יוגה

הוספתי הלילה לחנות שלי שלושה זוגות עגילים מסדרה חדשה, סדרת היוגה. העגילים משלבים חרוזי חימר יוצאי דופן שנעשו במלאכת יד בדרום אמריקה, בדמות אישה המתרגלת ישיבת לוטוס. שילבתי אותם עם חרוזי זכוכית, מהיפים שבאוסף החרוזים שלי.

לוטוס ויונה - יונה מוזהבת מרחפת מעל המתרגלת היושבת בתנוחת יוגה. 

מחירם 30$ פלוס משלוח

ספרה כחולה - המתרגלת מרחפת מעל לחרוז זכוכית כחול. 

מחירם 30$ פלוס משלוח

דמעת לוטוס - משלב את חרוז המתרגלת עם חתיכות נברשת בצורת דמעה 

שקניתי בשוק הפשפשים. מחירם 34$ פלוס משלוח

במהלך הימים הקרובים אני מקווה להכין גם שרשראות לסדרה זו. אני פשוט מאוהבת בחרוזים האלה, ויש לי כל כך מעט מהם!

אני עומדת בדיאטה

מאז יום ראשון אני חושבת פחות או יותר על דבר אחד - קובה. קובה קובה קובה. גם חיברתי שיר יפה על קובה:

קובה קובה קובה קובה
קובה קובה
לה לה לה

אבל ביום ראשון לא יכולתי ללכת לאכול קובה, וגם בערב יום שני הייתי עסוקה. היום אמרתי, זהו. לא חופפים ראש, לא עובדים על המחשב, לא מקיימים הבטחות. רק קובה קובה וקובה. אז לקחתי את האוכמנית ונסענו לסוזאנה ושם אכלתי (נחשו) קובה ובאתי על סיפוקי. אחרי שגמרתי (את הקובה) ושתינו קפה, הפטירה האוכמנית שמעולם לא היתה במתחם התחנה ואני אמרתי לה - הגעת לבנאדם הנכון.

תלבושת לאכילת קובה (בצד, צווארון החולצה מוגדל)

חולצה - דורותי פרקינס (לונדון)

מכנסים - H&M (ישראל)

עגילים - אואזיס (לונדון)

סנדלים - עמנואל

כך הלכנו לנו, האוכמנית בנעליה הנחמדות ואני בבטני הממולאה כל טוב, למתחם התחנה החביב עליי לראות מי נגד מי ולמה. הראיתי לה את השירותים, שרנו "כאן התחנה טרבלינקה" במקום בו בית הקפה צופה אל פסי הרכבת המרוצפים חצץ, וביקרנו בכל מיני חנויות נחמדות.

אחת מהחנויות היתה זו של נעמה בצלאל. אני חייבת לומר שהמוכרת עצבנה אותנו מאד - כל מה שמדדה האוכמנית, ולא משנה אם המידה נכונה או לא ואם הבגד מחמיא או לא, קיבל בדיוק את אותה הביקורת מהמוכרת "נפלא נפלא נפלא". אני לא אוהבת מוכרות שאי אפשר לסמוך עליהן, אני אוהבת חנויות (כמו זו שנדבר עליה עוד מעט) בה המוכרות אומרות את האמת. בפרט, כשמדובר במחירים כמו אלה (חצאית 400 ש"ח, שמלה 600 ש"ח ומעלה, הרבה מעלה). עם זאת, הפתעה! אני מצאתי שמלה ירוקה חמודה במידה 44 שהיתה טובה עליי (במידה 48) והאוכמנית מצאה חצאית פליסה יפה לעונה הקרה המתקרבת ובאה (עלאק).

צילום בסלולרי, פנטסטי הא?

אז האוכמית קנתה את החצאית, ואני לא קניתי את השמלה כי אני בדיאטת קניות ולא שוברים דיאטת קניות בשביל שימלה שהיא פחות ממושלמת. נכון? נכון.

