יום שבת, 30 בנובמבר 2013

תקציר אירועי הסופשבוע בסימן חנוכה


השבוע עבדתי קשה גם בעבודתי הרגילה וגם על המכירה שהיתה ביום שישי, כך שכעת אני מותשת דלוקס. אבל תמונה של סופגניה שווה אלף קלוריות ולכן חשבתי שאעלה כמה תמונות על עלילותי השבוע טרם גשתי להכין ארוחת ערב.

זו התמונה היחידה שצילמתי במכירה לפני שהתחילו להגיע אנשים. לתומי חשבתי שאוכל לצלם תוך כדי, אבל לא היה לי זמן לנשום. זו, אם כן, היתה פינת האמנות.


לכבוד המכירה ענדתי את השרשרת מלאכת היד הזו, שהזמנתי מחו"ל לפני חודשים ואבדה בדואר וצצה אתמול בסניף המקומי שבועות אחרי שכבר קיבלתי את כספי בחזרה מהשולחת.

צילום רחלי זוסימן

את התמונה היחידה שצולמה במכשיר הסלולרי שלי צילמה אודליה בזמן שאני ושאר המוכרות ניצלנו הפסקה של חצי שעה בהגעת הקונות בצהרים כדי לטרוף חטיפי פיתה וחומוס טעימים שקיבלנו מהיח"צ של שטראוס ולמשחק מהיר ותמוה של שבצנא (גופותיים? קברים? תתקררנה? ואט דה פאק??). הפעמון הציל אותנו שניה לפני שהמשחק הדרדר למקום ממנו כבר אין חזרה.


אבל גם אחרי שכולם הלכו ונותרתי עם רגלים למעלה והמון קולבים, לא יכולתי לנוח לאורך זמן שכן הרמת סופגניות חגיגית חיכתה לי אצל הדודה והדוד. בשובנו הביתה נפלתי על המיטה ושם נחרתי עד שבת בצהרים.


היום הלכתי להתחמם קצת בשמש ולחפש דברים מעניינים בשוק האקססוריז במתחם התחנה. לא מצאתי שום דבר מענין יותר מדי, פרט למגפונים יפהפים עם עקבים שהיו הורגים אותי ולכן השארתי בבגרות לא אופינית אצל המוכרת. כדי להעסיק את עצמי, מדדתי מסגרות משקפים ורודות זולות.


חנוכה הוא החג החביב עליי מאז יצאתי מבית הורי לפני יותר מ-15 שנים. מאחר ואצלנו בבית לא הדליקו חנוכיה (אלא אם כן הייתי עושה הצגה שלמה של עצבים ובכי שהביאה את אמא לנכונות לעשות הכל כדי לסתום לי את הפה לכמה דקות) הדלקת חנוכיה מסמלת עבורי שאני בעלת הארמון בבית שלי. זאת החנוכיה שלי בעשר השנים האחרונות לכל הפחות ואני אוהבת אותה למרות ובגלל שהיא טפשית.





ולסיום הרשומה המבולבלת הזו (אני רעבה עיפה ורעבה) - מה לבשתי השבוע קצר והופה סלמון, פסטה וכרוב ניצנים.


אני לובשת 
חולצה מנקסט
ג'ינס של טליה 
מוקסינים מפריימארק
עגילים של N2

שיהיה לכולכם שבוע נעים וחג שמח, תודה לעל מי שבאה למכירה שלנו ואל תשכחו לנצל את ההטבה ביאמי לפני שפג תוקפה.

יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

כמה עדכוני מכירה

יום שישי השחור
בארנק נהיה לי חור
יאללה טוב, לא נורא
בוא נלך למכירה
הביתית
של השבלוג
וחברים
לה לה לה
אחחח שירת ארצנו! מה יפה ומתוקה את לאוזניי המורעבות! מאחר ומחר המכירה הביתית הגדולה שלנו, רציתי להראות לכם כמה דברים שיהיו שם ולעדכן שאחרי מחשבה מעמיקה ורבת משקל (חה!) החלטנו לצמצם את טווח המידות של בגדי היד השניה ל-40-52 מאחר ולא היתה דרישה למידות הקטנות. 

מה אני מוכרת? ובכן הנה כמה דוגמיות







 

וכמובן, ימכרו הבגדים שבחרתי מקולקצית החורף של סטודיו טליה במידות 44-50 ב-50% הנחה!


כל הפרטים מצוים פה כמו גם תמונות של בגדים יש שניה של חברותי המשתתפות במכירה (יש הרבה ג'ינסים במידות גדולות למעוניינות).

