גלבייה גלבייה

שאלוהים יעזור לי, יש לי מספיק גלביות. אחת פרחונית ורודה עם ציפור נודניקית של קרן שביט, אחת שחורה אלגנטית מסטאן של טליה ואחת גזעית עם ניטים של דורית בר אור לגולף. חלאס! חלאס עם הגלביות. כלומר, לא מספיק? גלביה היא הבגד שכל השמנות הזדקנות לובשות במיאמי וכשמותגי מידות גדולות מכינים אותן הן מאבדות לרב צלם אנוש. כל זכר למגניבות נעלם מהן, וכל שנותר הוא אוהל סינתטי מצויץ שמוצץ ממך כל זכר למיניות זו או אחרת. 

הו, אבל כשהן טובות.. גלביות טובות הן הבגד הישראלי ביותר בנמצא. הן קורצות לעליות הראשונות ולדור החלוצים. הן קורצות לפלשתינאים שעיבדו את האדמות כשאנחנו עוד היינו ניצנוץ בעינים של סבא רבא. הן הכי אווריריות, הכי נעימות, הכי סקסיות והכי גזעיות מכל הבגדים גם יחד. גלביות, איי קראמבה!

לפני כמה ימים הסתובבתי עם אודליה (שהעבירה סוף סוף את הבלוג שלה מתפוז לבלוגר, כל הכבוד לצה"ל) בקניון ארנה השומם. אכלנו גלידה וחיפשנו משהו ששכחתי כשנתקלנו בחנות של גלביה. על הרשת הזו קראתי בעבר בבלוג של שלי גרוס. כשביקשתי להכנס לחנות הצבעונית, אודליה אמרה שככל הזכור לה צפויה לי אכזבה, כי הם מוכרים בגדים זעירים בלבד. אני זכרתי דבר דומה, כי לפני כמה חודשים ראיתי חולצה משגעת שלהם אצל שלי וכשרציתי לקנות אותה לא היתה שום מידה שמתקרבת לשלי.

לפיכך, זקפנו ראשנו ונכנסנו בדחילו ורחימו לחנות בכוונה להציץ הצצה מהירה ולסגת לפני שהמוכרת החמוצה תגיד לנו שאין לנו במידה שלך. הבעיה היא שהמוכרת היתה חמודה לאללה והיה להם ועוד איך במידה שלנו.

גלביה מוכרים (הפתעה!) גלביות בכל צבע שאפשר להעלות על הדעת. יש גלביות שקופות לים במאות בודדות של שקלים ויש גלביות ערב מעוטרות חרוזים באלפי שקלים ויש גם חולצות גלביה וגלביות ליום יום במחירים בינוניים-גבוהים שנעים בין 500 ל-1000 ש"ח פלוס מינוס. חלק קטן מהבגדים מגיע ב-One Size אבל רובם מגיעות במידות S-XXXL, כשאני במידה 48-50 לובשת את ה-XXXL כפי שתראו בצילומים הבאים.

הגלביה הראשונה שמדדתי היתה חתיכית למדי.

אני לובשת שמלת ארוגם במידה XXXL שעולה 790 ₪

הגלביה הזו הזכירה לי את זו של משכית שאמא לבשה לחתונה של אחיה הדוד ב-1980. תראו כמה יפה היא! 

בשלב זה, הייתי מלאה מחשבות אוהבות על אמא ולכן המשכתי למדוד בשמחה.

הצהובה הזו שמחה לאללה, אבל הצווארון שלה קצת סגור לטעמי. דמיינו שאני לא נועלת סניקרז אלא משהו סנדלי יותר.

אני לובשת שמלת אלדין במידה XXXL שעולה 1190 ₪

החמודה הזו יכלה להיות מזעזעת אם לא היו נזהרים, אבל הם נזהרו. מסתבר שיש לה גם גרסת מיני חתיכית שהייתי קונה לי בשמחה, לולא היתה ארוכת שרוולים.

אני לובשת שמלת פסים במידה XXXL שעולה 790 ₪

הגלביה הבאה יפהפייה מעל המותן ומוצלחת פחות מהמותן ומטה, אבל אם היא היתה חולצה או אפילו טוניקה היא היתה נהדרת (מה שמזכיר לי שהמוכרת המקסימה אמרה שהם עושים תיקונים לפי הצורך, כמו קיצוצי שרוולים).

אני לובשת שמלת סידני במידה XXXL שעולה 790 ₪

והנה אחת חתיכית בגזרת מיני. היא נראית מקסימה בתמונה, אבל אם תסתכלו טוב תראו היא קטנה עליי ולכן לא קניתי אותה. חבל!

אני לובשת שמלת ניו יורק מיני במידה XXXL ועולה 690 ₪

אז מה השורה התחתונה? ובכן, אם אתן רזות או שמנות לייט (עד מידה 50) שאוהבות גלביות, אם מהזן בגזעי בלתי מתאמץ ואם מהזן הסופר צבעוני שאנטי כיף, ויש לכן כסף לבזבז זו החנות בשבילכן. אני בטוח אבקר בה שוב בעתיד.

פרט לסניף בקניון ארנה בהרצליה יש גם סניף בנווה צדק וחנות מקוונת עם משלוחינם. תוכלו למצוא את כל הפרטים בדף הפייסבוק של המותג.

עד לכאן גלביה. אך לפני סיום, עדכון קטן מחנות אחרת בקניון ארנה.

