יום שישי, 31 באוקטובר 2014

לעולם אל תאמיני למראה או לעיתון


הציטוט בכותרת מגיע מסרט כלשהו שראיתי לפני עשרים ומשהו שנים ונכנס מייד לאוסף הציטוטים שניהלתי באותן השנים. מאז שהתחלתי לכתוב פה ולהתפרסם מעט כתוצאה מזה הוא חזר לארסנל. אני רגילה לכך שעורכים מחליפים תמיד את מילותי, גם כשהן נמסרות להם בכתב, ושהרבה פעמים המסר של דבריי מעובד לכדי משהו שלא דומה לדיעות שלי בכלל. כתוצאה, אני שמחה להתראיין לרדיו או לטלוויזיה אבל שונאת להתראיין לעיתונים. גם לכתוב לאתרים או עיתונים שנערכים בידי מישהו שאינו אני אני לא אוהבת, קראו לזה קונטרול פריק, אני קוראת לזה לשמור על קשר בין מה שאמרתי למה שמפורסם.

אתמול רואיינתי בכתב לאתר האופנה של מאקו, פאשן פורוורד והתוצאה עצבנה אותי. אז החלטתי להראות לכם פעם אחת, באמצעות צילומי מסך בלבד, עד כמה להאמין למראה זה סבבה אבל אסור לכם להאמין לעיתון. למה אני עושה את זה? כי אני חושבת שזה שיעור חשוב בעיתונות. כל אדם צריך לדעת שכשהוא קורא משהו, איפשהו, המשהו הזה נערך בידי בעל אינטרס ולאו דוקא מובא במדויק מפי אומרו. אני חושבת שמי שמסתובב פה הרבה זמן כבר הבין שאי אפשר לכתוב בלוג בלי שהוא יהיה פוליטי. פמיניזם הוא פוליטי. להיות שמנה זה פוליטי. לכתוב, גבירותיי ורבותי, זה פוליטי.

הנה לפניכם, אחד מתחת לשני, קטע מהכתבה במאקו ואותו הקטע באימייל ששלחתי להם מספר שעות קודם. אפשר ללחוץ על התמונות כדי להגדיל אותן.



עיקר ההבדלים, לסיכום
  • השאלות שנשלחו אליי ועליהן עניתי והשאלות שכתובות בראיון שונות
  • השבלוג בן 4 לא בן 11
  • המעצבות המקומיות מעצבות עד מידה 50 לא 44
  • ההתייחסות שלי לסוגיית למה הנשים השמנות לא דורשות יותר עבור עצמן חסרה
  • מבחינתי "מידות ביניים" זה יופמיזם שמטרתו לנקות את המצפון של היצרנים מבלי ללכלכך אותם בעבודה עם שמנות, לפי הכתבה לדעתי זה סבבה
  • ההתייחסות שלי לטרנד האוברסייז ואיך שהוא משרת את הקונות השמנות גם בחנויות רגילות חסרה, וזה מסר חשוב לקוראות השמנות (עוד כלי לארסנל שלהן)
  • הם אשכרה העתיקו את שגיאת הדקדוק "מגיע להם" למרות שכתבתי להם פעמיים (בפייסבוק ובג'ימייל) שטעיתי ונא לתקן. זה מעורר תמיהה בהתחשב בכך ששאר הטקסט שלי שוכתב עד שאימו לא זיהתה אותו
  • אני לא משתמשת ביופמיזמים לנשים שמנות. מעולם לא קראתי ולעולם לא אקרא לאישה שמנה  "פלאס סייז". זו נקודה עקרונית, כי זה חלק מהמסר שאני מעבירה לקוראיי על בסיס יומיומי
  • לא הפגנתי אופטימיות. מי שמכיר אותי יודע שהדבר האחרון שאני נוהגת לעשות זה להפגין אופטימיות. מה לי ולאופטימיות, זהירה או לא
  • כל ההתייחסות שלי לצד העסקי של הנושא חסרה

אלה לא הבדלים שנובעים מתמצות לגיטימי לצורך כתבה, אלה הבדלים שנובעים ממגמתיות או מחוסר מקצועיות. ואחרי זה יגידו כרגיל שאני כלבה שחושבת שהיא יותר טובה מכולם. אז שיגידו. לי כל העסק מעלה בעיקר זכרונות משנה א' בלימודי התקשורת באוניברסיטה.

ואם אתם עדין תוהים מה הביג דיל, אז בקטנה - המוניטין שלי, ובמהות - האמת שלי וכל הסיבות בגללן אני כותבת את הבלוג הזה. אני לוקחת את הכתיבה שלי מאד ברצינות, אתם מבינים.

יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

חיות וחיוכים


אתם יודעים מה הכי באסה בזה שאין מחשב עובד בבית? אי אפשר להעלות רשומות מה לבשתי היום, ואם זה לא באסה מה באסה מה. אז החלטתי שאני באה מוקדם לעבודה היום ומשרגזת רשומה כזו ויהי מה. אז הנה לכם שירגוז מלבושים מהיר עם חידושים מהתקופה האחרונה.