אני מזכירה שאמצעי התשלום הם מזומן וצ'קים בלבד (גם לטליה) ושפרטים שמורים יישמרו רק עד השעה 11:00 ואחרי זה יעברו לרשות הרבים. בואו בהמוניכן! יהיו קרמבו וחטיפי פיתה טעימים! כל הקודם זוכה!

יום שני, 25 בנובמבר 2013

ביקור בסטודיו של טליה לקראת המכירה הביתית שלנו



אלו מכם שמנויים לדף הפייסבוק שלי (אם אתם לא, כדאי להירשם! יש שם הרבה תכנים ודיונים שלא מופיעים בשבלוג) יודעים כבר שההיילייט של המכירה הביתית שאני וחברות עורכות ביום שישי הקרוב (29.11) הוא מכירת פריטים מקולקציית החורף של טליה. הבגדים שיהיו במכירה נבחרו בידי מתוך כלל קולקציית החורף החדשה ויימכרו כולם ב-50% הנחה, לכבוד יום ההולדת השני של החנות של טליה בבית טפר, ברחוב תל גיבורים 5 בתל אביב.

אתמול ביקרתי בסטודיו של טליה, פגשתי סוף סוף (אחרי המון שיחות וצ'יטוטים) את טלי שרף-חזן הבעלים והמעצבת של המותג, מדדתי בגדים לרב ובחרתי את הבגדים שאני רוצה להציע לבאים למכירה הבאה עלינו לטובה. השתדלתי לבחור את המחמיאים מהבגדים, כאלה שאני אוהבת ומתאימים לסגנון האישי שלי מחד ויתאימו למגוון רחב ככל האפשר של קונות מאידך והרכבתי כמה תלבושות שהייתי שמחה ללבוש בעצמי.

טווח המחירים הוא בין 50-250 ש"ח (כאמור, חצי מחיר ממחירם הרגיל) וטווח המידות 2-4 (טליה מעצבת ממידה 0, היא 38, אבל החלטנו להביא בגדים במידות בינים וגדולות בלבד - אלא אם כן תהיה דרישה לטווח מידות גדול יותר). כפי שתראו למטה, אני לובשת מידה 3-4 ברב הבגדים, וחלקם התאימו לי גם במידה 2.

הנה כמה הצעות לתלבושות שרקחתי עבורכם. הן משקפות הן את טווח המחירים והן את מגוון האפשרויות הגלומות בבגדים שבחרתי.

תלבושת ראשונה - 420₪ סה"כ
חצאית היידי מידה 4 מחיר 299₪  150₪ (תהיה במכירה גם בצבעים כחול-ג'ינס ואפור בהיר)
חולצת גלורי מידה 4 מחיר 269₪ 135₪
עליונית ג'ינג'ר מידה 3 מחיר 269₪ 135₪


תלבושת שניה - 350₪ סה"כ
חצאית תמר מידה 4 מחיר 329₪ 165₪
גופית לורקס מידה 2 מחיר 99₪ 50₪
עליונית גי'נג'ר מידה 4 מחיר 269₪ 135₪


תלבושת שלישית - 345₪ סה"כ
חולצת בוקרים מידה 4 מחיר 299₪  150₪
ג'ינס רויאל מידה 4 מחיר 389₪ 195₪


תלבושת רביעית 
שמלת גלבייה מידה 4 מחיר 429₪ 215₪


תלבושת חמישית
שמלת שלכת מידה 4 מחיר 499₪ 250₪ (תהיה במכירה גם בבורדו)


המכירה תערך ביום שישי ה-29.11.13 בין 10:00 ל-17:00 בשכונת יד אליהו בתל אביב. יימכרו בה הבגדים של טליה ובגדים יד שניה מהארונות שלי ושל חברות, במידות 34-52. בגדים נבחרים מארונותינו ניתן לראות בדף המכירה בפייסבוק. ניתן לבקש שנשמור לכם פריטים, אבל הם יישמרו רק עד 11:00 ואז יעברו לפול הכללי.

התשלום - הן לבגדי היד השניה והן לבגדים של טליה במזומן וצ'קים בלבד. ניתן לפצל את התשלום לטליה לתשלומים. נתראה שם!