אחת הרשומות הנקראות ביותר בשבלוג היא זו שכתבתי כשנפתחה בארץ החנות הראשונה של דורותי פרקינס. היה זה אירוע משמח, שכן הרשת הבריטית מוכרת את אותם הבגדים במידות 2 עד 20, כל זאת במחירים סבירים ביותר. מאז דורותי פרקינס העולמית שקעה בשיממון שעמומי כלשהו. בביקור האחרון שלי בלונדון, לפני מספר חודשים, התקשיתי למצוא סניפים שלהם כאשר בביקור שקדם לו במספר שנים היו שלוש חנויות שלהן רק באוקספורד סטריט. גם בסניף הדגל של הרשת בקניון שרונים לא מצאתי בשנתיים האחרונות שום דבר לכתוב עליו הביתה.

מאחר וכבר היינו שם החלטנו להכנס, ומדדתי כמה מכנסיים במידה 20 (48 ישראלי). 

מכנסים במידה 48 בדורותי פרקינס

הברמודה מג'ינס עולה 150 ש"ח
המכנסים הפרחוניים הדקים עולים 180 ש"ח
הסקיני ג'ינס עם נקודות עולה 180 ש"ח
המכנסים האדומים עולים 130 ש"ח

המחירים מצוינים ללא ספק, אבל האיכות נראית לי נמוכה למדי. הסקיני היו צמודים רצח אבל ברור היה שכביסה אחת תרחיב אותם משמעותית. הפרחוניים היו חביבים וכך גם הברמודה, למרות שזה ממש לא הסגנון שלי. המכנסים האדומים עשוים מבד שמבליט כל צלוליט, נקודת חן או ישבן בצורה מאד לא מחמיאה ולא הייתי ממליצה לאיש או אישה לרכוש אותם. אז נכון, הסניף בארנה תמיד היה החלש מבין השנים (גם השירות בו איום ונורא) אך עדין התאכזבתי. מצד שני, כן יש בו מגוון של בגדים במידה 48 במחירים נוחים, אז אני בטוחה שיש שמנמנות שיהנו ממנו.

ועד כאן תוכניתנו ביקורת חנויות שמנונית להפעם. היו ברוכים ותהיו נחמדים לאמא, אתם אף פעם לא יודעים מתי היא תאזול מהמלאי לבלי שוב.

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

בתחילת אפריל נערכה השקת קולקציית הקיץ של עונות. ההשקה היתה נחמדה וכללה שיפודים טעימים ותצוגת אופנה שהוקרנה על קיר וידאו מאחורי האורחים. בהשקה קיבלנו תווי קניה לרשת, טישרט חביב ואת הווסט הסינתטי הזה.

כשראיתי את הווסט החלטתי שאני לא יכולה להגריל אותו פה כי הוא מזעזע ובטח ובטח שאיני רוצה אותו לעצמי. לכן ביקשתי וקיבלתי אישור חריג להחליף אותו בחנות כשאגיע לסקור את הקולקציה.

חשוב לי לציין שחרגתי מנוהגי והלכתי לשתי חנויות שונות של הרשת. הייתי בהרצליה לפני כשלושה שבועות ובקניון איילון לפני יום העצמאות. הסיבות לכך שלושתן במחלקת הגילוי הנאות - ראשית, קיבלתי יחס מועדף בהשקת הקולקציה ורציתי להיות שלמה עם עצמי שנתתי להם כל צ'אנס אפשרי לפני שאני כותבת את הביקורת שלי. שנית קיבלתי במסגרת אותו יחס מועדף תו קניה גדול במיוחד לרשת וחבל היה לי לבזבז אותו כי בביקור הראשון שלי לא מצאתי שום דבר לקנות באמצעותו (אזכיר לכם שבנוסף לתו המוגדל היה לי גם הזיכוי על הווסט, בשווי 259 ש"ח). בנוסף, חיכיתי שהפיג'מות הקצרות יגיעו לחנויות ואוכל לקנות לי כמה אם הן יתבררו כנעימות (אני סובלת ממחסור בפיג'מות קיציות), אחרי כמה שבועות הבנתי שהן לא יגיעו בקרוב ועדיף לא לדחות יותר את הביקורת.

לפני התמונות אזכיר למי שלא זוכר את מידותיי בעל פה (אני משתוממת ממך!) שגובהי 171 קילו משקלי 110 ס"מ ומידתי נעה בין 48 ל-50. מאחר ולא היה לי כח לרשום את כל המחירים אתם מוזמנים להניח שהמכנסים עולים בין 150-350 ש"ח החולצות בין 100-300 ש"ח השמלות בין 150-400 ש"ח ופחות או יותר זהו. את המחירים המדויקים תוכלו לראות בחנות המקוונת החדשה שלהם.

זו שמלת הדגל של הקולקציה שנלבשה בידי מיכאלה ברקו בהשקה וגם הקטלוג. עליי היא מזעזעת אבל שמעתי שמועה שיש מישהי שהעלתה תמונה לפורום כלשהו שבה היא לובשת אותה ונראית פיצוץ. אני אאמין כשאני אראה, כי לא קונץ להראות בסדר כשאת מיכאלה ברקו.

הנה גופיית גולגלות עם נוצות בכתפיים. לבשתי אותה פעם אחת עם מכנסי ברמודה מגי'נס דקיק והחלטתי שאם תראו את התמונה לא תאמינו שלא כיערתי אותה בכוונה, אז צילמתי שוב הפעם בפנים ועם שרוואל ג'ינס דקיק. למקרה שעוד לא הבנתם אני אחזור על זה שוב - מדובר בגופיה עם גולגולת ונוצות בכתפיים. התפתיתי לקנות אותה רק בשביל לבדוק איך זה שורד כביסה אבל התאפקתי.

הנה שמלה במידה 4. הטורקיז שמציץ מהמחשוף זו חזיית ספורט מעולה שקניתי באתלטה (ביקור א' נערך בדרך לטניס). עליי היא איומה אבל על חברתי הבלוגרית חובבת המקסי עם שרוולים שבאה איתי לסיבוב השני בקניון איילון היא נראתה טוב בהרבה והיא קנתה את הגרסה השחורה שלה.

גופיית סבא במידה 4 (מגיעות בשחור ולבן בלבד) ומכנסי נמר במידה 50. שימו לב שמכנס אחד ארוך משמעותית מהשני. דוקא רציתי לאהוב את המכנסים האלה.

גופית סבא לבנה במידה 4 ומכנסים "טרנדיים" עם כתמים בורוד וירוק זרחני במידה 5. אני אומרת "טרנדיים" כי אם הם היו טרנדיים הם לא היו נהיים צרים בקרסול אלא נשארים בגזרת Wide Leg. בגלל ההצרה הזו הם גורמים ללובשת להראות כמו דומבו הליצן השמנוני. גם את המכנסים האלה רציתי לאהוב (אגב, קראתי בבלוג אחר שגם הרצל רצה).

שמלת ערב עם פאייטים במידה 4. כל מילה נוספת מיותרת, אני מאמינה.

עוד שמלת ערב במידה 4. אז נכון, הבד רך ונעים והיא לא איומה במידה קיצונית כמו שמלות אחרות בקולקציה, אבל זו לא סיבה לאהוב אותה או לחשוב שהיא מחמיאה. אין שום דבר חגיגי באורך השרוולים או בעובדה שהיא מגיעה בדיוק מתחת לברכיים. היא נטולת כל שמץ של חינניות ואין בה שום דבר משמח. אז למה ללבוש אותה לאירוע (או בכלל)?

גופיית ספורט במידה 3 מתוך 5. הבד כל כך עבה ואטום ונצמד שלא הייתי מוכנה לעשות בה ספורט תמורת אלף ש"ח. תמורת 5000 ש"ח הייתי עושה בה אימון של שעה אבל הייתי סובלת מכל רגע. תכלס, שווה להזיע כמו חמור במשך שעה ולסבול משפשפת קלה כמה שעות בשביל 5000 ש"ח. המכנסים הם מכנסים מחויטים מקולקציית הערב במידה 50 שנראים בצילום כמו מכנסי התעמלות ולכן אין צורך להרחיב עליהם.

אני גאה להציג בפניכם את החולצה המגרדת בעולם. הבד שלה כל כך מגרה את העור שכשהורדתי אותה היתה לי שריטה ארוכה ונפוחה במחשוף שנעלמה אחרי כמה דקות. פרט לכך הבד הנוקשה עומד מסביב לצוואר כמו פרי אהבתם של עמילן וברזנט.

שמלה במידה 4. הבד סינתטי ומבריק ומלא רכבות כבר על הקולב. היא מלבנית לחלוטין ולכן לא מחמיאה לשום גזרה. היא גרמה לי להרגיש כמו מנקה בעיריית תל אביב בסרט משנות השבעים המאוחרות וכל הזמן חיכיתי שששי קשת הצעיר יקפוץ עליי עם וידוי אהבה יוקדת וייקח אותי מכאן.

מכנסים קצרים לבנים עם קרעים שמגיעים רק עד מידה 48 (כמו כל המכנסים הקצרים בחנות) וטוניקה כחולה פרחונית במידה 4. המכנסים מתרחבים לקראת הסוף, וזה פשוט מדהים בעייני כי אין שום צידוק לגזרה הזו. מעולם לא ראיתי אישה שהירך שלה צרה למעלה ומתרחבת לפני הברך. אבל מה אני יודעת. חברתי הבלוגרית חשבה שהטוניקה יפה, אבל ליחידה שהיתה במידתי בחנות היה כפתור חד ששרט אותי והחלטתי שאני לא רוצה לקחת אותה או להזמין אחרת מסניף אחר. זה עוד בגד שישכב בארון שלי ולא אלבש לעולם.

חולצת פרנזים במידה 3 ואותם המכנסים מלמעלה, הפעם בתכלת. הם מונחים רע כל כך במפשעה שאפשר לכתוב על זה שירים (ולכן ציוותתי אותם לחולצת הפרנזים). החולצה מזעזעת בעיני וקניתי אותה כי היה לי כיף לנפנף בפרנזים וכן, זה מאד מביך אותי.

חולצה בצבע שמנת מאותו בד של שמלת הערב מלמעלה (רך ונעים) והמכנסונים בוורוד. לדעתי, אני נראית פה כמו פולקע שבושל במים עם הרבה מיונז.

ולסיום - טישרט ורודה עם סקיני ג'ינס ורודים. האלה מהתמונה הקודמת לקחו את הפולקע, שטפו את המיונז ושמו במקום רוטב אלף האיים. שימו לב איך הבד של החולצה מבליט כל כפל בגופי ובחזיה והמכנסים שמתחתיו.