ראשית לבשתי את בגד הים החדש לא במובן עכשיו קניתי אלא במובן טרם לבשתי שלי ממוד קלות' שעלה איזה תשעים ש"ח בסייל. כדרכם של בגדי ים ממוד קלות' הוא לא מי יודע מה תומך בחזה, אבל הוא נוח וחביב ומתאים לפלופסי2, המצוף החביב שלי.

אין מילים בפי, אגב, לתאר כמה רואים שאני הבת של אבא שלי בתמונה השמאלית. זו, גבירותי ורבותי, פוזה ראובנית קלאסית (לא כולל פלופסי2).

בקיץ, כידוע, אני לובשת חתולים כשאני עצבנית. עם בוא הסתיו המתרגש עלינו, אני חשה מגמת השתלטות חייתית על מחלקת התיקים שלי, וזה לא מסתיים שם.

ראשית, הקלאץ' הסופר זול הזה מנקסט, שמתאים לכל בגד כמעט (ופיקס למעילים החורפיים שלי). הוא לא מציק מדי לנשיאה ותכולתו מפתיעה ממש (היום למשל הצלחתי לדחוס אליו בנוסף להרבה ניירות, ארנק, סלולרי, טישו וכו' וכו' גם שקית עם בייגל עם מלח שמחובר אליו!). הוא נראה מצוין עם מרצפות מעוטרות. שם אין לו, כי אין לי מושג אפילו איזו חיה הוא והוא מעור מלאכותי, ואין לעור מלאכותי אישית מי יודע מה.

בצילום - התיק עם הנעלים הקדושות משופרא

אבל מי התיק הזה ומה לעומת יוני. אחחח יוני! חתולתיק חתיך כזה לא רואים כל יום וטוב שכך. הוא פרוותי, הוא סתום בלחץ, הוא עצבן אש והזנב שלו מחובר לריצ'רץ'. יוני יוני יוני יוני, זה אתה ואני יוני. חי שפמי שאני יכולה לבהות בו מסתובב ב-360 מעלות במשך שעות.

אני לובשת
חולצה וג'ינס מנקסט
יוני מאסוס
הנעלים הקדושות משופרא


לסיום, מאחר ומזג האוויר הפכפך בימים אלה, הלכתי לטניס לילה במתכונת אמא קר לי אמא חם לי, הכוללת:

חולצת ומכנצאית טניס מליין בריינט
עליונית ספורט של מה שמם, נו, אלה ממול קניון איילון
ילקוטניס של ווילסון
נעלי טניס של סטלה מקרטני לאדידס

לאחרונה השחור הזה הפך לתלבושת הטניס החביבה עליי, שזה מוזר כי עד לפני שבועיים העדפתי את המכנצאית הלבנה טורקיזית הרבה יותר (ויש לי גם נעלים ישנות יותר לבנות טורקיזיות, לפני שאתם מתפלצים מהרעיון). שוין! אני שמחה שיש לי מגוון בגדי ספורט לבחור מתוכם (כל הכבוד לאינטרנט).


 זהו להפעם. אני מקווה לקנות מחשב חדש בקרוב, כדי שאוכל להעלות את רמת ותדירות הרשומות כמובטח. כספי המימונה יכנסו רק עד חודש פלוס, אז בינתים אני מסתדרת עם מה שיש. 

סופשבוע נעים לכולם!

יום ראשון, 26 באוקטובר 2014

למה שמנות לא קונות בגדים יפים?


לעתים קרובות שואלים אותי למה שמנות לא קונות בגדים יפים. 

נכון, זה לא שהחנויות המקומיות מוצפות בבגדים מקסימים לנשים שמנות. רחוק מכך. החנויות המקומיות מוצפות בבגדי ליצנים סינתטיים עד מידה 54 ומי שלובשת, רחמנא לצלן, מידה 56 או 60 לא תמצא בגד יפה ללבוש גם אם חייה יהיו תלויים בכך. אבל פעם ב צצה איזו מעצבת ולה השילוב הדרוש בין טעם טוב ותחושת שליחות ופותחת בצניעות כזו או אחרת חנות לבגדים יפים לנשים שמנות. פותחת, ופושטת רגל שנה וחצי מאוחר יותר (במקרה הטוב). ואז שואלים אותי למה? למה אתן מתלוננות כל הזמן ובצדק שאין בגדים יפים לשמנות וכשנותנים לכן בגדים יפים סוף סוף אתן לא קונות? ובכן, שאלה טובה ולה תשובה עצובה.

