תשני טוב לשנה החדשה שלך

תשני טוב לשנה החדשה שלך. זה מה שאמא היתה אומרת לי כשהלכתי לישון בליל יום ההולדת שלי. יום ההולדת שלי חל ב-29 לפברואר, אחת לארבע שנים, ובשנים בהן התאריך לא קיים היינו מחכות אמא ואני לחצות שבין ה-28 וה-29 ואז הייתי מקבלת נשיקת יומולדת (או נשיקת אוירון, אם הטקס היה מתקיים בטלפון) ואת האיחול המיוחד שלה. השנה אין 29 לפברואר ולכן אין לי באמת יומולדת. מצד שני, גם אמא ואבא אין לי, ואין מי שיאחל לי שאשן טוב לשנה החדשה שלי. 

אבל יש לי ספוגנים לרב, וחברים אוהבים ונאמנים שכל אדם היה חולם עליהם, ויש לי שמיכי, וקוראים שאני אוהבת ואוהבים אותי, ומשפחה קטנה אבל איכותית, ויש לי מישהי שמטפלת בי, ומסקרה שלא יורדת במים ומסיר איפור שעובד, ועבודה טובה, ותוכניות וציפיות לעתיד ורוד ויש לי גם פיג'מת יומולדת עם זברות שהאוכמנית הביאה לי במתנה מלונדון בשבוע שעבר, ואני חושדת שספוגן אחד, שנוהג לכנות אותי השמנמונת המיוחדת שלו, יאחל לי את האיחול המיוחד של אמא לפני השינה מחר ואולי גם יקנה לי בלון.

תלבושת לשינה טוב לשנה החדשה שלי - 

פיג'מה מפריימרק (לונדון)

 כפכמועלים מפריימרק (לונדון, שנה שעברה)

קישוט לשיער מקסטרו (ישן)

אז אני מקווה שהשנה הבאה תהיה טובה בהרבה ומחר בלילה, אני מבטיחה לישון טוב טוב לשנה החדשה שלי.  

* מחר תסתיים הגרלת היומולדת המיוחדת שלי, אז למי שטרם נרשם - למה אתם מחכים?

אל תשקרי לי בפנים, יחצנית

אני חושבת שהבוקר כלו כל קיצי הסבלנות שלי ליחצנים. היתה תצוגת אופנה של גולברי. אחרי התצוגה, קיבלו כל הנוכחים חוץ ממני ועוד שתי בלוגריות תיק עיתונות עם קטלוג, דיסק צילומים ותלושים על סך 300 ש"ח לקניות ברשת. וככה זה הלך.

מערכה ראשונה - א ממשרד יחצי הציבור עומדת ובידה ערימת מעטפות ובתוכן התלושים ומחלקת לעוברים והשבים, שלוש בלוגריות מתקרבות אליה מבוישות.

שלוש בלוגריות - א, לא קיבלנו תיק עיתונות

א - נגמרו התיקים, רדו למטה לט' ותראו אולי לט' נשאר

אני - יש לכם הסדר עם החניון?

א - לא, רק לעיתונאים יש חניה חינם

מערכה שניה - גשם שוטף,שלוש בלוגריות יורדות למטה, ט' עומדת בכניסה ומנסה לארגן מוניות לאנשים

שלוש בלוגריות - ט, א אמרה לנו שאולי יש לך שקיות לעיתונאים

ט' - אנחנו נשלח לכם במייל

מערכה שלישית - שלוש בלוגריות עייפות עולות חזרה למעלה, בדרך הן מנסות למצוא אומץ לשאול את היחצנית בפנים למה כולם מקבלים והן לא. ד' מנהלת משרד יחסי הציבור מתקרבת, השלוש מחליטות לפנות אליה.

אני - ד תסלחי לי על הבוטות אבל למה כולם קיבלו תלושים חוץ מאתנו?

ד - לכו לא' היא תיתן לכם

אני - א' למה כולם קיבלו תלושים ורק אנחנו לא?

א' - נגמרו התלושים, לכו לט' והיא תשלח לכן הביתה

אני - א' אמרה שתרשמי את הכתובות שלנו בשביל לשלוח לנו תלושים

ט - אין לי זמן עכשיו, תשלחי לי מייל טוב?

אני לא אתחיל לנאום על ההסכמה הבלתי כתובה בין בלוגרים ושאר מסקרי אירועים לבין יחצנים בדבר תמורה על הנוכחות באירועים ועל שטח הפרסום שהם מקבלים מאתנו. אני גם לא אזכיר שאחרי ההשקה של משמין לי בחורף זה ציטטו את הביקורת שלי בשלושה עיתונים לפחות ואלוהים יודע כמה אתרים ומכאן נובע שאני בלוגרית שכותבת את האמת ומין הראוי לכבד אותי. אני אגיד רק דבר אחד -

תגידי לי שאת לא נותנת לי תלושים כי אין לך מושג מי אני

תגידי לי שאת לא נותנת לי תלושים כי הציצים שלי אמיתיים ולא השתתפתי בשום ראליטי

תגידי לי שאת לא נותנת לי תלושים כי את לא סובלת את התחת שלי

אל תגידי לי שיש סבב של בלוגרים ומחר אולי אני אוזמן לאירוע שלך

אל תגידי לי שבחרת את הבלוגרים בפינצטה 

אל תעמדי מול הפנים שלי עם תלושים ביד ותשקרי

פשוט תגידי פעם אחת את האמת - שלא אכפת לך, שאין לך מושג מה זה מדיה חברתית, שאת לא קוראת בלוגים ובטח לא את הבלוג שלי, שאני שמנה מדי ואהרוס את התמונות שלך בפנאי פלוס - לא מענין אותי מה תגידי רק פעם אחת תגידי את האמת, או שכבר מזמן שכחת כבר מה זה?

גאפ מציגים קולקצית קיץ ואני מציגה גמישות נדירה

ביום חמישי נכחתי בהשקת קולקציית הקיץ של גאפ בארנה בהרצליה. כמדומני שכבר כתבתי פה מה דעתי על הסניף דלוח המבחר והשרות שלהם בעזריאלי, אבל שמעתי שמדובר בסניף גדול וחביב יותר ולכן החלטתי שמן הראוי לתת צ'אנס. אחרי הכל, מדובר בחנות שאמורה לספק את צרכי אוכלוסיית מידות הבינים (יש להם בגדים עד מידה 48, לפי טענת היבואנים). ובכן הלכתי, ואף נשנשתי יוגורט עם גרנולה כאחת הסלבס.

הקולקציות שהוצגו לנו, מחולקות לפי שעת היום וסגנון הלבוש, נעו בין משעממות לחביבות. יש כמה חולצות נחמדות מבדים טבעיים (משי, כותנה) שנראות חביבות לאביב ואביזרים נאים (תיקים נחמדים וצעיפים מקסימים) בצבעים רכים ונעימים - סגלגלים, חומים, אפורים, ורדרדים, כתמתמים ועוד צבעצבעים.