מאחר והפיג'מות לא הגיעו והייתי חייבת לבחור משהו, כי אחרת הייתי נתקעת עם הווסט, בחרתי לקנות את המכנסים הקצרים הלבנים (כי זה טרנדי ואני יכולה לעבוד עם זה), 3 גופיות סבא במחיר 99 ש"ח (כי חסרות לי גופיות לבנות) ואת חולצת הפרנזים (כי אני אהבלה). יצא ששילמתי 25 ש"ח מכספי למרות שהיו לי זיכוי של 259 ש"ח ועוד תלוש שי בשווי 500 ש"ח. מאחר ולא ניתן לקבל עודף מתלוש השי, העדפתי לשלם קצת ולשמור את התלוש למקרה שהפיג'מות יגיעו ויהיו סבירות (למרות שראיתי כבר בקטלוג שהן שחורות, ופיג'מות שחורות לא עושות לי טוב). במידה והפיג'מות יהיו בעייתיות אני אגריל את הזיכוי בבלוג או משהו, כי יש לו דדליין קצר מאד.

עכשיו, בואו נהיה רציניים. אני באמת ניסיתי לחבב את עונות השנה. אני לא אוהבת לזלזל במי שנוהג בי בכבוד ואני לא נהנית מזה. מה גם שאני יודעת שהמנהלים בחברה קראו את הרשומה בה הצעתי תכנית מיתוג מחדש לרשת בשנה שעברה והתייחסו אליה ברצינות. אבל בשני הביקורים בחנויות הרגשתי שלועגים לי, כאישה בכלל ושמנה בפרט. רב הבגדים שמדדתי בחנויות (ויש המון תמונות שלא העליתי) פשוט מכוערים. אחרים עשויים מבדים שלא ניתן להעלות על הדעת ללבוש בקיץ או בכלל. ורבים מהם גם מכוערים וגם עשוים מבדים לא נוחים.

השורה התחתונה שלי היא זו - עונות של קיץ 2015 היא חנות לנשים שלא מתעניינות בבגדים ולשמנות שאין להן ברירה.

נשים שלא מתעניינות בבגדים לובשות מה שנראה להן סביר ונוח והולכות הביתה שמחות וטובות לב. שמנות שאין להן ברירה קונות כל בגד שמתאים להן (וחלק גדול מהבגדים ברשת מגיעים עד מידה 54) והולכות הביתה מתוסכלות ומרות נפש. מי שהלבוש שהלבוש שלה הוא חלק מהדימוי העצמי שלה וכלי לביטוי עצמי, מי שהתקציב שלה גבוה יותר ומי שיש לה נגישות וחיבה לקניות ברשת לא צריכה להגיע לעונות. נכון, הבגדים זולים יחסית לרשתות אחרות, אבל בנקסט למשל אפשר למצוא בגדים איכותיים ויפים בהרבה במחירים נמוכים משמעותית. נכון, גם בנקסט יש שמעטס בוהו טרנדיים עלאק, אבל יש שם גם ג'ינסים מצוינים, פיג'מות מהאגדות וטישרטים מצוינים מכל סוג ומין בפחות מחמישים ש"ח החולצה.

אז של מי הכוונות הטובות אותן הזכרתי בכותרת הרשומה? שלי, כי באמת ניסיתי לחבב אותם, ושלהם, כי הם באמת ניסו לגרום לי לחבב אותם. כולנו ניסינו וכולנו נכשלנו. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי זה מבאס.

מיאו חטולה

ביום שישי הוזמנתי לבקר בסטודיו של טולה, מותג למידות בינים שלא הכרתי קודם. מאחורי המותג עומדת דניאל אנגלהרד, בוגרת שנקר ותיקה שמעצבת את המותג עבור רשת חנויות שדרת המעצבים. 

דניאל מייצרת במפעל של החברה בנתניה בגדים במידות 40-50. הבעיה של המותג היא שהוא לא מוכר למרות שהוא פועל כבר שנים אחדות (כאמור, אני מעולם לא שמעתי עליו קודם לכן) ודניאל קיוותה שאעזור לה להציג אותו לקוראות במידה ואוהב את מרכולתה. בסיום הסיור המדידות והשיחה אני יכולה לסכם (אמל"ק זה כל כך אין עכשיו) שזיהיתי פוטנציאל מצוין וכמה בעיות רציניות שעומדות בדרכו.

סקלת הצבעים מונוכרומטית וכוללת שחור, אפור, נייבי ונגיעות של אדום וזה מתאים לי בימים אלה (פרט לאדום, שבעייני הוא הצבע המשעמם בעולם לנשים שמנות ולכן אני נמנעת ממנו). הבגדים הם בגדים סולידיים שחלקם מתהדרים בקריצה עיצובית זו או אחרת שמעלה אותם לדרגת מגניבים בעייני. ככלל, חיבבתי חלק גדול ממה שראיתי (ואת דניאל באופן אישי, שכן ברור שמדובר באישה עם ראש טוב על הכתפיים). הבעיה היא במידות - לא כל הבגדים מיוצרים במידה 4 שהיא הגדולה (50) וחלק מאלה שכן מיוצרים במידה זו קטנים מדי. למעשה, מחצית מהבגדים שמדדתי היו קטנים עליי. אחדים אחרים החלטתי לא להראות לכם, שכן הם חסרי ייחוד בעיני ופונים לקהל שמרני ומבוגר יותר (למרות שבגיל 39 אני כבר מתקשה לכתוב זאת, כי אחרי הכל אני לא בדיוק פרגית בעצמי). כך שאסכם ואומר שאהבתי 20% ממה שראיתי ו-80% לא דיבר אליי או לא היה זמין במידתי. 