משם עברנו לסניף הנפלא של רזילי, שם המוכרות מכירות אותי בשמי (כיף כיף כיף) ושמחו לראות שהבאתי חברה. מדדתי שם כמה בגדים נחמדים, אבל שימו לב, שוב לא קניתי כלום. האוכמית, לעומת זאת, רכשה טייץ מעוטר משגע ונעלים מטריפות של סטלה מקרטני לאדידס. והמוכרות המקסימות שם הגדילו ראש והציעו שהיא תהנה מהנחת המועדון שלי, למרות שלא קניתי כלום בעצמי. נפלאות כבר אמרנו?

לנעלים של האוכמנית אין אבזם למעלה, והן בצבע אפור בהיר

אז זהו. גם נהניתי ממסע קניות, גם לא שברתי את דיאטת הקניות שלי וגם עזרתי לחברה להכיר מקום חדש שבו אפשר לבזבז כסף. שירו איתי!

קובה קובה קובה קובה 

קובה קובה 

לה לה לה

 ♪♫♪♪♫♪♫

תעלומת היחצן המנחוס או, האם הוכנסתי לרשימה השחורה?

מעשה שהיה כך היה:

1. לפני כחודש הוזמנתי לאירוע השקת קולקצית החורף של Twenty Four Seven על ידי יחצנית שבשלב זה תשאר עלומת שם. 
2. אחרי זה, היו כל אירועי משמין לי והשם שלי חזר כמה וכמה פעמים בכמה וכמה עיתונים כאויבת הציבור מספר אחת של החברה. 
3. לפני שבוע קיבלתי מייל מנציגת היחצנית שאמר לי שהאירוע נדחה והודעה על תאריך חדש תשלח אליי. מאחר וחשדתי שמדובר באפטרשוק של משמין לי, כתבתי לה בחזרה ושאלתי או האירוע בוטל בוטל או בוטל רק עבורי, בעקבות הפרסומים על משמין לי (חשוב לציין שלא התראיינתי לשום עיתון, בכולם ציטטו אותי מאחורי גבי ופירסמו ידיעות שנודע לי עליהן רק בדיעבד).
4. היא ענתה לי שמה פתאום, והאירוע פשוט נדחה ולא לדאוג.
5. היום בבוקר התקיים האירוע כמתוכנן.

מה אנו למדים מכל זה?

עדכון 5.10.10 -  מה שכתבה ה"אנונימית" בתגובות פה לא נכון. בלוגריות כן הוזמנו לאירוע.

עדכון 6.10.10 - היחצנית אומרת שהכל בסדר, ובאמת יהיה אירוע לבלוגרים. אני בוחרת להאמין, כי אין לי כח להתעצבן יותר. את מה שיש לי להגיד על ההתנהלות שלהם כבר אמרתי.

מזור לכף הרגל

בפרקים הקודמים, קוראים אומללים, סיפרתי לכם איך פדיקור נוראי אחד לפני כשלושה חודשים (!) הרס את כפות הרגלים שלי. ובכן, בחודש האחרון אני יכולה כבר למרוח לקה, אבל מצב העור התנודד בין מכאיב למביך. למה מביך? כי בכל פעם שהלכתי יחפה ליד אנשים הרגשתי שהם נועצים מבטים באימה הניבטת אליהם מהעקבים שלי, שהיו מלאים חריצים שחורים ומפחידים. הנה הדגמה קטנה ממה שהלך שם לפני שהעסק התחיל להשחיר, והחלטתי שלצלם זה יותר מדי.

מקסים הא?

אפילו המשחה שהרופאה נתנה לי לא עזרה לעקב האומלל שלי. למעשה, החלטתי שהדבר הכי טוב הוא פשוט לחכות לחורף, עם הגרביים שלו, ולקוות שזה יסתדר לבד. אבל אז, מצאתי ארוכה לפצעיי!