נהוג לחשוב שהבעיה היא כספית - בגדי מעצבים עולים יותר ובגדי מעצבים במידות גדולות עולים עוד יותר וזה לא הוגן. אבל זה כן הוגן, כי ייצור בגדים בסדרות קטנות עולה הרבה יותר מייצור מסחרי המוני. בדים איכותיים עולים יותר מבדים סינתטיים פושטים וגזרות של מידות גדולות דורשות יותר בד. מי שרוצה בגדי מעצבים צריכה להיות מוכנה לשלם עליהם. זה השלב שבו אתם מגיבים בשרונה יא אליטיסטית לא כולם נולדו עם כפית של ויזה פלטינום בפה וגם לשמנות עניות מגיע ללבוש בגדים נורמליים. אין לי מה לומר, אתם צודקים. אבל השאלה פה היא לא למה אין בגדים לשמנות אלא למה אין בגדים יפים לשמנות, אז נא לא לערב שמחה בשמחה. 

אז עברנו את משוכת המחיר, מה גם שרב המעצבות שעושות בגדים לנשים שמנות לא מתמחרות כמו מעצבים אחרים בארץ שמצליחים הרבה יותר ומרוויחים הרבה יותר. רובן מתמחרות שמלות ומכנסיים באיזור ה-600₪ וחולצות באיזור ה-250₪ עד 450₪ שזה יקר אבל לא בלתי נסבל (ולא עולה כמו שמלה ברזילי ובטח שלא כמו שמלה של מעצב צמרת). ועדין אף עסק צעיר ומגניב לבגדים במידות גדולות לא שורד פה. למה?

כי נשים שמנות רבות מאמינות שלא מגיע להן להתלבש יפה. הן מסתכלות בראי ורואות מפלצת. הן בקושי מישירות מבט אל המראה מרב שנאה לבבואה שמשתקפת בה. הן מודדות בגדים בחשש נוראי ורואות את כל מה שרע בבגד ורע בהן ומחליטות שהן לא קונות. הן שונאות את הגוף שלהן במידה גדולה כל כך שהן רק רוצות להטמע בקהל והחשש למשוך תשומת לב (חיובית או שלילית, זה לא משנה) גדול כל כך, שהן לא יכולות לקנות את הבגד. כשהן רואות את עצמן יפות ומושכות משהן רגילות להיות ביום יום הן נבהלות, והבהלה גדולה כל כך שהן חייבות לברוח ממקור הפחד. הייתי שם, אני יודעת היטב איך זה מרגיש. לשנוא את עצמך במידה כזו שאת רק רוצה להעלם, ולהוציא 350₪ שהיית מוציאה בחנות ספרים בלי לחשוב פעמיים על חולצה יפה זה דבר שלא יעלה על הדעת. 

אז מה עושים? אני מכירה מעצבת אחת (טלי, אני מסתכלת עליך) שיודעת לגעת במקומות הרגישים כל כך האלה בצורה העדינה הרצויה כדי להוציא לקוחה קונה ומרוצה. ראיתי אותה מלווה לקוחה מהמקום בו מבט בראי מביא לגל של דמעות ליציאה מהחנות עם חולצה אדומה בוהקת, לראשונה בחייה. אמנם לא כל המעצבים והמוכרים יכולים לעשות את זה ולא לכולם יש את הזמן לתת לכל קונה את תשומת הלב הדרושה, אבל יצירה של סביבת מכירה מקבלת ורכה (יענו, למכור מכל הנשמה) ללא ספק חיונית להצלחה של המותג. 

אני חושבת שדבר נוסף שיעזור בארץ הוא שרות מכירה מקוון שיאפשר לנשים לבחור בגדים בניחותא, בישיבה על הכורסה בבית, למדוד ולהחזיר בקלות (!) מה שלא מתאים להן. מדידה בסביבה הביתית, בלי מבטים חודרים של זרים, עוזרת. 

אבל חלק הארי של העבודה נמצא מחוץ לשליטתם של המעצבים והמוכרים. הוא נמצא בידים של אמצעי התקשורת ושל הנשים השמנות עצמן. משנה לשנה אני מבינה יותר ויותר שאמצעי התקשורת מונעים בידי גופים כלכליים שמטרתם למכור לנו, והעיקרון שמנחה אותם הוא שהדרך הטובה ביותר למכור לנשים היא לגרום להן לשנוא את עצמן ולחפש מחוץ להן משהו שיהפוך אותן ליפות או טובות יותר. זוהי, לצערי, עובדה וצריך ללמד אותה מגיל צעיר ככל האפשר כדי ליצור דור שעמיד בפני פרסומות, להבדיל מזה הנוכחי. דור שיבין את ההבדל בין דימויים שדוחפים לנו גופים מסחריים ובין עיתונות אמיתית. 

והנשים השמנות עצמן? אלה שמגיל אפס מקבלות מסרים שליליים מכל כיוון ומקום? אלה שבמשך שנים הציקו להן וניסו לעזור להן ורק יצרו עוד נזק? אלה שמסתכלות בראי ורואות רק חרפה ורוצות להיעלם? ובכן, זה קשה. זה קשה וזה נראה בלתי אפשרי, אבל זה אפשרי. ככל שאנחנו מתבגרות, ההשפעה של הסביבה עלינו פוחתת והקול הפנימי שלנו נהיה רם יותר ואנחנו יכולות להתחיל לשאול את עצמנו שאלות שקוראות תיגר על התפיסות המוקדמות שלנו ועל כל הפחדים והקולות הפנימיים השליליים שהפכו עם השנים למערכת של אמונות שמכתיבות את סגנון חיינו. אנחנו יכולות להתחיל להטיל ספק, להגיד לקול הפנימי שמאמלל אותנו ומעודד אותנו לבחור לקפח את עצמנו לפני שאחרים יקפחו אותנו ומה אם אני רוצה יותר? וכשהוא עונה אבל לא מגיע לך יותר לומר לו בוא נראה מה יקרה אם אדרוש קצת יותר פעם אחת ואז נחליט מה הלאה.

