סדר שיהיה פה

לאחרונה התבקשתי בידי מספר קוראים לרכז אפשרויות לבוש נחמדות לסדר. ביקשתם? קיבלתם.

למרות שמשפחתי חילונית לחלוטין, נראה לי שכללי הלבוש שגיבשתי יתאימו לכל המשפחות. אבל לפני כן חשוב לי להבהיר דבר מה - אני דוחה על הסף את שיטת התלבשו מכנסים צרים כדי שתסבלו אם תנסו לאכול יותר מדי. אנחנו בעד שמחת חיים פה ולא מעודדים סבל ושנאה עצמית. אני בטוחה שגם אנשים ששומרים על דיאטת הרזיה ישרדו לילה אחד של אכילת יותר מדי קניידלעך וכבד קצוץ. אוי קניידלעך, אני אוהבת אתכם כל כך. כנראה כי הם דומים לי - עגולים ומבוצלים עם קצת קינמון נום נום נום חי אליהו הנביא טוב חלאס.

לליל הסדר, אם כן, אני ממליצה ללבוש:

• בגד חגיגי
• ואביבי
• בשכבות
• שנוח לשבת איתו
• גם אחרי שאוכלים יותר מדי

מטרת השכבות היא לאפשר לכם להרגיש בנוח בבית בו אתם לא שולטים בטמפרטורה. מניסיוני, תמיד יש מישהי שקר לה ולא רוצה מזגן ולכן אני ממליצה ללבוש בגד נטול או קצר שרוולים מתחת לעליונית נחמדה.

ועכשיו להמלצות הבית. שבליג!

צמודוני ג'ינס לבנים מנקסט - 103₪ ומשלוחינם

הנה מילה חדשה לשבלוג - צְמוּדֶנִים! (צמודונים מבד דנים או גֶ'גִינְגְס בלעז). הם נראים חגיגיים ולא יציקו לכן גם אחרי כוס רביעית וצלחת שישית וישמשו אתכן הרבה אחרי שהחג יגמר. הם מתאימים גם ללבישה מתחת לכמה וכמה מהפריטים הבאים ברשימה.

כפתן לבן של נפתול - מחיר 580₪

התמונה מפה

זה המועמד המוביל שלי ללבישה לסדר. את שלי קניתי ברזילי, אבל מסתבר שיש לנפתול גם חנות מקוונת. המחירים, בכל מקרה, זהים אם איני טועה (קניתי את שלי לפני כמה חודשים טובים). הכפתן שקוף וקליל ונעים להפליא (לבשתי אותו ליומולדת שלי, אבל הייתי עייפה מדי בסוף המסיבה בשביל לצלם. פישול) ויפה מעל חצאית, או מכנסים קצרים, או צמודונים, או ג'ינס. בקיצור הוא נפלא. אפשר ללבוש אותו מעל משהו (קומבניזון, גופיה) או מתחת למשהו (אני מאד אוהבת ללבוש אותו מתחת לחולצה שחורה פשוטה כשהצווארון מציץ החוצה, או מתחת לגופיה צבעונית שמגיעה עד מתחת לחזה. בקיצור - אני חייבת לכם תמונה). בקיצור - מקסים.

שמלת תחרה בלוונדר מאסוס - 252₪ ומשלוחינם

היא תראה נהדר עם או בלי גרביונים, או כטוניקה מעל הצמודונים הלבנים מלמעלה עם עליונית נחמדה. מה שלא יהיה, מדובר בשמלה מנצחת.

חולצה בוורוד עתיק של ניו לוק באסוס - 133₪ ומשלוחינם

אמנם היא מקו המידות הרגילות, אבל אני מאמינה שמידה 18 תתאים למידה 46-48 ישראלית (אני קונה חולצות כאלה כל הזמן). הצבע מקסים, התחרה יפה ומתוחכמת והשרוולי הקצרצרים מתאימים למצבי חירום מזגניים. היא תהיה יפה עם חצאית, ג'ינס, לעבודה וכמובן עם הצמודנים הלבנים מלמעלה.

שמלה פרחונית ממוד קלות' - 325₪ לפני משלוח

יש במוד קלות' הרבה שמלות יפות, אבל הקו המנחה שלי לערב זה הוא אביביות מחד ונוחות מאידך, ולכן בחרתי בזו. האורך המושלם לישיבה נינוחה והביקורות אומרות שהיא רכה ונעימה והצבע ממש מקסים בעיני. וזה הזמן להזכיר לכן שיש בדף ההטבות לקוראי השבלוג קוד הנחה של 15$ להזמנה ראשונה ממוד קלות'.

שמלה מהקולקציה החדשה של אלמביקה - בסביבות ה-900₪

צילום יחץ משבוע האופנה

מדדתי את השמלה הזו לפני שבוע האופנה והתלבטתי אם לקנות אותה או לא (בסוף לא). היא נוחה ויפה להפליא ומשלבת באופן לא ברור אבל מוצלח את טרנד הגלביות עם בגדי בית ספר יסודי אנגליים, ויפה כשמלה וגם מעל מכנסים (הלבנים מלמעלה, למשל).

שמלת סאטן של נומה - 380₪ 

לא מדדתי את השמלה הזו, אבל היא נראית נעימה ונוחה והאורך בהחלט מתאים לישיבה ארוכה. אבזור שונה יתאים אותה לאירועים רבים - מחתונה, דרך לילה הסדר עד לארוחה בצהרי שישי עם חברים עם כפכפים.

חצאית הונגרית של Madewithlovebyhannah - במחיר 315₪ כולל משלוח

חצאיות מודפסות מלאכת יד מאטסי, המיוצרות במגוון רחב מאד של מידות. הן יפות ומיוחדות ויתאימו לחולצה לבנה או צבעונית, כאוות נפשכן.

עליונית לבנה מ-So Simple - עולה 229₪

הראיתי לכן אותה בביקור הבזק שלי בחנות הראשונה של הרשת, והרבה מכן אהבו אותה. היא נעימה וחגיגית ותראה נהדר עם.. ניחשתן נכון! הצמודנים מלמעלה. אם אתן לובשות מידה 48 ומטה, אני ממליצה להציץ בחנות הרשת הקרובה לביתכן (או רחוקה, אני לא אנהל לכן את החיים!). יש שם כל מיני בגדים קלילים ונעימים במחירים נוחים שיתאימו לליל הסדר, בפרט אם אתן חובבות לבוש סולידי.

לסיום, אני חושבת ששרשרת פרחונית גדולה תהווה סיומת מושלמת לתלבושת החגיגית.

הנה שרשרת חדשה ופרחונית מזארה שעולה 119₪

גם זו מאטסי תעשה את העבודה במחיר 377₪ כולל משלוח

ולסיום, אמליץ (כפי שעשיתי כבר בדף הפייסבוק של השבלוג) על ההגדה השנתית של אסופה בה השתתפו עשרות אמנים שקיבלו כל אחד כפולת עמודים לאייר. השנה השתתפו במלאכת האיור מאיירת הבית, עדי אלקין, וציירת הבית, ג'ני מייליכוב (ודאי נתקלתן בעבודות שלהן כאן בעבר) מה שהופך את הרכישה (85₪ להגדה) לכדאית במיוחד. לתשומת ♥כן - הקפידו לקנות את גרסת הכריכה הקשה, כי הגרסה בכריכה רכה ממש ממש לא מוצלחת, בעיני.

אני מקווה שנתתי לכן כמה רעיונות חדשים. אשמח לענות על שאלות (לא כולל מי לעזאזל לובש כפתן שקוף לליל הסדר) אם יש כאלה. כמו כן, אשמח אם תענו לי על השאלה - האם כדאי לערוך מכירה ביתית במהלך פסח, או לחכות עד מאי-יוני כזה. תודה ובתאבון לכולן (אני רעבה).

חטיף בוטנים מצופה שוקולד

סניקרז, הטרנד החכם ביותר (אם לא החכם היחיד, כשחושבים על זה) ששוטף את עולם האופנה בחודשים האחרונים הוא טרנד הסניקרז. בשבועות האופנה האירופאים והאמריקאים נראו מיטב היפות הנכונות והבלה נועלות נעלי התעמלות קלות, מרביתן של נייקי (שהצליחו להביא עליית מכירות מרשימה בחודשים האחרונים, והוציאו איתם מהקבר על הדרך את ריבוק, שקלטו שמה שצריך למכור זה נעלים צבעוניות אך לאו דוקא מתקדמות טכנולוגית או ספורטיביות על אמת וכך חזרו למשחק בהצלחה נאה) במקום עקבים.

כפמיניסטית, הטרנד הזה מאד משמח כי נעלי עקב הן הכלי האלגנטי ביותר לדיכוי נשי. הוא מקשה על ההליכה, הופך את האישה לבלתי יציבה על רגליה ולמעשה כולא אותה במעין כלא נייד קטן וכל זה במסווה של אביזר יומיומי ובעל חן אסתטי רב. למעשה, אין הרבה הבדל בין נעלים מודרניות מסוימות לחבצלות הזהב שנכפו על הנשים הסיניות במשך כמה מאות שנים (הזהרת טריגר - יש תמונות קשות בערך הוויקיפדי אז תחשבו לפני שאתם לוחצים פה). מרב מיכאלי אמרה פעם בראיון שנעלי ערב מבליטות את האגן והחזה ובכך מציגות את הנועלות אותן לזמינות תמיד למין. בכל מקרה, נעילת סניקרז מאפשרת את ההפך המוחלט מנעילת עקבים כאלה - היא מאפשרת לנועלת אותן לרוץ כמו הרוח. סוף הנאום הפמיניסטי.