למשחה המופלאה הזאת קוראים פלקסיטול (את הלבבות אני הוספתי) ומצאתי אותה בבית המרקחת של קופ"ח. היא אכן עושה את מה שהיא מבטיחה - תוך שלושה ימים נראה שיפור משמעותי בעקבים, ועכשיו עשרה ימים אחרי - נעלמו כל החריצים השחורים, העור ורוד ורך ונעים וכלום לא כואב יותר. זה כל כך מוצלח שקניתי גם את קרם הידים שלהם שמבטיח להציל אותי ממכת היובש של העונה המתקרבת (בחורף תמיד יש לי חתכים בידים מרב יובש). אני מקווה שהוא מעולה כמו קרם הרגלים, אבל גם אם לא - הקרמקב הזה הוא מוצר חובה לכל מי שאוהבת, כמוני, ללכת עם סנדלים. הא, ואפילו לא מרחתי אותו פעמיים ביום כמו שכתוב על האריזה. פנומנאל!

אירוע החלפת בגדים חם חם חם והידוק חגורות

אתמול נערכה אצלי, סוף סוף, מסיבת החלפת ומכירת הבגדים שאני מתכננת כבר שבועות. בנוסף לבגדים שלי, שהעמדתי למסירה ומכירה בהתאם לתכנית דיאטת הבגדים הגדולה שלי, סרקתי את הארון של אמא, מיינתי אותו לדברים שאני רוצה לשמור ודברים שאפשר לתת ויצרתי ערימת ענק של בגדים למסירה. זה הרגיש פחות נורא משפחדתי, למרות שהיו רגעים שהייתי צריכה להתחבא בחדר ולבכות, בפרט כשראיתי אנשים מודדים את החולצה הורודה שקניתי לה ליום ההולדת לפני כמה שנים.

מאחר והמזגן בסלון התקלקל דוקא עכשיו, העמדנו לרשות האורחות שני וינטלטורים גמדיים ושתי פינות מדידה פלוס מזגן בחדרים אחרים, כך שלא היו נפגעים בנפש.

הבנות בפעולה

בסוף, יצאה מכאן שיירה של נשים מרוצות וכמעט כולן מצאו משהו לעצמן. אני מצאתי שמלה יפה ושתי חולצות שהיו למכירה והחלפתי תמורת השמלה מאסוס (וכך לא סטיתי מהדיאטה) וגם מכנסיים מוזרים משהו, כולם מתערבלים להם במכונת הכביסה ברגעים אלה ממש. כל מה שלא מצא בית בסוף האירוע (חבל, היתה שם כמות אדירה של בגדים במידות גדולות ממש ואני מכירה הרבה נשים שמתלוננות שאין להן מכנסים במידות כאלה) הלך לתרומה, והודות לנועה ואודליה חזר הבית למצבו המסודר והנקי כשעה אחרי שהאירוע נגמר.

למרבה הפלא, הלהיט הכי גדול באירוע היה החגורה שלי. הרבה מהמודדות הזדקקו לחגורה כדי לראות איך הבגד נראה עליהן במיטבו, ואחת החגורות שלי עברה מיד ליד ולא היתה כמעט אישה אחת שלא שאלה איפה קניתי אותה. לפיכך, החלטתי להראות לכם את אוסף החגורות שלי ולהגיד מאיפה כל אחת הגיעה. החדשה ביותר (עם הלב) נקנתה לפני כמה חודשים, אז סביר שלא תמצאו זהות בחנויות עכשיו. בטופ שופ וגם באקססורייז יש מידות לחגורות, שלי במידה M-L.

אני מאמינה שטווח המחירים בתמונה הוא 50-180 ש"ח. בנוסף למה שנמצא בחנויות, תוכלו למצוא מגוון חגורות אלסטיות במידות גדולות באיביי  ושמעתי גם על יצרנית חגורות עור יפהפיות במידות גדולות, שאיני יודעת את שמה (נועה, את זוכרת איך מגיעים אליה?). אם יש לכם המלצות נוספות, אתם מוזמנים לשתף.

החלפת ומכירת בגדים מחר בצהריים

מחר בין 12:00 ל-15:00 יערך אצלי מפגש להחלפת ומכירת בגדים במידה 42 ומעלה.

1. מי שרוצה לבוא מתבקשת לשלוח לי מייל ל-Raisinlike בג'ימייל כדי לקבל כתובת.
2. יש להביא בגדים במצב מצוין בלבד - אל תביאו משהו שלא הייתן מוכנות למדוד בעצמכן.
3. ניתן להביא גם בגדים נעליים ותכשיטים.
4. כל מה שלא נמכר או נמסר בסוף האירוע ילקח חזרה הביתה או יועבר לתרומה.
5. נא להביא בקבוק שתיה או משהו לכיבוד.

נדמה לי שזהו. לי יש בגדים, איפור ותכשיטים למסירה ונעליים ובגדים למכירה במחיר נמוך משמעותית מזה שעלו לי. תוכלו לראות כמה מהם פה.

 
בשנה הבאה בלונדון הבנויה

כמה עדכונים קטנים למקום עלינו

שוב אני נותנת בקטנה, הידד!

• הזוכה בהגרלת תלושי המשמין לי היא שרית! שימי לב חביבתי שהתלושים הם לקנית פריטים מקולקצית הקיץ בלבד, כך שפנטזית המעיל שלך תאלץ להמתין. אבל אולי תמצאי שמלה נחמדה? בכל מקרה, שלחי לי מייל עם הכתובת שלך ל-raisinlike בג'ימייל, ואני אשלח לך אותם בדואר רגיל בתוך מעטפה שחבל על הזמן.

• חשבתי לי שיהיה נחמד לעשות סטיילינג למישהי שאני לא מכירה. אם מישהי רוצה לתרום את גופה למדע, ושאני אתעד את התהליך בשבלוג, אנא הגיבו כאן. אני חושבת לצאת לסיבוב לקניון ביחד ולמדוד כל מיני דברים שלא היית מנסה בנטוראל. זו יכולה להיות סדרת רשומות נחמדה. התקציב עליך, הסגנון עליי.

• ביום שישי, אם ירצו השם והצלע הסדוקה שלי, תהיה החלפת \ מכירת בגדים אצלי בין 12:00-15:00. פרטים נוספים בנושא יפורסמו כאן בקרוב.  

• זה מה שלבשתי למסיבת יומולדת ביתית בשבת בערב.

חולצה - New Look (לונדון)

חצאית - H&M (חצאית הריון שהתופרת שלי הורידה לה את חגורת הבטן)

עגילים - Accessorize (לונדון)

• ואם כבר בעגילים עסקינן - מיכל כתבה על העגילים שלי בבלוג המקסים שלה, תודה מיכל!

• ולסיום, חוב משבת - התבקשתי להבהיר את ענין חלוקת הגוף לשלישים באמצעות תרשים, יור וויש איז מיי קומאנד!
  
  
  הכוונה היא לחלק את הגוף לשליש (כתפיים עד מותן) שליש (מותן עד ברכיים) שליש (ברך עד קרסול) ולהתחיל ולסיים את הבגדים באיזורים אלה, כך שנוצרת אשליה של גוף ארוך וצר. ניתן להשיג זאת באמצעות שמלה בגזרה הנכונה, שילוב נכון של מכנס באורך מחמיא וחולצה המסתיימת במותן, באמצעות חגורה ועוד. חלוקת הגוף לחצאים (למשל, באמצעות חולצה שמסתיימת מתחת לאגן ומכנס קצר מדי או חצאית שנגמרת מעל הקרסול או באמצע השוק) עלול לגרום לכם להראות גוצים מכפי שאתם. תארו לעצמכם איזו שמנגוצה הייתי עושה מעצמי לו לבשתי את החולצה האדומה מלמעלה עם מכנסי שלושת רבעי.
  
  כמו כן, רביד הזכירה לי ששכחתי את אחד הכללים החשובים ביותר, כך שעשר הדברות הפכו לאחת עשרה, לתשומת לבכם.
  

ועכשיו, אם תסלחו לי, אני רעבה. בון אפטיט!

כללי הלבוש שרכשתי עם השנים

סוכות ירד עלינו, ואני תקועה בבית עם צלע מודלקת ומשועממת למוות. לא נותר לי אלא לבלוג עצמי לדעת, לכן החלטתי לחלוק אתכם את הכללים ללבוש מחמיא שרכשתי עם השנים. הם מתאימים לשמנות ורזות (וחלקם גם לגברים). רכשתי אותם ממגוון מקורות - אמא, תכניות טלויזיה (טים גאן, טא'ץ עליז, טריני וסוזנה ועוד), ספרים בנושא (אייזיק מזרחי, נינה גרסייה ועוד), מגזינים ובלוגים (רביד מנשה, סקינה וסטפני, המלבישה ועוד). אפילו למדתי טריק מלאישה לפני 400 שנה. היה כתוב שם שאישה אמיתית (!) יודעת מתי השיער שלה נראה הכי טוב - ביום החפיפה או ביום שאחריו. אני אישה אמיתית, כי השיער שלי נראה הכי טוב ביום שאחרי החפיפה.

טוב, מוכנים? קחו עט ומדפסת, ונתחיל. המטרה - להדגיש את הגזרה שלנו באופן החיובי ביותר שאפשר.

1. כשאתם נראים טוב אתם מרגישים יותר טוב, זו עובדה. אופנה אינה שטחית כמו שמנסים לעשות אותה. כשאני רוצה לקבור את עצמי באדמה, אני משתדלת להתלבש יפה במיוחד וצבעוני במיוחד, כך אני הולכת זקוף יותר, מרגישה נוח יותר בעורי ואנשים מחמיאים לי (מסאז' נחמד לאגו). שמלה מחמיאה לא תחזיר את הגבר שלך או את אמא שלך או את העבודה שלך, אבל היא בהחלט עשויה להחזיר את החיוך לפנייך, לפחות לטווח הקצר (מה שמאפשר לתכנן ולפעול לטווח הרחוק יותר). מי שנותר לו ספק, מתבקש לקרוא את הספר הזה.
2. Dress the Part - אל תתלבשי לראיון עבודה כמו לאירוע חברתי, ואל תתלבשי לראיון עבודה למשרת ניהול בחברת הייטק כמו שהיית מתלבשת למשרה דומה בבנק. התאימי את עצמך למקום והזמן אבל למען השם - אל תתחפשי למישהי שאת לא, כי זה יגרום לך להרגיש צבועה ונוקשה וסתם תרחמי על עצמך. במקום זה, התלבשי כפי שאת חולמת להראות בנסיבות אלה (לא, את לא חייבת שמלה של גוצ'י בשביל להרגיש כמו נסיכה, לזארה יש מספיק אלטרנטיבות וחיקויים שיעשו אותך מאושרת בעשירית המחיר).
3. כדי ליצור אשלית אורך יש לחלק את הגוף לרצף של שלישים ולא לשני חצאים. פריטי לבוש שמסתיימים במיקום שונה מסוף שליש עשויים לגרום לך להראות שמנגוצה או גרוע מזה.
   
