אני שמנה, לא מתה!

הנה רשומה קצרה שהיא הרחבה של סטטוס שפרסמתי מקודם בדף הפייסבוק של השבלוג.

במסגרת היותי שבלוגרית, יצא לי בימים האחרונים להיחשף לקולקציות חדשות של כמה רשתות מקומיות למידות גדולות (הן מתעלמות מהפילוח הזה או לכל היותר קוראות לעצמן רשתות למידות בינים אבל ברור שמדובר ברשתות למידות גדולות). המשותף לכל הקולקציות האלה הוא שאני לא רוצה ללבוש או לקנות או אפילו לקבל במתנה מהיחצ אף בגד שיש בהן. קראתם נכון, אפילו לא אחד. גולברי נתנו לי זיכוי של 300₪ שנמצא בארנק שלי כבר שלושה חודשים ועדין לא מצאתי משהו לקנות באמצעותו. סו סימפל הציעה לי 50% הנחה על כל הקולקציה ולא רציתי כלום. קרייזי ליין שלחו צילומים של קולקציית קפסולה צעירה שהדבר היחיד הצעיר בה הוא טווח המידות המצומצם ביחס לזה הרגיל של הרשת, כי כידוע אין צעירות שמנות. מהגרה לא שמעתי לאחרונה וזה הגיוני, אחרי שאמרתי להם שהיחס שלהם באירוע הבלוגרים האחרון בו הייתי היה מביש (זה האירוע שבו לי ולשמנה השניה שהוזמנה לא היה מספיק מקום ליד השולחן אז שמו לנו כסאות בצד מהם צפינו על הרזות אוכלות ארוחת בוקר) אבל אני מתקשה להאמין שהם המציאו את עצמם מחדש בעונה הזו.

מה שאני רוצה להבין (שוב ושוב ושוב) זה למה רשתות אופנה ישראליות חושבות שאישה כלשהי תרצה ללבוש את הבגדים שהם מוכרים לנו כ"מידות גדולות"?

1. המידות לא באמת גדולות (50 זה תחילת טווח המידות הגדולות בעולם המערבי, לא הסוף)
2. הבדים סינתטיים, עבים, מעובדים, חמים
3. ההדפסים מיושנים
4. הצבעים סטראוטיפים לשמנות (שחור שזור סיבים סינתטיים הבוהקים מטבעם, פוקסיה, וצבעי הבסיס אדום, כחול, לבן)
5. הגזרות מיושנות
6. הגזרות לא מחמיאות
7. העיטורים השונים, עבר זמנם מזמן
8. המחירים שערורייתיים ביחס לאיכות הנמוכה ובכלל

מתי תקום פה רשת שמכבדת את הלקוחות הפוטנציאליות שלה? מתי תקום פה רשת שתרצה לקחת מאיתנו את הכסף שלנו? שתיתן לנו את אותה חווית הקניה שנשים רזות מקבלות? שתאפשר לנו למדוד את הבגדים שאנחנו קונות לפני הרכישה ולברור מתוכם רק את מה שאנחנו באמת רוצות ומתאים לסגנון האישי שלנו? מתי יהיו רשתות רק עם בגדים לשמנות סולידיות וכאלה רק לשמנות פאנקיסטיות וכאלה רק לשמנות רומנטיות? האם הכסף שלנו מתועב? מזוהם? האם מי שמקבל כסף מאישה שמנה נדבק ממנה במחלה מדבקת????

ישבתי השבוע עם מנכ"ל חברת אופנה אדיב, חכם, קשוב ונחמד להפליא שמציעה עכשיו גם בגדים למידות בינים. הוא סיפר לי שמטרתו הראשית היא לחנך את הנשים הצעירות שיש להן אלטרנטיבה והן יכולות להתלבש צעיר גם אם הן לובשות מידה 46 והוא באמת אדם שליבו במקום הנכון. או לפחות כך הוא מאמין. אני לא רוצה שיחנכו אותי, ואני לא מעוניינת לשמוע את המילה חינוך בהקשר של אופנה. רוצים לחנך בהקשר של נשים שמנות? חנכו את הציבור לקבל אותן כאחת האדם. השתמשו בשוגמניות בקטלוגים שלכם במקום בדוגמניות שדופות. הציעו לשמנות הצעירות בגדים מגניבים באמת, טרנדיים באמת. פנקו אותן. אל תציעו להן בגדים שמתאימים לאישה בת 60 במדינה אירופאית קרירה וחשוכה ותצפו מהן להיות מאושרות. ואפשרו גם לנשים מעל מידה 48 למצוא אצלכם מכנסיים. זה מה שאני רוצה. אבל גם הרצל השמן רצה וזה לא יצא. אנחנו נאלץ, ככל הנראה, לבחור אחד מהשנים - לרזות ולקנות בגדים נורמליים או להמשיך להיות מקופחות ובינתים, הכסף שלנו ימשיך לזרום לחו"ל.

ועל זה האחיינית הצעירה שלי נוהגת לומר איזה עולב.

תשוויץ חולני משהו

היוש חצילים שלי. את השבוע האחרון "ביליתי" חולה במיטתי (פרט ליום אומלל אחד בו ניסיתי להיות בוגרת וללכת לעבודה למרות שלא הרגשתי טוב, מה שהתברר כרעיון גרוע) עם רמות אנרגיה של חצי צפרדי חצי קרפד חצי פגר. אז אין לי מעללים מעניינים לשעשע אתכם בהם או אפילו תוכן שיווקי רענן (ודאי ציפיתם כל כך לרשומה על בגדים לבנים לשבועות). כל מה שיש לי זה כמה דברים חדשים להראות לכם לפני שאני חוזרת למיטה לעוד סשן מרטיט של נחירות ושיעולים. מוכנים? הנה.

ראשית, הגיעו סוף סוף העגילים שקניתי לפני חודשיים (הידד לשביתה בדואר). הם אולי נראים כמו עגילי הטישרט המפורסמים של דיור, אבל הם מאיביי ועלו ח"י שקלים הצמד בעוד שאלה האמיתיים עולים 1700₪.

למי שלא מכירה, עונדים אותם עם העיגול הגדול מאחורי האוזן, כפי שמדגימה עבורנו אמה ווטסון עם צמד עגילי טרייבל פנינה של דיור (או שגם שלה מאיביי? איכשהו, לא נראה לי).

את שלי בכל מקרה קניתי אחרי שקיבלתי כבר שני זוגות דומים מאיביי בעבר - האחד חום יפה מאד והשני פנינה שנראה כמו פלסטיק של ילדות. החיקוי האדום, יש לציין, נלהב כל כך שאפילו טרחו לזייף את הלוגו של דיור בצידו הפנימי. אני נהנית לדמיין ששלחו לי בטעות דיור אמיתי. מותר לי, אני חולה.

חוץ מזה, הזמנתי וקיבלתי לאחרונה שרשרת מקוסטמת בצורת פודינג העצלנית אוחזת לב גדול. כמה חמוד, ועלה גרושים! אם גם אתם רוצים שרשרת עם עצלן, אתם מוזמנים להזמין לכם אחת מהמוכרת החביבה הזו באטסי.

ולסיום, הגיעה החולצה הנאה הזו במהדורה מוגבלת של רפי וספגטי מהחנות של אילנה זעפרן. אז נכון, אני נראית כמו חצי צפרדי חצי וגו' בצילום, אבל חייבים לציין לשבח את ההדפס האיכותי ואת החולצה הרכה, הנעימה והמרווחת. כידוע לקוראי השבלוג הוותיקים, כשאני מרגישה כמו תחש אני לובשת חולצת חתול. וזו, ללא ספק, עזרה לי לצלוח את היום שבערבו כבר הייתי פגר חולני בסטייל.