הנה כמה בגדים שצילמתי. היה לי חם נורא, אז אני אדמדמה ומטושטשת, אבל היי, באנו בשביל הבגדים ולא בשביל השרונה. 

אני לובשת טוניקת הלנה  במידה 4 מתוך 4, שמחירה 399 ש"ח
וצמודונים במידה 4 מתוך 4 שמחירם 160 ש"ח

על הטוניקה נדלקתי עוד כשהצצתי בדף הפייסבוק של טולה. חשבתי שהיא מכותנה, אבל למעשה זהו בד סינתטי גמיש מעט כלשהו שמונח נהדר על הגוף אבל אני תוהה איך יעמוד בטמפרטורות גבוהות. היא מחמיאה במידה מופרעת כמעט ותהיה מצוינת לעבודה וגם לבילויים, לדעתי.

אני לובשת מכנסי אנה במידה 4 מתוך 4 שעולים 429 ש"ח
וחולצת אולימפוס מידה 2 מתוך 2 שעולה 249 ש"ח

המכנסים האלה נחמדים וטרנדיים אבל הם מאד צרים, למרות שזה לא פוגם בנוחותם. אני מאמינה שהם מהמתרחבים טיפה בכביסה כך שזו לא אמורה להיות בעיה. החולצה מגיעה גם בפסים כחולים לבנים רחבים שאהבתי.

בשלב זה דניאל הודיעה לי שהיא תשמח לתת לי בגד במתנה ואני הייתי בטוחה שאני הולכת על הטוניקה היפה מלמעלה. אבל אז מדדתי את השילוב הזה והתאהבתי.

אני לובשת גופית דלפי במידה 4 מתוך 4 שעולה 199 ש"ח
ומכנסי אתונה במידה 4 מתוך 4 שמחירם 329 ש"ח

המכנסיים מחמיאים ונעימים כל כך. הם עשויים מבד עם גימור דמוי זמש או קטיפה רכה בדוגמת הסוואה עדינה ויש להם כיסים (כל כך קשה למצוא מכנסי נשים עם כיסים). האורך שלהם מושלם למגפונים או כפכפים או סניקרז או הכל. מפתח הצוואר של הגופיה מאד מחמיא בעיני לכתפיים רחבות כמו שלי. יש נשים שמנות שיוטרדו מכך שמשמני בית השחי חשופים קלות בגזרה הזו, אבל בקיץ אני רק רוצה להתאוורר ושיהיה לי נעים ומענין את סבתו של אבי מאשה, עליה השלום, אם משמן זה או אחר מציץ החוצה כל עוד הרושם הכללי מטופח ונאה. אני מאד אוהבת את השילוב הזה ועוד לפני שפציתי פי, דניאל כבר הביאה לי שקית בשביל לקחת אותו איתי הביתה. יאיי!

רב לקוחות הרשת הן נשים מבוגרות או שמרניות ולכן הדגמים היותר מגניבים (יש כאלה והם אלה שרציתי למדוד ולא היו קיימים במידתי) לא נמכרים במידות הגדולות, אז דניאל הפסיקה לייצר אותם במידות אלה. זה מצער מאד בעייני. אם הדגמים האלה, שמה שמייחד אותם הוא הרוח הלא מתאמצת השורה עליהם והגזרות הפשוטות והמצוינות, ייוצרו עד מידה 50 או 52 יהיה לנו כאן מותג שיוסיף סגנון שחסר בשוק המתהווה של מעצבות מידות הבינים בארץ - מגניבות אורבנית לא מתאמצת. הגב הכלכלי, המעצבת המוכשרת והרצון הטוב כבר שם. מה שחסר זה הלקוחות. 

חולצה שאהבתי והיתה קטנה עליי

הבעיה הזו היא בעיה נפוצה בקרב מעצבי מידות הבינים בארץ - הלקוחות מתלוננות בצדק שאין מידות 50-52 והיצרנים מתלוננים בצדק שכשהם מייצרים את המידות האלה הן לא נמכרות ונגרמים להם הפסדים. אני מאמינה ששילוב של שיווק נכון של המותג והבאתו למודעות של הלקוחות הפוטנציאליות מחד והגדלת טווח המידות מאידך יעשו את העבודה ואני מקווה בכל לבי שדניאל תחליט לעשות את הצעד הזה ושהלקוחות יקבלו אותו בברכה, שכן אני ללא ספק אהנה מאד מהתוצרים. 

למען מטרה זו, החלטנו להעניק לקוראות השבלוג שיגיעו לחנויות הרשת כרטיס מועדון בחינם. הכרטיס, בשווי 40 ש"ח, נותן הנחה קבועה של 10% על כל מותגי הרשת בנוסף למבצעים והטבות מיוחדות שמתפרסמות מדי פעם.את רשימת הסניפים של הרשת תמצאו כאן ובהמשך השבוע אעלה את הקופון לדף ההטבות לקוראי השבלוג.

אני אמשיך לעקוב אחר הקולקציות הבאות של דניאל ואדווח על התקדמות העניינים. בינתיים, אני ממליצה לאלו מכן שלובשות מידה 46 ומטה ומחפשות בגדים אורבניים-סולידיים לבקר בטולה ולאלו מכן שלובשות מידה 48-50 אני מציעה להגיע גם, אבל בידיעה שמגוון הבגדים שעומד לרשותכן ברשת קטן אך נחמד.

בבאזל יסדתי את מדינת השמנמנים!

היום התעוררתי לשילוב של הרבה עבודה לעשות מחד עם יום חג שמשי שחבל לבלות לבד בבית מאידך. לנוכח נתונים אלה החלטתי שהדבר הנכון לעשות הוא לפגוש חברות לארוחת צהרים טעימה בבאזל ואז להתפצל - הן יכלו למסיבת החלפת בגדים שמנה בקרבת מקום ואני לבית קפה חביב זה או אחר בו אשרוץ עם המחשב עד תגיע קריאת ווטסאפ של "יאללה מיציתי". 

וכך אחרי לעיסה נמרצת יצאתי לכיוון חנות היין סלאש ביסטרו בה המליצו לי לשרוץ ובדרך נכנסתי להציץ הכצעקתה בחנות של סטלה ולורי.

את צמד המעצבות הזה אני מכירה כבר זמן מה מרזילי. מדי פעם אני מתפתה למדוד את שמלות המקסי היפות והגזעיות שלהן רק כדי לגלות פעם אחר פעם שהן צרות לי בבית השחי בס"מ אחד בדיוק. חשבתי שיהיה מענין לבדוק אם החנות שלהן יש בגדים שלא נמכרים ברזילי וכן יתאימו לי ואכן מצאתי כמה חולצות, טוניקות ושמלות שהתאימו לי במידה 48. 

הנה חולצה \ שמלונת עם כיסים.

שמלה מבד גמיש יחסי שהיתה מאד נחמדה ונמכרת עכשיו בחצי מחיר, כי היא מקולקציית החורף.

הנה חולצה \ שמלונת דומה לעליונה בדוגמה מנומרת. יש להן קפלים נחמדים בגב.

והנה הגרסה הקצרה של אותו הבגד, הפעם בלי כיסים. אהבתי אותה מאד אבל חששתי שהיא שקופה מדי לצרכיי.

והנה היא בגזרה החייתית בלי פוקוס. מסיבה זו או אחרת, הדוגמה הזו היתה טיפה רחבה יותר ולכן ישבה עליי טוב יותר. אני חושבת שזו אחלה חולצה לראיונות עבודה - מחוייטת מחד ושרונאית מאידך. צריך רק לתקן את בעית הפוקוס והכל יהיה טוב.

כל הבגדים בחנות הם One Size. יש שם את כל השמלות והאוברולים המגניבים שלהם שקטנים עליי. הכל עולה בין 550 ל-1400 ש"ח ויש כל מיני פריטים מעונות קודמות שנמכרים בהנחה. יש גם את התיקים של המותג ואי אילו תכשיטים. כשהתלבטתי אם לקנות את חולצת הזברה או לא וציינתי בפני המוכרת שברזילי יש לי הנחת מועדון של 10% ולכן אני חוששת שלא חכם לקנות אצלם, היא הציעה לתת לי את אותה ההנחה. אחלה שירות!

נראה שאזור באזל מתאים לסיור קניות קטן לשמנמנות לייט שבחבורה (אלה שלובשות מידה קטנה מ-50) החובבות בגדי מעצבים. יש את החנות של נעמי ואת החנות של סטלה ולורי ויש את המכירות הביתיות של לוטה סטייל כל כמה זמן ונומה נמצאת במרחק הליכה קצרה. יש בשכונה הרבה בתי קפה חמודים וחנויות ילדים יפות במיוחד, כך שאפשר לבלות שם כמה שעות בנעימים עם או בלי חברים.

לפני סיום, אומר שמדדתי שוב את השמלה שקניתי ברזילי והראיתי לכם בתשוויץ האחרון והחלטתי שהשרוולים ממש לא מחמיאים לי והחלפתי אותה בעגילים לא נורמליים ובתיק בד חמוד של מירית רודריג בו חשקתי זמן מה (האמת היא שחשקתי בבגדים שהיא מעצבת מאותם בדים, אבל הם לא עולים לי על ירך אחת, אז הסתפקתי בתיק). את התיק תראו מיד. חוץ מזה, אספתי בדרך לבאזל את אות האלפקה שקניתי לי בכמה גרושים בחנות מקוונת כלשהי לפני זמן מה כשהייתי זקוקה נואשות לתספורת. אני צריכה להאריך את השרשרת ולכן לא ענדתי אותה, אלא רק טלטלתי אותה בידי כמו היתה שקיק תה ורוד.

מה לבשתי לתשריץ

חולצה מנקסט

מכנסיים מאלמביקה

אות האלפקה הידידותית מחנות מקוונת כלשהי

תיק מרזילי

נייקי אייר מקס 90 מסטורי

נכנסתי למרכולית השכונתית הגנבנית כדי לקנות מצות וביצים (הייתם מאמינים שהצלחתי לבשל ולאפות עם 36 ביצים בשבוע האחרון ועכשיו קניתי תבנית רביעית של תריסר?? פסח הוא חג מופרע) ומצאתי חבילות קטנות ויקרות של אמנון ותמר. ומאחר ותנו חכמינו לצלמם בלבד צלום צילמתי ואצתי לביתי להכין פשמ"צ ערבית. חג שמייח לכולם ותרגיעו עם הביצים!

ככה עושים קולקציית קיץ למידות גדולות

הכינו את הממחטות, קוראות שמנות יקרות, כי את מה שתראו פה לא תקבלו (אלא אם יש לכן קומבינות אצל הדוד סם). זוהי קולקציית הקיץ של לילי פוליצר לטרגט במידות גדולות והיא כוללת את כל מה שאף יצרן מידות גדולות בישראל לא רוצה או מסוגל לתת לכן.

הקולקציה של לילי פוליצר למידות גדולות תימכר רק באתר הרשת, החל מה-19 לאפריל. העובדה שהיא תימכר במקוון בלבד עוררה זעם רב בקרב השמנוספירה האמריקאית והיא חלק ממגמה ששוטפת את עולם המידות הגדולות העולמי לאחרונה (להזכירכם, בלונדון נאמר לי במספר חנויות שהמידות הגדולות נמכרות רק בחנויות המקוונות). הכעס על כך שאי אפשר למדוד את הבגדים ושהם מוחבאים ברשת כדי לא לזהם את החנויות עם לקוחות שמנות מוצדק, אבל נתעלם ממנו לצורך ענייננו.

וענייננו הוא שהקולקציה נראית כמו חנות גדולה של גלידה. הצבעים רכים, עליזים ומגוונים. הגזרות טרנדיות מבלי להיות מופשטות משיק כנהוג במחוזותינו השמנים. כאן לוקחים טרנד, מוציאים לו את המיץ, מחליפים את הבד במשהו מיוזע ועבה ואת הצבע בשחור אדום וטורקיז וקוראים לזה לבוש טרנדי לנשים אמיתיות. טרגט מציעים מכנסונים קצרים ומתוקים עם פונפונים, אוברולים חמודים, שמלות קטנות, בגדי ים מטריפים ועליוניות מכל סוג ומין. אני לא בטוחה שיש מותג מידות קטנות שמציע דברים כאלה בישראל, אבל אני יודעת ששום מותג לא מציע את זה מעל מידה 42.

סימפלי בי ניסו לעשות משהו דומה ונכשלו בגדול

על טעם ועל ריח אפשר להתווכח כמובן, ולא כולן יתחברו לסגנון, אבל העובדה החשובה פה היא שהרזות והשמנות קיבלו את אותו הסגנון בדיוק, הן בגזרות והן במגוון. אין פה שום אפלייה בין השמנות לרזות (פרט, כמובן, לכך שהשמנות לא יכולות לקנות בחנויות כפי שכתבתי למעלה). טווח המחירים הוא 96-172 ש"ח, פרט נוסף שאין לו תחרות במחוזותינו. 

אלה הפריטים בהם אני חושקת. נראה לי שאפתח סוף סוף חשבון בחברת שילוח כלשהי כדי להניח טלפיים על משהו מהם, למרות שאלוהים יודע שהקולקציה בטח תחוסל תוך שעה מרגע שתהיה זמינה לרכישה. 

עליוניות לבגדי ים, מכנסים קצרים מקסימים, שילובי צבעים שעושים לי טוב על הנשמה השמנה

תוהים איך עומדים הבגדים במבחן המציאות? צ'סטיטי גרנר קיבלה פריטים (בלוגרית או לא בלוגרית) וצילמה רשומה שגרמה לי להזיל ריר על המקלדת. המידות שהיא לובשת כאן נעות בין מידה 20 ל-24. אני לא מוצאת את טווח המידות של הקולקציה בשום אתר רשמי, אבל מידה 24 שהיא לובשת מקבילה ל-56 ישראלית.

הצילום מהבלוג של צ'סטיטי

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי העסק מבאס כמו שצריך. בארצות הברית הבינו כבר ששמנות רוצות לקנות בגדים בדיוק כמו הרזות. מרבית הרשתות מציעות להן שמעטס סינתטיים סרי טעם בדיוק כמו בארץ, אבל במחירים נמוכים משמעותית. כאן קם מותג שלקח צעד קדימה מבחינה סגנונית (ושני צעדים אחורה עם שיטת המכירה) ומציע קולקציה שאפשר לסכם אותה במילים מלאת שמחת חיים, פלרטטנית, שמחה, נעימה. מתי יתנו גם לשמנות הציוניות משהו כזה? אלוהים יודע. השמנות הישראליות מפנימות יותר ויותר את ענין החירות ממוסכמות חברתיות מגבילות אבל היצרנים המקומיים נמצאים עוד עשרים שנים מאחורינו. אני מקווה שמישהו פה ירים כבר את הכפפה השמנה.

ניטים ניטים ניטים

חזרתי עכשיו מהשקת קולקציית הקיץ של עונות, ואני אכתוב עליה בהרחבה אחרי שאבקר בחנות ואמדוד כל מיני דברים. אבל אני חייבת להראות לכם כמה מוצלחת השמלה הזו של דורית בר אור לגולף שלבשתי. קיבלתי עליה המון מחמאות ואני מאוהבת בה לחלוטין, אז הנה מה לבשתי היום קצרצר. הקולקציה נמכרת בחנויות הרשת, אבל נדמה לי שהאוסף הגדול ביותר נמצא בסניף שבעת הכוכבים בהרצליה.

אני לובשת

שמלה של דורית בר אור לגולף (מידה XL)

סנדלים של דורית בא אור לגולף

עגילים מרזילי (ישנים)

תודה לאודליה ממן על הצילומים

ועכשיו אני צריכה לאפות ולבשל למחר, כמו שסבתא נהגה לומר - קשה להיות יהודי ועוד יותר קשה להיות אישה יהודיה. חג שמח לכולם ושתהיו לקנודעל ולא למצה!

מה לבשתי השבוע ועדכון מגאפ

היוש שמנמנות, שמנמנים ושמנמנים שבלב. איזה כיף שהתחיל שעון קיץ!

הבוקר נכנסתי לגאפ בקניון עזריאלי כדי לראות אם הגיעו כבר כפכפים חדשים וגיליתי שהם הגדילו את טווח המידות המיובאות לישראל. במכנסים נוספה מידה 48 ובחולצות נוספה מידה XXL. שככה יהיה לי דובדבן בקצפת כשרה לערב פסח, חשבתי לעצמי, בעודי נעזרת במוכרת כדי לאסוף כל מיני בגדים למדידה וצילום. מדדתי כמה זוגות מכנסי ג'ינס, מכנסי כותנה קצרים וארוכים ומכנסים קצרים רכים יחד עם מספר חולצות רכות.

המכנסים הרכים (יש להם מכנסים קצרים חצי מחויטים מבד עבה עם כיסים באפור ולבן מפוספס, ומכנסי ספורט או בית קצרים בשני צבעים מפוספסים) במידה XXL היו טובים או מעט גדולים עליי במידה 48, שזה אחלה. החולצות היו טובות, כצפוי מטישרטים רכים. גם ה-XL שלהם טוב עליי) אבל כל הג'ינסים ומכנסי הכותנה היו קטנים בשתי מידות לפחות וחלקם לא עברו לי אפילו את הברכיים. יש שם גם פיג'מה מבד רך במיוחד באפור או שחור, אבל היא נראתה לי חמה מדי לקיץ ודקה מדי לחורף ולכן לא טרחתי למדוד אותה. אני בטוחה למדי, עם זאת, שהיא מתאימה למידה 48. בקיצור, שילוב של אכזבה כללית עם הצלחה במחלקת המכנסים הקצרים.

ועכשיו, מה לבשתי השבוע.

ביום שישי, אחרי אימון טניס מפרך (בחיים אני לא קובעת יותר שיעור לאחת בצהרים בשרב) וכמה סידורים, יצאתי לדרינקים ונשנושים עם חברות. לא טרחתי להחליף בגדים באמצע, כך שהסתובבתי עם בגדי הטניס, מה שהיה נחמד לנוכח מזג האוויר הקטלני.

אני לובשת

חולצה מנקסט

גופית ספורט מליין בריינט

מכנצאית טניס מאתלטה

נעלי טניס של אדידס

תיק טניס של ווילסון (מומלץ בחום!)

סוף השבוע היה עמוס מכירות אביביות לפסח של חברותיי האמניות. ביום שישי נסעתי לרשפון למכירה של אמנית הקרמיקה המדהימה פוגי נעים ושם הכרתי את הדס הול, המעצבת של מותק. היא התחילה בעיצוב בגדים לילדים והתחילה לאחרונה למכור גם בגדים לנשים כולל לנשים שמנות. כרגע המידה הגדולה שלה היא 2 (שמתאימה למידה 48-50) ובקרוב תוסיף מידה 3. איזה כיף! המבחר שלה מצומצם וכולל שמלות קצרות וטישרטים מודפסים. השמלה שרכשתי ממנה עשתה את הופעת הבכורה שלה בשבת, כשנסעתי למכירה של חברתי אמנית הבובות רותי רוזן (הבובנאית היחידה שאני מוכנה להודות שמוכשרת יותר ממני). השמלה הזו כל כך נעימה ונקייה ופשוטה בעיצובה שבא לי ללבוש אותה עם גפילטע פישים כל יום. 

אני לובשת

שמלה של מותק

סנדלים של דורית בר אור לגולף

שרשרת של N2

את הטישרט שקיבלתי במתנה מהדס (מחירם בימים כתיקונם 69 ש"ח ואני לובשת מידה XXL שהיא הגדולה ביותר) לבשתי כשנסעתי לצלם את קולקציית האביב של נומה. היה חם ונהניתי ללבוש סוף סוף מכנסים קצרים.

אני לובשת 

טישרט של מותק

ג'ינס מאסוס (ישן אבל יש הרבה דומים)

אייר מקס 90 של נייקי

ולסיום, אתמול הצטלמתי לכתבה בלאישה על בלוגריות מידות גדולות. רואים על העיניים שלי שבקושי ישנתי לפני בוקר הצילומים, אבל אני מאמינה שבתמונות הסופיות זה יראה טוב. את הסטיילינג עשינו לעצמנו ואני הבאתי בגדים מהבית. הפעם גם הבאתי איפור מהבית ונתתי אותו למאפרת, כי אני תמיד מרגישה שמאפרים אותי כמו ליצן, בכל מיני גוונים כתומים וצלליות זוועה.

אני לובשת

חולצה של דנה סידי מרזילי (שנה שעברה)

ג'ינס מנקסט (ישן)

שרשרת כחולה ארוכה מחנות בכפר שמריהו

שרשרת צמות וחמסה של N2

מחר בבוקר יערך אירוע לו אני מצפה בשמחה וצהלה כבר שבוע, השקת קולקציית הקיץ של עונות! אני מגיעה עם אפס ציפיות מהקולקצייה והרבה ציפיות לצחוקים. נראה אם אתבדה. בינתיים, אני הולכת להכין ארוחת ערב טעימה. חשבתי להכין אחת מגעילה אבל שוכנעתי להכין טעימה במקום. שיהיה לי בהצלחה עם זה וארוחת ערב טעימה גם לכם קוראים חביבים.