מסמל בגדים שבחרתי לקחת לעצמי

יום שבת, 23 בנובמבר 2013

אאוטסורסינג לאמא מרוקאית


לאחרונה שמעתי על שרות חדש ומענין - אתר בשם יאמי שמאגד מספר בשלנים ביתיים לשירות משלוח עד הבית של ארוחות ביתיות. ראיתי ראיון קצר בטלוויזיה עם מייסדת האתר, חן לב עמי, שתיארה את העסק ככזה שהוקם מתוך צורך אישי והמופעל רובו ככולו בידי נשים מקצועיות שנבחרו בקפידה לתפקידן בחברה. מאחר ואני אוהבת אוכל טעים ולקדם עסקים קטנים בכלל ועסקים נשיים בפרט, יצרתי קשר עם מפעילות האתר ושאלתי אם יהיו מעוניינים שאכתוב עליהם. לאחר דין ודברים שמחתי לשמוע שמחכה לי קופון להזמנה על סך 200₪ וחיכיתי למועד מתאים לנסות אותו. זה לא אחר לבוא, בדמות דלקת הגרון של המילניום שתקעה אותי בבית אומללה ונכאה לכמה ימים טובים בלי כח להזיז אצבע ועם תשוקה עזה למרק.

בכניסה לאתר יש לציין את עיר המגורים ואז מוצגים כל הבשלנים ששולחים אליה. אני בחרתי להזמין אוכל מהמטבח של איתי, כי מרק החרירה שלו נראה לי נהדר. בנוסף הזמנתי כרעי עוף בפלפל ורימונים עם פתיתים, ארטישוק וסלרי ממולאים בשר ואדממוס, שהוא חומוס מאדממה (פולי סויה). בחרתי יום ושעה למשלוח והלכתי להשתעל.

ממממ נולדתי לעדה הלא נכונה (צילום מהאתר)

למחרת הגיע שליח עם שקית נייר ובה קופסאות פלסטיק עטופות היטב בניילון ורשימת כל המנות שהזמנתי, לכמה זמן ניתן לשמור אותן במקרר והוראות חימום במיקרו ובבישול. איתי צירף גם קופסה קטנה עם דוגמאות של עוגיות שהיו מעולות וחוסלו תוך יומיים. מרק החרירה היה מעולה - מנחם, סמיך וחמצמץ ועשיר באטריות, בשר נימוח, גרגרי חומוס וירוקת טעימה. פשוט מושלם. ארבע המנות (שעלו 100₪) הספיקו בשפע לשלושה ימים. האדממוס היה טעים ורענן והגיע עם שמן סומסום ופולי אדממה לקישוט. 

כרעי העוף בפלפל ורימונים, לעומתם, היו חריפים במידה כמעט בלתי נסבלת עבורי. למרות זאת הם היו טעימים ונאבקתי לאכול אותם עם הפתיתים הטעימים והמבוצלים איתם הגיעו. חצאי הארטישוק והסלרי לא היו טעימים לי. הם היו יציקתיים מדי, פחות חמצמצים משציפיתי וכבדים לטעמי. לסיכום - נתתי לשירות ציון 8 מתוך 10 בסולם שרונה והתכוננתי לכתוב סקירה לשבלוג, אלא שאז התקשר אלי איתי הבשלן כדי לשאול איך נהניתי מהאוכל ולקבל פידבק. מאחר והיה ברור שהוא לא יודע שאני מתכוונת לכתוב ביקורת על החברה ושזה השרות שהוא נותן לכל הלקוחות שלו, ומאחר והוא ללא ספק רצה ביקורת כנה אמרתי לו שלא נהניתי מהממולאים ומכרעי העוף. הוא העריך שנשפכה לו פפריקה חריפה בכרעיים ואז שאל אותי כמה שאלות, הציע כמה הצעות ולבסוף ביקש את רשותי לשלוח לי מנות חלופיות בחינם כדי לפצות אותי מחד ולעזור לו לשפר את עצמו מאידך. ברב חסדי, הסכמתי.

וכך ביום שסיכמנו צץ איתי עצמו במשרד שלי עם שקית נייר חומה ובה מקצה שיפורים - כרעיים חדשים עם אורז ואיטריות, ממולאים חדשים במתכון חדש ועוד משהו לטעימה, סיגרים ממולאים בשר וכבד עוף עם טחינה ירוקה.

הפעם הכרעיים היו מושלמים. הם סיפקו לי שתי ארוחות צהרים נפלאות לעבודה, והיו טעימים כל כך שחיכיתי שכולם יגמרו לאכול ויחזרו לחדרם כדי שאוכל למצוץ את העצמות בלי קהל. גם הסיגרים היו משובחים והיוו ארוחת ערב מעולה עם הטחינה הטעימה. הממולאים, למרות שאיתי שינה את המתכון, עדין לא מצאו חן בעיני אבל בשלב זה של חיי באמת שכבר לא היה לי אכפת, הפכתי למעריצה.

הבשלנים של יאמי הם אנשים שרואים בבישול עסק לכל דבר ועוברים תהליך סינון קפדני שכולל ראיונות אישיים וטעימות. הבשלנים הם בעלי העסק ואחראים לבישול, האריזה והמשלוח. יאמי מחברים בין הבשלנים ללקוחות ומסייעים בבנית העסק, בנית התפריט, תימחור, קישור לספקים ותמיכה בשרות הלקוחות. מערכת יאמי כוללת המלצות ופידבקים על המזון והבשלנים, מציעה מבצעים ועסקאות מיוחדות ותומכת טכנית בלקוחות.

מאחר והחוויה שלי עם האתר חיובית כל כך, ביקשתי וקיבלתי פינוק לקוראים שלי - במהלך השבועיים הקרובים, בין 24.11.13 ל-8.12.2013 תקבלו 30₪ במתנה על כל הזמנה מעל 200₪ באתר בשימוש בקוד הקופון שרונה.

כדי לנצל את ההטבה, בחרו את הבשלן, המנות ומועד המשלוח ובעת סיום הרכישה, הקלידו שרונה בשדה קוד הקופון ולחצו על עדכון מחיר לפני סיום ההזמנה.


בנוסף, יאמי יוצאים בימים אלה במסע לגיוס בשלנים מעולים מכל רחבי הארץ וביקשו ממני להזמין בשלנים בעלי עסקים קטנים שרוצים להצטרף לקהילה שלהם ולקבל את השרותים העסקיים שהם נותנים ליצור עימם קשר. מכירים בשלן ביתי איכותי? חולמים על הקמת עסק ביתי ייחודי בתחום הבישול? זו הזדמנות מעולה ליצור לעצמכם עסק קטן בתמיכה מקצועית ולהתחיל ליצור לכם קהל לקוחות קבועים, שיהללו אתכם כמו שאני מהללת כעת את איתי. אם אתם מעוניינים, גשו לפה ומלאו את טופס ההרשמה והנשים המקסימות של יאמי יצרו אתכם קשר.

שיהיה לכם שבוע טוב ובתאבון!

יום רביעי, 20 בנובמבר 2013

הכובענית המשגעת


מאז שהסתפרתי, יש לי שתי אובססיות חדשות (או ליתר דיוק, מחודשות) - עגילים הפוכים, עליהם כבר דיברנו כאן, וכובעים קטנים. היום נדבר על כובעים קטנים.

ברזילי מוכרים כובעים של תמי בר לב, כובענית חדשנית ויוצאת דופן בנוף הצחיח של האופנה המקורית בישראל. הכובעים הקטנים שלה, שהם למעשה Fascinators (סוג של כובע גמדי שמאד אופייני לאורחות בחתונות ואירועים חגיגיים אחרים באנגליה, לרב הם קטנים ויושבים באלכסון על הראש ויש להם אופי שובב והרבה קישוטים נחמדים) שיושבים על קשת נוחה וקל לראות שהושקעה בהם עבודה רבה. הם עתירי חרוזים, תחרה ושאר קישוטים מלאכת יד ומאד מאד לא סולידיים, בדיוק כמו שאני אוהבת. למרבה הצער, הם גם עולים הון קטן. יש ברזילי אחד עם שתי רקפות סגלגלות בעיטור חרוזים שעולה כ-1300₪ אחחח... למות מרב יופי!



צילומים של עמית ישראלי מדף הפייסבוק של תמי בר לב

ישראלית נוספת שמעצבת כובעים יפים ואלגנטיים, היא אורית אביעזר שמעצבת בעיקר, אך בהחלט לא רק, לשוק הדתי. לכובעים שלה יש ניחוח אירופאי ואני מקווה לבקר בסטודיו שלה בקרוב כדי לבחון אותם מקרוב. אני מאד אוהבת את הכובע החורפי הזה שנמכר לפני זמן מה בחנות שלה באטסי. מחירי הכובעים נעים שלה בין 400 ל-700 ש"ח.


באטסי יש מגוון נחמד של כובענים מלאכת יד. אמילי מ-Whichgoose היא אחת המוצלחות בהן. היא מעצבת בסגנון רומנטיקה-קיטש-פיות ויש לה כובעים ו-Fascinators (כן, צריך למצוא לזה מילה עברית ראויה, כובעון זו מילה בעייתית) מעוטרי עלים, פרחים ופרפרים. אני אוהבת את ה-Fascinator הזה, שמגיע בכל מיני צבעים.

