזף בי בכעס "אם היית מגיעה אליי לראיון עם התיק הזה לא היית מקבלת את העבודה". התעצבתי אל לבי. למחרת בבוקר התקשרה המנהלת לומר שהתקבלתי. אחרי שהודיתי לה סיפרתי לה מה אבא אמר לי והיא אמרה "בגלל התיק קיבלתי אותך!".

את חיבתי לתיקים בעלי אישיות אתם מכירים בוודאי כבר ממזמן (יש לכם ד"ש מיוני). בצעירותי, למשל, נהגתי לסנן גברים באמצעות התיק הזה.

הכלב הוא אחד הוותיקים באוסף התיקים שלי

השיטה פשוטה מאד לתפעול - את יוצאת לדייט ראשון ובוחנת את מבטיו ותגובותיו של הגבר לתיק. אם הוא מגרד לתיק בבטן ועושה לו פרצופים, ניתן להתקדם לדייט שני. אם הוא בוהה בתיק ואז בך ואז בתיק ואז בך ואז נאנח או שואל "זה התיק שלך?" השליכיהו היאורה. 

תאמינו או לא, אבל פעם יצאתי עם גבר שקנה לי את התיק הזה, ועוד בפריז -

למרבה הצער, התיק הוכיח עצמו הרבה יותר מהגבר ולכן הוא עוד איתי והגבר נשטף מזמן בנהר החיים (אוקי, אני מודה שמאז טכניקת סינון בני הזוג שלי השתפרה משמעותית). אתם מכירים את זה שנשים מסוימות מקיפות את עצמן בחברות שמנות מהן כדי להראות רזות יותר? אז לתיק הזה יש שיניים עקומות יותר מלי.

והבעה אינטילגטית

בשנים האחרונות, ספק התיקים הדביליים הראשי שלי הוא Lazy Oaf, שם נולד גם יהויתיק (למרות שתמיד שואלים אם הכנתי אותו בעצמי), לכן הופתעתי מאד כשלא מצאתי שום דבר לקנות שם בביקורי הנוכחי בלונדון (ביולי רוקנתי שם חצי חנות נראה לי). בכל מקרה, זה לא נורא כי פרט ליהויתיק והדוב קניתי שם בעבר גם את לב טרוצקי, שכבר ראיתם פה אי אילו פעמים.

?How's it hanging

לב הוא טיפוס סולידי יחסית ונחבא אל הכלים, אבל סמכו עליו שהוא עושה את הרושם הנכון בשעת הצורך. למעשה, מדובר בדרך שרונאית למדי לנשיאת Your heart on your sleeve.

אם כל זה לא מספיק לכם אוסיף שבלוויה של סבתי לילי, בעודי מתייפחת שבורת לב, ניגשה אליי חברה שלה ואמרה לי "סבתא סיפרה לי על התיקים שלך!". אני מניחה שזה מגיע לי, בסופו של דבר. מי ששופטת גברים באמצעות תיקים, שלא תתפלא שהיא עצמה נשפטת על אותו התיק בדיוק.

עשי זאת בעצמך, או איך הכנתי את המוזיקאי הנפלא בעולם

בנובמבר שעבר נסעתי לטיול שורשים בפרוסיה (פולין וגרמניה של היום) אותו סיימתי בהופעה אדירה של ג'וני פלין, שבדיוק חגג את שחרור האלבום Sillion (מאנגלית עתיקה, גל האדמה החום והחם שהמחרשה הופכת וחושפת לראשונה לאוויר העולם). אלבום שתואר בידי אחד המבקרים כאחד שנשמע כאילו חפרו אותו מבור באדמה והוא הטוב ששמעתי בשנים האחרונות וללא ספק אחד האהובים עליי אי פעם (יחד עם Disintegration ו-Pornography של הקיור ו-The Queen Is Dead של הסמיתס).

