המוניטור במעבדה - הבלוג בשביתה

ונעבור לפרסומות

שלום לכולם! מאחר וכמה וכמה אנשים נחמדים שאלו מתי אני אכין עוד עגילים, אני שמחה לעדכן שיש עגילים חדשים למכירה ועוד רבים בדרך. המחירים נעים בין 45 ל-100 ש"ח. הנה כמה דוגמיות להנאתכם.

יונקי דבש מוזהבים לרכישה פה

יונקי דבש כסופים לרכישה פה

 נא לא לאכול עם הידיים! לרכישה פה

מעונן חלקית לרכישה פה (צילום גרוע, עגילים יפים!)

יונה עם עלה של זית לרכישה פה

טוֹפ שוֹק

כפי שכבר קלטנו, ההחלטיות שלי בכל הנוגע לאי-קנית בגדים יציבה כמו מלפפון ששוכב במקרר קרוב לחודש וכולו רפופי ושחרחר. לפיכך מצאתי את עצמי אתמול מחפשת את התיק המדובר (גדול אבל לא ענק, מובנה היטב אך לא נוקשה, מחולק להרבה תאים ומתאים להרבה בגדים) בקניון רמת אביב, ובוחנת בגדים בטופ שופ במקום לבחון שם תיקים.

מרבית חולצות הקיץ שלי בשנתיים האחרונות הגיעו מהחנות הזו ולכן הופתעתי לגלות שאין מידה 16 אחת לרפואה בכל החנות. מידה 14 טובה עליי לפעמים, אבל לא תמיד ובטח שלא בשמלות או בגזרות צרות. בסוף התייאשתי מלמצוא תיק (הם חלשים מאד בתיקים ואקססוריז) ואוחזת בגופיה סגלגלה ובסיסית אחת הלכתי לקופה, שם שאלתי את מנהלת החנות לאן נעלמו כל ה-16 שתמיד היו להם. היא אמרה לי ברוגז שלא הגיעו מידות גדולות העונה ושהיא לא מבינה מה קרה לרשת. ביקשתי להעביר תלונה להנהלה והיא אמרה שבשבוע הבא היא נוסעת ללונדון לבקר את מנהלי הרשת ולהדרכות והבטיחה להעביר אליהם את הדרישה.

חולצה שהייתי שמחה לקנות, אם היה במידה שלי

אני לא מבינה, אמרתי לה, איך אתם מרשים לעצמכם להזניח את מידות הביניים, בפרט כש-H&M נושפים בעורפיכם עם מידות גדולות, בגדים מגניבים ומחירים זולים משלכם בחצי. היא אמרה שאין תחרות בין הרשתות כי הם לא פונים לאותו השוק - H&M פונה לשוק הבגדים הזולים והם פונים לשוק הבגדים היוקרתיים יותר. אני תוהה - האם זה נכון? אני לא רואה שום הבדל בין שתי הרשתות. שתיהן ממהרות לתת מענה לטרנדים חדשים ואני לא רואה הבדל באיכות המוצרים שלהן. אולי מישהו מקוראיי יאיר את עייני בענין.

בכל מקרה - אותי זה מעצבן, ואני נאלצת בשלב זה, לסנן אותם מרשימת החנויות היעילות שלי מאחר וזו הפעם הראשונה ששום דבר שמדדתי שם לא היה טוב (בעוד אני שמנונית בדיוק באותה המידה שהייתי בפעם האחרונה שביקרתי שם).

לצערי, מדד השרונה של החנות יורד ל- עד הודעה חדשה.

בכל מקרה, הנה משהו שלבשתי בשבת לבראנץ' עם הבנות. לו ידעתי כמה החולצה הזו שקופה הייתי חושבת פעמיים, אבל שוין.

חצאית - H&M
חולצה - Anthropologie (לונדון)

תיק - אנטונלו סריו
רגליים לבנות - אלוהימא

לקנות או לא לקנות? זו השאלה

אוי תראו אותו, צמיד חמוד שכזה - מסיבי (במידה וטרם הבהרתי זאת, אני בעד תכשיטים גדולים לנשים גדולות ככלל הכללתי ובפרט כפרט פרטי לעצמי), נמרורי ומנצנץ. מזכיר לי את המחנכת שלי, נעמי טיסונה, שתמיד היתה דופקת עם הצמיד על הלוח כשעיצבנו אותה, והנה - אפשר לסגור מעגל (עם קפיץ!). כל זאת, במחיר 144 ש"ח כולל משלוח, ואינשאללה בלי מכס.

אבל מצד שני, מבוגר קצת והמתכת הזאת עלולה לגרות את העור או לעצבן אותי (יש סיבה לכך שאני לא עונדת שעון כבר שנים, התחושה על הפרק מעיקה עליי). אז מה אתם אומרים? לקנות או לבהות?

אני משתדרגת ממנהלת ידע למנהלת גיל

Age Management. זהו הבאזוורד החדש של עולם הטיפוח. אמצו אותו אל חיקכם ושתו ממנו כממעיין הנעורים.מהיום הכוח להחליט בני איזה גיל תראו, מצוי בידיכם במחיר שווה לכל נפש ובלי מגע סכין המנתח (או כך לפחות מבטיחים לנו).

ביום ראשון השתתפתי באירוע השקת סדרת הטיפוח החדשה של לוריאל נגד קמטים, מראה עור עייף וגוון עור עמום Youth Code. האירוע נערך בקומה השישים וחמש של בנין משה אביב באיזור הבורסה, משם נשקף נוף מרהיב של תל-אביב, שמעולם לא נראתה יפה יותר. יש לציין שאירחו אותנו למופת עם קייטרניג משובח ושאר פינוקים.

עיקר החלק השיווקי במצגת עסק באמת המצערת שרב האנשים רוצים להראות צעירים מכפי שהם.הלהט הזה גדול עד כדי כך, שבשנת 2009 (שהיתה שנת מיתון במשק, כזכור) עלתה מכירת מוצרי הטיפוח בישראל ב-7%. מי צריך לחם כשיש קרם צוואר, נכון? אני מסכימה שלהראות הכי טוב שאנחנו יכולים מעודד ומלבב את הנפש וגם אני שמחה תמיד כשאומרים לי שאני נראית צעירה מגילי, אבל זה לא אומר שבבוא היום אעשה בעצמי מעשה דמי מור וארטש עצמי בפוטושופ החי של רופא זה או אחר. אולי זה נובע משיחת יעוץ מפחידה במיוחד שהיתה לי עם מנתח פלסטי לפני כשנה, ששיכנע אותי לוותר על כל פנטזיות הניתוחים שהיו לי (שתיים אם לדייק). כשמומחה אומר לך שהיחס בין התוצאות לסבל למצבך הנוכחי קרוב לאבסורדי, אין הרבה מסקנות שניתן להגיע אליהן פרט ללא תודה.

בכל מקרה, הסדרה מכילה קרם יום, קרם עינים (שמכיל גם פיגמנט, לעידון סימני עייפות) ותמצית לטיפול אינטנסיבי. כולם מבוססים על מחקר גנטי, מאיצים את תהליך הריפוי הטבעי של העור ומספקים לו דלק. לי היה חשוב לדעת אם החברה מבצעת ניסויים בבעלי חיים. תשובתם היתה שהמוצרים נוסו כולם באמצעות טכנולוגית עור משוחזר בלי לפגוע בבעלי חיים. הם מנועים מלשים את סמל הארנב על המוצרים, לדבריהם, בגלל שהם אינם יכולים לערוב לכך שכל הספקים שלהם אינם עושים ניסויים, ואימרו "שוין".

קרם יום, קרם עינים ותמצית לטיפול אינטנסיבי שהתחפשה לחצי מסקרה חצי F-35

מאחר והנחתי שנקבל דוגמיות של המוצרים, תכננתי לתת אותם לאמי, שתתפנק לה. הבעיה (הלוואי על כולנו צרות כאלה) היא שהמוצרים מיועדים לגילאי ארבעים שעור פניהם רק מתחיל להזקן ולהתקמט. מאחר ואני קרובה לארבעים יותר מאמא (סליחה אמא ואוי ואבוי) הוחלט שהקרמים הולכים אליי. המליצו לנו להשתמש בקרם היום ובתמצית האינטנסיבית בלילה, או לשיקום במצבי עור חירום - להשתמש בתמצית האינטנסיבית יום ולילה במשך שבועיים. מאחר ואני לא מוותרת על קרם היום עם מקדם ההגנה 30 של ד"ר קרבלניק, רופאת העור המופלאה שלי, החלטתי לערוך על עצמי את הניסוי הבא - במהלך החודש הקרוב אשתמש בקרם היום הרגיל שלי בבוקר ובתמצית לטיפול אינטנסיבי בלילה, ובסיומו אדווח על ממצאיי.

מהמריחה הראשונה הלילה אני יכולה להעיד שהקרם הוא אכן קרם פעיל (כלומר, חשתי עיקצוצים במשך כדקה אחרי המריחה) ושהריח שלו לא נעים. הבא נקווה שזה יהיה שווה את זה ובעוד חודש אוכל להעיד על שינוי לטובה במצב עור פניי, שאינו מקומט אך ללא ספק עייף ועמום.

חשש אחד יש לי - כידוע, מדענים רבים מבלבלים את עצמם עם אלוהים, ואני ראיתי את "האויב מבפנים" ואת "בטמן" הראשון. תארו לעצמכם שהמדע הביוגנטי של לוריאל מתקדם הרבה יותר משחשבו, והקרם ייצור בי ובשאר המשתמשים מוטציות מחרידות בתחום חידוש התאים. תארו לעצמכם אותי כחלק מצבא אדיר של זומבים רעבי בשר אדם שנראים כמו ג'ואן ריברס?? אני מקווה שאתם מעריכים את הנכונות שלי להקריב את עצמי על מזבח הקרם ומקווה שהמראה האחרון שתראו לא יהיה עור פניי הזוהר והנקי ממתחים בזמן שאני מנשנשת את צווארכם.

יומולדת למדינה ואני מסכנה

את יום הזכרון העברתי במיטה עם וירוס בטן כלשהו. לא ישנתי כל הלילה, אחר כך ישנתי רב היום. לראשונה בחיי לא הייתי מסוגלת לעמוד בצפירה היום בבוקר, הייתי חייבת לשבת. לא שמעתי את מקיץ אל חלום אפילו פעם אחת. פספסתי את ברנר ואת שני החיילים שלי ברשימת הנופלים בערוץ 33. פספסתי גם את תם יום הזכרון בטקס הערב. אני לא זוכרת מתי לאחרונה ביליתי מחלה במיטה כמו היום, לרב אני לא מסוגלת לנוח כל כך הרבה. בקצב הזה, למסיבה מחר בצהרים אני לא אגיע. בקיצור - אני על הפנים.

עם זאת ברצוני לציין שהחזן בטקס יום הזכרון אתמול בערב היה מפעים ואדיר, ואני צופה לו גדולות, וכמובן לאחל לכל קוראי הבלוג חג שמח. לעצמי אאחל החלמה מהירה, כי אתם לא מתארים לעצמכם כמה נמאס לי, וכולה עברו 24 שעות. אני מקווה שזה לא מהאוכל באירוע אתמול, כי אם כן, הרבה בלוגריות ועיתנאיות אופנה גוססות עכשיו. שנאמר "It was the salmon moose".

תיקון טעות

באנטרי האחרון היללתי את הבלוג Le blog de Big Beauty.

מאז חיפשתי בו נואשות, את תמונת המכנסים שכל כך מצאו חן בעייני לפני שבועיים ולא מצאתי. כמה שלא חיפשתי, לא מצאתי ועכשיו גיליתי מדוע - כי התמונה הזו אינה מופיעה ב-Le blog de big beauty אלא בבלוג - Saks in The City והוא הבלוג שנותן לי השראה בשבועות האחרונים, ואותו התכוונתי להלל. שנאמר, אופס!

התמונה מפה

אבל אני לא אשמה כשחושבים על זה. סקינה וסטפני דומות כל כך ושתיהן צרפתיות ובעלות סגנון דומה, אבל אין ספק בעייני שסקינה היא המשובחת מבין השתיים. שילובי הצבעים, הגזרות והסגנונות שלה נפלאים בעייני והמלתחה שלה מלאה יצירתיות, קלאסה ו-Joi de Vivre. אז התנצלותי לסטפני (אני מקווה שהעברית שלה טובה כמו הצרפתית שלי, כך שהיא לא תבין מה קורה פה) ולסקינה - אני מצדיעה לך, את מופת לנשים שמנות וסקסיות.

Sakina, vous est formidable et j'aime votre style!

 חמודונת

Le blog de big beauty

שלשום קפצתי ל-H&M לחפש לי boyfriend jeans. החנות נראית נורא (כבר כתבו על זה בכל כך הרבה מקומות, שלא אכביד ואחזור על כך. שורה תחתונה - כל הפריטים השווים נעלמו ונשארו רק הררים של טישרטים חלקים שאף אחד לא רוצה). מדדתי את שני סוגי הג'ינס המתאימים שהיו שם ולהפתעתי הכל היה גדול מדי, המידה שלי פשוט נעלמה. מה אומר ומה אדבר, מסתבר שאופנתי להיות שמנמונת בימים אלה.

בתאי המדידה, פגשתי את חברתי היקרה י' עליה נכתב בספר דברי הימים "אנחנו על גברים כבר לא נריב" מאחר ואין דבר אחד שאנחנו מסוגלות להסכים עליו בתחום האסטטי (למרות, אגב, שהמציאות הוכיחה עד כה התאמה מגוחכת ממש בגברים איתם יצאנו אבל זה ענין לבלוג אחר). היא חושבת שאם שתינו נסכים על פריט שהוא יפה זהו יופי אבסולוטי. אני חוששת שביום שזה יקרה, העולם כפי שאנו מכירים אותי, יקרוס לתוך עצמו.

בכל מקרה, לאחר שיצאתי מ-H&M בידים ריקות, החלטנו לעבור בזארה בדרך לקפה והחטיף שלנו. חשבתי שזה יהיה מעשה שפיר מאחר וכבר שנה שלא מצאתי כלום בזארה שהתאים לי וגם עורר בי חשק. אבל להפתעתי הרבה - פריטי הקיץ המלבלבים בחנות ממש מלבבים ומצאתי את עצמי נגררת לתאי המדידה כשעליי ערימת טקסטיל גדולה מכפי שמותר להכניס לתאים (נודניקים). י' מדדה חצאית שאיכזבה אותה. אני לעומת זאת יצאתי לא מאוכזבת בכלל.

חולצונת לילכית מתוקה עם תחרות ובלה. מושלמת לקיץ חם ומתאימה בול לשרשרת שיש לי

ועכשיו לקטע המפחיד - כשמדדתי את השמלונת החולצתית הזו י' ואני התמוגגנו מנחת והסכמנו שמדובר בבונבון שיש לשמור. מיד בחנו בפחד את סביבתנו. אנשים המשיכו ללכת, הקופות המשיכו לרשום ונשים המשיכו למדוד. האם העולם השתנה? בזאת אני בטוחה. לטוב או לרע ימים יגידו. בכל מקרה, הנה החולצית. קניתי אותה בסגול כהה יותר כי לא היה XL בצבע הבהיר, אבל אתמול קפצתי לקניון רמת אביב והחלפתי אותה לגוון שאתם רואים בתמונה, שהוא החמוד יותר.

מתוקונת שכזו. את הסרט מקדימה אני אוריד, הוא לא תורם כלום

לאחרונה בחרתי להיות מושפעת מהבלוג הצרפתי הנפלא Le blog de big beauty. מאחר וסטפני, בעלת הבלוג, מסגננת את המלתחה שלה באופן שונה מחד ודומה מאידך לשלי, החלטתי שהגיע הזמן לקבל השראה ממישהי שיודעת איך לעשות את זה. בשל כך, חיפשתי וקניתי את החולצה הזו.

לרב אני הולכת עם חולצות יותר fitted (איכשהו, צמודות לא נשמע לי הולם) אבל ממנה למדתי ש-oversize יכול להיות מקסים ושיקי. בנוסף, קניתי את הג'קט הזה בסגנון שאנל-מלחים שכל כך טרנדי עכשיו (אני יודעת, טרנדי זה רע. אבל הג'קט טוב) אותו צרפתי אתמול לג'ינס וגופיה מ-Whistles. זה לא מושלם, אבל מתחיל להתקרב לכיוון אליו אני מנסה ללכת.

 את המקלות הסיניים בשיער הוצאתי והחלפתי בעגילים חישוק מוזהבים. נראה לי יותר לענין

ג'קט - זארה
גופיה - Whistles (לונדון)
חגורה - Accessorize
ג'ינס - H&M
סנדלים - עמנואל

לסיכום - בזארה תמצאו מגוון חולצות במידות XL ושמלות קיציות נחמדות שלא כל כך מתאימות לבעלות חזה גדול, אך יראו מקסים על בעלות חזה קטן יותר או במידה L. הצבעים ורדרדים, סגלגלים, תכלכלים אבל לא מתוקים מדי. ממש נחמד. צעיפים חמודים, תיקים לא משהו. שווה ביקור לכל מי שמגיעה עד מידה 48. אגב, נודע לי שהם מייצרים מידה XXL ולא מביאים אותה לארץ. לקחתי את הטלפון של שירות הלקוחות שלהם, ואני מתכוונת לבדוק את הנושא.

מדד השרונה -

אז זו הקניה של שלשום, וזוהי רק ההתחלהלה (והסוף של כרטיס האשראי שלי). אני מתחייבת קבל עם ועידה לא לקנות יותר שום בגד או אביזר עד יוני. יוצא הדופן היחיד הוא תיק, כי אני צריכה תיק חדש, אבל גם זה - רק אם אני אמצא משהו במחיר סביר שמתאים בדיוק למה שאני צריכה. מרקקו את מילותיי. ועכשיו - יאללה לעבודה.

יהודית

אתמול קראתי להפתעתי, שיהודית שרון, בעלת בית הקפה ההונגרי בגן העיר בתל אביב נפטרה בשנה שעברה ובית הקפה נסגר. 

יש לי זכרונות רבים מבית הקפה הזה. סבתי ז"ל היתה לוקחת אותי לשם מדי פעם לעוגה (והיו לה עוגות נהדרות - גם יפות וגם טעימות). היתה לה תצוגת עוגות באורך כמה מטרים והבחירה היתה תמיד קשה כל כך. הייתי גם הולכת לשם עם בנזוגי דאז אחרי שהשתחררנו מהצבא, לאכול מרק דובדבנים עם קצפת. ומדי פעם, הייתי פוגשת שם חברה אחת, קסומה ומטורפת, ויחד היינו אוכלות מנת כבירים של גולש פטריות עם בצקיות מושלמות קטנות. בפעם הראשונה שהזמנתי את המנה התבלבלתי בין שמפיניון וקרפיון, וחברתי צחקה עליי. ואז כתבתי את השיר הזה.

בוצריים מוקפצים עם אהובתי

איך יכולת?! היא שואלת אותי
עינה האחת בוהה בי בעוד השנייה פוזלת
קלות לכיוון המלצר החיוור הנע בחוסר
מנוחה במקומו
"אני אחזור.."
איך אפשר לבלבל בין דג ופיטריה?! 
היא שואלת אותי
צודקת אפרודיטה, אומר לה. 
משהו כאן לוקה בחסר
שוב תפיסת העולם המעוותת שלך, היא
מוסיפה ואומרת
עובדי אלילים לא אוכלים דגים? 
אני אוחז בידה הרכה ושואל
"לא בתל אביב, טיפש"

הצילום מפה

אני מכינה שרשרת

לאחרונה, כפי שאולי שמתם לב, אני נמצאת במצוד אחר שרשראות. כל זה התחיל כשצפיתי בספיישל ה-All Stars של פרויקט מסלול לפני שבועיים. סוויט פי ענדה שם ענק ענקי בצבע תכול נפלא ומרענן שפשוט הזניב לי את המנחוס. התעוררה בי תשוקתי והתחלתי מצוד אינטרנטי אחרי השרשרת המדוברת, ומצאתי בבלוג של הגברת בכבודה ובעצמה שמדובר בשרשרת ים סוער בגוון שמים של אנתרופולוג'י חביביי.

חיפושיי באתרים שונים ומשונים, כולל איביי, העלו חרס. השרשרת המקורית בגוון שרציתי Sold out כבר מסוף 2009 ובאיביי יש או גוונים אחרים או עותקים של חברות אחרות, ובכל מקרה התמחור של הפריטים האלה לא סביר בעליל. באטסי מצאתי שרשרת מדהימה בסגנון זה, אבל היא עולה כמעט 200$ ואני לא רוטשילד (עדין). לכן לא נותרה לי ברירה, ונאלצתי להכין שרשרת בעצמי.

השרשרת עשויה מחרוזי זכוכית בגדלים שונים, שהיו לי בבית, נטיפי זכוכית תכולים וחרוזי קריסטל סוורובסקי שקניתי במיוחד, סוגר פליז פרחוני שהיה לי וחרוזי פרידוט (הירוקים הגדולים) שקניתי לפני המון שנים בכוונה להכין מהם צמיד ומעולם לא ניצלתי. אני מרוצה ממנה למדי, מה דעתכם?

בנוסף, הכנתי כמה זוגות עגילים חדשים למכירה. הנה עגילי מתכת בציפוי זהב ובעיטור קריסטל סוורובסקי מוזהב יפהפה שמצאתי אתמול בטיול לשנקין.

ועגילים פרחוניים מחרוזי זכוכית בגימור מבריק, גם בציפוי זהב. אני אוסיף אותם לחנות בקרוב.

אני מקווה שימצאו להם קונים במהרה. אני חייבת לומר שאני מאד נהנית להכין דברים שנמצאים מחוץ לתחום היצירה הרגיל שלי. הידד לגיוון!