 ובאיחולי החלמה מהירה ותתחדשי, נסיים.

יש פה מישהו מבת ים?

לפני מספר שבועות רעד הפייסבוק שלי מזעקותיו של אחד ממוריי לבובנאות, שכללו בין השאר את המשפטים "ג'ף דאנהם מגיע להופעה יחידה בארץ" ו"קנו כרטיסים ע כ ש י ו". מאחר והוא היה מורה מעולה עשיתי, כהרגלי, מה שהוא אמר וקניתי כרטיסים להופעה של אחמד הטרוריסט המת ע כ ש י ו.

לכבוד האירוע החלטתי להתאפר באיפור. מרחתי עפרון עינים של בובי בראון מעל ומתחת לעינים, עם קצת קונסילר Double Wear של אסתי לאודר וסומק קרם בגוון גרברה אביבי של סטילה.

העפרון הזה כל כך עמיד שלמרות הסרה נמרצת עם שפע צמרונים ובדיורמות התעוררתי הבוקר מאופרת מספיק בשביל להוסיף סומק וללכת לעבודה אז איז. כמה נוח.

מאחר ואתמול היה חום אימים יכולתי ללבוש סוף סוף את מכנסי הניצנוצאז' עם כפכפים, כפי שהתכוון האלוהים (או אם האלוהים, שככל הנראה היא זו שעיצבה אותם).

אני לובשת

חולצה של טליה

מכנסים מ-Monif C

שרשרת של ה.שטרן

כפכפים של ג'ייסון ווי למליסה
קלאץ' של אמיליה M

צילום - אודליה ממן

ההופעה היתה מעופאקינלה! ג'ף היה אדיר והקהל היה אדיר ואחמד היה היסטרי (באמת היסטרי, מרגע שקלט איפה הוא נמצא). רב אוכלוסיית הגיקים הישראלית היתה שם (למעשה, אם היו מורידים פצצה על המקום בקושי היו נשארים בארץ צופים במשחקי הכס ובטח ובטח שלא היו נשארים פרשנים. הם מצלמים סרט תעודי על מסע ההופעות הזה, אני מתה לראות אותו כבר.

 הסלפי הישראלי של ג'ף. אם תגדילו את התמונה תראו אותי ואת אודליה צמודות ללחי שלו בשורה הרביעית

זהו לעת עתה. אני עסוקה עד מעל הראש בעבודה מחד ובהכנות למכירה ביום שישי מאידך. נתראה שם! ובינתיים, למי שלא מכיר את אחמד הטרוריסט המת (איך? איך??) הנה המערכון הראשון והקלאסי שלו.

השבלוג מתארח למכירה בסטודיו טליה

ביום שישי הקרוב (9.5.14)  אתארח בסטודיו של טליה למכירה משותפת נוספת. אני מוכרת בגדים ואביזרים יד שניה מארוני (בגדים במידות 42-52 ונעלים במידות 40-42) וטליה תמכור את קולקציית הקיץ החדשה שלה ודגמים בודדים מהקיץ הקודם (שימכרו בהנחה גדולה). הקולקציה החדשה של טליה כוללת את מכנסי הג'ינס החדשים, שיוצרו במהדורה מוגבלת במידות 38-50. הג'ינסים מגיעים במגוון צבעים (ג'ינס כהה ובהיר, פוקסיה, צהוב וירקרק) וגזרות (ישרות וסקיני). 

אני אוהבת לשתף פעולה עם טליה כי היא אחת המעצבות היחידות בארץ שמעצבת למידות 42-50. הגזרות שלה מדויקות ומחמיאות, איכות הבגדים מצוינת, המגוון סולידי מחד וחתיכי מאידך והכל מיוצר בארץ, מהבדים ועד התפירה. כך שקניה ממנה תומכת למעשה במגוון עסקים מקומיים קטנים בתחום הטקסטיל.

כרגיל, לפני מכירות משותפות, קפצתי לסטודיו שלה לבחור כמה תלבושות להראות לכם כדי שתיכנסו למצב רוח. הפעם התמקדתי בפריטים קלילים וצבעוניים מהקולקציה ובג'ינסים החדשים (מיום שאני מכירה אותה אני מבקשת מטלי לייצר ג'ינסים וסוף סוף היא עשתה זאת).

תלבושת ראשונה

חולצת לילי מידה 4 - 299₪

מכנס קלאסי מידה 4 - 359₪

תלבושת שניה

חולצת רונית מידה 4 - 100₪

ג'ינס ישר מידה 4 - 459₪

תלבושת שלישית

שמלת רומנטיקה מידה 4 - 429₪

ג'ינס סקיני מידה 4 -459₪

תלבושת רביעית

שמלת רומנטיקה מידה 4 - 429₪

קומבניזון  מידה 2 - 99₪

תלבושת חמישית

חולצת גלידה (ללא מידה) - 149₪

חצאית היידי מידה 4 - 299₪ (אותה ראיתם כבר פה)

תלבושת שישית

גופית אורז מידה 4 - 269₪

חצאית אביבית מידה 4 - 299₪

המכירה תערך בחנות של טליה בבית טפר, רחוב תל גיבורים 5 בתל אביב, ביום שישי ה-9.5.14 בין 9:00-14:30. המעצבת ואני נעניק שרותי סטיילינג למעוניינות ויהיה בופה פינוקי טחינה ברוח השבלוג. 

הערה בנוגע לבגדי היד השניה שאני מוכרת - ציינתי כבר מספר פעמים ששבוע האופנה גרם לי לשקול מחדש את גישתי לאופנה והביא לשינוי מסוים באופן הלבוש שלי. בשבועות האחרונים עברתי על המלתחה שלי ובררתי היטב את הבגדים שאני אוהבת, צריכה ונוהגת ללבוש הרבה (וכאלה שמן הראוי לשמור לעתיד גם אם היום איני לובשת אותם) ואת השאר פיניתי ממנה. חלק מהבגדים תרמתי ואת השאר אני מתכוונת למכור באירוע הקרוב. זו כמות מסיבית למדי של בגדים, מרביתם בגדי מעצבים (אלמביקה, ששון קדם, רזילי, דינה גלאס ועוד ועוד) ואני מקווה שתהנו מהמבחר.

 

בדף האירוע בפייסבוק בנוסף לפרטי האירוע ומפת ההגעה, מתפרסמות תמונות של בגדים יד שניה שאני מוכרת (למעוניינות לבקש שאשמור להן, ניתן לשמור עד השעה 11:00 בלבד) כמו גם חידה יומית שהזוכה בה תקבל חבילת שי מיוחדת ממני ומטליה בזמן המכירה. להתראות שם ובואו בהמוניכן!

אין אין אין חתונה בלי בלי בלי בלי שמנה

זוכרים שאמרתי שמעכשיו יהיו רק תמונות טובות בשבלוג? אז שיקרתי כי הנה עוד גבב צילומי סלולרי גרועים בשבילכם, אבל העיקר המטרה.

אתמול בלילה התחתנה הבת של הבנדוד ושבט ראובני צהל ושמח. לכבוד האירוע לבשתי שמלה ושיטחתי שיערי בשמן.

מרחתי איפור כאחרונת הפרגיות. מן הסתם לא רואים כלום בתמונה אבל יש שם מסקרת בייבידול של YSL, סומק והייליטר אורגזם מפורק של נארס, קונסילר דאבל וור של אסתי לאודר, וצלליות מפלטת נייקד3 של אורבן דיקיי. מה נקרא, טייק מיי וורד פור איט.

ענדתי את העגילים הישנים האלה, מחנות ששכחתי את שמה, שהם חיקוי חסר בושה לעגילי Spring של ה. שטרן.

צירפתי מעיל עור של אסוס ותיק קלאץ' מארה"ב שאת שם מעצבתו שכחתי, והכינותי מעטפת פרס עם מדבקת חתן-כלה מלאכת ידי.

טוב ששפכתי על עצמי בקבוק שלם של ספריי לשיער לפני שיצאתי, כי החופה נערכה על הגג והיתה שם רוח מטורפת. בעלת מגזין שלא נזכיר את שמה ברחה עם המעיל שלי ונותרתי חשופה לאיתני הטבע. בשלב כלשהו השמלה שלי דפקה מופע חטא על סף ביתך קצר. אני מקווה שאף אחד לא ראה אותי עם חצאית הפוכה וטול מתעופף לכל עבר. אכן חיים קשים.

מזל שהיה מי שיחמם אותי. אה, ונמרים.

אני לובשת

שמלה של אסוס

נעלים מפריימרק

עגילים מאלוהים יודע איפה

החתונה היתה מעולה, החתן והכלה מהממים, האוכל דליקטס, הראובנים בהמוניהם והריקודים דיסקו חצילים בטחינה. סה"כ 12 נקודות למשפחת ראובני וקולולולו לכולולולם!

נעלי התעמלות וחצאית

אביב הגיע פסח בא ואיתו הזמן לחשוף רגלים כי איך אומר לכם את זה בעדינות, קוראים יקרים, מתחיל להיות חם שם בחוץ.

אני נוהגת ללבוש סניקרז עם מכנסים מחוייטים לעבודה כבר שנים רבות (אני ממש אוהבת את השילוב הזה, כפי שהבנתם ודאי מרשומת הלבוש לראיונות עבודה שלי) אבל לאחרונה התאהבתי בשילוב ההו כה טרנדי של סניקרז וחצאיות או שמלות ואני מתרגלת אותו כדי להחליט מה דעתי עליו בגזרה הפרטית, כי לא כל מה שיפה על בלוגרית שבדית המיתמרת לגובה שלושה מטרים יפה גם על שרונות.

מאחר והסניקרז החביבים עליי כבר בני שש אם לא יותר ונראים יותר ויותר מהוהים, הגיע הזמן למצוא להם מחליף ונראה לי שסוף סוף מצאתי. הנייקי האלה הן גם נוחות (אני אוהבת את העקב המוגבה מעט, זה ממש נחמד לשרירי הגב שלי) וגם מצופות טוויד אפור בשני גוונים קרובים שהופך אותן לנעלים יומיומיות נאות לכל דבר.

וזה השילוב שלבשתי היום לצורך ארוחת צהרים טעימה.

אני לובשת

חולצה מאסוס

חצאית של מאיה נגרי

נעלים נייקי איירמקס 

תיק של Tous

עגילים מסוהו (מתנה ליומולדת)

בפעם הבאה, נראה לי, אנסה חולצה קצרה יותר (יענו Cropped) ומחשוף רחב יותר, כדי להוסיף צווארים ולטשטש סנטרים. עם זאת, אני מרוצה. בעיקר מהבמבי. ומהחצאית היפה. ומהנעלים הנוחות. ומזה שהתיק הזה גמדון אבל מכיל כל מה שצריך. וכי היה ממש טעים וכיף.

שילוב אחר של חצאית ונעלי התעמלות לבשתי אתמול לשיעור טניס שהיה מהנה במיוחד. אני לא יודעת מה המאמן שלי יגיד על זה או אם זה מבוסס מדעית, אבל לתחושתי אימונים הולכים הרבה יותר טוב אם לובשים חצאית טניס חמודה במקום סתם מכנסי התעמלות, על אחת כמה וכמה אם התברכת במשמנים.

אני לובשת

חצאית מכנסים (Skort*) של ליין בריינט

חולצת דרייפיט של ליין בריינט

גרביים של נייקי

נעלים של אדידס

הבעיה היחידה עם החצאית הזו (מעבר לזה שהיא קצת גדולה עלי, אבל נארגן לה כמה תפרים ויהיה בסדר) היא שאין בה כיסים. למה כל כך קשה למצוא בגדי התעמלות עם כיסים? ועוד חצאית טניס? איפה אני אמורה לשמור את הכדורים כשאני מגישה, בכיס הבטן כמו קנגורו?? 

בכל מקרה, זהו. אני מניחה שתראו פה עוד הרבה חצאיות ונעלים שטוחות שאינן בהכרח מתאימות בזמן הקרוב. החלטתי שזה יהיה התחביב החדש שלי, שילובי נעלים לא סבירות עם חצאיות. שיהיה לי בהצלחה ואביב נעים לכולכם!

* צריך למצוא לזה מילה עברית ראויה. אני לא סגורה על מכנצאית, זה לא גולש יפה מהלשון. אשמח לקבל הצעות!

חדשות מתחום הלבוש השמנמן ובצידן, התמונות הגרועות בתולדות השבלוג

קוראים יקרים, לבשתי שק ואפר במידות גדולות כדי לכתוב רשומה זו, המעוטרת בצילומים הגרועים בתולדות השבלוג. חציי בושה חציי כלימה וחציי רצון עז לרכוש סלולרי עם מצלמה טובה יותר. אז למה, אם כך, אני מפרסמת את הצילומים האלה, ודאי תשאלו? כי יותר משחשוב שאני אראה נורא יפה בצילומים חשוב שהקוראות השמנמנות פה יקבלו מידע על חנויות בהן הן יכולות למצוא בגדים שווים במידותיהן. אז יאללה, הרכיבו משקפים ובואו נגמור עם זה.

מאחר ולא כל הקוראים פה מנויים על דף הפייסבוק של השבליג, החלטתי להעלות גם כאן צילומים אלה של בגדים שמדדתי בחנות של סאקס בקניון רמת אביב. לא חיפשתי בגדים ברשת זו מאז שנכנסתי פעם לסניף שלהם בקניון עזריאלי המבחיל כדי להסתכל על שרשרת שמצאה חן בעיני והתקבלתי באין לנו ת'מידה שלך עוד לפני שהספקתי לפתוח את הפה.

נכנסתי לחנות להציץ על מוקסינים שראיתי בחלון ולהפתעתי גיליתי שבהחלט כן יש להם בגדים במידתי. המוכרות היו אדיבות מאד ועזרו לי למצוא כל מיני בגדים צבעוניים וחמודים במידתי. רב החולצות והשמלות מגיעות עד מידה 4 שטובה לי בהחלט והמכנסים עד מידה 46 (לא מדדתי כי הנחתי שיהיו קטנים עליי). הבגדים שלהם מאד יפים, צבעוניים באופן עדין ואלגנטי ומאד לא מתאמצים. החברה ישראלית, למרות שזה ממש לא נראה ככה, והמחירים בינוניים עד גבוהים (בין 150 ל-1200 ש"ח). חלק גדול מהבגדים מתאימים למידה 48-50 ויוצאים ללא ספק מהשטנץ השמן המצוי ברשתות ישראליות אחרות.

ואם כבר בצבע עסקינן, קפצתי לטליה בבית טפר לדסקס כמה דברים ולהציץ על המכנסים החדשים שהגיעו היום מהמתפרה, וראיתי כי טוב. המכנסים (אני לובשת מידה 4 מתוך 4) הם בגזרת סקיני ג'ינס קלאסי אך עשויים מבד נעים להפליא שלא תרצו להפסיק ללטף (אני הפסקתי לדקה כדי לצלם ואז המשכתי) ומגיעים גם בכחול ואמרלד ועולים 389₪. בנוסף, טלי הוציאה מהמחסן בגדים מהקיץ הקודם שנמכרים בחצי מחיר וגם הם מוצלחים מאד. הבטחתי לחזור לצלם כמו שצריך בהזדמנות אחרת, ואני מבטיחה להראות לכם תמונות בהן אני לא נראית כמו משולש הפוך נטול פוקוס.

ולסיום, מה לבשתי היום מהיר שנראה גם הוא כאילו צולם בידי סבתו של אבי מאשה, עליה השלום. בזמן האחרון בא לי ללבוש שחור מלמעלה עד למטה, וזה מה שאני עושה (איפה אני ואיפה העקרונות הנעלים שלי, צק צק צק).

תלבושת ליום עבודה

חולצה של הגר אלמביק (של אמא)

מכנסים מרזילי (ישנים)

עגילים מסוהו (מתנה ליומולדת)

נעלי איירמקס של נייקי

תיק של דיאן פון פירסנטבורג

לסיום, צילום של הנעלים שצולם במצלמה שמצלמת תמונות עם פוקוס והכל! כמה חדשני. צילמתי אותן ביום שקיבלתי אותן, אחרי שהחלטתי שהן מושי-מושלמות ואוהב אותן תמיד. האם ראיתם אי פעם התאמה כזו בין תיק וסולית נעל? הא? הא? פיגוז.

זהו, מספיק סבלתם. בפעם הבאה אני מבטיחה לכם צילומים לעילא ולעילא! בינתים אאחל לכולכם חג שמח וחופשה נעימה. פינקי וברבי, כפי שאתם רואים, כבר נסעו לצפון היום בבוקר.

לכל שבת יש מוצאי שבת שלובשים בהם משהו

שולם עליכם. אני עובדת על כמה רשומות מורכבות, הדורשות תחקיר, וכתוצאה מכך לא ממש עדכנתי פה לאחרונה. לפיכך, החליטותי להעלות מה לבשתי היום קטן, למען יראו ויראו והנה הוא לפניכם. 

הירוקת החשמלית הזו היא תיק הקיץ החדש שלי משופבופ. עליי להודות שאני לא מרוצה מהקניה. התיק קטן משחשבתי, הרצועה שלו קצרה מדי (הוא מיועד לנשיאה באלכסון, אבל אם אני נושאת אותו באלכסון הוא מגיע לי לגובה הפופיק וזה גורם לי להראות כמו ילדה בת ארבע בדרך לגן) והתאים החיצוניים שלו הם אסון (יצאתי מהבית אתמול עם כמה דברים באחד התאים האלה וחזרתי בלעדיהם). בקיצור, אני מאוכזבת. אבל הי, זה מה שקורה כשקונים תיק בחנות מקוונת בלי למשש ולבחון אותו בעין חיה לפני כן. מסקנה - אל תקנו במקוון תיקים שלא ראיתם במו עיניכם.

הלאה.

קניתי סוף סוף צְמוּדֶנִים מאד מאד צמודים ולכן אני יכולה סוף סוף לנעול את הגורילות שלי בלי הפרעה וכפי שהתכוון המשורר. שפתיים יישקו!

ומאחר ואני מאד אוהבת את הגורילות שלי, הזמנתי מאטסי עגילים נאים שיתאימו להם - האחד משובץ בחלקה הקדמי של גורילה קטנה והשני מעוטר ישבנים.

וזוהי תלבושת המוצ"ש שלי בשלמותה

 טוניקה של קארין A מרזילי

צְמוּדֶנִים מנקסט

נעלים של ג'רמי סקוט לאדידס

עגילים מאטסי

תיק של דיאן פון פירסטנבורג 

 

וזה העדכון הקצרצר שלי לערב זה. מקווה שנהניתם ולמדתם איתי את הלקח. ומהו הלקח אתם שואלים? ובכן, הלקח הוא - לא להתפתות לעסקאות בשטח, אחרת תאכלו אותה בחזק ותאכלו אותה בגדול. שבוע טוב לכולם!