כבר אז חשבתי להכין לו בובה קטנה בצורת עצמו, אבל השתפנתי ונתתי לכמה אנשים לשכנע אותי שזה יקריפ לו את הנשמה וויתרתי על הרעיון. כן הצלחתי לגשת אליו ולדבר איתו אחרי ההופעה, מה ששימח אותי מאד (הוא איש נחמד נורא ואדיב להפליא), אבל לא נתתי לו שום דבר בתמורה לכל מה שהוא נתן לי - מוזיקה ומילים שחודרות לנשמה ומרוממות אותה, גם במצבים הקשים ביותר. אקיצר, יהויפלין חזר הביתה בידיים ריקות (חוץ מהגיטרות, הבנג'ו, המנדולינה והחצוצרה זאת אומרת) ואני חזרתי ותאוותי בידי.

פרוורדו שנה קדימה, ואני מתכננת גיחה קצרה ללונדון לראות 4 הצגות ב-4 ימים, אחת מהן (וזו שהתחילה את כל הענין) היא True West של סם שפרד בכיכוב היהויפלין. הפעם, אמרתי לעצמי, אני מכינה לו בובה, כי זו הדרך היחידה שיש לי לתת לו חתיכה מעצמי כמו שהוא נותן למעריציו כל השנים.

אמרתי ועשיתי!

ראשית בחרתי צילום להתבסס עליו והוא זה. בדיעבד (כפי שתגלו בהמשך) התברר שבחרתי בדיוק בצילום הנכון.

הייתם מצפים, אני מניחה, שאתחיל בבנית הבובה הבסיסית. אבל מאחר ואני ממש מפחדת מתפירה, בחרתי להתחיל דוקא מהכובע, שהוא סוג של סמל מסחרי של הפלין (נסו למצוא צילום שבו הוא לא חובש כובע או נועל בלאנדסטון, אפילו עם טוקסידו, I dare you למצוא כזה). מאחר וחברתי הסורגת היתה באמצע מעבר דירה והעדיפה טיגון בשמן חם על פני לסרוג בשבילי כובע זעיר, נאלצתי לתפור אחד מסריג שמצאתי בקופסת הבדים שלי.

עכשיו, כשהר הכובע בידי, ידעתי שאפשר להתחיל את העבודה. הרכבת הבובה לקחה בסך הכל חודש, מתחילתה ועד סופה (כי חיכיתי לדברים שיישלחו אליי מחו"ל) אבל אני די בטוחה שאת הפלין האמיתי לקח כתשעה חודשים להכין, אז מצבי טוב יחסית.

הכנתי את הבסיס ואז התחלתי להתאבסס על עיצוב הפנים. ראשית התאבססתי על האף, צורתו ומיקומו.

אחר כך התאבססנו, יערה ואני, על עיניים.

אכן תמונות קשות

בשלב כלשהו, הרמתי ידיים והתחלתי להתחבט בנוגע לשיער.

יערה מפנימה שבובנאות זה לא קל

כולל משחקים שונים עם הפנים לפני שאני מתחילה להדביק.

כל הזמן הזה, יערה ציירה לידי והוכיחה שהדור הבא לאמני משפחת ראובני כמעט בשל לצאת אל העולם.

הגיע הזמן להדביק את הבוב, אבל רק מהמותניים ומעלה, כי בשלב זה כבר קניתי לו נעלים באיביי וידעתי שעדיף שהרגלים יחוברו אל הגוף רק בסוף התהליך, לאחר שהנעלים יקובעו במקומן.

והחלק הכי כיפי - איפור הפנים. אני לא יודעת איך בובנאים אחרים עושים את זה, אבל הבובות שלי חולקות את האיפור שלי (בתוספת עפרונות וצבעי מים ואקריליק במידת הצורך).

עוד סיבה להשאיר את הרגליים לרגע האחרון - כדי להקל על מלאת הצביעה

יהופלין הוא בריטי בלונדיני ורוד לחיים ולחיו מעוטרת בצלקת מתקיפת כלב בינקותו.

הצלקת אתגרה אותי כי מחד, היא מאפיין בולט שלו, ומאידך מי רוצה לקבל בובה מצולקת של עצמו? מה גם שבובנאות היא אמנות ה-Understatement. החלטתי ללכת על רמיזה עדינה בלבד, כראוי ליהויבוב.