מחיר כ-370₪ כולל משלוח

אחרונה חביבה להיום היא מיס רובי, שמעצבת כובעים ו-Pascinators שנעים בין החמוד למקושקש. הכובע הזה הוא אחד החביבים עלי בחנות שלה.

מחירו 355₪ כולל משלוחה

היא מוכרת גם כובעי וינטאג' דוגמת זה, משנות החמישים. אני לא אוהבת את הצבע והעיטורים אבל הגזרה הזו היא גזרת הכובע האהובה עלי ואשמח אם מי מכם יודע לומר לי איך היא נקראת.


אתמול בלילה חיטטתי בקופסת קשקושי השיער שלי ומצאתי כמה דברים פרחוניים וחמודים שמצליחים להאחז בשערי גם עכשיו, כשהוא קצר. שלפתי אותם ממחבואם ואני מתכננת לשלב אותם בתסרוקות שלי בתקופה הבאה עלינו לטובה. בינתים אני ופודינג העצלנית הממולאת חשבנו לדגמן לכם את הכובעים הורודים ביותר שיש לנו בארסנל. אין ספק שהחורף תראו אותנו חובשות הרבה כובעים.

פודינג חובשת כובע מהכל בדולר (ישן) ואני חובשת כובע מאיביי

הערה מנהלתית לסיכום - ביום שישי הבא תערך מכירה ביתית שלי ושל חברות בתל אביב. יהיו בגדים ואביזרי אופנה מארונותינו במידות 34-52. אתם מוזמנים לבוא ולשתף את החבר'ה. אפשר לראות פריטים שיימכרו ולבקש שנשמור לכם (שמירה בשעה הראשונה של המכירה בלבד) בדף האירוע בפייסבוק. להתראות שם!

יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

אני מגישה עגיל בחלב אמוק


השבוע צפיתי בסרטון הזה של אושיית הסטייל הבינלאומית גאראנס דורה, שעניינו הליכה על עקבים. הליכה על עקבים מעניינת את סבתי, אבל התספורת החדשה של גאראנס מעניינת אותי קצת יותר ובאופן כללי לסרטונים שלה יש אוירה אירופאית שיקית, ואמרו גאראנס דורה היא שלי גרוס הבינלאומית פלוס גמד.


מאחר והוצאת עיקר מטפל היא הספציאליטה דה לה מזון שלי, זיהיתי מיד את הדבר המעניין באמת בסרטון, והוא העגיל הזה שעונדת קרוליין איסה, שהחלק המענין בו נמצא מאחורי האוזן, כחלק מהפרפר שמצמיד אותו לתנוך.


זיהיתי והתאהבתי ורציתי גם. השאלה היא, איך קוראים ליצור כזה ואיפה מוצאים אותו? משחק בלשים קצר העלה שיש לו כל מיני שמות בכל מיני מקומות, והנפוצים בהם הם Swing Earring ו-Reverse Earring. אלה של קרוליין יקרים, מן הסתם (אני חושדת שמדובר ביהלומים שם למטה) ולא עלה בידי למצוא גרסה מעודנת ונעימה כל כך. אבל כן מצאתי כל מיני אופציות אחרות בכל מיני מחירים. 

באלי אקספרס וכל מיני אתרים סיניים אחרים אפשר למצוא עגילים כאלה בדולרים בודדים, אבל הם כל כך נוצצים וזולים למראה שלא אטרח אפילו לקשר אליהם. אבל באסוס, מסתבר, היו כמה נחמדים שפספסתי בשיטתיות בשבועות האחרונים ורובם כבר אזלו מהמלאי.



באטסי יש מבחר מצומצם מאד של מועמדים. בכלל, אטסי זה ממש לא מה שהיה פעם. הם שינו את מדיניות האתר, שעד לא מזמן היתה נוקשה מאד בנוגע לזהות היצרנים וגודל המפעל בו מיוצרים הפריטים למכירה. היום, ככל הנראה בשל אהבתם לכסף, הם מאפשרים גם למפעלים גדולים וסיטונאים למכור באתר שהופך ונהיה דומה יותר ויותר לאיביי\שמעטסיה סינית סטנדרטית וזה די מעציב אותי, כמי שהיתה פעילה שם כמעט מיום פתיחתו.