להפתעתי לא ראיתי הרבה סניקרז בשבוע האופנה הישראלי, הישראליות מכורות לעקבים שלהן ככל הנראה. ואם כבר במדברים עליו, הלקח שלי משבוע האופנה הוא שבשנה הבאה אלבש ג'ינס, חולצה יפה ורגועה, תכשיטים ותיק יפים וסניקרז (וגם שאין טעם לסחוב מצלמה כי היא ממילא לא טובה מספיק, אבל זה לא ממש קשור). בכלל, שבוע האופנה גרם למהפך אופנתי חשיבתי אצלי, שנראה שעוד נדון בו כאן אני מניחה. המלתחה שלי עוברת בימים אלה מהפך מסוים. מה שמזכיר לי שאלה שרצה בראשי כבר כמה ימים ואשמח לשמוע מכם תשובה - האם מוקדם מדי לערוך עוד מכירה ביתית בפסח הקרוב, או שיש ענין בכך? אני מתלבטת אם לעשות את זה עכשיו או לדחות בכמה חודשים.

ועכשיו לחלק הצבעוני ברשומתנו, מצעד הסניקרז של השבלוג, שלא לומר - מצעד השבילקרז! סניבקרז! משהו! ברשותכם האדיבה, אנחנו נתעלם באלגנטיות מהנייקי אייר מקס שצצות בכל בלוג בימים אלה ונתרכז לעת עתה בדגמים אחרים.

היוקרתיות

טייסון היי טופ של ג'יבאנשי במחיר 2895₪ לפני משלוח ומיסים

עור בהדפס קונפטי, עיצוב צר וגבוה שיתאים לכל תלבושת שתבחרו - ממכנסים ועד שמלה קצרה. אני אומרת, אם כבר לקנות מוצר יוקרה של מעצב צמרת, קנו משהו מיוחד שאין לכולם (בהמשך לדיון הבלתי נגמר על תיקי בירקין בדף הפייסבוק של השבלג).

הצבעוניות  

נעלי האגל פאף של  Irregular Choice במחיר 364₪ כולל משלוח (עד יום שישי ה-28.3 אז נגמר מבצע המשלוח המוזל)

כמה נחמדות הן! שחורות פוקסיה שמתאימות כמעט להכל עם סוליה בעיצוב גלידה נמסה ושפן!  מה עוד אפשר לרצות? אולי רק שיחליפו את שרוכי הסאטן שהופכים את העסק למתוק מדי ונוטים להתפרק אחרי מספר נעילות.

הבלתי נסבלות 

Golden Goose אביב-קיץ 2014 במחיר 1550₪ (לא כולל משלוח) 

גראנס דורה מתה על הנעלים הדפוקות האלה, שעולות הון ונראות כאילו מישהו כבר טינף אותן בשבילך. אני אומרת, שמרי לך את הגמד עם הפרצוף לפת ואת הנעלים המלוכלכות היקרות ואנחנו נמשיך במצעד שלנו בלעדיך. דיל? דיל.

המושלמות 

היי סטאד של Be&D במחיר 552₪ לפני משלוח (אבל אני השגתי שני זוגות בפחות מחצי מחיר מוהאהאהא)

מה תנעל שמנופמיניסטית אופנתית שלא יכולה לנעול נעלי עקב (אתם ניסיתם פעם לאזן 110 קילוגרם על שתי מחטים?) אם לא סניקרז נוחות להפליא עם אשליה אופטית של עקבים. אני באמת מאוהבת בהן, ושמחה שלא מוכרים אותן בארץ כי אז הייתי רואה אותן על כל רגל שניה (כלומר כל זוג רגלים שני, עזבו). מי חמודות של אמא? מי? נקסט!

הישראליות

דגם 2981 של קליגולה במחיר 299₪

ציונים אנו ולכן נציין את המנוצנצות האלה של קליגולה. הייתי מעדיפה אותן בלי פלטפורמה אבל הן עדין יכניסו חן שיקי כמעט לכל תלבושת - מחליפה עסקית מחויטת ועד למכנסים קצרים וטישרט.

הטרנדיות

סניקרז של זארה במחיר 369₪

הן דומות לנייקי אייר מקס (מן הסתם, חיקוי של נייקי אייר מקס) ועולות חצי או פחות מרב הדגמים. הצבעים מקסימים בעיני ויתאימו (שוב) כמעט לכל תלבושת, בעיקר למחויטות בחבורה. עבורי, הבעיה איתן היא שה-40 קטן (האצבעות מציצות מהרשת בגב הנעל) וה-41 ענק כך שאני נאלצתי לוותר. אבל אני עדין אוהבת אותן, למרות השפיץ.