שני הפריטים החביבים עליי בחנות - חולצה קיצית בצבע לבנדר 

והצעיף הרך בעולם, עם שוונצים.

למרות הפיתוי לפרסם רשומה שכולה תמונות של דוגמנים חצי עירומים (מתחילים לייבא לארץ את הבגדים התחתונים הנחמדים והצבעוניים של המותג) החלטתי להתנהג בהתאם לגילי, ולהתאפק. סתם, הנה אחד. החזיות, אגב, מגיעות עד 36D ולכן יתאימו רק לרזות שבחבורה. חבל.

 כל כך הרבה קוביות בבטן, כל כך מעט זמן.

הדוגמניות היו נורא נחמדות - חייכניות, ענו בשמחה על שאלות ועזרו לכל מי שרצה לצלם אותן, אבל אני העדפתי בהרבה את הסטיילינג של מנהלות המותג. אז הנה שתיים מהן, לצערי איני זוכרת את שמותיהן, אבל גבירותיי - אני מסירה בפניכן את הכובע!

התאהבתי בקרדיגן הפתוח המוחזק במקומו בידי חגורה צרה עם פפיון קטן.

פשוט מושלמת - מגזרת המכנסים ועד הנעלים והתסרוקת המקסימה.

שמחתי לקבל צעיף במתנה. בהתחלה חשבתי לבקש להחליף לצבע סולידי יותר, אבל מיד כשנגעתי בו הבנתי שמדובר בפיסת קורת רוח שאוכל לשאת איתי לכל אשר אלך, מה גם שהוא מתאים (למרבה ההפתעה) לנעלים שלי. איזה כיף! מבחינתי, ההצלחות הגדולות ביותר של הקולקציה הזו, שאינה חדשנית או מרגשת, הם הצעיפים הכל כך רכים ופריטי הכותנה. עם זאת, אני חושדת שלהרבה מהפריטים יש נטיה להתקמט. חלק מהשמלות שלבשו הדוגמניות היו מקומטות. בנוסף, לצערי, אני מאמינה המכנסים יהיו קטנים עליי (למרות שלא יצא לי למדוד), למרות שמדדתי בזמנו כמה ג'ינסים שהיו טובים עליי בסניף הירושלמי של הרשת. אם אתן שמנמנות ומקוות למצוא פה מבחר כמו בדורותי פרקינס, מחכה לכן אכזבה גדולה.

אני לבשתי - חולצה מיוסף
ג'ינס - מרקס אנד ספנסר (לונדון)
נעלים - Office (לונדון)
צעיף - גאפ

בעלת הבלוג מתגאה בגמישות פיזית, בנוסף לגמישותה המחשבתית.

מתוק הטיפוח

לפני כשבועיים פרסמתי רשומה שבסופה תהיתי איך קוראיי מסירים איפור, מאחר והמסקרות שלי מגלות עמידות לכל חומר עלי אדמות (פרט לציפיות והמגבות שלי, שמלאות כתמים שחורים). קיבלתי המון תגובות מועילות, פה בשבלוג וגם בפייסבוק ובאימיילים (שוב תודה לכולם!), ולאחר ימים אחדים הגיתי תכנית פעולה.

התכנית כללה פתרון זול ומומלץ בחום לבעיה - שהושתת על מסיר איפור דו פאזי (התלת פאזי אזל) של גרנייה, ומטליות להסרת איפור מהסופר פארם. לצערי, התכנית נכשלה כשלון חרוץ. המטליות שקניתי, Almay Oil-Free Eye Makeup Remover Pads שעלו 22 ש"ח, קטנות מדי, שמנוניות עד גועל וצורבות והכי חשוב - לא מורידות איפור שחורג מצללית רגילה. מסיר האיפור של גרנייה Skin Naturals 2 in 1 Waterproof Makeup Remover שעלה 19 ש"ח לא מוריד את המסקרה של לנקום, שלא לדבר על המסקרה העמידה למים של בנפיט. השתמשתי בשניהם ברצף ואז נכנסתי להתרחץ ויצאתי כמו דביבון ששתה הרבה יותר מדי וודקה. הבנתי שזה לא יעזור ועברתי לתכנית ב'.

זה לא משחק ילדים, זה זבל.

תכנית ב' כללה פתרונות יקרים יותר ומומלצים יותר - נוזל דו פאזי להסרת איפור של לנקום ושמן הידרופילי של לוקסיטאן. התכנית כשלה מיד, שכן השמן ההידרופילי חסר במלאי ולא ידוע מתי יחזור. ניסיתי לתפוס את האוכמנית שהיתה בלונדון בתקווה שתקנה לי אחד בקובנט גארדן אבל היא, ממזרתה מסירת איפור בקלות שכמותה, לא היתה זמינה. החלטתי להסתפק ב-Lancome Bi-facil Bi Facil Double-Action Eye Makeup Remover קטן שעלה כ-120 ש"ח במבצע בסופר פארם (הגדול עולה כ-50 ש"ח יותר). זה השלב בו נכנס מיודענו אדושם לתמונה.

אמר אדושם שרונהל'ה חולנית קטנה שלי, תראי אותך. כולך שפעת ונזלולים, אפך אדום ועל גבול קריסה, לחייך חסרות חיים ושפתיך יבשות כקרום פיצה דאשתקד. למה לא תפנקי את עצמך עם איזה קרם פנים טוב שראינו ביוטיוב? אמרתי לו אדושם, אתה יודע שאני קרועה על התחת שלך, אבל מי ישלם, סבתי עליה השלום? אמר לי אל תדאגי, הנה מכרתי לך בובה. עכשיו קני קרם.

אז קניתי את הסרום שכולן משבחות ביוטיוב - Idealist Pore Minimizing Skin Refinisher שעלה כ-200 ש"ח אחרי הנחה באריזה הכוללת קרם עינים Advanced Night Repair Eye וקרם יום מתנה. בנוסף קיבלתי ערכת מתנה על הקניה שכללה ליפסטיק, סרום Advanced Night Repair Concentrate מוקטן, סט צלליות בצבעים שרציתי (קפוצ'ינו - בצבעי קפה וחלב), וקרם לילה מסדרת אידיאליסט. הערכה הזאת הצילה את עורי, פשוט כך. מיד בשימוש הראשון בסרום המתקן (את מצמצם הנקבוביות החלטתי לשמור ליום בו מצב העור שלי ישתפר אחרי המחלה) העור הפך ממתקלף ויבש עד כדי היווצרות חתכים קטנים מסביב לאף ולפה לקטיפה יוקרתית ומלוחחת היטב שנושמת כפי שלא נשמה מעולם. קרם העינים המופלא מוסיף פיניש מרכך ומנחם לכל יום עבודה, ארוך ככל שיהיה. אחרי שסיימתי את בקבוקון הסרום המתקן, ואפי חדל להתחזות לברז וחזר לתפקד כאביזר לנשימה וייצור שחורים, עברתי לסרום לצמצום נקבוביות. בכנות, אני לא יודעת להגיד אם הוא מצמצם נקבוביות או לא. מה שכן, הוא יוצר תחושה לא פחות ממופלאה בעור, שנמשכת שעות ארוכות. העור מוזן, חלק ונפלא למגע. לא פלא שזה מוצר זוכה פרסים שמהולל חזר והלול בכל רחבי האינטרנט.

לפתרון בעית השפתיים היבשות שלי, עוד קורבן אומלל של יותר מדי קינוחי אף, ניסיתי במשביר את הבאלם המהולל של סיסלי והוא לא עשה שום דבר שוזלין לא עושה. גם זה של קליניק לא עזר, וגם היה לא נעים. לבסוף קניתי פשוט וזול של ניטרוג'ינה והוא עשה את העבודה. אלטרנטיבה מצוינת לימים בהם המשחה של בליסטקס פשוט מרימה ידיים. הוא עלה כ-16ש"ח שזה בערך 1/15 ממחיר הבאלם של סיסלי.

והאוסקר מוענק ללנקום, גרנייה, ד"ר קרבלניק, אסתי לאודר וסוטי'ס.

אבל מה עם המסקרה, אתם שואלים. ערכת המתנה של אסתי לאודר כללה גם סבון פנים בעל ריח של נקיון ורעננות ולכן החלטתי שזה הזמן למרוח מסקרה עמידה למים. אז זהו שלא. כלומר כן. כלומר - חשבתי שלא יקרה כלום אם אשתמש בסבון למרות שהוא מיועד לעור יבש והעור שלי מעורב, אבל טעיתי. אחרי שלושה ימים של שימוש העור מסביב לפה שלי התחיל להתקלף. מסרבת להאמין שמשהו יכול להיות פגום בסרום הפלא, נטשתי את הסבון והעור חזר לעצמו. לא צריך טובות, אמרתי לעצמי, ועברתי לתכנית ג'.

תכנית ג' נטוותה בזמן שקניתי לחמניות שוקולד במגה השכונתי. בקופה שאלו אותי אם אני רוצה מבצעים ולהפתעתי, אחד מהם היה Garnier Pure Active Exfo-brusher סבון לפנים באריזה המצוידת במברשת באמצעותה מקרצפים את הפנים בחומר. קראתי על מוצרים דומים של חברות יוקרתיות ויקרות מאד (דיור, נדמה לי, ועוד מוצרים אוטומטיים שעושים פעולה שכזו בכמה מאות דולרים) אבל זה עלה פחות מ-40 ש"ח והיה לו ריח טוב ומבטיח של נקיון. קניתי אותו והחלטתי לבדוק ביקורות מקוונות עליו ומקסימום להחזיר לחנות ולהחליף בעוד לחמניות שוקולד לכל החבר'ה במשרד (הם תמיד מחסלים לי אותן). הביקורות היו טובות, יחסית למחיר, והחלטתי לנסות. הסבון נעים מאד, המברשת יכלה להיות רכה יותר אבל אינה בלתי נעימה, והתחושה אחרי השימוש היא של נקיון נטול יובש. הביקורות שקראתי טענו שמדובר במוצר מעולה נגד אקנה. לי היו כמה פצעונים חדשים לאחר השימוש הראשון במוצר, אבל מאז (טפו טפו) העור מצוין מתמיד. המברשת עושה גם קצת פילינג על הדרך, וזה תמיד טוב כל עוד זה נעשה בעדינות.

כוונונים אחרונים כללו החלפת סדר הפעולות, כדי להבטיח את הסרת האיפור אחת ולתמיד לקראת שינה טובה ונטולת כתמים, וכך לבסוף גובשה רוטינת הטיפוח החדשה שלי לשעות הלילה.

1. מקלחת הכוללת שטיפת הפנים במים ואחר כך קרצוף עם הסבון של גרנייה.
2. ביציאה מהמקלחת, הסרת המסקרה שנזלה מהריסים עם הבי-פסיל של לנקום. כולל הטיפ המעולה שקיבלתי משירה 59, שאמרה שמאחר ואנחנו מורחים את המסקרה בצד הפנימי של הריסים, צריך גם לנקות צד זה.
3. שטיפת פנים נמרצת להפטרות מהתחושה השומנית בעפעפיים.
4. מריחת סרום מצמצם נקבוביות של אסתי לאודר.
5. קיפוצים עליזים ברחבי הבית תוך ליטוף הלחיים.
6. קרם עינים של אסתי לאודר.
7. הופ למיטה.

ורוטינת הבוקר כוללת

1. מריחת סרום מצמצם נקבוביות של אסתי לאודר.
2. מריחת קרם לחות והגנה של ד"ר קרבלניק (עם מקדם הגנה 30). מאחר והאריזה הנוכחית כמעט נגמרה לי, אני אבדוק אחריה את קרם הלחות וההגנה החדש של נייטרוג'ינה שקיבלתי בהשקה בשבוע שעבר - Neutrogena Multi Defense Daily Moisturizer עם מקדם הגנה 25. פרטים וביקורת יפורסמו בשבועות הקרובים.
3. איפור והופ לעבודה.

ואם כבר בטיפוח עסקינן, המלצה קטנה נוספת - כשהייתי בלונדון קניתי כמה מוצרים של בנפיט שאני פותחת לפי הצורך. לפני כמה ימים, אחרי שנוכחתי שה-Paint Pot של מאק יבש כמו השפתיים שלי לפני שבועיים, פתחתי את הפריימר לאיפור עינים שקניתי Benefit Stay Don't Stray, מרחתי אותו עם האצבעות על ומתחת לעפעפיים, כמתואר בהוראות, והמשכתי לעשן את העינים עם כמה צלליות ומסקרה. האיפור החזיק מהבוקר עד סוף הערב (לרב צלליות נעלמות אצלי איפשהו אחרי הצהרים) ולא היו הצטברויות בקפלי העין. בנוסף, אני חושבת (למרות שזה לא כתוב בשום מקום) שהוא משמש גם כקונסילר וברייטנר. כלומר, הוא האיר את האזור שמתחת לעין והסתיר את העיגולים השחורים שלי בהצלחה מרובה.

הלו משטרה? העיגולים השחורים שלי נעלמו!

למי שתוהה, את כל המוצרים עליהם כתבתי כאן קניתי מכספי. כלומר, כמעט את כולם - כי הנה אחד שקיבלתי בהשקה לפני כמה שבועות. המדובר במסכת אנטי אייג'ינג דו שלבית של חברת הקוסמטיקה Sothys שכוללת חלק א' בצבע סגלגל מחליק ומעניק זוהר וחלק ב' בגוון פנינה זרחני המהדק את העור. עכשיו, אני לא יודעת בנוגע לאנטי אייג'ינג, ואני לא מרוצה מטרנד האנטי אייג'ינג בגיל צעיר (אני עוד מעט בת 35 וזה צעיר מדי לטעמי למוצרים כאלה, אבל הרבה מהבלוגריות שמקבלות את אותם המוצרים כמוני בנות עשרים ומשהו בלבד) אבל אני כן יודעת שהמסכה הזאת עושה משהו טוב לעור. במשך כמה שעות אחרי הסרתה העור מרגיש מהודק וזו תחושה נעימה. צריך לתחזק אותה עם קרם לחות אחרי השימוש, כי היא מייבשת את העור אבל אני ממליצה עליה לקראת אירועים מיוחדים או אם רוצים להרגיש כאילו אתם בספא. קיבלתי עוד מוצרים שלהם לבדיקה (סרום וקרם לחות) אבל טרם הגעתי אליהם, כי אני נאמנה למוצרים בהם אני משתמשת עכשיו והקרם לא מתאים להחליף את ד"ר קרבלניק מאחר ואין לו מקדם הגנה גבוה מספיק.

טוב די, מספיק כתבתי. זמן לישון, לעבוד בגינה, לגדל ילדים, למלא פלפלים ולומר קריאת שמע של שחרית. אם כך, בברכת שתראו כמו ריטה הייוורת' בימי זוהרה אסיים.

I love גרביונים

קוראיי השבלוג ומכיריי יודעים שאני מתלוננת תדיר על הקושי במציאת גרביונים במידתי ה"כבירה" - גובה 171 ומידה 48 במכנסים. אם אני כבר מוצאת גרביונים שנראית רחבים מספיק בשביל מותניי וירכיי, הם מגיעים לי כ-10 ס"מ מתחת למפשעה, וגומרים בארון של האוכמנית. קניתי בלונדון שלוש חבילות ארורות של גרביונים במידה 22 במרקס אנד ספנסר וגם הם קטנים מדי. אין לי מושג איפה שמנות ממני קונות גרביונים. אני יודעת שיש בחנויות של חרדיות מגוון מידות, אבל מצאתי רק גרביוני צמר עבים להחריד בצבעים שהייתי מכנה אבולה, דבר ושחין. בקיצור, רע מאד.

החודש קיבלתי שלושה זוגות גרביונים לבדיקה מהאתר האמריקאי We Love Colors שמוכר גרביונים בהמוני צבעים במידות רגילות ומידות גדולות (וגם לילדות ומגוון קטן של בגדי גוף וריקוד).

מבחר הגרביונים במידות גדולות (המידה הגדולה ביותר, EE מתאימה לנשים השוקלות עד 170 ק"ג וגובהן עד 1.82 מטרים) כולל שני מיני גרביונים אטומים ב-15$ או 9$ לזוג. כל הגרביונים קיימים ב-51 גוונים עליזים או סולידיים, כמו גם בגרסאות בטיק צבעוניות בטירוף, או גרסת פסים בשחור או לבן על רקע מגוון צבעים עליזים. יש גם גרביוני רשת צבעוניים וטייץ. משלוח לישראל (בדואר רשום) עולה 15$. התשלום מתבצע בכרטיס אשראי בלבד (אין Paypal) והחיוב מבוצע רק אחרי המשלוח.

מנהלת האתר שלחה לי גרביונים מהסוג היקר יותר במידתי (מידה C\D) בצבעים שחור, חלודה וירוק אשוחית. עד היום הזמנתי מהאתר מספר פעמים גרביונים מהסוג הזול יותר, גרביוני רשת וגרביוני בטיק. את הבטיק מסרתי לחברה אחרי שהחלטתי שהם יותר מדי עבורי. גרביוני הרשת לא התאימו לי לכלום ולכן עברו גם הם לחברה. את הגרביונים האחרים שלהם (בצבעים כחול, סגלגל, פוקסיה וחום) אני גורבת לעתים קרובות, בעיקר כשקריר, ונהנית מהם מאד. הם נוחים, ענקיים במידה ושורדים כביסות יפה.

כמה תלבושות שכבר ראיתם עם גרביונים מהאתר.

השבוע ניסיתי את שני הזוגות הצבעוניים שקיבלתי. הם נעימים משמעותית מהסוג שעולה 9$, חלקים ובעלי מרקם נעים כל כך שליטפתי את הברכיים שלי במשך יום עבודה שלם. כמו הסוג הזול יותר, הם מגיעים כמעט עד קו החזיה, אבל בגלל שהם הדוקים יותר, הם משמשים כמעין חגורת בטן לא מציקה שזה גם מחמם. יש להם נקודה מסוימת בחלק הרחב של הירך שבו הם לא מספיק גמישים, כך שבשני הזוגות נוצר מעין קו במקום בו נמתחו יותר מדי. זה לא מפריע, כי הוא נמצא במקום שלא רואים (אלא אם כן אתן מתכננות ללכת עם בגד גוף וגרביונים, ואז יראו אותו).

תלבושת לאנשים שלא ישנו מספיק:

חולצה - רונן חן (ישנה)

מכנסיים - אסוס (בלי ידיים בכיסים, לבקשת נועה)

גרביונים - ירוק אשוחית

נעלים - זמש

את התלבושת מאירוע כיסים כבר ראיתם, אז הנה היא בדגש על גרביוני החלודה שקיבלתי.

 

ועכשיו לחלק הפחות נעים. כשבעלת האתר שאלה אותי אם יש צבעים מסוימים שאשמח לקבל לבדיקה, ציינתי שאני מאד רוצה גרביונים שחורים, וחוץ מזה - שתשלח מה שבא לה. קיבלתי ממנה תשובה שהיא תשמח לשלוח לי גרביונים שחורים, אבל זה יתעכב במספר ימים מאחר והגרביונים רק עכשיו נשלחו לצביעה. המשפט הזה נתקע לי בראש אתמול, כשעמדתי להכניס את הגרביונים למכונת הכביסה. החלטתי לשטוף אותם ביד בנפרד. אבל כשעליתי לתלות את הכביסה על הגג, הבנתי לחרדתי שגרביוני החלודה הרחוצים ביד והסחוטים הורידו צבע על כל מה שבא איתם במגע בסל הכביסה וכך הוכתמו מכנסים, ציפיות, גופיות וחולצות שאת אחת מהן נאלצתי לזרוק לפח. האמת שהרעיון לצלם את הנזק עלה רק אחרי שכבר זרקתי את הנפגעת המרכזית, אז הנה תמונה של כמה מהבגדים שסבלו נזק בינוני בלבד.

 חרא חרא חרא.

לסיכום - גרביונים נוחים מאד וגדולים מאד בהמון צבעים ודוגמאות משמחות.

חסרונות - אין גרביונים שקופים (נאמר 20 או 15 דניר) וחבל שאין דוגמאות נוספות כמו פרחים או רקמה או לבבות (אני מתה לגרביונים עם לבבות). הדגם היקר דורש כביסה ביד ותליה בנפרד. זה לא כזה נורא כשיודעים את זה מראש, אבל לי זו היתה תגלית מזורגגת במיוחד. עכשיו אני צריכה לקנות קומבניזון חדש וציפית חדשה, קיבינימט, ואת זה אני לא כל כך אוהבת.