אי אפשר למחוק את הקול הפנימי הזה. הוא שם מקדמת דנן והוא נוצר כדי להגן עלינו. לדחות אותו מעלינו זו שגיאה וזה גם אבוד מראש. צריך לכבד אותו, להודות לו על שנים ארוכות של עמידה לצידנו והצלתנו ממבחר אדיר של אסונות מסוגים שונים ומשונים. לתת לו את הכבוד שמגיע לו, ולנסות לאתגר אותו כשהוא מציק לנו עם שטויות רוויות הפחתה עצמית. עם הזמן הוא יהפוך לגמיש יותר ויהיה נכון יותר לוותר לקול ההיגיון ולתחושות הבטן שיחליפו אותו כטון השולט בנו. הוא יגיד לנו את נראית כמו פרה בשמלה הזאת ואנחנו נענה לו אני אוהבת פרות והוא יחייך, ועם הזמן החיוך יגדל וכך גם טווח אפשרויות הפעולה שלנו ואולי יום אחד נתעורר ונגלה במראה בבואה של אישה מוכרת. אישה מוכרת שנראית נחמדה מאד ותראה עוד יותר נחמד אם תחליף את האוהל השחור שהיא לובשת באיזו שמלה קיצית ונעימה. 

יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

רק עוד שלושה ימים לתום קמפיין השמינמון של השבלוג!


רק עוד שלושה ימים לפנינו עד לסוף קמפיין מימון ההמונים של השבלוג. כבר עכשיו הקמפיין הוא הצלחה גדולה עם 180% מימון, אבל בימים שנותרו ניתן עוד להשלים את היעד השלישי הקמפיין ואף להגיע ליעד השלישי. אם חיכיתם לסוף הקמפיין לתרום, או שהתלבטתם בין תמורות, דעו שהזמן קצר ויש לכם רק עד יום שלישי להשקיע ולהשפיע.

אם נגיע ליעד השלישי של גיוס 12,000₪ אוסיף פינות קבועות חדשות לשבלוג. כולל פינה חודשית בה אני פוגשת קוראת ויוצאת איתה לקניות המתועדות לשבלוג בצירוף טיפים, טריקים והתנסויות חדשות באופנה.

אם נגיע ליעד הרביעי של גיוס 16,000₪ אתחיל לפרסם על בסיס קבוע סרטוני וידאו, העוסקים בנושאים הרלבנטיים לקוראות וקוראי השבלוג, כמו אופנה למידות גדולות והעצמה אישית ונשית (ובובנאית, כי בוביתוש תצטרך אליי להנחיית הסרטונים).

אלה התמורות החדשות שנוספו בשבת לקמפיין (לא יעלו תמורות חדשות נוספות מעתה עד סופו ביום שלישי).

  •  ערב טוב לך, את מושבלגת עם קפה ועוגה!

    ביקשתם ולכן קיבלתם את הגרסה הקלילה יותר של ערב ההרצאות והפינוקים של השבלוג עם קפה ועוגה במקום ארוחת ערב מלאה (הנרשמים לגרסה הקלילה יגיעו מאוחר יותר לאירוע).

    התמונה מדף הפייסבוק של השוגר קפה, בו יערך האירוע

    בערב, שיערך בינואר, יהיו הרצאה שלי והרצאה של טלי שרף חזן, המעצבת והבעלים של סטודיו טליה, חברה טובה ומעל הכל - יזמית שיודעת לחלום וגם לבצע. היא מהווה דוגמה אישית ל-Fearless Living שכולו עשיה (אני לא חובבת גדולה של הסוד ושיטות דומות, כידוע. אני מבכרת עשיה על דיבורים). טלי תדבר על הדרך מחזון למימוש ותיתן לכם השראה וכלים למימוש החזון שלכם, עסקי או אישי. בסיום הערב נשלח אתכם הביתה עם שקית פינוקים. ניתן להגיע בחבורה, עם חבר או חברה וכמובן לבד (אל תדאגו, אנחנו נציג אתכם האחד לשני ויהיה נחמד).
  • חבילת הפרסום הרזה של השבלוג

    גם את התמורה הזו ביקשו ממני להוסיף, וכך אני עושה. התמורה מיועדת לבעלי אתרים, בלוגים ועסקים אחרים שרוצים לפרסם בשבלוג במשך שבועיים (לרוצים להריץ מודעה במשך שלושה חודשים, מוצאת חבילת הפרסום השמנה של השבלוג).