עכשיו התחיל משחק ההמתנה לכל ההזמנות מאיביי - היגיעו בזמן? התחלתי את העבודה על הבובייל חודש ושבוע לפני הטיסה, כדי שיהיה להכל זמן להגיע. ואכן, כמעט הכל הגיע בזמן. חוץ מתקלה אחת שארעה ממש בשניה האחרונה.

ברור, מן הסתם, לכל מי שעיניו בראשו ומכיר אותי שהפכתי חצי עולם בחיפוש אחר בלאנדסטון זעירים. לצערי, החיפוש העלה אבק ונאלצתי להסתפק במשהו דומה לנעלים אחרות שיש לו, בתקווה שאצליח להסתיר אותן מתחת למכנסים בדיוק מידה הנכונה. כשהן הגיעו, הייתי מרוצה עד השמים.

דרוש - סינדרל

כעת אחסנתי את חצי היהויבוב בשקית אטומה היטב לכשלושה שבועות, מוציאה אותו מדי פעם כדי לבדוק את הרכישות שהגיעו.

התלבטתי איזו גיטרה זעירה לקנות לו, כי לפלין יש רזונייטור משוחזר כבן שמונים, והגיטרה הזו מזוהה איתו. מצד שני, הרזונייטור הזעיר היחיד שמצאתי באיביי עלה כמעט 200 ש"ח והגיע ללא קייס וגם גודלו היה מאיים במידת מה, כי הוא היה ארוך באינץ' ממה שחיפשתי ופחדתי שזה יהיה גדול מדי. לבסוף החלטתי להתפשר על יושרתי האמנותית ולקנות לו גיטרה אקוסטית בסיסית מעץ עם קייס ומעמד קטן שעלתה עשירית. זאת מתוך שכנוע עצמי עמוק שהוא ממש קשור לקייס שלו, שמלא מדבקות מכל מסעותיו בעולם (עוד הימור שהשתלם בדיעבד, כפי שתראו).

תתחדש!

בסוף השבוע שלפני נסיעתי, אשר יגורתי בא לי ולא נותרה ברירה אלא להלביש את הנער, יענו לתפור, שלא נדע מצרות. נחושה בדעתי להתמודד עם המשימה וחמושה באקדח דבק מעשן ניגשתי למשימה, שכללה פירוק והרכבה של פריטים קיימים (יתברך שמו) כמו גם מלאכת יד כושלת.

צילום אחרון בלי רגליים

זהו, עכשיו הוא יוכל לברוח אם בא לו

הסנדלר הולך יחף? לא ולא!

אתם לא רוצים להבין מה אני עושה בצילום הזה, תאמינו לי

מדידות אחרונות עם הגיטרה. התלבטתי אם לחבר את הגיטרה אליו או לא וחבריי החליטו שיש לחבר.

בשלב הזה, למרות שחשבתי שגמרתי, קיבלתי שתי החלטות של הרגע האחרון - להוסיף לו צעיף מפליס אפור (הוא מצולם רבות עם צעיפים) ולקשט את הקייס של הגיטרה במדבקות, כמו הקייס האמיתי שלו. כמו כן, זכרתי שבאחת התמונות הישנות שלו הקייס מכוסה במדבקות Fragile מטיסות עבר. לצורך הענין, גזרתי כמה תוויות של דואר ישראל שאני שומרת לצורך משלוח דואר רשום והוספתי מדבקות זעירות מהאוסף שלי.

למחרת בבוקר, יום לפני הנסיעה, הגיע הזמן לצלם יהויבוק!

הכי כיף להקפיד על הפרטים הקטנטנים, כמו טבעת הנישואים שלו למשל

שמחתי לגלות שיש לי בבית את הרקע המושלם, שמתאים בדיוק למילות השירים שלו

זהו. כל שנותר הוא לארוז את יהויבוב באינסוף פצפצים, שקיות וקופסה קשיחה במיוחד שתשרוד טיסה במזוודה קומפלט עם מעיכות מכל הכיוונים ולעלות על המטוס.

לאחר ההצגה, כשנרגעו התשואות ומחיאות הכפיים, שמנו פעמינו בריצה קלה ליציאת השחקנים שם התארגן כבר תור בריטי מנומס מאחורי גדר ברזל מעוטרת בשני שומרי ראש מפחידים למראה (אך חביבים מאד) וחיכינו בקור המטורלל לטקס הענקת היהויבוב.

כשג'וני יצא סוף סוף אל הקהל הקפוא הוא היה מקסים כהרגלו למרות שנראה מותש (הוא קורע את עצמו בהצגה הזו, זה די נפלא לראות אותו מפרק את התפאורה עם אלת גולף לאורך המערכה השניה). אני, שבינתים התחלתי לפחד שוב שהוא יחשוב שהמתנה שלי היא הדבר הקריפי ביותר שראה מימיו (גגלו וקראו על ג'יימי דורנן ותגובתו הנוראית לעוגה בצורתו שהכינה מעריצה), שמחתי מאד לראות את פניו אורות למראה יהויבוב. הוא הפך והפך אותו ואמר שהקייס נראה בדיוק כמו זה שלו (יש!) ושזה הכובע האהוב עליו, שהלך לאיבוד בשנה שעברה (דאבל יש!). לא אאריך בסיפורי אלף סבתא וסבתא ואסכם שיהויפלין נראה מרוצה, יהויבוב נראה מרוצה ואני הרגשתי מרוצה עד הגג.

נראה כמו לקוח מרוצה!

זו היתה חוויה נפלאה ממש. מעבר לכך שאני אוהבת להכין בובות, בוביילים בפרט ופרוטרטים בבובייל הכי בעולם, האפשרות לתת לאדם שנתן לי (ולהמוני אחרים) כל כך הרבה מעצמו פיסה קטנה מהיצירה שלי ולשמח אותו קצת ריגשה אותי מאד. אין הרבה אמנים שמנהלים יחסים דו כיווניות עם המעריצים שלהם, ואני שמחה שיצא לי לעניק לו משהו קטן ממני, שיראה לו כמה שמחה הוא מביא לחיים של אנשים. זה הדלק שמניע את רב האמנים ליצור וללא ספק, אחד מאלה שמניעים אותי.

כולי תקווה שיהויבוב נהנה בחייו החדשים בלונדון ולא נלעס בתאווה ברגעים אלה ממש בידי שתי תינוקות לצלילי גיטרה. בכל מקרה, הזהרתי את ג'וני שלא יתן לקטנות שלו להתקרב לבובה מחשש להתנתקות חלקים קטנים. אני נהנית לדמיין אותו נח על מדף בסטודיו מוקף בכלי נגינה שונים ומשונים בזמן שחם ונעים לו. אני מתכוונת ליהויבוב כן? ג'וני על מדף זה רעיון ממש גרוע לדעתי, אבל הי - אני האחרונה שתשפוט את נפש האמן.

לשנה הבאה בג'רוזליים

2019 שמחה לכולם! האם, כנהוג במקומותינו, קיבלתם החלטות לשנה החדשה? לחזור למידת הג'ינס של התיכון? להתמנות סוף סוף למנכ"לית? להביא לעולם ילד בכור? להתחתן עם מייקל נסיך מולדביה? באשר לי, אני חושבת שהגיע הזמן להתחייב לעדכן את השבלוג פעמיים בחודש וגם מקווה לפגוש את יהויפלין (ראו ערך, הממ אולי אעדכן את התמונה באמת) בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנה, מה שאומר שיש סיכוי של 50% שאממש 50% מהחלטותיי לשנה החדשה, ותודו שזה גבוה בהרבה מסיכויי להוריד 20 קילו ממנכ"לית בכורה.

בכל מקרה, הצעד הראשון הפשוט ביותר בדרכי להחלטה מספר אחת הוא להעלות מה לבשתי בתשעת אלפים השנים האחרונות, וזאת אעשה תכף ומיד. 

תלבושת לתאטרון

חולצה של טולה

מיזע אפור של נקסט (לא מצולם אבל היה קר בחוץ)

חצאית מאסוס

סטן סמית אפורות של אדידס

שמעו, חצאית הניצנוצאז' הזו בוהקת בקנה מידה לא סביר בשיט. במונית בדרך לתאטרון היא עשתה מופע אורקולי שהיה משכנע את כל עדת ישראל להשמיד את עגל הזהב (ולעבוד אותה במקום). היא כל כך נוצצת שכל מי שמסתכל עליה ישירות מתעוור מיד. היא כל כך נוצצת שרואים אותה מהירח בעין בלתי מזויינת. הדרך היחידה שאני מכירה להתמודד עם בגד כזה היא להקיף אותו בפריטים האפורים ביותר שיש לי ברפרטואר. הטישרט האפור של טולה היה בכביסה אז הלכתי על שחור במקום. במקום מעיל לבשתי מיזע גדול ואפור כהה נטול כל קישוטים והלכתי על נעלים ועגילים מינימליים ככל האפשר. התוצאה - אש יא גולש!

תלבושת ליציאה קז'ואלית

גופיה של טליה

שמלה של חיה ניר לכתומנטה (יד שניה)

ג'ינס צמוד מנקסט

הבלאנדסטון הקדושים

לעתים קרובות שואלים אותי שרונה, איך את לובשת כל מה שבא לך וזה עדין נראה הגיוני? התשובה היא - צמדו כל בגד, לא משנה מה הוא, עם הנעלים הכי גסות שיש לכם ואז הוא יהפוך למשהו אחר וסביר במידה לא סבירה. אני נוהגת לעשות את זה עם הבלאנדסטון הקדושים או עם סניקרז (עדינות או מטורללות, תלוי בבגד). עכשיו קניתי בלונדון, אגב, מחוכים ושמלה ויקטוריאנית מתחרה בצבע קרם. חכו לראות איך אני משלבת אותם עם ג'ינס קרוע ובלאנדסטון. 

השמלה בכל מקרה, שקופה ומהממת ואסימטרית ואני פשוט לא מאמינה שכתומנטה, שהיתה בולעת את משכורתי כשהייתי בת עשרים וקצת, היא עכשיו וינטאז' ועוד כזה נדיר. קניתי אותה מחברה שירדה המון במשקל (נבלה!) והחליטה בעקבות זאת להחליף את כל המלתחה (שתהיה בריאה!) ואני חוגגת עליה שחבלז.

תלבושת לפגישות 

מכנסים של טולה

חולצה של מוטיף

מיזע מנקסט

תיק של Lazy Oaf

הבלאנדסטון הקדושים

אני אוהבת מכנסים רחבים, כידוע, ואלה החורפיים החדשים של טולה מוצלחים ביותר, מה גם שזה הבגד היחיד שיש לי בצבע הזה. חשבתי שיהיה נחמד ללבוש לעבודה שילוב של ורוד וחום חיוורים מאד ואכן כך היה. התיק הוא מקולקציית החורף של לייזי והוא דומה לדוב עם פרצופים, שזה אחלה. בנוסף לאוזניים יש בו מקום רב להפתיע ורצועה ארוכה מאז שמתאימה לאלכסון גם לשמנות/גבוהות כמוני.

דיס דוב איז גואינג פלייסז

תלבושת ליום עבודה

שמלה של לוקיטה

סריג של טולה

צמודונים מנקסט

בחיים לא תנחשו אילו נעליים

טוב, מה אתם רוצים ממני? קניתי את הנעלים האלה בגלל יהויפלין ואז גיליתי שהן הדבר הכי נוח בעולם ומתאימות לכל הבגדים שיש (למרות שיש לי חברה שחושבת שהן גבריות ומגעילות) ועמידות לגשם וממילא 90% מהוויוורק נועלים בלאנדסטון. אקיצר, תתמודדו. בכל מקרה, אני חושבת שאני צריכה ללבוש יותר שמלות קצרות. במיוחד כשהן עשויות מבד שמיכי כמו זו של לוקיטה.