המ-גניבות

Girls of Blaze Disc Rainforest של סולאנז' נואלס לפומה במחיר 524₪ עם משלוח בינלאומי חינם בשופבופ (אבל לפני מיסים)

האחות של ביונסה עיצבה לנו סניקרז שבמבט ראשון נראו לי איומות ומאז מתחבבות עליי יותר ויותר. הן הכי צבעוניות שיש, ועדין מצליחות להיות כאלה שאפשר ללבוש (כולם ביחד) עם כל תלבושת כמעט. אל תשאלו אותי למה משמשת הדיסקית מקדימה. אני מהמרת שזה קשור בתעופה. אחרי הכל, מדובר בסולאנז'. בואו נכתוב את זה שוב. סולאנזזזזז'.

זולות וקלאסיות

נעלים קלאסיות עם שרוכים מנקסט 85₪ (המשלוח לישראל באתר חינם)

נראות כמו סופרגה ועולות רבע, מה עוד אפשר לרצות? אני אחסוך לכם את נאום המתאימות לכל תלבושת כי בשלב זה כבר הבנתם את המסר - סניקרז מוצלחות יתאימו לכל תלבושת. זה מה שמבדיל, לדעתי, בין סניקרז מוצלחות לסניקרז לא מוצלחות.

כפי שראיתם כבר בשבלוג, אני מאמינה גדולה בסניקרז טובות. הן עשויות להתאים למגוון סיטואציות, בהן ראיונות עבודה, דייטים ואפילו חתונות. אם האוירה קלילה מספיק, הנעלים הקלילות האלה יתאימו ואם לא - הסניקרז הנכונות בתלבושת הנכונה יכולות להפוך מצבים נוקשים לזורמים יותר. שלא לומר, נוחים יותר. וכידוע, את הכי יפה כשנוח לך, או משהו. מממ סניקרז. טעים.

יום ראשון שגעון

אתמול היה יום ראשון. אני מודה שציפיתי לשלישי, אבל ראשון הפתיע והגיח מיד לאחר שבת ועל כך הוא זוכה להערכתי. מאחר והיה יום ראשון והלכתי לעבוד בעבודה החלטתי ללבוש בגדים כדי שלא יהיה לי קר ולא נעים.

מה לבשתי 

חולצה מרזילי

מכנסים מרזילי (ישנים)

עגילים מרזילי (ישנים)

גרבים מ-H&M *

נעלים של Be&D

* הדבר היחיד שיש להם במידתי בימים אלה, למרות שמידתי לא השתנתה ואם כבר קטנה קצת

חוץ מזה שלבשתי בגדים, גם ענדתי שיער. אבל השיער היה מבולגן רצח וזקוק נואשות לתספורת, אז לקחתי אותו לניסים ידידנו. 

כשהגעתי לשם ושחררתי את אלפי הקליפסים שהחזיקו אותו במקום הוא נראה ככה

הצעתי לניסים שהפעם נלך על פיקסי וסגרנו על פיקסי עם ליפה, כדלהלן

וזהו.

סיכום שבוע האופנה (בשיטת דר משיח)

בשבועיים האחרונים לא יצא לי לעדכן את השבלוג, כפי שוודאי שמתם לב. לקרוא למחשב הביתי שלי גוסס זו מחמאה ובעבודה לא היה לי זמן לנשום, כך שלא יצא לי לכתוב *.

עם זאת, ביליתי בשבוע האופנה הישראלי בשבוע שעבר והטרידה אותי העובדה שלא התייחסתי לכך. הערב התעדכנתי בבלוג המשובח של אפונה ונתקלתי בסיכום הזה של חוויותיה בשבוע האופנה. מיד החליטותי לגרור את הוד עייפותי למחשב המקרטע ולכתוב סיכום משלי, תוך שימוש חסר בושה בפורמט של דר. פה ושם הוספתי עליו כדי לסגור כמה פינות, שהיא עסקה בהן בפוסטים שפירסמה במהלך אותו שבוע. אני גאה להגיש לכם, אם כך, את סיכום שבוע האופנה החצי מועתק מאפונה שלי! את השאלות העתקתי ממנה, התשובות, כמובן, שלי.

מס' ימים: מאחר ואני עובדת במשרה מלאה, החלטתי לרכז את חווית שבוע האופנה ביום אחד. הייתי שם מאחת עשרה וחצי בבוקר ועד חמש ואז הלכתי וחזרתי בשבע ונשארתי עד חצות.

מס' תצוגות: 5 - אלמביקה, דניאלה להבי, ששון קדם, רונן חן ודורית בר-אור.

מס' אאוטפיטים: 2.