2:31

כל הקטע מלא בדברי חכמה אבל מה שהיא אומרת אחרי שתי דקות ושלושים ואחת שניות היה הארה בשבילי. זה מתקשר לרשומה הקודמת ולאג'נדה של הבלוג ויותר מכל מעלה שאלה שאני חייבת לשאול את עצמי לפני שאני פותחת את הארנק שלי מכאן והלאה - האם אני קונה את זה כי זה משמח אותי\עושה לי טוב\כי אני זקוקה לזה או כי שכנעו אותי שאם אני אקנה את זה אני אהיה אדם מוצלח יותר? אני מעריכה שבחלק גדול מהמקרים אני אגלה תשובה שלא מוצאת חן בעייני ואוותר על הקניה. תחשבו על זה.

יחצ גורר יחצ

הרי לכם ענין פנימי של הבלוגוספירה - מערכת היחסים בין בלוגרים ויחצנים. מהי מערכת יחסים בריאה בין יחצן לבלוגר, ומה צריכים להיות הגבולות שלה? כתבתי על זה כבר בעבר, אבל אירועי הימים האחרונים בביצה עוררו את הדיון מחדש בקרב החבר'ה. אז מה היה לנו?

• אירוע אחד מבזה ברמה כזו שבלוגריות רבות מתלבטות אם להגיע שוב לאירועים של היחצ"ן המדובר
• אירוע אחד בו מכרו לנו מוצר שהתברר כמוצר אחר לגמרי, אבל היו מספיק בלוגריות שהיללו את המוצר הזה כאילו הוא מתנת האל לאדם גם אחרי שנודעה האמת
• אירוע אחד שהעלה ספקות בנוגע לאמינות המשתתפים בו וגרם למעורבים בו עוגמת נפש עליה אף אחד לא מדבר בקול רם

במקרה כל זה נפל על אותו השבוע, אבל דברים כאלה קורים כל הזמן. בנוסף, הלחץ על הבלוגריות מצד יחצנים לכתוב, לכתוב "שבחים אובייקטיבים" ולכתוב מהר מחמיר והולך מיום ליום. אותי, למשל, העיפו לאחרונה מקבוצה של בלוגרי אוכל בגלל שלא הסכמתי לכתוב על אירוע שבו השתתפתי והיה גרוע לתפארת. למה לא רציתי לכתוב על זה? ראשית כי זה לא היה מענין איש, ושנית כי המארחת היתה כל כך נחמדה וכל כך התאמצה שפשוט לא הגיע לה. מנהל הקבוצה המדוברת קרא לי "אוכלת חינם" וסילק אותי מהקבוצה שלו.

לא חסרים בלוגים שמעתיקים קומוניקטים ששולחים יחצנים ומפרסמים אותם מבלי להוסיף כל ערך אישי משלהם. המטרה של בלוגרים כאלה היא כנראה לקבל מתנות או חיזוקים לאגו. אמרתי כבר מיליון פעם - אני מתה על מתנות. מתה מתה מתה על מתנות, מתה על תיקים קרמים ואיפור חינם. אני מתה על אירועים נוצצים ומתה על קפקייקים קטנים ולמברוסקו צונן שמחלקים בהם. יש לי גם וואחד אגו. בכל מה שקשור לבלוג שלי, אני דיווה. עם זאת, עוד לא נולדו היחצן או החברה שאני אשבח אם לא מגיע להם.

בלוג הוא יומן אישי. הוא מתאר חוויות ורשמים אינדבידואלים ואין לאיש הזכות לדרוש מבלוגר שיכתוב א ולא ת. אמנם אתם מחלקים לנו מוצרים במרבית ההשקות, אבל הם ניתנים לנו לביקורת ולא כשוחד (אלא אם כן אני מפספסת פה משהו) ואני לא חייבת לכם תודה בכך שאכתוב דברים טובים. בנוסף, בלוג הוא לא משרה. אני לא עובדת בו בשעות מסודרות או חייבת לעמוד בלו"ז מסוים. אם הייתי באירוע של הלקוח שלך לפני חודש וטרם כתבתי על זה כנראה שאני לא רוצה לכתוב עליו, אבל יתכן גם שיש לי צרור רשומות מוקדמות יותר בצינור, או שמשפצים בבית שלי ואין לי סבלנות לכלום או שאני חולה או שהחבר שלי ברח עם כבשה שבדית ואני רק בוכה כל היום בלי שאיש ידע. שורה תחתונה - יש לי סיבות משלי. אני לא מחייבת יחצנים למסור לי דין וחשבון על חייהם וסדרי העדיפויות שלהם, ולא מוכנה לקבל מהם תכתיבים בנוגע לשלי.

בלוגרים רבים מדי מסתובבים כפופי ראש בצילם של יחצנים, בתחושה שהם מנהלים את המשחק ואנחנו צריכים לשחק לפי הכללים שלהם אחרת לא יזמינו אותנו יותר. אבל אני אומרת לכם, אחיי הבלוגרים, שהם צריכים ללקק לנו ולא ההפך. הם צריכים לחזר אחרינו כדי שנוותר על שעות עבודה בתשלום (כן, לבלוגרים יש חיים ומשרות להתפרנס מהן) ונגיע לאירועים שלהם. הם צריכים גם לזכור שלא האירוע הוא החשוב אלא המוצר. אני לא מסקרת סלבס ולא מענין אותי איזה פליט השרדות\כוכב נולד\החננה והג'נון הזמנתם. אני כותבת כשרות לעצמי (כי זה כיף לי) ולקוראיי (שמצפים ממני להביא מידע שאני חשופה לו והם לא) וזהו. זוהי לא פרמידה עם לקוח בשפיץ, יחצנים בתווך ובסיס רחב ויציב של בלוגרים.

 אז זהו שלא.

הקוראים תופסים סיקור חיובי בבלוגים כאמין יותר מזה בעיתונים ובצדק ולכן הקשר בין בלוגרים ליחצנים יקר מפז. אתם נותנים לנו חומר ואנחנו מספקים תוצאות. אם לא היה עלינו כל הלחץ הזה, פחות בלוגים היו מרמים את קוראיהם וזו הלא השורה התחתונה פה - הקורא הוא הלקוח שלנו, ואותו אנחנו צריכים לספק. היחצן הוא ספק ולא לקוח, בניגוד למה שרבים משני צדי המתרס חושבים. בין ספק ללקוח צריכים להתקיים כללי שרות נאותים, אחרת מערכת היחסים לא תשרוד לאורך זמן.

ושוב, לסיום, אני חושבת שיש מקום לגילדה של בלוגרים. כל בלוגר עומד בפני עצמו, כפי שכל סופר או אדריכל עומדים בפני עצמם, אבל כן יש מקום לתת אחד לשני את הכח לעמוד בגב זקוף בפני הקמים להזמיננו (או לא). יתכן שהאג'נדה שלי שונה משלך, ושהסגנון שלך שונה משלי, ומוסר הוא בוודאי ענין סובייקטיבי. עם זאת, יש מקום לאתיקה בסיסית שמקובלת על כולם, וכן - כשיש גילדה יש גם פורשים מהגילדה, וזה ראוי כשלעצמו. תחשבו על זה.

