ידידי התמנון דוב ופינקשונים מתוקים במיוחד

ביום ההולדת שלי עשיתי כל מיני דברים נחמדים. אחד מהם היה נסיעה לספא כולה של קום איל פו לעיסוי תה יפני וטיפול פנים. 

העיסוי, שכלל פילינג גוף חלקי, היה מאכזב ונע בין סתמי ללא נעים. בכל פעם שחשבתי שהנה סוף סוף המעסה עומדת לעשות משהו טוב, היא הפסיקה ועברה למשהו מעצבן או מיותר אחר. זה היה מתסכל כמו להיות עם מאהב לא קשוב שכל הזמן את חושבת שהנה סוף סוף הוא מתעורר מהתרדמת שלו ו.. זהו שלא. את שוכבת שם ומקווה שיגמר כבר. 

טיפול הפנים לעומת זאת היה הטוב שקיבלתי מימיי. שנים שלא עשיתי טיפול פנים, מכל מיני סיבות. העיקרית היא שתמיד אני סובלת נורא מטיפולים כאלה, בפרט מהניקוי העמוק. המטפלת שלי, רופינה, היא אמנית של עור ונפש האדם. לא רק שהיא לא הכאיבה לי בשום שלב של הטיפול (ביקשתי לא לעשות ניקוי עמוק, והיא אמרה שיש לה שיטות אחרות שיתאימו לי יותר) אלא פונקתי במבחר עיסויים, מסכות, קרמים ועוד עיסויים. השיא היה מה שרופינה תיארה כטיפול בכוסות רוח לטיהור לימפטי של הפנים ואני מתארת כלעשות אהבה עם תמנון. וככה זה הולך - רופינה מחזיקה מין מזרק גדול שמחובר לצינור שמחובר לשלפוחית וואקום מוזרה מגומי ואת השלפוחית היא מצמידה לפנים ובאמצעות המזרק היא יוצרת ואקום שעושה שאיבה מצחיקה בטירוף של עור הפנים. אני לא יודעת אם הטהרה לי הלימפה או לא, אבל זה היה היסטרי.

יצאתי משם לא אדומה בכלל (חוץ מאיזה בלאגן שעוללתי לעצמי בנסיון להפטר מכמה פצעונים מתחת לפה) ושבעת רצון עד כדי כך ששכחתי כמה גרוע היה שלב א' בחגיגה. את ריח שמן היסמין איתו היא עיסתה לי את הקרקפת הרחתי יומיים אחר כך, וכך גם כל מי שהיה בסביבתי.

תמנון לימפטי, צילום אילוסטרציה.

אני חייבת לציין שלמרות שלא עשיתי ניקוי פנים במשך כשלוש שנים, לא היו לי נקודות שחורות בשום מקום פרט לאף אחרי שבשנים קודמות הייתי עמוסה בכאלה במצח, בלחיים ובסנטר. המסקנה מזה היא חד משמעית - השימוש הקבוע שלי בסבון ופילינג האורז של דרמלוג'יקה מצדיק את עצמו ושווה את ההשקעה.

חשבתי לסיים פה, אבל אני חייבת להראות לכם כמה צילומים של יצירת המופת המשפחתית שעשינו אתמול. מצוננת וכו' קפצתי לבקר את הדודה והדוד (שמצוננים גם) וגיליתי עוגה נאה מחכה לי ולבת דודתי, שלה היה יומולדת כמה ימים לפני. אבל הדודה הציבה תנאים. קודם תעבדו אחרי זה תאכלו אמרה והציבה בפנינו חבילת מרציפן צבעוני. האחת תלמידת שנה שלישית בבצלאל והשניה בוגרת בית ספר לבובנאות והרבה שנים של לימודי ציור ואיור, מצאנו את עצמנו נאלצות לקשט לעצמנו את העוגה. שוין, אמרנו, ופצחנו במשימה. אני הכנתי צפרדע ופינקשון בעוד הבת דודה לשה שועל וינשוף. התוצאות לפניכם. העוגה, אגב, היתה ממש ממש טעימה.

וכך תמו חגיגות היומולדת שנמשכו מיום רביעי ועד אתמול וכללו שלל מפגשים חברתיים מהנים, פינוקים, מאכלים טובים ומשפחה. לפניי שבוע שכולל שחרור גרסה, שחרור קולקציית מארני של H&M ועוד משהו שאני לא מצליחה להזכר מהו אבל אני בטוחה שאזהה אותו כשהוא יבוא. שבוע טוב לכולם ואווי געזונט.