תלבושת לבוקר

שמלת תחרה של אלמביקה

גופיה של נקסט

ג'ינס של טליה

נעלים של אדידס

שרשרת של דורית שדה

תיק של זארה

צילום - ריי שגב

ממש לא נהניתי מהתלבושת הזו, והרגשתי כמו ליצן שמן. היא דרשה סקיני ג'ינס שלא היה לי (להזכירכם, בימים שקדמו לשבוע האופנה היה או מבול או סופת חול ולא יכולתי לכבס את הבגדים שרציתי) וגם הנעלים לא התאימו כי הן דורשות גרביונים או טייץ. אקיצר, פישלתי. אבל את השרשרת אני אוהבת מאד והיא משכה המון תשומת לב, ובשלב כלשהו קפצה עליי דורית שדה בעצמה וצהלה הא! השרשרת שלי! מה שהיה נורא נחמד.

תקלות הלבוש האלה קורות לי לאחרונה בתדירות גבוהה מדי, אני חייבת לומר, ואני עדין מנסה להבין מה עומד בבסיסן. בשלב זה אני מודה שלא ברור לי עדין מה בדיוק הבעיה. אבל אני יודעת שזה ממש מצער אותי כשזה קורה.

אז אחרי התצוגה של ששון קדם חזרתי הביתה להחליף בגדים למשהו אלגנטי יותר לערב והרגשתי טוב יותר. בנוסף, השארתי את המצלמה בבית והחלפתי לתיק קטנטן וקל. זו היתה הקלה גדולה, אני חייבת לומר.

תלבושת לערב

חולצה מנקסט

חצאית מרזילי שראיתם פה

צעיף של אלמביקה

תיק של Tous שראיתם פה

מגפיים איטלקיות מבינגו

עגילים של מאיה נגרי

צילום - פלורה צופובסקי

זה כבר היה הרבה יותר טוב וגם קיבלתי הרבה מחמאות.

הוצאות על אוכל ושתיה: מאחר וקיבלתי את הצמיד הסגול הנחשק, שנותן כניסה למתחם העיתונות הסגור, קיבלתי אוכל ושתיה חינם. חוץ מזה, הוצאתי בסוף הערב 35₪ על קמפרי גזר. כלומר, הזמנתי קמפרי תפוזים וקיבלתי בטעות קמפרי גזר, כי הברמנית חשבה שמה שיש במכונת המיצים זה תפוזים. זה היה מחליא, ומיד החליפו לי במשקה המבוקש. יאק, קמפרי גזר..

תחבורה: טרמפ עם חבר לשם, הליכה ברגל חזרה למשרד ואז מונית לשם ובחזרה בערב (לא התחשק לי להתברבר עם חניה).

מס' נהגי מונית ששאלו אם אני מדגמנת בשבוע האופנה: אף לא אחד. מדוע?

שופינג: כלום.

מפגש הפסגה המיוחל: היה כיף לראות את יעל רגב ושלי גרוס, על אף ששתיהן היו עסוקות עד מעל האוזניים בעבודה. לשמחתי נתקלתי בפלורה צופובסקי שמתגוררת בארה"ב בימים אלה. היה ממש נחמד לבלות עם לי וולף ולהיתקל בריי שגב היפהפיה יום לפני שנסעה ללוס אנג'לס לתקופה בלתי מוגבלת. אבל הכי הכי הכי התרגשתי (כמו ילדה קטנה, למעשה) מהמפגש הזה.

אם תסלחו לי על השפה הילדותית, אוריאל יקותיאל הוא פשוט אליל. הוא מושלם. הוא יפה כמו מלאך והוא מותק של בנאדם. הוא גם הסכים להצטלם איתי ועם כל נודניק אחר שביקש ממנו וגם יצא לי לפטפט איתו מאוחר יותר במתחם העיתונאים והוא היה מקסים לחלוטין ומאד אינטליגנטי (זה לא הפתיע אותי, רואים את זה עליו מקילומטרים). היה שווה לבוא ולהתלבש כמו ליצן רק בשבילו!

המורל (על סולם שבין 1, מורל נמוך ל-10, מורל בשמיים): בזכות החברים שפגשתי, כל היופי שהקיף אותי וההפקה המוקפדת (בהחלט היה מרשים, פרט לאיחורים המטורפים של כל התצוגות) עמד מדד המורל שלי על 9 רב שעות היום (פרט לחצי שעה אומללה אחת, בה הייתי חייבת לשירותים אבל אישור הכניסה שלי התעכב). 

חזרתי הביתה עייפה להחריד, מסריחה כמו אלף מאפרות (אנשים בתעשייה הזו מעשנים כמו משוגעים בלי שום התחשבות בחוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים. העיתונאים כי הם עובדים כמו מטורפים וכל השאר.. אני מניחה כי הם לא אוכלים אף פעם) ועם כאבי גב מדהימים ממש. אני לא רוצה לחשוב איך הרגישו נועלות העקבים, שלא לדבר על הדוגמניות שעבדו במשך שלושה ימים רצופים. מאחר והפעם ראיתי חלק מהקורה מאחרוי הקלעים אני יכולה לומר לכם ששבוע האופנה נראה אולי מבחוץ כמו בילוי מתמשך, אבל לאלה העובדים בו הוא מטלה פיזית קשה מאד. אני, לעומת זאת, נהניתי לקחת יום חופש מהעבודה ולבלות אותו במה שמרגיש בדיעבד, כמו קפיצה קטנה לחו"ל.