מלאו כיסיי באגוזים

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני אוהבת הפתעות נעימות. ביום רביעי שעבר הוזמנתי לאירוע בלוגריות (גילוי נאות - היה גם בלוגר) בחנות הסטודיו של כיסים והופתעתי במנעמים כי טוב. אמנם יש לי כבר תיק גב של המותג, אבל בעוד אחרים תמיד מתעלפים ממנו, אני נשארתי די אדישה והתרכזתי בכך שהוא נוח, פונקציונלי ובוגר דיו למרות היותו ילקוט. לא כך הרגשתי הפעם.

ראשית, מעצבת המותג, יעל רוזן בן-שחר, היא גברת גברת. היא יפה, זקופת קומה, מרשימה ואסרטיבית. היא הרימה עסק מאפס כסטודנטית בבצלאל והפכה אותו לחברה בינלאומית מצליחה. הסגנון חדשני, נקי וארכיטקטוני ומשחק בהצלחה על הקו שבין נשיות לעוצמה (נשמע יחצני נכון? אני כתבתי!). כמה מהדברים שיעל אמרה באירוע נדמו לי כשירים קטנים, ומצאו חן בעייני כל כך שרשמתי לעצמי פתקים תוך כדי שדיברה. על פתק אחד כתוב -

תיק הוא בית קטן שנישא על הגוף.

באחר - 

התיק נמצא על הגוף ומתייחס לגוף. 

ובשלישי, הגדרתה את הסגנון העיצובי שלה ושל שותפתה, אורלי כהן-אלורו (שאני אבין, כל הנשים נשואות חוץ ממני?)

חכמה פשוטה.

הקולקציה החדשה שלהן נקראת שקים ושקיות והיא עוסקת בווריאציות על שקיות בגדלים וסגנונות שונים. התיק הבא, המתקרא פטל, מחקה שקית זבל ביתית. חמוד למדי, לחובבות התיקים הזרוקים, ורך במידה שלא תיאמן. מחירו, אגב, 390 ש"ח.

פריט אחר שמצא חן בעייני היא הארנק החמוד הזה, שהוא חלק מסדרה מוגבלת וממוספרת שבכל אחד מהפריטים בה מופיע בול ישראלי ישן. הראו לנו שניים - ורוד וניוד, ולהפתעתי העדפתי את הניוד (איך קוראים לזה בעברית?) כי יונת הדואר הקטנה כל כל נחמדה והוא מקסים ומפתיע יותר בצבע סולידי.

אהבתי גם את סדרת התיקים הרכים והשמנמנים האלה באדום, המגניבים להפליא במחיר של פחות מ-400 ש"ח. 

וזה מה שלבשתי לאירוע. אני אכתוב בקרוב רשומה מיוחדת על הגרביונים המעולים של We Love Colors אז התייחסו לזה ב-preview נחמד.

סוודר - New Look (סטרטפורד)
מכנסים - אסוס
גרביונים - We Love Colors
נעלים - זמש

ועכשיו, פינת הפדיחה. כל אחת מהנוכחות קיבלה תיק במתנה, כל אחת תיק אחר, ואני לא אהבתי את התיק שקיבלתי כי אני לא אוהבת תיקים גדולים ודקים וכזה בדיוק קיבלתי. כך מצאתי את עצמי בודקת סוסי מתנה בשיניים ומבקשת להחליף. לא נעים בכלל להתלונן כשמקבלים מתנה מהמעצבת, אבל לשמחתי סוף טוב הכל טוב - בלוגרית אחרת ביקשה להחליף את שלה, ואני מאד אהבתי אותו (קטן ושמנמן שמתרחב לקובייה גדולה ומזכיר לי את התיק שהכי אהבתי לפני כעשר שנים) כך ששתינו יצאנו מרוצות. מאוחר יותר שמעתי שהיו עוד כמה החלפות, ונשמתי לרווחה.

היום הוצאתי אותו לטיול ראשון, תראו איזה חתיכים אנחנו יחד! הוא מלא לחלוטין בתמונה (מצלמה בתיק שלה, יומן, שני ארנקים ועוד) ועדין שומר על צורה מעוצבת.

משקפמש - פנדי

שרשרת - טלולה טו

שמלת סריג - שרית בר זוהר
תיק - כיסים

ג'ינס - New Look (לונדון)

מגפיים - בינגו (ישנים)

דיאנה ואני דופקות פוזה.

(תודה למיראל שצילמה).

לפני סיום - אני מזכירה למי שפספס את ההגרלה החדשה שלי שהיא מצוינת במיוחד. ואגב הגרלות, תמר מגרילה בבלוג שלה פלטת צלליות ענקית. אני רוצה אני רוצה אני רוצה, כי אני משחקת המון באיפור לאחרונה. ועכשיו - לילה טוב לי ויום נעים לכולכם.

יומולדת הגרלה נחמדת

לקראת חגיגות השנה לבלוג וה-35 שנה לבולגת הקרבות בצעדי ענק, החלטתי לארגן צ'ופר מעולה במיוחד עבורכם, קוראיי הנאמנים ולהגריל לא פחות ולא יותר מאשר

מפגש סטיילינג אישי עם הסטייליסטית רביד מנשה!

רבים מכם ודאי מכירים את רביד מהאתר ומהבלוג עמוס הטיפים שלה ומפעילותה בפורומים רבים ושונים. רביד מציעה לזוכה בהגרלה פגישת סטיילינג של שעה וחצי בסטודיו שלה בגבעתיים. הפגישה כוללת אבחון של מבנה הגוף, הסברים איך להתלבש בהתאם למבנה שלך, טיפים ליצירת אשליות אופטיות נכונות, איך לשלב בין פריטים, רזי האביזרים ככלי לשידרוג המראה ואיך להרכיב מלתחה ורסטילית איכותית ומחמיאה. בסוף הפגישה הזוכה תקבל במייל סיכום של פגישת הסטיילינג שלה. נשמע מעולה לא?

השיטה של רביד קלה ואינטואיטיבית ומאפשרת לכל אחת ללא קשר למידה, גיל, סגנון או תקציב ללמוד להתלבש בהתאם למבנה הגוף. גם לי וגם לרביד חשוב שירשמו להגרלה נשים שבאמת רוצות את הפגישה ויפיקו ממנה את מירב התועלת (וההנאה). אז איך נרשמים?

רביד והשבלוגרית, צילום אילוסטרציה.