תלבושת לביקור בכפר

מכנסים של טולה

חולצה של טולה

קימונו מבל וסו

אוי שכחו מזה

אוי הקימונו הזה. כמה שרציתי אותו, ואז קניתי אותו, ואז לא הצלחתי ללבוש אותו כמעט שנה כי לא היה מזג אויר מתאים! כשקריר הוא דק מדי, כשחם אין סיכוי שאערים על עצמי שכבה מיותרת. בקיצור, הוא שכב בארון ובכה עד שביום שישי אחד בתחילת דצמבר היה פתאום מזג אויר מושלם לקימונו ועוד ביום שתכננו לנסוע למכירה בכפר, שם את פשוט יודעת שכל הנשים ילבשו קימונואים ויענדו שרשראות זהב עדינות מוערמות כאלה. אז כן, זה בגד שלובשים פעם בשנה, אבל כמה מחמאות שקיבלתי עליו ווי ווי.

מה לובשים בלונדון בדצמבר 

ג'ינס מאסוס

מעיל עצום מאסוס

חולצה של מותק

עזבו אותי באמא'שכם

שמעו, המעיל הזה מעיק ברמות כשצריך להחזיק אותו (הסתובבתי בפריימרק עם עגלה מלאה במעיל ועליה מגדל מאוזן היטב של פיג'מות רכות ותחתונים 100% כותנה שעולים בארץ פי 10 וזה לא היה דומה לנוח אפילו) אבל ברב המקומות בלונדון יש מקומות ייעודיים למעילים ובחוץ היה קור כלבים. לפיכך, ולאחר שהמעיל שלבשתי לפולין וגרמניה שנה שעברה החזיר נשמתו לבורא, זו הוכיחה את עצמה כקניה מעולה, מה גם שקניתי אותו בסייל מטורף באסוס שנה שעברה. מה שכן, אני בספק אם אין פעם אלבש אותו בישראל.

תלבושת לשיטוטים בלונדון

סוודר של Lazy Oaf

כובע וצעיף ישנים מלא זוכרת איפה

ג'ינס מאסוס

ילקוט מאמזון

עם הפה הזה אתם מנשקים את אמא שלכם??

זה לא שלג, זו פיקציה. גאון כזה או אחר הציב בכיכר בשוק קמדן מכונת שלג וכל העוברים והשבים דרסו זה את זו כדי להצטלם תחתיה. בכל מקרה, ביום הזה החלטתי, בידיעה שאני עומדת להסתובב בתוך ומחוץ לשוק במשך שעות, שאין בכוונתי לסחוב את מעיל הכבירים ביד ובחרתי לסכן נפשי עם סוודר עבה בלבד. זה הלך לא רע למען האמת, בפרט שידעתי שלפני שנצא שוב בלילה נחזור למלון ואוכל להתאחד עם מעילי שניה לפני שאהפוך לנציבת קרח.

הסוודר, במידה ולא הבחנתם, מעוטר בהמבורגר עם מצב רוח מצוין.

הוא חושק בי או סתם מרוצה לראות אותי? טבעוני בכל מקרה הוא לא

תלבושת לשנה החדשה

סוודר מאסוס 

ג'ינס מאסוס 

עגילים של פאולה לפידות

נשבעת לכם שנעלתי סניקרז של D.A.T.E

את השנה החדשה יש לקדם עם חברים אהובים וכך עשיתי במהלך כל יומה האחרון של שנת 2018. את הסוודר הענק והרך עד גיחוך הזה קניתי במחלקת המידות הגדולות לגברים של אסוס, מה שבא ללמדנו. מענין שהטעם שלי השתנה עד כדי כך שאני ממש סבבה עם ללבוש בגדים של תיכוניסטיות, מה שדעתי לא סבלה במשך עשרים ומשהו השנים האחרונות.

כפי שאתם רואים, אני ממשיכה בנחישות לגדל את שיער השיבה שלי

אם שרדתם עד כאן, כל הכבוד לכם ושנה טובה! את האיסנטושבלוג, אגב, אני מעדכנת בתדירות קבועה לחלוטין ואתם מוזמנים לעקוב אחריו במידה וטרם עשיתם זאת, דבר שיעזור לכם לנהל מעקב סטטיסטי אחר כמות הפעמים שאני נועלת אוי לכו תציקו למישהו אחר.