* אם אתם נהנים מהשבלוג ורוצים בכך, זהו זמן מעולה להרים תרומה. המחשב צריך טכנאי במקרה הטוב והחלפה בכלה צעירה ויפה יותר במקרה הגרוע. כל תרומה, קטנה כגדולה, מתקבלת בברכה, אהבה והערכה.

מתנה

כניצולת בועת הדוט קום, ומפוטרת מאי אלו סטרטאפים שקרסו כשלושה חודשים אחרי הקמתם, אני חשה עצמי מוסמכת לשפוט חברות הזנק חדשות. הרבה מחבריי עובדים בחברות שאני מעריכה את סיכויי ההצלחה שלהן בין אפס למינוס אינסוף, אבל חברה אחת שלי הקימה עם בעלה לפני כשנתיים חברה שאני מאמינה שתשנה את השוק בו היא פועלת ותהפוך אותם לאובר מיליונרים. נחיה ונראה.

רב הסטרטאפים, טכנולוגיים או לא, מקורם בתאוות בצע או פרסום. מעטים הסטרטאפים שמקורם בחלום. ואלה שמקורם בחלום, חלום על ביטוי עצמי או הבאת קצת טוב לעולם או ייעול תהליכים או הצלת חיים או חינוך לערכים, הם לרב אלה שמצליחים. ליתר דיוק, הם אלה שמצליחים אם הם חכמים מספיק לגייס לרשותם את המשאבים הנכונים, שהחשוב ביניהם הוא מנהל שיודע את העבודה ויש לו רגלים על הקרקע. לפעמים המנהל הזה יהיה בעל הרעיון ולפעמים עזר כנגדו. 

בסטרטאפ הלא טכנולוגי של יעל רגב, יעל היא המנהלת וגם החולמת. אני יודעת שיעל מתעבת את המונח חולמת כי בעיניה הוא מזלזל בערך העבודה הקשה שלה, ואלוהים יודע שהיא עובדת קשה מאד על מימוש המוצר שלה. אני לא מסכימה עם זה. לממש חלום בעולם האמיתי לא קשור לסוד ולאנרגיות חיוביות ולשאר קשקושים בקומקום של רוחניות להמונים בשנקל שכל כך רווחים היום. בעולם האמיתי מממשים חלומות בזיעה, בדיוק כמו שהטיפה לידיה מתהילה. 

יעל חלמה על מגזין בינלאומי שיבטא את כל הטוב שבה וישמח את קוראיו. מגזין שיהיה כמו מתנה לקוראים שלו, ולכן בחרה עבורו את השם Gift. המגזין עוסק באופנה, לייפסטייל, ראיונות מעוררי השראה ועוד וכל זה במעטפת אסתטית שכמותה לא נראתה בישראל או בכל מקום אחר בעבר. המגזין עשוי בחלקו במלאכת יד. לאחר ההדפסה עמלו יעל וחבורת הגמדים שלה להוסיף שלל הפתעות לדפיו. פה נופל עליך גשם של קונפטי, שם הפתעה מסתתרת מאחורי מסך גזור ביד ובעמוד אחר מעוטרת דוגמנית בסרט שיער תלת מימדי שהודבק ידנית. יעל חשבה על כל פרט, היא והצוות המצומצם שיצר איתה את העיתון עמל במשך חודשים על איורים יחודיים בצבעי מים, יצירת קשרים עם בלוגריות מוערכות בחו"ל ושיתופן בעבודה על המגזין ועוד. המוצר הסופי, שנחת על מפתני היום אחרי שחיכיתי לו בקוצר רוח זמן רב כל כך, הוא לא פחות מנפלא. יותר מכך, אני מוצאת עצמי נאלצת להשתמש באחד המונחים המאוסים עלי בשפה העברית כדי לתאר אותו. מונח שהפך כל כך זול וריק מתוכן בתרבות הישראלית הנוכחית שהוא שגור אצלי כביטוי גנאי באמצעותו אני לועגת לתכנים רדודים. אבל רוח המגזין של יעל מגלמת אותו במשמעותו האמיתי ונטולת הציניות - מקסים ומרגש. המגזין הזה מקסים בצורתו ותכניו ומרגש כי הוא תוצר של אהבה אמיתית ונפש כמהה ליופי ושמחה ורצון לחלוק אותם עם שאר האנושות.