העגילים האלה, שנמכרים בנפרד וכל אחד מהם עולה 91₪ לפני משלוח הם המועמדים המובילים לרכישה כרגע. אני אוכל לענוד אותם כפי שהם וגם כחלק אחורי עם כמה מהעגילים המוזהבים שיש לי.


באותה חנות מצאתי גם את אלה, שפשוטים מדי לטעמי. הם עולים 69₪ לעגיל לפני משלוח.


חברה שלחה לי הבוקר לינק לאפשרות נוספת, שלא עונה על דרישתי לעיצוב אלגנטי וגזעי, אבל חמודה לאללה - עגילי חתולסקי שנמכרים גם הם בנפרד ב-53₪ השפם. 


בנט א פורטה יש כמה אלטרנטיבות יקרות ויפות של מריה בלק. יש למשל את העגילים האלה, שמחירם 1063₪.


שלא לדבר על אלה, שיפהפים בעיני ומחירם 1366₪

ויש את האופציה הגאראנס דורית, שמאז שהסתפרה קצר גם היא בקריז לעגילים קטנים ופרועים. אלה עגילים של פמלה לאב, שתכשיטים שלה מופיעים בבלוג של גאראנס לעתים קרובות.


אם הייתי מחליטה להתפרע, הייתי הולכת על גרסת השפיצים עם היהלום. אבל לא עכשיו. אני אחכה בסבלנות עד שהטרנד ישמין טיפה ויהיה מגוון מספק יותר. אני מקווה שזה אכן עומד לקרות ואם לא, שאלה יהיו הצרות שלי.

אגב, אם אתם מכירים מעצבים ישראלים שיש להם עגילים כאלה בחנויות פיזיות שאשכרה אפשר לבקר בהן, אנא ידעוני!

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

ללה בל והערה מנהלתית על שמנות בבגדים שחורים


הנה מתכון למשיכת עין השבלג - קחו את גבי גרג, הלבישו אותה במותג מידות גדולות אוסטרלי,הוסיפו את לורה וולס (אחת השוגמניות האהובות עלי, למרות שהיא ממש לא מי יודע מה שמנה) ותבלו בפרטי עור סקסיים. מה קיבלתם? שבליג.

המותג על הכוונת הוא ללה בל, של המעצבת קרינה וורן. הוא יוקרתי (ויקר), מתוחכם וסקסי כמו שום מותג מידות גדולות שראיתם לפניו. המידות מתחילות מ-14 אוסטרלי (40 ישראלי) ומגיעות ל-26 אוסטרלי (שזה 52 ישראלי), אז אני מניחה שמן הראוי לקרוא לו מותג מידות בינים יותר ממידות גדולות. אני התאהבתי בו כשראיתי את גבי לובשת את החצאית הזו (למרות שאני חיבת להודות שאהבתי אותה יותר לפני שידעתי שהיא מכילה עור קרוקודיל).

סקסי רצח, עולה 1086₪

אחרי שהבנתי שאני והחצאית הזו לא מתאחדות, לפחות כל עוד היא לא בסייל רצחני, עברתי הלאה לראות מה עוד יש לקרינה להציע לי, ואני חיבת לציין שלא מעט. הנה כמה דוגמאות שתפסו את עיני וגרמו לי להזיר ליל.

ראשית, השמלה הזו. כמה מילים נכתבו כבר פה ובמקומות אחרים על השילוב הארור שמנות וניצנוצאז'? השמלה הזאת לוקחת את הצמד הזה והופכת אותך באמצעותו למלכת הלילה. שמלה אלגנטית, מחמיאה, סקסית פחד בלי להיות זולה (בהצלחה בלמצוא שמלה סקסית שאינה חושפנית וזולה מדי בטוריד או בחנויות ישראליות), והכי מגניב - יש לה שובל! מתי בפעם האחרונה ראיתם שמלה במידה גדולה עם שובל?

אני אוהבת אותך, שמלה שעולה כמו שנת הקמת המדינה

שלא לדבר על הג'קטינו הזה, שלהבדיל מזה שלי (שעלה כמעט שביעית ממנו) נגמר בדיוק אבל ב ד י ו ק בגובה הנכון על הטליה. ואיזה צווארון מחמיא וסקסי, יא מאמא. המילה סקסי חוזרת פה הרבה היום ובצדק.

2870₪ והוא שלך

לסולידיות יותר בחבורה מחכה השמלה הזו, שאני מכנה שמלת קייט מידלטון שמנמנה. 