    בתמורה להשקעתם בקמפיין, תקבלו מודעת פרסומת שתופיע במיקום בולט בסרגל הימני של השבלוג למשך שבועיים ותהיה מקושרת לאתר שלכם. בנוסף, תוכלו (ואני ממליצה בחום לעשות זאת) להציע לקוראים הטבה מיוחדת שתוצג בדף ההטבות לקוראי השבלוג במשך חודש.
כמה עדכונים והסברים

נותרה רק בובת ספוג קטנה יחידה מלאכת ידי בתמורת בובייל בהפתעה, והיא היחידה שאני מציגה לפניכם מראש - ליידי קורדיליה! אם אתם רוצים לאמץ את הליידי הנחמדה הזו, אני ממליצה לעשות זאת מהר.


הנה כמה מהמתנות שיתחלקו בין רוכשי הסבב הראשון של חבילת הפינוקים המסתורית של השבלוג. הסבב הראשון אזל, אבל עוד ניתן לרכוש פה את הסבב השני של חבילת הפינוקים האולטימטיבית והגדולה יותר. החבילה הגדולה תכלול מוצרים שאני רוכשת במיוחד כולל מוצרי טיפוח (תוך הקפדה על כך שלא נוסו על בעלי חיים), נייר ופיצ'יפקעס כיפיים ומפנקים.

אם אתם תוהים על אילו מוצרי נייר מדובר, ובכן בין השאר יקבלו הרוכשים מחברת מקסימה של תמר נהיר-ינאי. אם אתם לא מכירים את מוצרי הנייר המתוקים של תמר, אני ממליצה לכם להציץ בחנות המקוונת שלה.



מחברת של תמר תכלל גם בשקית הפינוקים שיקבלו המשתתפים בערב ההרצאות והפינוקים של השבלוג שיערך בחודש ינואר. כפי שציינתי למעלה, ניתן לרכוש שני סוגי כרטיסים לאירוע - כרטיס הכולל ארוחת ערב מלאה (צמחונית, טבעונית או בשרית) בהשקעה של 285₪ וכרטיס הכולל קפה ועוגה בלבד בהשקעה של 225₪. אחרי תום הקמפיין יעלו מחירי הכרטיסים משני הסוגים ב-35₪, כך שמומלץ לרכוש אותם כעת במחיר המוזל.

כמה אנשים שאלו אותי על תמורת מסיבובה. ובכן, תמורת השקעה של 1600₪ אערוך לכם ולשלושה חברים נוספים (כלומר, העלות לכל אחד מכם היא 400₪ בלבד) סדנה של כחמש שעות במהלכה נלמד להכין ולעצב בובת חבר מספוג עם פה זז כמו בוביתוש, הבובה שהכנתי בדמותי לצורך הקמפיין. אתם תצטרכו לספק את מקום הסדנה וכיבוד קל למשתתפים, את החומרים (דבק, ספוג, בדים ועוד שעלותם מוערכת בכ-500₪) אביא איתי.











 

זה הכל לעת עתה. אחרי החגים שמח לכולם והאח הידד לימים האחרונים של הקמפיין! בקרוב יהיה פה שבלוג איכותי ורציף יותר.

יום ראשון, 12 באוקטובר 2014

קמפיין השמינמון ממשיך - היעד השני הושג ותמורות חדשות ומעולות


את קול צהלולי השמחה (הגרמניים, יותר דומה ליודל תכלס) שלי שמעו שלשום בכל השכונה - גייסנו מעל 10,000₪ בקמפיין מימון ההמון של השבלוג! וכאילו זה לא מספיק, עוד עשרה ימים שלמים לפנינו ואנחנו ממשיכים בעוז אל היעד הבא! מעולם לא הרגשתי כל כך מוערכת, שמחה ומתרגשת ואפילו הווירוס המניאק שמצץ את מיצי כל שבוע שעבר לא הצליח להרוס זאת. אני מודה לכל המשקיעים מקרב לב!

סרטון התודה האנכי

אבל לא התכנסנו כאן כדי לשמוע אותי משתפכת (הלא את זה עשינו בשבוע שעבר, ומי שכותבת על המחשב בעבודה לא יכולה להרשות לעצמה לכתוב אותו דבר פעמיים). במקום זאת אספר לכם בקצרה על כמה תמורות חדשות שנוספו לקמפיין לפני פרוץ החג ואלה שעלו הבוקר, ואשחרר אתכם לדרככם ואותי לעבודתי. אנחנו חותרים כעת לעבר יעד חידושים וריגושים שאחריו נמצא היעד שאני הכי מצפה לו, מהפכת סרטוני הוידאו של השבלוג!
מפת היעדים המעודכנת של הקמפיין

כל כך הרבה סימני קריאה יש ברשומות האלה, הקמפיין ממש מרגש אותי כפי שאתם רואים. טוב, הנה מידע על התמורות החדשות והחדשות יחסית בקמפיין.

  • ערב טוב לך את מושבלגת - על התמורה הזו חלמתי מתחילת הקמפיין, ערב מפנק לקוראות (וקוראי, כמובן) השבלוג שיערך בבית הקפה התל אביבי החביב עליי, השוגר קפה (שעובר שיפוצים בתקופה הקרובה ויהפוך עד מועד האירוע לשוגר קפה המחודש).

    הערב יפתח במינגליג ולאחריו ארוחת ערב מלווה ביין או משקה קל לבחירתכם. איזו ארוחת ערב, אתם שואלים? ובכן ראשית, טעימה מאד. שנית, תוכלו לבחור בתפריט הכולל מנה ראשונה, עיקרית וקינוח  שהוא בשרי, צמחוני או טבעוני (כי כזה הוא השוגר קפה, גם טעים וגם ידידותי למגוון סועדים).

    אום נום נום ופינוקים בשוגר קפה

    אחרי הארוחה, יהיו הרצאה שלי (טרם החליטותי אם אני רוצה לדבר על קבלה עצמית או על עשר הדברות לקניות ברשת, אתם מוזמנים להשפיע!) והרצאה של טלי שרף חזן, המעצבת והבעלים של סטודיו טליה, חברה טובה ומעל הכל - יזמית שיודעת לחלום וגם לבצע. היא מהווה דוגמה אישית ל-Fearless Living שכולו עשיה (אני לא חובבת גדולה של הסוד ושיטות דומות, כידוע. אני מבכרת עשיה על דיבורים). טלי תדבר על הדרך מחזון למימוש ותיתן לכם השראה וכלים למימוש החזון שלכם, עסקי או אישי. בסיום הערב נשלח אתכם הביתה עם שקית פינוקים, כי חשוב לעשות לחבריך מה שאהוב עליך ואני אוהבת פינוקים.

    נכון זה נשמע נפלא? אני לא יכולה לחכות כבר לפגוש ולפנק את כולם. יש 22 מקומות לערב, שיערך בינואר 2015, במחיר 285₪ המושב. יהיה כיף לבוא עם חברה (או חבר) ולבאים בגפם, אני מבטיחה שתפגשו אנשים נהדרים ותהנו אפילו אם לא הכרתם איש מהם לפני כן. אחרי הכל טלי, אני וצוות המקום נדאג לכם.

  • חבילת הפינוקים המסתורית האולטימטיבית - הקהל דרש ולכן הקהל מקבל! חבילת פינוקים נוספת, גדולה ומגניבה יותר מקודמתה, ובה מוצרי טיפוח (שלא נוסו על בע"ח), נייר ופיצ'יפקעס שבחרתי במיוחד בשבילכם. כי הכי כיף בעולם לקבל חבילת הפתעה בדואר.

  • אוגר ויותר - תהליך תכנון התמורות למשקיעים ארך שבועות ארוכים, במהלכם חשבנו (אני וצוות המוחות שלי) איך אני, שרונה ראובני, יכולה לספק למשקיעים בקמפיין מוצר יחודי שיהפוך את ההשקעה לכדאית אף יותר. מוצר שיש לו ערך מוסף, משהו שחשיבותו האמיתית רק מתעצמת עם הזמן והשפעתו על איכות חיי המשקיע ועסקיו רחבת יריעה. התשובה הברורה היתה אוגר. וכך אני שמחה להציע למשקיעים החדשים אוגר קטן מלאכת ידי, בפורמט מגנט או כרית סיכות. תמורת השקעה של 75₪ תקבלו אוגר שהכנתי במיוחד בשבילכם, את הקמע לקניות באינטרנט ושמכם יונצח בהיכל התהילה של השבלוג.

    אינטילגנציה גבוהה

    ביצועים גבוהים
  • ביקור מפיית התוכן - תמורה שמתאימה לבעלי אתרים, בלוגים ועיתונים המעוניינים שאכתוב עבורם כתבה או רשומה. תמורת 500₪ וקרדיט (כמובן) אני אספק לכם תוכן שרונאי דלוקס באיכות הגבוהה ביותר, בליווי צילומים (אם תרצו). כל עוד הנושא עומד באמות המוסר שלי (כבוד לקוראות ולקוראים וגילוי נאות) יהיה דיסקו חציליים.

אוקי, זהו לעת עתה. המון תודה למשקיעים ולכל מי שמספר על הקמפיין ומשתף את חבריו בכתובתו באתר מימונה. ואם כבר מדברים על מימונה, אז המון תודה גם לצוות האתר ובעיקר לאריק שמלווה אותי מתחילת הקמפיין ועונה לכל שאלה במהירות ויעילות. הידד לאריק, הידד למשקיעים והחברים והידד לאוגרים באשר הם. חג שמח לכולם!

יום שני, 6 באוקטובר 2014

לא כזאת הגרלה


היוש קוראיות יקריותים! הצלחת קמפיין השמינמון של השבלוג מרגשת אותי כל כך, שבנוסף להוספת תמורות מגניבות למשקיעים אני מחפשת כל הזמן דרכים לפנק אתכם בהוקרת תודה.