והנה פרטי ההגרלה -

1. ההגרלה תמשך מהיום, יום ראשון ה-13/2/11 ועד יום שני ה-28/2/11 בערב (זה סוג של היומולדת שלי). עדכון - החלטתי לדחות את ההגרלה ליום שישי ה-4/3/11 כדי לאפשר לעוד אנשים להרשם. הופ!
2. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "עקוב" למעלה).
3. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה.התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה - למה את רוצה לזכות במפגש סטיילינג אישי?
4. למשתמשי פייסבוק - יש לעשות לייק לדף שלי וגם לרשומה הזו.
5. יש לעשות לייק לדף של רביד בפייסבוק. כדאי להצטרף גם לרשימת המכותבים של הבלוג שלה.
6. הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, נשותיכם וטפיכם בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, יונת דואר, שועית ואורז בתוספת טחינה ומגוון סיכות דש). 
7. יתכן ואשתתף בפגישה על מנת לתעד אותה לשבלוג. זה יוחלט בהמשך.

אם יש לכם בלוג או אתר ואתם רוצים לקדם את ההגרלה, אמרו לי ואשלח לכם כפתור חביב.

זהו. בהצלחה לכולם!

עדכון - בחור אחד שמביא לי את הג'ננה מחד אבל חתיך שחבל"ז מאידך ציין שלא כדאי להשאיר מיילים כדי למנוע מקוראיי הצפות של דואר זבל. אמרתי לו "אוקיי, אתה חתיך, אבל פעם זכתה מישהי שלא הצלחתי להשיג כי לא היה לי מייל שלה וככה היא פספסה". אמר את שאמר והלך הנודניק. אז בסדר- אתם לא צריכים להשאיר מייל בתגובה, אבל באחריותכם לבדוק ב-28 אם זכיתם. אם הזוכה שאכריז עליה כאן לא תבוא לדרוש את הפרס תוך 48 שעות, אני אגריל אותו שוב. סבבה? סבבה, כי הוא ממש ממש חתיך.

היוקרה

השבוע הייתי באירוע קטן אך מושקע של ה.שטרן להשקת תכשיטים מיוחדים שעוצבו בהשראת אליס בארץ הפלאות של טים ברטון. אמנם התזמון, כשנה אחרי צאת הסרט תמוה, אבל למי אכפת כשיש קבלת פנים יפה, תצוגה יפה ומגשי פירות מעוצבים?

אני חייבת להודות, שהכובען המטורף הפחיד אותי אימים. יש סיבה לכך שלא הלכתי לראות את הסרט וגם לא צפיתי בו בטלויזיה השבוע. העולם העיצובי שלו מורבידי מדי בשבילי ועושה לי רע על הנשמה. אבל הדוגמניות בכניסה היו יפות ונאוות כל כך, שהייתי חייבת להצטלם איתן, ורק מאוחר יותר קלטתי באימה שהכובען הפסיכופט (מטורף עלאק) נתקע לי בפריים וכולו זממים ולציצות.

תלבושת סתמית עם עגילים אגדתיים:

ג'ינס - מרקס אנד ספנסר (לונדון)

חולצה - דניאלה להבי

ג'קט - רזילי

נעלים - זמש

והעגילים האהובים עליי של Les Nereides מלונדון. הם שוקלים המון, אבל לאירוע תכשיטים זה התבקש שאענוד את העגילים הכי מיוחדים שיש לי.

הלאה הסימטריה!

בנוסף ענדתי את טבעת השטרן שלי,  וניצלתי את ההזדמנות למסור אותה (כהרגלי מדי שנה) לחידוש גימור המאט שלה. זה לקח 40 דקות בלבד. השירות המעולה שלהם לא מפסיק להרשים אותי. גם לקוחות שקונות פריטים זולים יחסית, כמוני, זוכות בשירות מלכים. זו אחת הסיבות שאני אוהבת אותם כל כך. השניה היא העיצוב החדשני והמקורי שלהם, שכל כך הרבה חברות מנסות להעתיק בלא הצלחה.

מהתצוגה, אהבתי את טבעת החתול שבעץ, שהזכירה לי את פנש.

 
טבעת השיח המפוסל, הזכירה לי את הדרקון בכניסה להרצליה. חמוד!

לפני סיום - קיבלתי המון תגובות מועילות ומחכימות על הרשומה האחרונה. לא עניתי על רובן, כי עבר עליי שבוע מטורף משהו, אבל קראתי את כולן ולמדתי הרבה. גם הסקתי מסקנות ואני אכתוב על כך ברשומה הבאה. בינתים, תודה רבה לכל מי שלקחה את הזמן להגיב, אני מאד מעריכה את זה!

הטיפוח לא נופל רחוק מהעץ - סקירת מוצרי טיפוח

שולם עליכם מלאכי השלום. לפניכם סקירת כמה מוצרים שקיבלתי וקניתי לאחרונה. חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. הביקורת שלי, כתמיד, כנה כפי שאני "מזהירה" את כל היחצנים שמבקשים לעבוד איתי. הבא נראה.

לתוהים, אגב, אני אוטוטו בת 35 והעור שלי שמן מיובש (לפי רופאת העור שלי). יש לי התחלה של התחלה של קמטים שרק אני רואה מתחת לעינים.

קליניק - Repairwear Laser Focus Wrinkle & UV Damage Corrector
סרום פעיל לצמצום מראה קמטים וקמטוטים, לתיקון וסיוע בנזקי קרינת UV. עם תוצאות דומות לטיפול לייזר דרמטולוגי. הטענה היא שיש שיפור משמעותי במראה העור בשימוש של 12 שבועות. אני לעולם לא אדע, כי התחושה אחרי המריחה היתה מגעילה כל כך (העור התחמם בצורה מאד לא נעימה) שנתתי אותה לדודה שלי אחרי שימוש יחיד. ביקשתי ממנה שאם תראה תוצאות שתעדכן אותי. אם יהיה משהו מענין, אני אעדכן אתכם.

שורה תחתונה - אז זהו שלא.

קליניק - All About Eyes Serum סרום לעיסוי והפחתת מראה נפוח
לא יודעת בנוגע למראה הנפוח (יש הסכמה כללית שאני טיפוס נפוח) אבל הסרום הזה, שבא במיכל רול און צר עובד אפילו בשימוש בודד. שמתי אותו במקרר, כפי שהמליצו לנו בהשקה, ושימוש בודד הביא שינוי ברור תוך דקות אחדות. העור מתחת לעין התבהר והתהדק, העיגולים השחורים (שתמיד יש לי) נמלטו על נפשם ואני עמדתי מול המראה בהלם. אני לא יודעת אם השיפור הזה ימשך גם בשימוש קבוע, אבל אני מקווה שכן.

מצילום היחץ הזה אני מסיקה שאם אשאיר את הסרום במקרר

יותר מדי זמן, ידבקו לו מלפפונים.

שורה תחתונה - מצוין.

באירוע ההשקה של קליניק, אגב, איפרו וצילמו אותנו. בדיעבד, אני יודעת שבערב הזה כבר הייתי חולה בשפעת (למחרת התעוררתי קודחת) אך אני חייבת לומר שהמראה הזה ממש לא מוצא חן בעייני וזה חבל, כי היו שם כמה בלוגריות שאופרו למופת ממש. אני חושבת שזה ממש זקן. מה אתם חושבים?

מסכת אנטי אייג'ינג כפולה, דו שלבית, של Sothys
אני חייבת לומר שאני לא מבינה את הטרנד הזה של אנטי אייג'ינג בלי קשר לגיל המשתמשת. אם אני אשתמש עכשיו, בגיל 34, בתותחים כבדים מה אני אעשה בגיל 50 כשבאמת אצטרך כאלה? שלא לדבר על כל הבלוגריות בנות העשרים וקצת שמקבלות את אותם מוצרים שאני מקבלת.

אם נעזוב את זה, המסכה הזו מגיעה בשני שקיקים. אחד מעניק החלקה וזוהר והשני אפקט מתיחה מיידי. החלק הראשון סגול והשני לבן פנינה וזה מאד משעשע למרוח אותם. אחרי רבע שעה העור מרגיש מתוח כמובטח אך גם מיובש להפליא ונזקקתי לשכבה נאה של קרם לחות אחרי ההסרה. העור ממשיך להרגיש מתוח במשך שעות אחדות אחרי השימוש.

שורה תחתונה - חביב אך לא מדהים.

קרם מקלחת פאוניה של לוקסיטאן
יש לי הרגל כבר שנים אחדות להתפנק במקלחת עם סבון יוקרתי של לוקסיטאן. ניסיתי כל מיני סוגים, ואהבתי את כולם. אבל הסבון הזה, שעלה 100 ש"ח (כמו כל הסבונים שלהם) פשוט עלוב. הוא כל כך קשה (לא סמיך פשוט קשה) שאי אפשר להוציא אותו מהבקבוק, גם כשמסירים את המכסה והופכים אותו. גם חיטוט עם האצבע לא ממש עוזר, בגלל מבנה הבקבוק. גם כשהצלחתי להוציא קצת, לא הצלחתי להקציף אותו. הריח נחמד, אבל בשלב זה - למי אכפת?

אני הופכת את הבקבוק הפתוח בלי חשש מעל המיטה שלי, בידיעה שלא יצא ממנו כלום

שורה תחתונה - זבל.

ולסיום - אולי תוכלו לעזור לי. לאחרונה אני מתאפרת יותר מפעם ואפילו מורחת מייק אפ מדי פעם (למרות שלרב אני מסתפקת בקרם לחות רגיל או קרם tinted של לנקום, שכבר כתבתי עליו בעבר). הבעיה - לא משנה כמה זמן אני משקיעה בהסרת האיפור לפני השינה, המגבות והציפיות שלי עדין מוכתמות בהררי מסקרה ומייקאפ. יש למישהי המלצה איך להימנע מהמכה הזו? קניתי לי שתי מגבות רכות במיוחד לפני כחודשיים והן נראות כאילו אני רוקדת עליהן את ריקוד הבוץ המיוחד שלי כל ערב. ממש חבל.

כרגע אני משתמשת במסיר איפור של ברברה וולף (כנראה בלבלתי את זה שהוא נעים עם יעילות, כי הוא לא מוריד מסקרה כמו שצריך, זה ברור) וסבון פנים של דרמלוג'יקה.

יומולדת הנה בא - חלק 1

כן חברים, פברואר התחיל ובעוד חודש יהיה לי יומולדת, אירוע משמח! אני מתכננת כל מיני דברים נחמדים (יחצנים שרוצים להציע לי מבצעי יומולדת לקוראים, מוזמנים לפנות אליי). אני חושבת שמי ששורד שנה כמו זאת מגיעות לו מתנות יפות ביוחד (אני אוהבת מתנות יפות במיוחד). לפיכך אני שמחה להציע לכם את חלק 1 של מדריך המתנות לשרונה. וחלק זה יוקדש לחנות המקוונת החביבה עליי, אסוס. אני חושבת שהעובדה שהם מציעים משלוח בינלאומי חינם עכשיו הופכת אותם למקור מצוין מתמיד למתנות לשרונה. כלומר, שמעתי ששרונות מתות על זה. והכל במחירים סבירים ביותר שחובבי השרונה אוהבים.

בואו נראה מה על מה שמתי עין!

שמלת-חולצה שנות שישימית מקו המידות הגדולות

שילוב הצבעים יפה כל כך שאני מוכנה לסלוח על על ה-100% ויסקוזה

שמלת פליסה מקו המידות הגדולות
אלוהים, כמה שהיא מושלמת. חייבים להקפייד על חזיה ממש טובה
אבל היא מזכירה לי את החצאית שמצאה חן בעייני בקולקצית הקיץ של
H&M, רק בשילוב הצבעים המהמם של שמלה א. אני חייבת!

שמלת ביצה מפוספסת (ככה קוראים לזה!) מקו המידות הרגילות

מידה 18 אמורה להתאים לי. איזה יופי, איזה אורך, איזה סילואט ביצתי חמוד.

ברונזר הולה של בנפיט שאני מתכננת לקנות כבר זמן מה.

 עגילי בד וניצנוצאז' של טלולה טו
בצבעוניות שמתאימה בול לשיער שלי.

עגילי ענק שחורים, איזה יופי! והם גם יאריכו לי את הצוואר.

קלאץ' צהוב וקייצי במבצע.

צמיד מסכה מקסיקני למראה, גם כן במבצע.

שרשרת טבעת יהלום לשרונל'ה.

 ולסיום, שלישית צלליות יפהפיה של Bourjois בגוונים הירקרקים שבתמונה.

איזה יופי איזה יופי. שמלת הפליסה היא הפיבוריטית שלי, יחד עם צמיד המסכה ושלישית הצלליות המהממת. אם במקרה חפצה נפשכם לקנות לי מה מאילו, עדכנו אותי למען אמחוק אותם מהרשימה. אני תוהה אם יש לאסוס כרטיסי מתנה, כשחושבים על זה. זה יכול להיות מגניב, לקבל זיכוי לאסוס לפינוקים מקוונים!

אגב, עם ובלי קשר, אתם מוזמנים כמו תמיד להביע הערכתכם לשבלוגרית באמצעות תרומה. כל סכום מתקבל בברכה.

יאללה זהו להפעם. בפעם הבאה, מתנות מוזרות שלא הייתם מעלים על דעתכם לקנות למי מחבריכם ובכל אופן, הנני. טודלס!

יש זוכה במשקפיים (ותמונה קטנה של עגיליים)

אני שמחה לבשר שהזוכה בהגרלת משקפי השמש של אופטיק סנטר היא מיכל אנגלנדר, הידד!!

ולבקשת הקוראת רוית, תמונה גרועה של העגיל על האוזן (היא לא ביקשה תמונה גרועה, יצאה תמונה גרועה). גרסת הכסף ארוכה קצת יותר (בכסנטימטר).

לפני סיום - מי שרוצה לעקוב אחרי השבלוג (והבלוג האנגלי, והחנויות שלי) בפייסבוק מוזמן לעשות לייק לדף שלי. הפרופיל שלי משמש מעתה לצרכים פרטיים בלבד. תודה!