שימו לב, עליונית התחרה עולה ₪1416 (השמלה התחתונית לא כלולה במחיר)

נכון ששמונים אחוזים מהבגדים בחנות שחורים, אבל הגיע הזמן להבהיר משהו - אני לא מתנגדת לבגדים שחורים כעקרון. יש לי שתי בעיות עם בגדים שחורים, ושתיהן לא ממש רלבנטיות לאתר הזה (עד כמה שאני יכולה להניח מבלי שרכשתי בו בגדים בעצמי).
  1. נשים שמנות רבות קונות בגדים שחורים כי אין להן ברירה וזה כל מה שיש בחנות במידתן או כי הן חושבות שזה ירזה אותן או כי הן חושבות שזה צבע שלא ימשוך תשומת לב לגזרה שלהן, בה הן מתבישות. אף אחת מהסיבות האלה לא משמחת אותי.
  2. בגדים זולים (אני מתכוונת לא רק למחירם אלא לדלות הגזרה, העיצוב, הדמיון, הגדלות) נראים פי מיליון יותר רע כשהם שחורים. 
בחנות הזו יש בגדים שחורים יוקרתיים, ככל הנראה (שוב, לא רק מבחינת המחיר אלא מבחינת העיצוב והרושם התדמיתי שהם יוצרים על הלובשת) ומי שתלבש אותן רחוקה מאד מלשדר בבקשה בבקשה אל תסתכלו עליי. אלה בגדים לנשים בטוחות בעצמן, שבמקרה הן גם שמנות (יחסית). וזה ממש משמח אותי. אני מקווה שכמה מעצבים מקומיים ילמדו מזה ויבינו אילו בגדים שמנות ישראליות צריכות, ואז כל מה שנותר זה להגדיל את טווח המידות ואת טווח המחירים והופ - קיבלנו מותג בגדים ישראלי במידות גדולות שכולנו יכולים להתגאות בו.

וחזרה לעניינו, המשלוח לישראל עולה 165₪ ויחד עם המיסים שללא ספק תשלמו מדובר בהוצאה רצינית. אבל אתם יודעים מה? כשחושבים על זה, המחירים גבוהים לבגדי יום יום אבל סבירים לחלוטין אם חושבים על אירוע כמו חתונה או מסיבה יוקרתית או על העובדה שמדובר בבגדי עור. כל עוד האיכות טובה משמעותית מזו של המתחרה המתבקשת, קארמה קומה הדנית, שהתחילה מגניבה, סקסית ובלתי מתפשרת והדרדרה למין בלה נטול אופי תוך שלוש שנים בלבד. בימים הקרובים אסוס אמורים להעלות את הבגדים שעוצבו בשיתוף הפעולה בין הקו הרדיקלי Black וקו המידות הגדולות Curve לחנות. אני מקווה שגם משם תצא הבשורה - שמנות בטוחות בעצמן זה סקסי!

ולסיום, לא שכחתי! הזוכה בהגרלת הכפפות החכמות היא....


יש לך 24 שעות ליצור איתי קשר לפני שאבחר זוכה אחר. הידד! ועכשיו פעם אחרונה סקסי לרשומה הזו ונלך לעבוד קצת. מוכנים, היכון, סקסי.

יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

אירוע השקה מיוחד של הג'יראף


השבוע חטפתי דלקת גרון על הכיפאק. במקום לדבר, צייצתי כמו חמורית ובמקום לבלוע נחנקתי. הבלוטות בצוואר שלי היו נפוחות כמו תחת של בבון. התבאסתי שכאב לי ושהרגשתי כמו תחתית של דלי ספונג'ה והתרגזתי שאני מפספסת ימי עבודה ושיעור טניס אבל הכי התחרפנתי מזה שבקצב הזה לאירוע אליו אני מוזמנת ביום שישי אני כבר לא אגיע - יום כיף מיוחד למתנדבי הספארי (שזה אוכמי) ופלוס אחדיהם (שזה אני) בנושא גורים וגידולם, קומפלט עם הרצאות, ארוחות וסיור מאחורי הקלעים של הספארי.

אז ביום חמישי נסעתי לרופאה שלי והתחננתי שתעשה משהו כדי שאוכל להגיע לספארי מחר והיא עשתה לי משטח גרון מהיר, שפכה עליי דליים של פניצילין ואמרה שמחר אני בטוח לא אהיה מדבקת ואולי אולי גם ארגיש טוב מספיק בשביל לנסוע. התפללתי והלכתי לישון והתעוררתי עם כאבי גרון וחולשה כללית ברמה 6.5 מתוך 10, שזה לא להיט באופן כללי אבל אחלה לצורך העניין.