לפני ימים אחדים הודיעה לי חברתי האהובה יעל אכמון שספרה החדש של לינה דנהם בתרגומה יוצא לאור השבוע, ומיד חשבתי לעצמי - הא הא! הנה משהו שיתאים לקהילה שלי שגם ככה חושבת שאני לינה רק שמנה, זקנה וישראלית יותר. אז כתבתי ליחצ זמורה ושאלתי אם יסכימו להגריל בין החבר'ה שלי עותק של הספר, והם ענו למה אחד, קחי שלושה! אז עניתי שסבבה חצילות והנה, כמובטח, ההגרלה.
קוראים לה לינה, לא לנה!

רוצים לזכות באחד משלושה עותקים של ספרה החדש של לינה דנהם "לא כזאת" בתרגום יעל אכמון והוצאת כנרת זמורה דביר? בצעו את הדברים הבאים:
  1. ההגרלה תמשך מהיום (שני 6.10.14) עד יום שני ה-27.10.14 בערב אז אודיע כאן בשבלוג את שם 3 הזוכים או הזוכות ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובות תוך 24 שעות, אבחר זוכים אחרים.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה מהו הספר ממנו הכי נהנית בשנה שחלפה? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי ייחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  4. יש לעשות לייק לדף השבלוג בפייסבוק וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  5. יש לעשות לייק לדף מועדון קוראות של הוצאת כנרת זמורה דביר בפייסבוק.
  6. יש לכם פייסבוק? שתפו את החבר'ה בדבר ההגרלה והעלו תמונה של כריכת הספר לפרופיל שלכם (תכלס, אם תשתפו את הלינק לרשומה הזו באמצעות הכפתור "Share" שמתחת לכותרתה, תמונת הספר כבר כלולה במחיר).
זהו והידד ובהצלחה לכולם! איזה כיף שיש שלושה ספרים להגריל ולא רק אחד, תודה רבה ליחצ המקסים של ההוצאה, עדו אתה חתיך של כבוד. ונסיים עם אחד מסרטוני קידום המכירות של הספר, שאני מחבבת במיוחד.


עדכון - אני עוקבת אחרי מספרי הלייקים בדפי הפייסבוק הרלבנטיים. יש להקפיד על הכללים כדי להכלל בהגרלה.

יום שבת, 4 באוקטובר 2014

מכירה סתווית


תשע"ה הגיעה והביאה איתה שלל חגים לקראת תחילתה, אני לא יודעת מה אתכם, אבל לדעתי זה ממש מקסים. לאות הוקרה לשנה החדשה וברכותיה, החלטנו אני וטלי שרף-חזן המעצבת של סטודיו טליה, שהגיע הזמן לערוך את המכירה העונתית המשותפת שלנו בה אני מוכרת בגדים, נעלים ואביזרי אופנה יד שניה מארוני במידות 42-52 וטלי מוכרת את הקולקציה החדשה שלה ופרטים מוזלים מקולקציות קודמות במידות 42-50.

אני חושבת ששיתוף הפעולה שלי עם טלי מצליח כי הבגדים שקניתי ממנה לפני שנה ועליהם אני חורשת (ויעיד כל מי שרואה אותי על בסיס שבועי בג'ינס הקדוש שקניתי אצלה) איכותיים כל כך. כבר הפסקתי שיתופי פעולה עם מעצבים בעבר אחרי שגיליתי שהבגדים שהם מוכרים מתפרקים בכביסה, אבל הבגדים של טלי גם גזורים מעולה וגם תפורים מעולה, ואת זה לא רואים לעתים קרובות (למרבה הצער) אצל מעצבים ישראלים. 

מאחר ואין מכירה ללא הטבות לקוראות השבלוג, החליטה טלי להעניק לכל קונה במכירה את כרטיס המועדון החדש שלה בחינם. הכרטיס (שעולה בימים כתיקונים 39₪) מעניק מגוון פינוקים עליהם תוכלו לקרוא בדף הפייסבוק של טליה. בנוסף לכרטיס המועדון, תקבלו 10% הנחה על הקולקציה החדשה. כדאי להגיע למכירה עם חברות כי על כל חברה שתקנה בגד תקבלו 5% הנחה נוספים. ניתן לצבור כך עד 25% הנחה בסך הכל.

לקראת המכירה ביצעתי את העליה המסורתית לרגל, בה אני עוברת על כל החנות במשך שעות ובוחרת את הבגדים שהכי מתאימים לי ולסגנון שלי כדי לצלמם עבורכם. קל למצוא אצלה בגדים סולידיים ומחמיאים שיתאימו לעבודה או לאירוע, אבל אני אוהבת להראות שילובים פחות שגרתיים ולהפוך את הבגדים לשלי, כי הסגנון שלי כידוע הוא פחות סולידי ויותר (מאחר ולא מצאתי עדין מונח חד מילתי מתאים אחר) אורבנו תל אביבי חננאיסטי או משהו. הנה לפניכם הבחירות שלי לסתיו 2014.

