בונבונים מפונפנים להמונים

שבוע צח שבוע לח לכולם. לאחרונה הזנחתי את השבלוג ואני חושבת שהגיע הזמן לתת לו קצת צומי. המשימה הראשונה שלי במחלקת הצומי היא להפסיק להעלות סיכום אינסטושבלוג פעם בחודש וחצי ולהעלות מה לבשתי השבוע אחת לשבוע במקום. שבועות יגידו אם זו משימה ברת ביצוע.

השבוע אראה לכם שתי תלבושות פנאי, שכוללות שתיהן בגדים מהחנות האהובה עליי, טונארי. האחד נרכש בתקופה האחרונה והשני, בשלהי שנת טיכו ושניהם של החברה היפנית חסרת הבורג ובגדול Ne-net. Ne-net היא מסוג החברות (כמו Lazy Oaf הבריטית) שגורמות לי לתהות מי קונה מהן חוץ ממני. התשובה היא, ככל הנראה, יפנים. אלה חברות שמייצרות בגדים שיפנים ושרונות אוהבים. לראייה, רכשתי בטונארי לפני שנתיים סוודר חום בצורת עצלן, קומפלט עם ארבע גפיים, זנב ופרצופון. רק אלוהים יודע לכמה אנשים בעולם יש את הסוודר הזה, אבל הייתי שמחה לפגוש את כולם למסיבה של שיחה ומאפים טעימים. ועכשיו לענייננו.

תלבושת לאירוע המידות הנדיבות

שמלה של Ne-net מטונארי

צמודונים מרזילי (ישנים מאד)

נעלים של Supra משופרא (ישנות)

תיק ממחסה העצלנים בקוסטה ריקה

במבט ראשון, השמלה הזו נראית סולידית יחסית. היא עשויה מבד עבה (כמו מיזע) ולכן התאימה למזג האוויר הזה שאינו קר ואינו חם. מאחר והגעתי לאירוע כדי למדוד ולצלם בגדים, לבשתי את הצמודונים האלה שקל למדוד איתם (התעצלתי כל כך בשלב כלשהו שלא טרחתי להוריד אותם כשמדדתי מכנסים). עם זאת, כשמסתכלים עליה מאחור קולטים שיש לה סנפיר גב, אותו רואים בצילום הזה. למה שמלה צריכה סנפיר גב, אתם שואלים? מאותה הסיבה שלדולפין יש סנפיר גב, כמובן - כדי שייקל על הצופים מרחוק לזהות את הלובשת. ראית שמלה של Ne-net עם סנפיר גב מרחוק? ככל הנראה יש בתוכה שרונה. 

את הנעלים של Supra קניתי לפני שנתיים ולמרות שהן מהוהות משהו (ככה זה עם נעלים בהירות) נשאלתי עליהן שוב ושוב במהלך האירוע. נעלתי אותן כי ידעתי שאעמוד על הרגלים במשך שעות באותו היום ואלה הנעלים הכי נוחות שיש לי. האימום הפנימי שלהן רך כמו כרית ותומך כראוי ברגל בו זמנית. אני מתכוונת לקנות עוד נעלים של המותג הזה בעתיד, ללא ספק.

את התיק קיבלתי כשתרמתי למחסה העצלנים בקוסטה ריקה שנה שעברה. לא רואים אותו פה בבירור, אבל יש עליו עצלן חביב במיוחד.

תלבושת לאירוע פתיחת חנות בונבונים

חולצה של Ne-net מטונארי (ישנה)

גופיה מעונות

ג'ינס מנקסט (ישן)

נעלים משופרא 

תיק של Monki מאסוס

לא רואים את זה בתמונה, וגם בחיים צריך להסתכל מקרוב כדי לראות אותם, אבל החולצה מעוטרת בהדפס של היפופוטמים בצבע תכלת. היא גברית ונשית בוזמנית ואני אוהבת היפופוטמים וגם את השילוב של וורוד ותכלת, ולכן חולצה זו חביבה עליי. אני לא לובשת אותה הרבה כי היא קצרה ולכן מתאימה לעונה הקצרה מאד בה אפשר ללבוש חולצה קצרת שרוולים אבל עם גופיה מתחת מבלי למות מחום או מקור. 

חנות הבונבונים, papabubble (ה-lowercase במקור), היא זכיון מקומי חדש של מותג ספרדי לסוכריות מלאכת יד. הסוכריות מיוצרות בידי צוות בונבוניות מקומי שעבר הכשרה בינלאומית, תהליך בו ניתן לצפות בחנות. זה נראה מלבב, צבעוני ונחמד, אבל כמי שכבר השמידה כמה מזרועותיה תוך ביצוע מילפיורי בקנה מידה קטן משמעותית (לפני כמה שנים אהבתי מאד להכין תכשיטי אוכל מיניאטורי מפימו, תהליך דומה אך בקנה מידה קטן יותר), ידוע לי שמדובר בתהליך פיזי קשה עד מאד. הן עובדות עם סוכר רותח ועל שולחנות חימום ואני מניחה שיש להן שרירי ידיים כמו של גל גדות. תראו אותן בפעולה!

אני צילמתי במאונך? מה פתאום, חייזרים השתלטו לי על הסלולרי

בסיום האירוע, יצאתי מהמקום עם מגוון בונבונים וחשבתי לעצמי "זה מאד נחמד, אבל אני לא רואה איך הם שורדים יותר מארבעה חודשים". הסוכריות טעימות ויפות והעובדות בחנות מקסימות, אבל אני מתקשה להבין את התכנית העסקית של המיזם הזה. יש להם חנות גדולה בדיזינגוף בה הם מוכרים אך ורק סוכריות, ומגוון הסוכריות מצומצם למדי. אני לא רואה איך אפשר לתמחר מוצר כזה כך שיהיה מכיר מחד ומשתלם לייצור מאידך. הם מתכוונים להכין סוכריות בהתאמה אישית למותגים ולעשות אירועים, ועדין זו תעלומה מסחרית מבחינתי. עם זאת, התעלומה מלבבת אז אני ממליצה לחובבי הסוכריות הקשות לבקר במקום, לצפות בתהליך היצירה ולרכוש בונבונים מפונפנים מלאכת יד כל עוד הדבר אפשרי. החנות נמצאת ברחוב דיזנגוף 179 תל אביב.

אני לא יודעת מה אתכם חברים, אבל כשהשבוע שלכם כולל אירוע מעצבים לשמנות ואירוע בונבונים מפונפנים, אתם הופכים לשבלוגרית מרוצה. ובתקווה שגם השבוע הקרוב יהיה משביע רצון לכולנו, אסיים.