אז נסענו לספארי ולמדנו על גידול גורים וגוזלים (האורחים למדו, המתנדבים כבר יודעים) ושתיתי הרבה תה ומים ולמרות שכמעט התעלפתי באמצע אחת ההרצאות, התאוששתי אחרי שכיבה של כמה דקות על הדשא במרפאת הספארי (במהלכה כמה וטרינרים שאלו אם אני צריכה עזרה).


אחרי כמה דקות של מנוחה, הצטרפתי שוב לחבורה לסיור בספארי תוך כניסה לאזורים שלמבקרים אסור לגשת אליהם, בליווי הסברים בדגש על תנאי מחיה, טיפול בצעירים, דגשים גנטיים בראי מחלקת הטיפול בנכחדים הבינלאומית (שמסתבר ששולטת על הילודה בכל גני החיות בעולם, דבר שהוביל למשל לכך שהטיגריסית הסומלית של הספארי לוקחת אמצעי מניעה כבר שנה וחצי) ושאר ירקות מרתקות שחיות אוהבות לאכול.

השימפנז הזה, שהוא מנהיג השבט המקומי, נראה סוקר אותנו יותר משסקרנו אותו.


בזמן שהמדריכה הסבירה לנו כל מיני דברים, היא שלחה כמה מהמתנדבים שעובדים עם הקופים לזרוק להם בגדים לכלוב. הקופיף הזה, מסתבר, חולם להיות ג'סטין ביבר.


יש פינגווינים אפריקאים


ואת השימפנז הזה שבכל פעם שעברנו לידו שכב על הגב רגל על רגל, אבל פעם על החול מאחורה ופעם מקדימה ופעם מעל הנדנדות.



ראינו את משפחת הפילים (שכחתי אם אפריקאים או אסייתיים, אבל אלה הקטנים יותר) ואת שתי הפילפילות החדשות שלה גם בחצר וגם בבתים ואזורי ההאכלה שלהם ולמדנו כמה מורכבים היו ההריון והלידה וכמה מסובך לגדל שתי פילפילות בחצר אחת עם סבתא מטריארכלית ואמא שהיא גם אחות. למרות הכל, הם נראו מאד רגועים ומאושרים כשאנחנו ביקרנו.


זה לא פיל


גם זה לא


זה מגלן שני (סקרלט איביס)



לא משנה איזו חיה אמורה להיות באיזה שטח, תמיד יש שם גם תרנגול אחד לפחות


השיא עבורי היה הכניסה מאחורי הקלעים לאזור של הג'ירפות. תראו את החמודה הזאת, כולה 4 מטרים גובה.


בחלומות הכי ורודים שלי לא דמיינתי שיצא לי מתישהו בחיי להאכיל ג'ירפה ולשחק איתה אבל לאלוהים החמוד היו תכניות אחרות.





אז אתם מבינים שהיה שווה לצאת מהבית למרות שאני עדין חולה ומרגישה ונראית כמו חצי פיתה עם חצי טחינה? אחרי הכל מסתבר, ותאמינו לי שלא ידעתי את זה, שככה בדיוק אני נראית אחרי שאני מלטפת ג'ירפה:


יופי טופי, אתם ודאי אומרים, אבל מה אנחנו אמורים ללמוד מכל זה? אחרי הכל זה שבלוג פה, ולא נשיונאל ג'אוגרפיק וצריך להיות פה מסר שרלבנטי גם לקוראים. ובכן - ראשית, אם אתם נתקלים בבמבי נטוש למראה אל תגעו בו ואל תקחו אותו הביתה או לביית החולים של הספארי. האמא מניחה את הגור במקומות מוזרים לפעמים אבל היא חוזרת אליהם כדי לטפל בהם ולהאכיל אותם כל כמה דקות (תלוי בגילם). אז גם אם הוא נראה לכם נטוש יש סיכוי מצוין שהוא לא. שנית, בכל מקרה של ספק או אם אתם מוצאים גוזל או חיה פצועה, התקשרו לקו החם של בית החולים לחיות והם ינחו אתכם ויסבירו לכם מה לעשות ולאן להביא את הפצוע אם יש צורך.

 
הערה מנהלית לסיום - לא עניתי לתגובות שלכם על הרשומה הקודמת, בשל מחלתי, אבל קראתי הכל ואני מארגנת לי רשימת מטלות נחמדה בהתאם. תודה לכולם ואפשר עוד להגיב אם אתם רוצים. אפשר גם להרשם להגרלת הכפפות החכמות.