   
   
   מה לא לעשות
4. המותן שלך נמצאת במקום הכי צר בגוף שלך, או בתחתית השליש הראשון. עשי איתה הכרה והדגישי אותה.
5. זהירות מכללים שנכונים לכולם. לא כל השמנות נראות טוב עם מחשוף עמוק, לא כל שמנה צריכה להסתיר את הזרועות. אתרי את החוזקות והחולשות שלך וכך תדעי מה להדגיש ומה לטשטש. אני למשל נראית זקנה בעשר שנים כשאני לובשת צווארונים גבוהים וסגורים, אבל אישה עם חזה קטן יותר עשויה להראות אצילית כמו נסיכה עם צווארון כזה. למדי לעשות את המיטב עם מה שיש לך. טריני וסוזנה רוצות לעזור לך לזהות את מבנה הגוף שלך וללמד אותך איך עובדים איתו. בהצלחה.
6. המפתח הוא לאזן את צללית הגוף. יש לך כתפיים רחבות ורגלים רזות? לבשי חצאיות בגזרת A או מכנסים מתרחבים למטה (ברוחב האגן שלך לכל הפחות). את כבדה בפלג הגוף התחתון ובעלת חזה קטן או כתפיים צרות? לכי על מחשוף סירה וחולצות עם שרוול תפוח. סתם דוגמה.
   
   
   
   יותר טוב
7. לבנים טובים הם חובה. החזיה הנכונה תשיל ממך 5 ק"ג ותוסיף 5 ס"מ לבית החזה שלך. תחתונים שנראים טוב ביד לא בהכרח יראו טוב על הגוף. כדי שהחזיה והתחתונים לא ייראו מתחת לבגדים בהירים או שקופים הם חייבים להיות בצבע גוף.
8. מעיל או ג'קט צריכים להסתיים בחלק הרחב של הירכיים שלך. הציצו פה, באתר של הסטייליסטית רביד מנשה, על מורן כדי לראות את עוצמת האפקט המרזה של עליונית פתוחה (עובד מעולה על גברים).
9. אני מאמינה גדולה (מי אמר שמנה?) באביזרי אופנה בולטים על נשים שמנות, ובכלל. אם המטרה שלך היא להגיד "אני פה ואני בסדר גמור" אין דבר שיבהיר את זה יותר מאביזר (ענק, צעיף, עגילים, נעליים, תיק, מעיל) אמיץ, צבעוני ובטוב טעם. ואני אישית מעדיפה שיבהו בשרשרת הענקית שלי מאשר באוסף הסנטרים הענקי שלי. זהירות, אל תעמיסו!
   
10. טיפ לקניות - הנסיון לימד אותי שכדאי ללכת לקנות בגדים עם הרבה סבלנות, זמן פנוי ובמראה מטופח ומוקפד ככל האפשר. אם את משוטטת בחנויות בגדים כשאת נראית במיטבך (לבוש, איפור, לבנים) תקבלי יחס הולם מהמוכרים בחנויות. עוד לא נתקלתי במוכר שיתעלם מלקוחה, יהיה מבנה גופה אשר יהיה, אם היא מקרינה נינוחות ובטחון עצמי (ו-if you can't make it, fake it). זה גם עשוי לחסוך לך קניות מתוך רחמים עצמיים ("כלום לא מחמיא לי ממילא, אז אני אקנה את הג'קט לייקרה בצבע פוקסיה עם כוכבים הזה").
11. רזים או שמנים, אלגנטיים או היפסטרים, אתם חייבים תופר. כמעט בלתי אפשרי למצוא בגד שיתאים לכם באמת, גם אם אתם קונים בגדים יקרים מאד, ותופר טוב וקבוע שמכיר את הגוף והסגנון שלכם יהפוך כל "כמעט" ל"בדיוק". לי יש פער של יותר ממידה בין הירכיים והמותן, כך שכל המכנסים שקניתי בלונדון הגיעו מיד לתופרת הקבועה שלי (הלנה בקניון שבעת הכוכבים, אני ממליצה בחום). זה שווה כל אגורה, ואם יש לכם מכונת תפירה בבית - עוד יותר טוב. מכפלות, הצרת מותן, קיצוץ בד מיותר, כריתת שנצים - כל זה בגדר חובה כשאתם רוצים להראות במיטבכם (ותודה לרביד שהזכירה לי).
    

שכחתי משהו? רוצים להוסיף? הגיבו, למען השם ושתפו אותנו בחוויותיכם.