יום ראשון, 17 באפריל 2011

שי לחג

ביום רביעי נחת במשרדי שליח עם חבילה שמנמנה למראה. אני אוהבת חבילות שמנמנות למראה, אמרתי לעצמי בעודי קורעת את החבילה. שמחתי מאד לגלות שמדובר בשי לחג ממעצבת התכשיטים השמחים אורנה לאלו אותה כבר הזכרתי כאן פעם או פעמיים. זו היתה טבעת שחורה לבנה יפה במיוחד, אבל (כמו שתמיד קורה לי, ועל כך תקראו בקרוב) היא היתה קטנה עליי. ממש קטנה. בקושי עלתה לי על הזרת.

במקרה, תכננתי לעבור בחנות של המעצבת בתחנה אחרי העבודה באותו היום, כי התקשרו להגיד שתכשיט שלי חזר מתיקון. נבוכה ועצבובית שלפתי שם את הטבעת ושאלתי אם יש סיכוי להחליף, למרות שזו מתנה מהיחצנית. להפתעתי המוכרת אמרה "ברור! קחי לך טבעת אחרת או כל דבר אחד שמוצר חן בעיניך מהחנות". אני חייבת לומר שלא הייתי צריכה לחפש הרבה זמן, כי ידעתי בדיוק מה אני רוצה - את העגילים היפים ביותר בקטלוג הקיץ שצורף למתנה שקיבלתי. וכך, מצוידת במקל השיער המשופץ שלי ובעגילים נפלאים חדשים (שמחירם 200 ₪) נהגתי הביתה בדילוגים עליזים.

צמד הבלשים הנועזים צ'אנקי ואוברסייזד

במשימה נועזת, קרוב לעורף האויב

מושלם לטרנד ה-color block שמאיים להתפוצץ מכל פינה הקיץ

פסח שמח ופרחוני לכולכם!

7 תגובות:

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים