יום שבת, 14 ביולי 2012

חם לי בשפם, חם לי חם לי חם

כל מה שאני רוצה בימים אלה זה ללכת לבריכה. לא מענין אותי איפה ולא מענין אותי כמה. רק מענין אותי מתי. לפיכך מצאתי עצמי ביום שישי ממהרת לבריכה עם חברתי ש. עד כדי כך ממהרת שכשהתקשרתי מהדרך לחברה הנוספת איתה היינו אמורות להפגש כדי לשאול איפה בעצם נמצאת הבריכה בה נועדנו להפגש (היפגשו שלוש בלתי אם נועדו?) גיליתי שהייתי אמורה להתקשר אליה שעתים קודם לקבוע מתי נפגשים ושהיא הרגע קמה ויקח לה שעה וחצי להגיע. "חייבים למרוח זמן" אמרתי לש והיא אמרה לי "אז בואי נקפוץ לבורדו, זה ליד הבריכה ובחיים לא הייתי שם". טוב אמרתי, נקפוץ לבורדו.

היחסים שלי עם בורדו מאד פשוטים - אני לא סובלת את החנות הזאת. אבל מה זה לא סובלת? לא פאקין סובלת. היא נראית כמו שוק, 99% מהבדים סינתטיים, כמעט כולם שחורים, הגזרות מזכירות את מחאת הקיץ של 2011 והמחירים שלא נדע מצרות. בקיצור - אני לא צריכה לנסוע לחנות הכי גדולה בארץ למידות גדולות כדי לקנות בגדים יקרים מדי, גדולים מדי, סינתטיים מדי ומבוגרים מדי. את זה אני יכולה לעשות במשמין לי. עד כאן הסיבות שאני לא סובלת את החנות. אה, וגם השירות שם גרוע. ואני? אני רוצה שיפתו אותי. שיעצבו עבורי חנות מהממת, עם בגדים מהממים, שיגרמו לי להרגיש כמו אישה אמיתיתשמנה מהממת.

אבל ש רצתה, ואני הייתי אשמה בזה שקפצנו מעל הפופיק של עצמנו אז הסכמתי. חוץ מזה, אני מוכנה ללכת לכל מקום ממוזג בימים אלה (למרות שלא היה מזגן במרחק ההליכה מהמכונית לחנות). אז החלטתי שכבלוגרית שמנה אני חייבת למצוא משהו לפרגן לו בכל החנות הזאת, אחרי הכל עבור שמנות רבות בישראל מהווה החנות הזאת הצלה, כי יש להם מידות גדולות מאד (עד 60 לדעתי, אולי אפילו יותר). אז בעוד ש מודדת שמלה סגולה ארוכה שלא נסגרה עליה ומאד הזכירה לי את השמלה שקניתי ברזילי לחתונה של חברה אהובה לפני כשנתים (וכן נסגרה עליי ולא כללה קישוטי ניצנוצאז' מטופשים באמצע החזה), חיפשתי משהו ומצאתי שמלת חוף ב-450 ש"ח תוצרת יוון ללבוש מעל הבגד ים שלי. היא יכלה להיות נחמדה אם היתה לי יאכטה ואם לא היה לה הסרט דמוי העור הזול למראה בסגירה מקדימה.


מוזר אולי לומר זאת, אבל מיד כשראיתי את השמלה נזכרתי בזו שניקול ריצ'י לבשה לא מזמן באירוע לכבוד אבא ליונל ריצ'י. אמנם הפרחים שלה שחורים ולא סגולים, והשמלה שלה היא שמלת ערב, והגזרה שלה מחמיאה ונהדרת וזאת שעלי לא אבל זה בגלל שהיא ניקול ריצ'י ואני רק אישה אמיתיתשבלוגרית.

התמונה נלקחה מהבלוג הזה

בשלב זה החליטה ש שהספיק לה כך שיכולתי לחזור לשמלת החוף שלי ולדלג לכיוון הבריכה, כולי עליזות וזיעה נוטפת. אני קניתי לי ברד בטעם ירוק ושתינו חיכינו בחוסר סבלנות אופייני לשלישת שתגיע כבר ונוכל לטבול ושרץ בידינו.

אני לובשת בגד ים (ישן) של גוטקס
שמלת חוף של פלפל
משקפמש של מארק ג'ייקובס

זה אולי ישמע לכם מוזר, אבל כשאני הולכת לבריכה אני מרגישה אחריות כלפי קהילת השמנות באשר היא. אני מרגישה מחוייבת ללכת כמו שאני, לא להכניס בטן, לא ללבוש בגדים מסווים מעל בגד הים וללכת זקוף. את המשימה הזאת שלקחתי על עצמי נחמד וקל לי לעשות כשאני לבושה בשמלת חוף שמחמיאה לי. המסר הכפול של השמלה הצהובה הענקית מחד ושקופה מאידך לא מוצא חן בעייני בכלל, והוא המסר שהחנות הזו מעבירה ללקוחותיה בעייני. אל תחביאי את עובדת קיומך, אבל אל תתגאי בה יותר מדי, כי אחרי הכל הסטטוס קוו משרת את כולנו וחשוב לשמור עליו. 

אז זהו, שלא.

23 תגובות:

  1. ותכל'ס שרונה, את נראית חצי בן אדם בשמלה האדומה מאשר בכפתאן הצהוב. גם לא אהבתי את הדוג' והכל נראה זול.

    השבמחק
  2. שמלת חוף ב- 450 שקל!!! לחלוטין הגזימו (או שהם מרשים לעצמם מתוך מחשבה נצלנית כי בחורה במידה גדולה תהיה מוכנה להוציא כפול, העיקר למצוא משהו סביר), אכן אני מסכימה עם קודמתי כי הדוגמא קצת מכאיבה בעין. לעומת זאת, השמלה האדומה נראית פיצוץ עד כדי כך שבגללה יכולים לשלול לך את התואר שמנה. ראי הוזהרת...

    השבמחק
  3. דוגמה! דוגמה! אהה! כן, זה די נורא. והכל נורא יקר שם.

    שמנה זה state of mind ולכן לא יקחו ממני את התואר לעולם (אמרה שרונה ונגסה בדונאט השלישי שלה מהבוקר)!

    השבמחק
  4. כבר כמה זמן שאני רוצה להגיב פה אצלך ולומר לך שאת הורסת ושכיף לקרוא ולראות אותך. אז הנה אמרתי.

    השבמחק
  5. סוף סוף! כל פעם אני פוגשת כתבות פירגון לחנות המגעילה הזאת.
    אני גרה קרוב אז מידי פעם אני מתפתה ונותנת לה צ'אנס אבל חוץ מה-3 גופיות (בית)ב-100 שלהם, שום דבר לא שווה שם. הכל יקר מידי, סינטטי מידי ומכוער מידי

    השבמחק
  6. בגדים לעוזרות בית, הייתי אומרת. למרות שלמה לעזעזל לנקות בית שלם בבגדים שכל כתם זיעה הכי קטן הופך בהם לים של זיעה, רק אלוהים יודע.

    החנות הזאת מבאסת את הנשמה.

    בכלל, לחפש בגדים יפים לנשים שמנות במדינה הזאת מבאס לי את הנשמה.

    השבמחק
  7. הצלחתי לאחרונה עם ג'ינס ב"כותון" ויש להם עכשיו סייל. שווה לנסות

    השבמחק
  8. מצחיק איך רואים שמאחורייך הכל רק בגדים שחורים/כהים. נראה כאילו מצאת את הבגד הצבעוני היחיד בחנות...

    מצטרפת למחמאות על השמלה האדומה!
    ולמחמאות של הזמן האחרון על כתיבתך בכלל. אני חייבת להודות שאני קוראת פה באופן קבוע למרות שאין לי מי-יודע-מה עניין באופנה, בטח שלא במוצרי טיפוח, והאמת שאני גם לא שמנה בכלל. סתם נהנית וחושבת שאת מגניבה לאללה!

    השבמחק
  9. לא שמתי לב לזה, הי הי :-)

    את לא שמנה? קישטה חיש!

    השבמחק
  10. קודם כל- הגיע הזמן להוציא את הפאייטים וכל הפלסטיקים המנצנצים מחוץ לחוק. מספיק. יש גבול לכל כיעור.

    ולגבי שמלת החוף של בורדו- אני יכולה לכתוב חיבור של 500 מילים תחת הנושא "השמלה הייתה יכולה להיות נחמדה אם"...

    שמלת החוף האדומה שלך הורסת, אהבתי ממש. רק מראה שוב שאם את שמנה את לא חייבת להיראות כמו עקרת בית. הגיע הזמן שרשתות למידות גדולות יפנימו את זה [הייתי עם אמא שלי בעונות לפני כמה שבועות, היה להם מבצע על טי שירטים. מזל שלא חילקו גם דלי ומגב]

    השבמחק
  11. מאדאם פומרנץ17 ביולי 2012 בשעה 8:02

    הצטברו פה קצת דברים על שולחני, אז נשתעל לפי התור.

    למרות שאני חושבת שהביקורת על בורדו בהחלט מוצדקת, אני זוכרת לנאווה חסד נעורים. בגילי מותר לזכור חסד נעורים.
    נאווה הקימה את בורדו בתקופה שבאמת לא היו לנשים שמנות אופציות. ונכון שאומרים לי שגם היום האופציות לא מי יודע מה, אבל עדיין, המצב משופר כיום לעומת מה שהיה פעם, בעידן האבן זאת אומרת. נאווה היא גם הראשונה שהשתמשה בנשים אמיתיות בפרסומים שלה. ובאמיתיות אני מתכוונת לאמיתיות. לא רק שמנות. אלא רגילות, לא דוגמניות, לא מפורסמות, לא מידה 40 שמנסות לעשות קולות של מידה 44. (מרינה תאכלי סנדביץ' בחייאת). אני גם זוכרת שכשהחנות קמה (אוי הדמנציה, אני לא זוכרת מה עשיתי אתמול, אבל מה קרה לפני שנים דווקא כן)היא התעייצה הרבה עם קהל הלקוחות לגבי איך כדאי שהחנות תיראה, מה יעשה ללקוחות נוח. וזו תפיסה נכונה לדעתי.
    כך שאפשר להגיד מה שרוצים, אני חיה לי בעבר די בששון ובשמחה, בסך הכל ההווה שלי מורכב בעיקר מביקורי אחיות מזדמנים, הרבה כדורים קטנים, ושעת סריגה בלובי. למה לא.

    הדבר השני הוא בקשר ל- MUUMUU שאת מדגמנת כאן. טוב, הגדרה: MUUMUU הוא בגד מסורתי שלובשים בעיקר תושבי הוואי. הוא נראה כמו שמלה ענקית וחסרת צורה. אין קשר לפרות במקור כי אין הרבה פרות בהוואי אבל....

    ודווקא השנה, לפחות במקומות מסוימים כיסויי החוף למינהם נעשו מאד פופולריים. זה לא עניין של שמנה או רזה. אפשר למצוא כיסויי חוף במגוון צורות: מכנסיים ארוכים וקצרים, חולצות ומומואים. אני דווקא חושבת שיש משהו מגניב באישה גדולה, מחק. שמנה, שלובשת בגד ענק ונוצץ. כמו אריתה פרנקלין למשל. (מי זו?) אני יודעת שבהיסטוריה הישראלית בגדים כאלה מקושרים עם העדר מבחר וחנויות משביזות. אבל אני מוצאת שיש בזה דווקא אמירה. שרוולי עטלף, מומואים, שמלות נשפכות ועתירות בד הם חלק מהמבחר השנה למידות גדולות בחו"ל לצד שמלות חוף ושמלות סטרפלס, שמלות וחולצות שרוול אחד וכאלה. אני דווקא לא הייתי פוסלת ישר.

    השבמחק
  12. יפה כתבת פומראנץ! אני מקווה שאת כותבת הרבה במקומות פומביים.

    מו-מו. היו לאמא שלי כמה מומואים של משכית, מכל המעצבים בעולם. הם היו מרהיבים (לדעתי שמרתי אחד או שנים שהיו במצב טוב). למרות שהיו גדולים, כמעשה מו, עדין היתה בהם אלגנטיות בלתי מתפשרת. כשלקחתי את הצהבת מהקולב חשבתי שזה משהו כזה, אבל האורך שלה מגמד והשרוכים הזולים למראה הורסים את כל האפקט.

    בנוגע לנאווה, גם אני שמעתי עליה הרבה דברים טובים בעבר אבל כנראה שזה נשאר בעבר. אין דרך אחרת לומר זאת - החנות מזעזעת ומרגע הכניסה אליה מעבירה ביעילות מרבית את המסר "את נאלצת לקנות אצלנו? מי-ס-כ-נ-ה".

    אני מקווה שאת מתלוצצת כשאת מתארת את הווי יומך. ואם לא - קבלי חיבוק. יודעת מה? קבלי חיבוק בכל מקרה.

    השבמחק
  13. שרונה את כל כך צודקת ואת לבושה מדליק. לידיעתך רק בזכותך התחלתי ללכת עם שמלות ללא שרוול
    באהבה שמנמונת

    השבמחק
  14. הייתי בבורדו פעם אחת, בפברואר האחרון, וכל כך התאכזבתי. רציתי להגיע אליהן בגלל כמה שמלות מקיסמות שראיתי באתר שלהן, אבל כשהגעתי - מתוך כל המבחר הגדול הייתה רק שמלה אחת, ובמחלקת האין-סיכוי-שאני-מוציאה-כזה-סכום-על-בגד-נקודה. היית מצפה שכל השמלות שלא כתובת עליהן "חסר במלאי" באתר יהיו בחנות, לא? השמלות שכן יכולתי לקחת בחשבון מבחינת תקציב - כמו שתיארת, נראו כמו סמרטוטים ברובן. מעבר לכך, בקושי התייחסו אליי וכשכן התייחסו הרגשתי שזה שביקשתי שיכוונו אותי לטווח מחירים נמוך יותר סימן אותי כלקוחה שלא שווה להשקיע בה - ממש עשו לי טובה שענו על שאלות ולכן הרגשתי לא נעים לשאול אחרי פעמיים. אכזבה.

    השבמחק
  15. שכחתי לכתוב שהמוכרת אשכרה אמרה לי (וזה הדבר היחיד שמישהו שם אמר לי במהלך שהותנו בחנות, אבל מצד שני נראיתי כל כך נגעלת מהשניה שנכנסנו שזה לא ממש מפתיע) בזמן שמדדתי את המומו הצהוב "למה לך לקנות בגד כזה יקר? יש מדף של בגדי חוף ב-99 שקל".

    השבמחק
  16. ממש במקרה ראיתי את מה שכתבת על בורדו ולפי התגובות המועטות יש לומר, אני מבינה שזה לא פופולארי לכתוב בתגובות של הבלוג שלך בעד בורדו. אני מניחה שאחרי התגובה שלי תכתבי עוד פעם משהו ארסי ובכל זאת אכתוב גם אם לא תפרסמי - העיקר שתקראי.
    אני כן אוהבת לקנות בורדו - ואני כן שמחה שהמקום הזה קיים ובכלל לא אכפת לי מה את אומרת או כותבת, וכנראה זה גם לא אכפת להרבה אחרות כי מתוך 18 תגובות לפוסט המגעיל הזה 8 הן שלך. אז יש עוד 10 בנות שחושבות כמוך? יופי.
    תמשיכי לקנות איפה שאת קונה ותשאירי את הבגדים היפים של בורדו - ואת השמלות המשגעות והסקסיות שלהם - לי ולחברות שלי. אני אמשיך לפרגן לבורדו ואני אמשיך לקנות שם למרות שזה רחוק לי מאוד וכל פעם שאני שם אני שמחה לראות הרבה לקוחות בחנות ואני שמחה כי אני רוצה שהחנות הזו תמשיך להצליח.בתמונה שהצטלמת את נראת שמחה אז כנראה שלא סבלת שם כל כך אפילו שהיתה לך הבעה של גועל כפי שכתבת. את יכולה לשחזר את ההבעה הזו בבית אם תנסי לקרוא את הפוסט שלך עוד פעם ומייד להתסכל במראה .

    השבמחק
  17. להבדיל ממך מפגרת, אני כותבת את האמת ולא מחרבנת על הדפדפן סתם בשביל לחרבן על הדפדפן.

    בכל מקרה, על טעם ועל ריח אין להתווכח והם ימשיכו להצליח גם בלעדי ובלי 10 (או 13256, תלוי איך מסתכלים על הנתונים) האנשים שקראו את הפוסט הזה.

    אל תטרחי לנסות להגיב שוב. אני מציעה שתסעי לבורדו לקנות שמלה סקסית, ולא משהו מכוער כמו הדברים שאני קונה בחנויות מעצבים ובחול. או אולי תלכי לבריכה ותנסי לבלות קצת עם החברות שלך. בינתים אני אשב מול המראה ואתאמן בלחייך. הא! הצלחתי. חחחח.

    השבמחק
  18. עכשיו ראיתי את זה: https://s-media-cache-ec8.pinimg.com/upload/261842165805812893_wr6rRXoS_f.jpg

    וזה הזכיר לי את הפוסט הזה שלך, סתם רציתי לחלוק משהו יפה :)

    השבמחק
  19. נחמד! זה מזכיר לי טלית. משום מה, ההדפס נראה לי כמו נוף ירושלמי. אולי השבת משפיעה עליי :)

    השבמחק
  20. כל כך שמחתי לקרוא את הפוסט הזה... הייתה לי חוויה טראומטית בבורדו השבוע, המון שמאעטס במחירים מוגזמים, אוירה של ספק מחסן ספק שוק (ולא שוק עם אוירה רומנטית), מוכרות שצועקות אחת לשניה מהקצה השני של החנות, לא נמצאות כשצריך אותן וכשלא צריך נדחפות (אחת מהן הגדילה עשות ושלחה לי ידיים כדי "לסדר" את החגורה מבלי שפניתי אליה או הבעתי איזשהוא רצון לתקשר איתה), חדרי מדידה קטנים ומחניקים והלוואי שהיה שם מזגן ראוי לשמו. הוקל לי שיש מקום ברשת שלא מתחנף אליהם אלא אומר את האמת על הפרחיאדה הזאת.

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים