יום שבת, 4 באפריל 2015

ככה עושים קולקציית קיץ למידות גדולות


הכינו את הממחטות, קוראות שמנות יקרות, כי את מה שתראו פה לא תקבלו (אלא אם יש לכן קומבינות אצל הדוד סם). זוהי קולקציית הקיץ של לילי פוליצר לטרגט במידות גדולות והיא כוללת את כל מה שאף יצרן מידות גדולות בישראל לא רוצה או מסוגל לתת לכן.

הקולקציה של לילי פוליצר למידות גדולות תימכר רק באתר הרשת, החל מה-19 לאפריל. העובדה שהיא תימכר במקוון בלבד עוררה זעם רב בקרב השמנוספירה האמריקאית והיא חלק ממגמה ששוטפת את עולם המידות הגדולות העולמי לאחרונה (להזכירכם, בלונדון נאמר לי במספר חנויות שהמידות הגדולות נמכרות רק בחנויות המקוונות). הכעס על כך שאי אפשר למדוד את הבגדים ושהם מוחבאים ברשת כדי לא לזהם את החנויות עם לקוחות שמנות מוצדק, אבל נתעלם ממנו לצורך ענייננו.

וענייננו הוא שהקולקציה נראית כמו חנות גדולה של גלידה. הצבעים רכים, עליזים ומגוונים. הגזרות טרנדיות מבלי להיות מופשטות משיק כנהוג במחוזותינו השמנים. כאן לוקחים טרנד, מוציאים לו את המיץ, מחליפים את הבד במשהו מיוזע ועבה ואת הצבע בשחור אדום וטורקיז וקוראים לזה לבוש טרנדי לנשים אמיתיות. טרגט מציעים מכנסונים קצרים ומתוקים עם פונפונים, אוברולים חמודים, שמלות קטנות, בגדי ים מטריפים ועליוניות מכל סוג ומין. אני לא בטוחה שיש מותג מידות קטנות שמציע דברים כאלה בישראל, אבל אני יודעת ששום מותג לא מציע את זה מעל מידה 42.



סימפלי בי ניסו לעשות משהו דומה ונכשלו בגדול


על טעם ועל ריח אפשר להתווכח כמובן, ולא כולן יתחברו לסגנון, אבל העובדה החשובה פה היא שהרזות והשמנות קיבלו את אותו הסגנון בדיוק, הן בגזרות והן במגוון. אין פה שום אפלייה בין השמנות לרזות (פרט, כמובן, לכך שהשמנות לא יכולות לקנות בחנויות כפי שכתבתי למעלה). טווח המחירים הוא 96-172 ש"ח, פרט נוסף שאין לו תחרות במחוזותינו. 

אלה הפריטים בהם אני חושקת. נראה לי שאפתח סוף סוף חשבון בחברת שילוח כלשהי כדי להניח טלפיים על משהו מהם, למרות שאלוהים יודע שהקולקציה בטח תחוסל תוך שעה מרגע שתהיה זמינה לרכישה. 

עליוניות לבגדי ים, מכנסים קצרים מקסימים, שילובי צבעים שעושים לי טוב על הנשמה השמנה
תוהים איך עומדים הבגדים במבחן המציאות? צ'סטיטי גרנר קיבלה פריטים (בלוגרית או לא בלוגרית) וצילמה רשומה שגרמה לי להזיל ריר על המקלדת. המידות שהיא לובשת כאן נעות בין מידה 20 ל-24. אני לא מוצאת את טווח המידות של הקולקציה בשום אתר רשמי, אבל מידה 24 שהיא לובשת מקבילה ל-56 ישראלית.

הצילום מהבלוג של צ'סטיטי
אני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי העסק מבאס כמו שצריך. בארצות הברית הבינו כבר ששמנות רוצות לקנות בגדים בדיוק כמו הרזות. מרבית הרשתות מציעות להן שמעטס סינתטיים סרי טעם בדיוק כמו בארץ, אבל במחירים נמוכים משמעותית. כאן קם מותג שלקח צעד קדימה מבחינה סגנונית (ושני צעדים אחורה עם שיטת המכירה) ומציע קולקציה שאפשר לסכם אותה במילים מלאת שמחת חיים, פלרטטנית, שמחה, נעימה. מתי יתנו גם לשמנות הציוניות משהו כזה? אלוהים יודע. השמנות הישראליות מפנימות יותר ויותר את ענין החירות ממוסכמות חברתיות מגבילות אבל היצרנים המקומיים נמצאים עוד עשרים שנים מאחורינו. אני מקווה שמישהו פה ירים כבר את הכפפה השמנה.

אין תגובות:

פרסום תגובה

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים