ועכשיו לעבודה.
ניקולט מייסון מניו יורק היא עיתונאית אופנה, יחצנית ועומדת מאחורי כמה וכמה משיתופי הפעולה העסקיים המצליחים ביותר בין עולם האופנה לבלוגריות מידות גדולות. הטעם שלה איכותי, יוקרתי ויקר (גבי, חברתנו מלמעלה, אמרה עליה שהיא התלהבה כל כך למצוא בלוגרית שמנה שקונה שאנל ומקווין שהיא היתה חייבת לפגוש אותה, ואכן הן נפגשו והפכו ל
חברות טובות). צילומי הדירה ואביזרי האופנה שלה גורמים לי לעתים קרובות ליבב כתינוק. היא לסבית גאה ושמנה גאה והיא נראית ומתנהלת נפלא בעולם שלא תמיד ידידותי לא לאלה ולא לאלה. ועל כן היא חביבת השבלוג מימים ימימה.
סטפאני הצרפתיה היא אחת הבלוגריות השמנות הוותיקות וללא ספק אחת המרשימות שבהן (אני מתייחסת אליה כאל המלכה של השמנוספירה). היא נושאת את דגל השמנה הגאה כבר שנים כדוגמנית, שחקנית, אשת תקשורת וכותבת ומיצגת את אחיותיה הנשים השמנות באלגנטיות פריזאית מלאת חן.
לקלי הענקתי את תואר בלוג השנה ב
רשומת סיכום השנה שלי. קלי אינה היפה בשמנות אבל אלוהים, כמה סטייל יש לה. היא נהדרת בהתאמת הדפסים, בחירת גזרות ושילוב אביזרים לכדי יצירת מראה אחיד, מרשים ובטוח בעצמו. יש לה הרבה תכנים שיווקיים, אבל הי - העיקר התמונות מעוררות ההשראה.
ג'ס
היא פמיניסטית שמנה רדיקלית שכותבת על דימוי גוף חיובי. הבלוג מחנך ומעניק השראה מחד, אך מתיש למדי מאידך. התכנים שלה חזקים מאד אבל
הכתיבה שלה לא עומדת ברף גבוה, והתוצאה נעה בחוסר אחידות בין
פרויקטים מעוררי השראה לבין רשומות מתישות שחוזרות על עצמן שוב ושוב.
הבלוג שלה מספק קישורים להמוני בלוגים אחרים מרחבי הגלובוס, ובהם תכנים פמיניסטים ומידע על התנועה לדימוי גוף חיובי.
את הבלוגריות שמנסות לחקות אותה ואת התכנים שלה, אגב, ניתן לזהות מקילומטר
וזה משעשע למדי לראות את הפער בין המקור האותנטי, על חסרונותיו, לבין אלה שהיו רוצות להיות היא.
קוראיי הקבועים יודעים שאני מתה על אודרי ומקבלת ממנה הרבה השראה לתלבושות ורכישות (רכישות ותלבושות לה לה לה). אודרי הצרפתיה משלבת יפה פרטי רשתות (אסוס, H&M, לה רדו ועוד) עם פרטי מעצבים (מיו מיו, צ'י מיארה, שאנל ועוד מעשי נבלה שכאלה) למראה נשי ומקסים, שלעולם לא גולש למתקתק מדי.
קריאת רשות - בלוגים שכדאי להכיר
הבלוג של נדיה אבולהסן
נדיה היא אושיה בשמנוספירה, אבל אני מודה שאני לא מתה עליה. הסקסיות המתפרצת שלה נתפסת בעיני כמתאמצת מדי. מה שכן, היא ללא ספק מהפכנית. זו הבלוגרית המפורסמת ביותר שלא מתביישת בגופה הדשן וחושפת אותו בתלבושות לוהטות פעם אחר פעם. היא כמעט תמיד נועלת עקבי סטילטו (גם עם טרנינג) וכמעט תמיד חושפת את הרגלים המהממות שלה. בשנה האחרונה התחילה לקחת חלק בשיתופי פעולה עסקיים שונים ונראה שמצפה לה עתיד מוצלח בתחום.
Curvy Girl Chic של אליסון
הבלוג די משעמם בעיני (בגדים סולידיים, שום דבר מיוחד) ואין מה לקרוא שם. אבל מדי פעם אליסון מבליחה עם תלבושת יפה או
שיתוף פעולה מענין, כך שלא מזיק לעקוב אחריה.
עיתונאית אופנה ובעלת תואר בתחום, מרג'י היא דמות מפתח בסצנת המידות הגדולות בארה"ב מחד וחסרת טעם באופן כמעט מלהיב מאידך (לדעתי, כמובן).סגנון הלבוש שלה, עם זאת, נובע מתנועת דימוי הגוף החיובי והיא כולה פצצת אנרגיה של אומץ וקבלה עצמית. כך שלמרות שהיא לא מתלבשת לטעמי (אבל בהחלט אפשר למצוא אצלה פריטים בודדים להזיל עליהם מגוון רירים) היא ללא ספק ראויה למעקב. בדומה לנדיה, אגב, אני תמיד תוהה איך היא לא קופאת בקור הניו יורקי עם הרגלים בחוץ (בלי גרביונים אפילו!).
לורן הבריטית היא שמנה חמודה למראה שמתעצבנת הרבה, בעיקר בגלל נושאים פמיניסטים (או ליתר דיוק, שוביניסטים) וסביב היחס לנשים שמנות. היא עוסקת הרבה בביקורות על חנויות למידות גדולות, לא כולן שולחות לישראל, והשתתפה בכמה
שיתופי פעולה בתחום.כמו כן היא עובדת, או עבדה, באחת מהחברות הבריטיות למידות גדולות (יורז? סימפלי בי? שכחתי).
ג'ורג'ינה הבריטית היא בחזקת חובה להכיר, למרות שאני עצמי כבר עייפה ממנה. היא לוקחת את סגנון הלוליטה הבובתית עד הסוף ומייצרת לעצמה את הבגדים והאביזרים שחסרים לה, ואפשר ללמוד ממנה המון בנוגע לביטוי עצמי ומציאת דרכים יצירתיות להתאים לעצמך את הבגדים שאת רוצה. הסגנון שלה כל כך ייחודי שאפילו
התחפשתי אליה בפורים האחרון, רק כדי שתהיה לי הזדמנות ללכת עם שיער ארוך, רך וורוד כמו שלה לכמה שעות. היה דיסקו!
Big Hips Red Lips של שרה אן
שרה אן הקנדית משתייכת לג'אנר הבוטלישס. היא חובבת את סגנונות שנות הארבעים והחמישים וכמעט תמיד תראו אותה בשמלה, סומק אדמדם ואיילינר חתולי. היא מאד חושנית ונוהגת ללבוש שמלות עמוקות מחשוף ולעשות פוזות למצלמה. האינסטגרם שלה, שאין לינק אליו בבלוג, מציג לעתים קרובות תמונות עירום. לפיכך, מדובר באבירת התנועה לקבלה ואהבה עצמית.
אני עוקבת אחרי אלגרה הגרמניה כבר כמה שנים. הבלוג די פשוט, אבל היא נראית חמודה ומעלה תמונות חביבות, שרובן צולמו על רקע הספריה שלה.
הבלוג של אמראצ'י אוקצ'ו
אמראצ'י היא התגלית החדשה ביותר שלי בשמנוספירה ווואו, כמה שהיא מרשימה בעיני. סגנון הלבוש שלה הוא סופר קול והבגדים והאביזרים שלה מלאי השראה ואופי. היא סקסית לא מתאמצת ויפהפיה עם זוהר מלכותי כלשהו. לא רואים נשים כאלה בארץ, זה בטוח.
נראה לי שמספיק, לעת עתה.
השאלה המתבקשת, כמובן, היא
איפה בלוגריות האופנה השמנות הישראליות? ובכן, אני לא מכירה בלוגי אופנה שמנים ישראלים עליהם אוכל להמליץ לכם.
למעשה, אני מתקשה לחשוב על בלוגי אופנה ישראלים כלשהם ששווה לעקוב אחריהם,
פרט לאלה של
שלי גרוס ו
רנה בראון. זאת למרות שיש הרבה בלוגים עבריים מעוררי השראה בתחומים אחרים, אבל זה נושא לרשומה אחרת אם אתם מעוניינים.
יוצאת הדופן היא
ריי שגב,
שאמנם אינה שמנה אך היא דוגמנית מידות גדולות ומעוררת השראה הן בנושאי דימוי הגוף אותם היא מעלה לדיון ציבורי והן בתלבושות היפות שלה (ויעידו על כך הסכומים שהוצאתי ב
אלמביקה בחודשים האחרונים). בכל מקרה, על ריי
כתבתי כאן.
אני מקווה שגיליתם כמה מקורות השראה חדשים ואשמח מאד לשמוע על הבלוגריות שאתן אוהבות ולא הזכרתי. אני תמיד מחפשת מקורות השראה חדשים!