בלה ובלה בעיר הגדולה

היום התעוררתי בשעה מפתיעה. השמש זרחה, הציפורים צייצו והשעון הראה עשר. אני לא רגילה לדברים כאלה בסופי שבוע. לרב אני מתעוררת בסביבות השעה שתיים אם לא מאוחר יותר. למרות שהתעוררתי עייפה מחלום שבו הייתי בטיול מאורגן לעיראק עם המשרד, וסחבתי איתי הרבה יותר מדי מזוודות, החלטתי להענות להצעתה של חברתי הותיקה ביותר (מערכת היחסים ותיקה, לא היא, אנחנו חברות מכיתה א) להצטרף אליה לסיבוב בשנקין. לכבוד המאורע והשמש הקופחת, שזפתי את הטוניקה היוונית שקניתי בלונדון ואת העגילים החדשים שלי. מאחר ואני עצלנית ולא רוצה שיבלבלו אותי עם אדם נמרץ חיפיתי על הכל עם מגפי ה"לא זה רק נראה כמו נעלי בית" החדשים שקניתי לפני שבוע בתשעים ותשעה ש"ח בלבד (שימו לב, מספר מפתח זה יחזור בהמשך).

עגילים - אני

ג'ינס - אוונס (לונדון)

טוניקה - Whistles

מגפיים - אבנעל (הי הי, היו קונים לי שם נעלים כשהייתי ילדונת)

קצת בטנוני, אבי אני אוהבת את זה. קשה לשים לב בתמונה, אבל אני מנסה לתת לסגול להשטף לי מהשיער ולהשאר עם הלבן המחומצן שמתחתיו. נדמה לי שהוא יתחבר עם השיער הלבן הטבעי שלי, שבגללו צבעתי את הפס הזה מלכתחילה. ימים יגידו אם זה נראה מוזנח או נחמד. 

בכל מקרה, זו התנובה היומית. כל דבר בנפרד עלה מעט, אבל ביחד אוי אברוך!

מה בתמונה? חגורת טווס של דינה גלאס (יצא חרוז בקלאס!) - 50 ש"ח בחנות שלה בנחמני, לק Bungle Jungle (אדום ניצנוצאז' עז) של  Essie, ספריי מים מרענן של Evian לזמנים שחם נורא אבל שטיפת פנים תסיר את המסקרה (קורה לי לעתים קרובות בקיץ), שתי קופסאות פח מעוצבות לכבוד 80 שנה לסוכנות היהודית מתנה מחברתי למילוי באיבזרי מלאכת יד, קופסונת מעוטרת של סוכריות בטעם שוקולד והכי טוב - מגפי ניטים (so much for my שבועה לא ללכת עם ניטים) מגזית שעלו 99 ש"ח בלבד (אמרתי לכם). 

חוץ מזה, קיבלתי שני זוגות גרביונים מנומרים מחברתי הסקוטית, חמודונים שכאלה! רק אלוהים יודע מה אני יכולה לעשות איתם, אבל נראה לי שהאפורים יתאימו למגפונים החדשים. גם מנומר וגם ניטים?? אלוהים, השבועות שלי לא שוות כלום..

מכל מה שראיתי בסיבוב הנ"ל ולא קניתי, הכי מצאו חן בעייני הסניקרז הסופר קלאסיים האלה. זרקו על עצמכם כובע קש וחליפת מלחים וצאו לשיט בירקון בכיף, נעלים כבר יש לכם.

אההה! כמעט שכחתי את החדשות הטובות - המוכרות בבהונות סיפרו לי שבעוד שבוע יפתח במתחם התחנה החדש אולם קונספט גדול ובו חדר שלם של נעלי Irregular Choice. יאיי!! ובנימה אופטימית זו אסיים.

Dump barn or dog Malpat

משהו, לא יודעת מה, גרם לי להעביר את הפוסט מאתמול במטחנת הבשר הוירטואלית המתקראת Google Translate. לא, דונ'ט אסק מי ווי, ג'אסט בא לי. אתם לא תאמינו מה יצא משם. הנה כמה דוגמאות.

הקישו כדי להגדיל, לא היה לי כוח להתעסק עם טבלאות אז הכנתי תמונה

אוי הבטן הבטן, אני לא עומדת בזה. אני לא יודעת מתי השתוללתי ככה מצחוק בפעם האחרונה (גם לשיראל, כמדומני, נזנב המנחוס).

אה, ונסיים בחדשות טובות - אשת הקשר שלי בסקוטלנד רכשה עבורי את סנדלי הנצחון מוקדם יותר היום. עד כה הוטל צו איסור פרסום גורף על הפרשה, אבל ה-BBC והגארדיין כבר שידרו, אז יאללה שחררנו.

זְבָּלֶה מהרפת או כלבה מעלפת?

שיואו ביצ'ז! החלטתי שהגיע הזמן שאני יכתוב מה דעתי על איך שאנשים מתלבשים, כדי שתלמדו להזהר ממני כשאני מתקרבת אליכם בפרזנטצית הפשן הבאה. לא היה ספק עם מי להתחיל - איתי כשהייתי 15 קילו פחות, כלבה רזה תמותי הלו!!!!!

(צילום - דני דורפמן המזנוב)

מכנסים וחולצה - טובהל'ס נעליים - Super Fly של גולה 

במקומי לא הייתי מסתובבת עם בטנאז' כזה בחוץ וגם לא דופקת פוזות על עצים

כמו מפגרת. השוזט מאממות אבל לא רואים אותם בתמונה

טוב שקנית מכנסים עם גומי בבטן שתוכלי ללבוש גם כשתשמיני

לסיכום: שיואו תנוחי!!

מה זה הרגליים השעירות האלה?? והחולצת פסים סטייל "הייתי

בשוק בצלאל אנד אול איי גוט ווז דיס לאוזי חלוק" משקוף "מגנוב" מפלסטיק 

והמכנסי פיג'מה (שאני אשכרה לובשת ממש עכשיו).......
מי מתלבש ככה לעבודה?? רק המקיאז' חבלז'

לסיכום: חיה באילוז

(צילום - דני דורפמן החתיך ההורססססס)

חצאית וחולצה של טובהל'ס (כן קלטנו, יש לך הרבה בגדים של 

טובהל'ס YAWN!!!!!!!*) השיער מטופח והרוז' האדום מזניב לי את המנחוס

לסיכום:*** הכי כלבה מעלפת, הלו!!!!! ***

(צילום - דבורה צפריר שחבל על הזמן)

את בטח צוחקת עליי!!!!!! התרנגולת מרוטה, הכובע

נגנב מסבתא זפתא, המעיל מעופש והשיער דוחה

נ.ב - יש לי טלפון של קוסמטיקאית מעולה, תשאירי מסר למטה

לסיכום: התקשרו מבורדו כפר מלל, ביקשו את הטלפון שלך

למכירה - אמיליו פוצ'י

הפריט הראשון שאני מעוניינת למכור הוא אמיליו פוצ'י. אמיליו הוא לא רק תיק, הוא גם חבר!

כשהייתי צעירה ופרועה כבת עשרים, נהגתי לעשות מבחן לבחורים איתם יצאתי בבליינד דייט. הייתי מגיעה לפגישה עם תיק קטן בצורת כלבלב שעיר וחביב והייתי בודקת את התגובה של הבחור. אם היה מעיף בו מבט מלא בוז ואז מתעלם ממנו בשאר הערב, הייתי יודעת שהדייט ימשך עשר דקות לכל היותר. אם הוא היה מפיל אותו על בטנו ומגרד אותו נמרצות מאחורי האוזנים, הייתי יודעת שיש עם מי לדבר.

היום כשאני קשישה ופרועה, אני מכינה בעצמי בובות לעשות איתן אודישנים לגברים, ואיני זקוקה לאספקה חיצונית של אביזרים. למרות זאת לא יכולתי להתאפק כשראיתי את התיק הזה בדמות בולדוג צרפתי מושלם עם שרשרת בצורת עצם, אשר יוצר במהדורה מוגבלת למדי על ידי Twentyfourseven והשתעשעתי במחשבה על חיקויי פריס הילטון עם תלבושת שחורה אלגנטית שתנגוד אותו לחלוטין. אבל אחרי ששוטר עצר אותי בעודי מסתובבת עם הכלב (הוא אשכרה אמר לי "כלב יפה יש לך גברת, את מוציאה אותו לטיול?", סיפור אמיתי) הבנתי שאולי לקחתי על עצמי יותר מדי. אחרי הכל, אני כבר מטרוניתא בת 34 ולא ילדונת פוחזת. חוץ מזה, אני לא אוהבת ללבוש שחור.

לפיכך, אני מוכרת אותו. יש לו תא גדול מספיק לארנק קטן, סלולרי ומפתחות והוא נוח לנשיאה על הכתף. הוא עלה לי 279 ש"ח ויצאתי איתו מהבית רק פעם אחת (אותה הפעם שתפס אותי השוטר) כך שהוא במצב טיפ טופ, אוהב אדם ולא סנוב באוכל כך שאני מוכרת אותו ב-170 ש"ח כולל משלוחה בדואר רשום או 150 ש"ח באיסוף עצמי מתל אביב.

חושקים באמיליו? נהדר! שלחו לי מייל לכתובת הבאה בציון אמצעי התשלום החביב עליכם (Paypal, מזומן או העברה בנקאית) ונסכם סיכום.

עזרו לי למצוא את הסנדלים המושלמים האלה

יש רשומה שאני מתכננת לכתוב, שאינה קשורה באופנה או לפחות לא באופנת לבוש, אבל מאד חשובה לי. מאחר ואני עדין עובדת עליה, חשבתי לנצל את הבלוג בינתים ולבקש עזרה בחיפוש אחר זוג נעלים מסוים.

את הסנדלים היפהפים האלה של Radley ראיתי בגליון אפריל של Elle הבריטי, ומיד התאהבתי. הן מושלמות בשבילי - משלבות עור ולקה, חום כחול וטורקיז, שטוחות, נראות נוחות למדי ויהפכו כל ג'ינס לחגיגה. הבעיה היא - שאני לא מצליחה למצוא אתר שישלח אותן לישראל (או אפילו יאפשר לי לשלם עליהן ולשלוח לאנגליה). לפני שאני מתחננת בפני חבריי האנגלים שיקנו לי אותן וישלחו וארץ, האם מישהו ראה נעלים דומות בחנות כלשהי, או לחילופין יכול למצוא איפה אני יכולה לקנות אותן ולשלוח לישראל?

סנדל Winchelsea של Radley בצבע tan מידה 40. מי שימצא לי כזה, יוכרז כקדוש וגם חתיך.

שובה של הגרלת הגפילטע

מאחר והזוכה בהגרלת הגפילטע נעלמה (יותר מדי כבד קצוץ?) הגרלנו, אני והרנדומייזר המקוון, זוכה חדש. והזוכה היא..

מרג'ורי מורנינגסטאר!!

שולחת דואל בבקשה (יודעת לאן) ואומרת איך רוצה לקבל זה עגילים. תודה.

מכירה ביתית

אתמול בלילה ישבתי בחדר העבודה שלי ובהיתי בתיק ממהדורה מוגבלת שקניתי לא מזמן ויצא איתי מהבית רק פעם. לא חבל, אמר לי התיק, אם את לא רוצה אותי תמכרי אותי למישהו שכן רוצה. אתה יודע מה חתיכי, אמרתי לו, למה לא אמכור אותך באמת. היום, בזמן שגרסתי מצה עם כבד קצוץ לארוחת הצהרים, חשבתי לי על כמה שמלות, תיקים ותכשיטים ששוכבים בארון שלי זה זמן מה. חלקם חיכו בסבלנות שאחזור למידה 42-44 , אבל בזמן שחיכו השתנה טעמי בבגדים וגם כשארזה ספק אם אלבש אותם שוב.

אז אני מתכננת מכירה ביתית של בגדים, תכשיטים, תיקים ונעלים נחמדים במיוחד (תמונות יבואו, כמובן) במחירים יפים לנפש ורחוקים מאד מהמחיר המקורי ששילמתי עבורם (מכורה למותגים, כבר אמרנו).

עם זאת, אימלדה מרקוס אני לא (וטוב שכך, לפני כמה ימים קראתי שהיא ארגנה שמיכה אכזרית במיוחד ללהקת החיפושיות, מה זה??) ואין לי עד כדי כך הרבה פריטים למכור, אז חשבתי להציע לקוראות הבלוג להצטרף אליי למכירה. השמש זורחת וחמימה, ויש לי גג נחמד באיזור המרכז. אפשר לקבוע בשבת עוד שבועיים, למשל, לאילו שעתיים שלוש ולמכור את מה שבא לנו. התנאי - מצב מצוין של הבגדים (אני ואחרות עוד בטראומה מגרדרובה 2 שדמה יותר למזבלה מאשר לאירוע אופנה) וטעם טוב.

ימין ושמאל, רק small ו-extra small

מי רוצה להצטרף? לובה אולי? יהיה דיסקו, אפילו נגיש מיץ קריר. אווו! אני אמכור גם תכשיטים וקשתות מלאכת ידי, כשאני חושבת על זה. אחחח, כל כך הרבה תבונה כל כך מעט זמן.