אני לובשת שמלת ירדן במידה 4 - 429₪


אני לובשת גופית דנה במידה 4 - 159₪
וחצאית חיוכים במידה 4 - 299₪


אני לובשת שמלת פיבי במידה 4 - 589₪

בצבע אפור


ובצבע צהוב

 
אני לובשת חולצת קיילין במידה XL (מיובאת) - 399₪
וחצאית אביבית במידה 4 - 329₪


אני לובשת חולצת פסים במידה 4 - 159₪
וג'ינס דגם 5999 במידה 4 - 429₪

(אם אתם מעוניינים לדעת מאיפה הבגדים שלובשת בוביתוש, תוכלו לקרוא על זה כאן)


אני לובשת שמלת קשירה מודפסת במידה 4 (מיובאת) - 299₪
וג'ינס סקיני שחור במידה 4 - 459₪


אני לובשת שמלת אמילי במידה 3 - 589₪
וצמודונים קשוחים מידה 4 - 189₪


אני לובשת שמלה אחרת במידה 4 - 429₪
וצמודונים קשוחים במידה 4 - 189₪


המכירה הסתווית שלנו, תערך ביום שישי הקרוב 10.10.14 חול המועד סוכות בין 9:00-14:30 בחנות המעצבת טליה, בבית טפר - רחוב תל גיבורים 5 תל אביב (חניה במקום). כל הפרטים, ותמונות של פריטים יד שניה שאני מוכרת, ניתן למצוא פה. ניתן לבקש ממני לשמור פריטים עד השעה 10:00, אחריהם הם יעברו לנחלת הכלל.

גמר חתימה טובה לכולם!

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

תודה


רציתי לומר לכם תודה. 

רבים מכם יודעים שאני מתעבת את השימוש הקלוקל, השיווקי, הסחי, הרווח כל כך בתרבות הישראלית בשנים האחרונות במילה מרגש. מאז ההתנקשות בשורש גמר לא נראתה בישראל התעללות מתמשכת ויסודית כל כך במילה עברית. אני אעשה כל דבר כדי להימנע משימוש במילים מהשורש הזה, שכל שערה בגופי סומרת מאזכורו. אבל הפעם אני יכולה להשתמש בו במשמעותו האמיתית ואני אעשה זאת הרבה ברשומה קצרה זו, כי ההיענות של כולכם לקמפיין מימון ההמונים של השבלוג מרגשת אותי במידה שאין לתאר.

כל כך הרבה חששות מילאו אותי בתקופת העבודה על הקמפיין – מה יהיו התגובות? כמה הטרלות אחטוף? ניסחתי לעצמי אינסוף תגובות מרושעות שעלולות לעלות ומיותר לציין שחששתי שהקמפיין יהיה כשלון מוחלט, מה שאומר שא. לא יהיה יותר בלוג וב. זה יהיה בצדק כי לאף אחד לא ממש אכפת אם אני כותבת או לא.

במקום זה קיבלתי תמיכה גורפת. היעד הראשוני של הקמפיין (לאפשר לי להמשיך לכתוב פיזית) הושג תוך פחות משבוע וההשקעות ממשיכות להיכנס. אני מקבלת המון פניות ממשקיעים וקוראים שמחזקים אותי, משתפים את חבריהם ואת כל מי שעולה על דעתם אודות הקמפיין ותומכים בי כפי שלא העזתי לחלום. קהל הקוראים שמלווה אותי כבר שנים ארוכות נרתם כולו לעזור להציל את השבלוג ולהפוך אותו לטוב יותר, איזו מילה מתאימה יותר לתאר את תחושותיי מאשר נרגשת? מאושרת אולי.

דבר נוסף שמרגש ומשמח אותי עד אין קץ הוא העובדה שמיעוט המשקיעים הם חברים אישיים שלי. למעשה, אני לא מזהה את השמות של משקיעים רבים כל כך וזה נפלא בעיני. חלקם קוראים חדשים שנחשפו לשבלוג בעקבות הקמפיין (יופי!) וחלקם קוראים ותיקים ושקטים שיצאו מהארון לכבוד הקמפיין.

העובדה שהחלום שלי מדבר אל כל כך הרבה אנשים, ושיש עוד 19 יום של קמפיין לפנינו וכל הדלתות פתוחות ואין לדעת לאן נגיע גורמת לי לדלג על עננים בימים האחרונים. אני מאמינה שנגיע רחוק! הקמפיין מתעדכן כל הזמן, מפת היעדים עוברת שכתוב (היא לא ברורה מספיק) ותעודכן בקרוב, ואני מוסיפה עוד תמורות (בעקבות המון פניות שקיבלתי הוספתי הבוקר עוד חבילת פינוקים מסתורית גדולה יותר ומשודרגת, כלומר – משובלגת!).

מסתבר שלפעמים חלומות מתגשמים.

נ.ב. בוביתוש, פודינג וסומסום מתרגשים גם הם עמוקות, רק שתפסתי אותם פה באמצע סרט מותח על איש שתקוע במקרר, אז דעתם קצת אתם יודעים.. מוסחת.