אז כמי שתופסת עצמה כאחת שיודעת להעריך איזה סטרטאפ הולך להצליח ואיזה לא, הרשו לי לומר לכם - יעל רגב הולכת להצליח ובגדול. ואני אהיה מאושרת לעקוב אחריה ממסך המחשב שלי ולראות אותה חולקת עם העולם את המתנה שלה.

התמונות מדף הפייסבוק של Gift Magazine ומפה

זה האתר של המגזין וזה דף הפייסבוק שלו. ופה תוכלו לקנות אותו במחיר 25$ (86₪). הגליון שלי מחכה במכונית לסוף יום העבודה ובכוונתי להעביר את הערב בלקרוא ולדפדף בו. הולך להיות לי ערב נפלא.

תשוויצספורט

מה אני אגיד לכם אנשות ואנשים, שנה שמתחילה בניתוח ונגמרת בניתוח היא לא שנה איי איי איי אם אתם יורדים לסוף דעתי. אממה, אחרי חודשיים בערך של כאבים, מוגבלות ובלה חזרתי ביום שישי למגרש הטניס בלי יותר מדי נזק טכני לחבטות יש לציין. זה הרבה יותר מהר מאחרי הניתוח הראשון (חצי שנה לפחות ללא טניס, בין השאר כי ברגע שהיד המנותחת חזרה להיות תפקודית איכשהו היד השניה התחילה), אז יופי.

מאחר והנעלים שלי מזדקנות (נעלי טניס נשחקות במהירות), כבר זמן מה אני רוצה לקנות לי נעליים חדשות, אבל מסתבר שבישראל טניס הוא לא ספורט ובטח לא לנשים. כלומר, בשום חנות שהייתי בה לא מצאתי נעלי טניס יפות לנשים (או כל סוג אחר של נעלי טניס לנקבה שמידתה גדולה מ-37). אז התחלתי לחפש אונליין, ואחרי כמה חודשים של חיפושים וזה לא מוצא חן לי וזה לא מתאים לי מצאתי את הבריקייד של סטלה מקרטני לאדידס במחיר מעולה באתר שלא שולח לארץ אבל כן שלח הישר לזרועות חברת השילוח בארה"ב. עם השילוח והכל הן עלו 330₪ שזה פחות מחצי ממחירן בארץ.

לצבע קוראים Warning ומן הסתם אתם יכולים להבין מדוע. נעלתי אותן עם בגדי ספורט שחורים ביום שישי ולאן שלא הלכתי ומה שלא עשיתי, כל הזמן ראיתי את הקצה שלהן מול העינים, שורף לי את הרשתית. מיותר לציין שהמאמן שלי ממש אבל ממש נדלק עליהן (הוא מת על נעלים צבעוניות). הגפה שלהן רכה משמעותית משל האדידס הקודמות שלי, זה דורש התרגלות אבל זה ללא ספק נחמד.

דבר אחר שאין בארץ במידה שלי הוא בגדי ספורט של נייקי. בעולם הרחב, לעומת זאת, נייקי מייצרים מידות גדולות או לפחות את המידה שלי. אז הזמנתי לי מנקסט את המכנצאית הזאת שעלתה 188₪ והיא בול במידה שלי (ה-XL מתאים למידה 20). מיותר לציין שהרגלים שלי מעט פחות שריריות מאלה בתמונה. ברצינות עכשיו, טניס הוא ספורט מאד מאד מהנה וכדי להנות ממנו כמו שצריך צריך בגדי טניס כמו שצריך, ולהשיג חצאית טניס במידה גדולה זו משימה כל כך קשה. בארץ אין כאלה. החצאיות של כל היצרנים נגמרות במידה L שהיא משהו באיזור ה-42 או 44 פרט לרשת אחת ששמעתי שיש לה חצאיות אבל בכל פעם שאני מגיעה אליה אין אותן במידתי. בכל מקרה, לנו יש אינטרנט והאינטרנט אוהב שמנות ושמנות אוהבות את האינטרנט.

את זה נראה לי שאלבש עם הנעלים הישנות שלי, כי החצאית הורודה עם הנעלים הכתומות.. אם אלבש אותם יחד נראה לי שאגמור את היום בתא מעצר על הפרעה לציבור.

חוץ מזה, ניצלתי אתמול את הנקודות שצברתי במועדון החברים של גאפ כדי לקנות לי מכנסים קצרים שיהיו מצוינים לטניס ביום חם. קראתם מה שכתבתי? קניתי בגאפ מכנסים קצרים! בכל מקרה, הם עשויים כותנה נקיה ונוחים למדי ויש להם גימור ג'ינס חמוד. הלכתי על השחורים כי הכחולים נראו קצת כמו פיג'מה. המחיר הרגיל שלהם, בכל מקרה הוא 129₪.

חוץ מזה, מצאתי במחלקת המבצעים את חולצת האימה הזו ב-40₪ בלבד. גם היא עשויה 100% כותנה ובהתחלה חשבתי שאין סיכוי שאני קונה את השיקוץ, עד שקלטתי לזוועתי שהיא בדיוק בצבע של הנעלים. די מלחיץ הצבע הזה, אני חייבת לציין. האם שילוב חולצה כתומה זוהרת ונעלים כתומות זוהרות זה הרבה יותר מדי? ימים יגידו.

אז זהו, אני מסודרת נכון לעכשיו. אחרי האימון ישבתי למות קצת (הטכניקה אולי לא נפגעה במהלך ההפסקה, אבל הכושר.. הכושר..) וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן להתפנק עם מחבט חדש. ואז חשבתי לעצמי בואי נלך הביתה ונישן קצת על הספה וכך עשיתי. כי עם כל הכבוד לכל הספורט הזה, שרונה נשארת שרונה.

לתשומת ♥כם - העליתי לסרגל השמאלי של השבלוג שאלת סקר לשימוש פנימי, שאשמח אם תענו עליה. ויש עוד שאלה שצריכה תשובה בדף הפייסבוק של השבלוג. ובלי קשר לכל זה, אני שמחה להודיע שסוף סוף פתחתי לשבלוג אינסטוש משלו.

תשוויצולדת

מאחר וגם השנה אין 29 לפברואר, חגגתי את יום הולדתי במשך כל הסופשבוע, כנהוג. ראשית, חזרתי לטניס לראשונה מאז הניתוח ביד שמאל והיה הרבה יותר טוב משחששתי שיהיה (הכושר מן הסתם הדרדר, אבל הטכניקה לא רעה בכלל). בבוקר שישי הוזמנתי לתועפות רוטב הולנדז בדיקסי ואחרי זה נסענו לבית טפר

לחפש מציאות בסייל החצי שנתי שלהם. מאחר ואני ממש ממש רעבה עכשיו, אני אראה לכם מה קניתי ואלך לאכול. סבבה? סבבה.

ראשית, קניתי לי חצאית עפרון צרה וארוכה של מאיה נגרי ב-70% הנחה. התמונה עושה לה עוול, אבל לא הצלחתי לצלם אותה טוב משום מה. היא מחמיאה מאד, מגיעה בדיוק לנקודה הנכונה מתחת לברך ויש לה שסע קטן מאחורה וקיפולי בד יפים ומחמיאים מקדימה. הבעיה היחידה איתה מבחינתי היא שאין לי מושג אם היא חומה או אפורה.

מאחר והחלטתי מראש שאני מצטמצמת, קניתי לי חולצה אחת בלבד בסייל של אלמביקה, והיא זו שבגזרתה חשקתי כל העונה ולא קניתי כי לא רציתי להוציא עליה 600 ש"ח. ב-70% הנחה לעומת זאת, זה כבר היה שווה, כי תאמינו לי שהיא מחמיאה מאד מאד.

חוץ מזה, במסגרת טירוף תיקי הקיץ בצבעי הקיץ בו לקיתי לאחרונה, רכשתי לי במתנה תיקון גמדון של Tous (אין לי מושג איך לבטא את זה בעברית) בצבע קורל-אדמדם-ורוד-ניאון שאפשר ללכת איתו עם או בלי רצועת כתף. אני מאד מחבבת אותו ולהבדיל מתיקים גמדים אחרים, יש בו מקום לסלולרי הגדול שלי ולכל מה שצריך לסחוב עליך אפילו בפורמט מצומצם והוא יכול לשמש כמזוודה לפודינג, אם היא תרצה לנסוע לאנשהו בסטייל.

ואם כבר מדברים על פודינג, תראו את האיור המושלם הזה של איה רוזן, שציירה אותי בדמות גילה אלמגור ואת פודינג בתור אביה לכבוד חגיגות המומולדת שלי (כמו בתמונת הפרופיל החדשה שלי בפייסבוק). זאת אחת ממתנות היומולדת האהובות עלי ביותר השנה.

אגב, סיפרו לי עכשיו, בתצוגה של גולברי, שיש היום בערב אירוע בלוגרים של Tous אליו, כמובן, לא הוזמנתי. לכן אני חוזרת ומדגישה שלא קיבלתי את התיק, או הנחה או מה שלא יהיה, כי אם קניתי אותו במו כספי. אבל אני לא מרירה מה פתאוםםםםם*.

ואם כל זה לא מספיק, גם הסתפרתי קצת וצבעתי לשחורדיני.

ולסיום, אם בא לכם לשמוע אותי מפטפטת על האינהולדת שלי בגלי צה"ל, תוכלו לעשות זאת בלחיצה על הלינק הבא (בערך מדקה 22:30). מזל טוב לכולם!

* מרררר מרררר