מדריך השבלוג לשמנמונת בראיון עבודה

קוראים יקרים, אני שמחה להגיש עוד פרק בסדרה הפופולרית קוראים מבקשים, והיום - מדריך לבוש לשמנמונת בראיונות עבודה.מה ההבדל בין שמנמנות שמחפשות עבודה לנשים רזות שמחפשות עבודה? כלום פרט לכך ששמנמנות ושמנות צריכות להתאמץ יותר למצוא חנויות שמוכרות את הבגדים להם הן זקוקות.

מאחר ואני עובדת כבר הרבה שנים בתעשיית ההייטק, התחלתי את תהליך הכתיבה בתחקיר (בדומה לתהליך כתיבת מדריך הלבוש לשמנמונת בדייט, שם לעודף המשקל כן היתה חשיבות בגלל הסטיגמות עליהן צריכות שמנות להתגבר בהקשר זה) שכלל שיחות עם אנשים שעובדים במקצועות שונים משלי. בנוסף, התייעצתי עם מאיה בוכניק, יועצת לחיפוש עבודה בה נעזרתי בחיפוש עבודה בעבר. ביקשתי ממאיה טיפים ללבוש לראיונות עבודה, וכך היא ענתה לי.

אחרי הראיון, המראיין אמור לזכור את תוכן השיחה ולא את הבגדים שלבש המרואיין. במילים אחרות, את הרושם אנחנו אמורים לעשות באמצעות מה שאנחנו אומרים ולא מה שאנחנו לובשים. ובמילים עוד יותר אחרות, העיקר בראיון הוא המה ולא האיך... הלבוש הוא רק הבמה. האדם, הנסיון שהוא מביא איתו, הדברים שהוא אומר- הם אלה שצריכים לגנוב את ההצגה ולא הבגדים. מה שקורה כשמתלבשים לא נכון הוא שהבגדים הופכים למרכז. הם תופסים יותר מידי תשומת לב, על חשבון דברים אחרים הרבה יותר חשובים. הם עלולים להעביר מסרים לא נכונים, אולי להוביל לדעות מוטעות וזה, מן הסתם, ממש לא רצוי.

בשורה התחתונה, לראיון עבודה צריך ללבוש בגדים נוחים, לא חשופים מידי ולא בצבעים נועזים מידי. חולצה מכופתרת לגברים עם מכנסיים בגוון כהה (ג'ינס שחור למשל, גם אפשרי) זו הופעה לא מגונדרת מידי ומצד שני גם לא זרוקה. לנשים, אין להגיע בגופיה, לא מחשוף מוגזם, לא חצאית מיני. גם שחור מלמעלה ועד למטה זה קצת מוגזם. מכנסיים או חצאית מחוייטת, חולצה יפה. C'est tout!

על כך אני מוסיפה את הכלל שלי, אותו הזכרתי גם בהקשר של הפגישות הרומנטיות, והוא - אל תתחפשו למישהו שאינכם אלא התלבשו כמו גירסה מחויטת יותר של עצמכם. העלו את הסגנון האישי שלכם רמה והקפידו יותר על לבושכם, אבל אל תתלבשו כמו מישהו שאינכם כי אז יקרה אחד משנים - או שתכשלו ביצירת הרושם המוטעה או שתצליחו בכך, ובינינו - זה גרוע בהרבה כי זה ידרוש מכם להתמיד בהצגה. עדיף להדחות או להצליח בגלל מי שאתם מאשר בגלל מי שאינכם.

במקרה שלי, למשל, תחפושת תהיה ללבוש לראיון מכנסים מחויטים שחורים צרים עם חולצה לבנה מכופתרת, לנעול מגפונים עם עקב קטן ולענוד שרשרת ועגילים עדינים. ללכת כמו גרסה מחויטת של עצמי יהיה ללבוש מכנסים מחויטים אפורים בגזרה רחבה, נעלי עור שטוחות או סניקרז נקיים וסולידיים, וחולצה בגזרה מוקפדת אך מבד רך. אני אמנע מלענוד את תכשיטי ה-Statemenet החביבים עליי, ואענוד במקום תכשיט מעודן שאני מאד אוהבת כי אני חייבת להרגיש נוח ונעים כדי להיות במיטבי.

ובכן נסכם - לראיון עבודה מומלץ ללבוש

• בגד נוח
• צנוע (שלא חושף יותר מדי עור)
• מגוהץ או חלק מטבעו
• בצבעים ניטרליים
• שמתאים לאופי שלכם
• ולאופי המשרה אליה אתם מתראיינים
• ושאינו חגיגי מדי
• עם נעלים נקיות וגרבים מתאימים
• ואיפור עדין
• ולהימנע מתסרוקות ואביזרים שמושכים יותר מדי תשומת לב
• ומבשמים שעלולים לא למצוא חן בעיני המראיין

אני מקווה שכל אחת תמצא את עצמה באחד (או יותר) מאבות הטיפוס שבחרתי להדגים. לפני שנתחיל, אני מפנה אתכם לדף החנויות המומלצות של השבלוג בו תמצאו מידע על רב החנויות המוזכרות ברשומה זו.

הסגנון הסולידי הנינוח

חנויות מתאימות - כותון, קום איל פו, טליה, הגרה, אלמביקה

סגנון זה מתאים למשרות משרדיות ומשרות אקדמיות. הוא אהוב על נשים ישראליות בוגרות רבות בגלל שהוא נוח ורשמי כאחד. הוא יכלול לרב מכנסים צרים יחסית ממבחר בדים (אפילו ג'ינס), חולצה מכופתרת רחוקה מהגוף ונעלים שטוחות ונוחות.

למשל המכנסים האלה של כותון

 

או אלה של טליה (389 ש"ח)

עם החולצה הזו של כותון

או עם החולצה הזו

ועם נעלים שטוחות כמו אלה החמודות מאסוס (295 ש"ח)

או נעלי אוקספורד סולידיות יותר, כמו אלה שמגיעות באימום רחב ועולות רק 105 ש"ח

עגילים קטנים או שרשרת נחמדה וגמרנו.

הסגנון האורבני מחויט

חנויות מתאימות - רזילי, נקסט, אסוס, כותון, אלמביקה

סגנון זה מתאים למשרות הייטק, פרסום, עיצוב ושאר מקצועות חופשיים ולנשים שמתבטאות באמצעות הלבוש שלהן באופן מובהק. הוא מגניב מחד ומחויט מאידך ומתאים גם לנשים שמתראיינות למשרה ניהולית, מאחר והוא יוקרתי ומרשים למראה אך לא מתפשר על הסגנון הייחודי שלך. הנה כמה דוגמאות לבגדים שמתאימים לסגנון זה.

החולצה הזו של יוסף & קולקט לרזילי (550 ש"ח)

שתראה מעולה עם המכנסים האלה מנקסט (166 ש"ח)

ולזה אפשר לצוות נעלים שחורות מעור או סניקרז לבנים של סופרגה או אולסטאר

את החולצה השחורה אפשר להחליף בחולצה מחויטת חייכנית, כדוגמת זו מנקסט  (149 ש"ח) אותה אפשר ללבוש בחוץ או בפנים (עם חגורה שחורה בגוון מאט).

הוסיפי שרשרת דקה או עגילים עדינים בזהב או פנינים (אין כמו שילוב של פנינים מסורתיות עם בגד אורבני) ואת מסודרת.

אפשרות נוספת היא ללכת על בגדים מפוסלים יותר, כגון המכנסים האלה של אלמביקה.

המכנסים האלה יראו מצוין עם החולצה השחורה מלמעלה, או עם טישרט איכותי שחור, אפור או לבן כמו אלה שמוכרים בנקסט או, להבדיל אלף שקלים, בקום איל פו. מעליו אפשר ללבוש ג'קט או סריג בעת הצורך. מאחר והסגנון פה זרוק יותר, חשוב להקפיד על איכות התפירה והבדים כדי לשמור על הרושם.

הסגנון הנשי מחויט

חנויות מתאימות - נקסט, טליה, מוד קלות'

סגנון זה מתאים למשרות מרובות פגישות ומשרות בכירות ומשלב שמלה או חולצה וחצאית עם ג'קט או מעיל ונעלי עקב או סירה. זו דרך מצוינת להרגיש נשית ועוצמתית ולהעביר את המסר אני המנהלת שאתם מחפשים. הנה כמה דוגמאות לבגדים שמתאימים לסגנון זה.

חצאית של טליה (299 ש"ח)

וחולצה לבנה ורכה למראה מאסוס (147 ש"ח)

מעל אפשר ללבוש ג'קט או עליונית נעימה, כמו זו שמדדתי ב-So Simple או את המעיל הקל הזה מנקסט (354 ש"ח)

לחילופין, תוכלי ללכת על שמלה מחמיאה באורך מידי עם מחשוף צנוע, כמו זו מנקסט (212 ש"ח), אבל אז בחרי עליונית בצבע אחר משחור.

או עם השמלה הזו ממוד קלות' שהיא טיפה יותר עליזה ועדין מתאימה למעמד (280 ש"ח לפני משלוח. יש פה קוד הנחה לקניה ראשונה באתר)

עם התלבושת הזו אפשר לנעול את הסניקרז מהתלבושת הראשונה למעלה, או נעלי סירה שחורות עם או בלי עקב, כמו אלה מאסוס (70 ש"ח)

הסגנון השמרני 

חנויות מתאימות - נקסט, קום איל פו, טליה

מתאים לעורכות דין, בנקאיות ונשים אחרות המועמדות למשרה במוסד שמרני או ממלכתי. וכולל חולצה מכופתרת, מכנסים מחויטים וג'קט. הנה כמה דוגמאות לבגדים שמתאימים לסגנון זה.

בנקסט יש חליפה יפה ושחורה של ג'קט

וחצאית מידי

יש שם גם נעלים יפות ונוחות למראה שקיימות באימום רגיל וגם באימום רחב וכל זאת ב-117 ש"ח בלבד.

שלבו זאת עם החולצה הנפלאה הזו של קום איל פו (שמתאימה גם למכנסים של אלמביקה בסגנון האורבני מחויט למעלה) והתקבלתן.

אני מקווה שרשומה זו תסייע לכן בחיפוש העבודה הבאה שלכן. זכרו שהדבר החשוב ביותר הוא מי שאתן ומה שאתן אומרות בראיון, ואיך אתן מתנהלות במהלכו. יחד עם זאת, הקלישאה החבוטה לפיה אין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשון נכונה במקרים רבים, והרושם החיצוני שאנחנו יוצרים חשוב מאד לעיצוב התדמית שאני רוצים לשדר (כפי שאני אומרת בשבלוג מימים ימימה). אז כן, הלבוש בהחלט אינו הדבר החשוב ביותר בראיון, אבל אין לזלזל בו.

נותרתן עם שאלות פתוחות? רוצות (או רוצים) לחלוק חוויות בנושא? אני מזמינה אתכם להגיב ולשתף.

מדריך השבלוג לאיפור ללא מתאפרות

אחת מבקשות הקוראים הנפוצות ביותר שקיבלתי היא לכתוב מדריך איפור. פעם אחרי פעם עניתי למבקשת אבל אני בקושי מתאפרת ונעניתי שזו בדיוק הסיבה שביקשו ממני.

אחרי שחשבתי על זה הגעתי למסקנה שיש בזה הגיון מסוים. מדריכי איפור מוצלחים לא חסרים, כמו בבלוג של מרינה היפה וטובת הטעם. גם יוטיוב עמוס במדריכי איפור, וכבר סיכמתי בעבר את החביבים עליי. אבל הרבה נשים שמתאפרות בקושי עד אף פעם עלולות להיבהל מהשפע הזה ולחשוב לעצמן, במידה רבה של צדק, שזה לא מתאים לא לאופיין ולא לאורח החיים שלהן והן ישמחו לקבל מדריך מינימליסטי לאיפור מינימלי. ואם אתם מחפשים מומחית לאיפור מינימלי, אין מתאימה ממני! אז למלאכה.

אני מתאפרת מעט מאד, אבל באופן קבוע. אם תראו אותי מחוץ לבית בלי איפור אני ככל הנראה בדרך לעשות פעילות גופנית כלשהי או חולה ובדרך לרופא או לקנות תרופות. מאחר ואני חיוורת אני מרגישה עירומה בלי סומק. כבר שנים אני תוהה אם הסיבה לכך היא הסומק עצמו או התחושה המעוררת של שפשוף המברשת בלחיים. אני משתדלת למרוח מסקרה מדי יום (אלא אם כן אני ממש עצלנית וחוזה שלא יהיה לי כח להסיר אותה בערב) או חולה או אומללה ואז עדיף להימנע מאיפור שעלול להימרח. פרט לכך, אני מורחת לפעמים צלליות, שמה מדי פעם קונסילר ולעתים ממש ממש רחוקות גם מייקאפ. ליציאות אני שמה דגש על העינים ונמנעת ככל האפשר מלמרוח על השפתיים משהו שאינו מרכך.

למרות שמחיר אינו ערובה לאיכות, אני נוהגת להימנע מאיפור זול מאד, אלא אם כן קיבלתי עליו הרבה המלצות. אני לא יודעת מה אתכן, אבל אני לא רוצה למרוח על העינים שלי חומרים מסין עם ריח של נפט (ותאמינו לי שיש כאלה). תמיד כדאי ללכת על חברה מוכרת או לחפש המלצות למוצר מסוים.

אם כל זה נשמע לכן הולם עבורכן, אתן מוזמנות להמשיך לקרוא. אין בכוונתי להמליץ על מוצרים כמו לפרט מה אני עושה איתם. אני כותבת את המדריך לפי סדר הפעולות שלי - קודם עינים, אחרי זה לחיים ובסוף (אם צריך) הסתרת פגמים בעור. אני מקווה שתהנו.

שלב ראשון - איפור עינים

הדבר הראשון שאני עושה כשאני ניגשת למראה להתאפר הוא לסרק את הגבות. הגבות שלי פרועות יחסית והפסקתי למרוט אותן לפני כמה שנים (אחרי שהגעתי למסקנה שזה כואב מדי ולא בא לי להמשיך עם זה) ויש הבדל גדול (לפחות אצלי) במראה הכללי אם הגבות מסורקות כולן לאותו הכיוון (כלפי חוץ ולמעלה) או נותרות או נאטורל אחרי שנת הלילה. כל מסרק גבות פשוט יתאים למטרה זו, ולרב הם די זולים.

מעגל ריסים הוא תוסף מועיל לאוסף האיפור. הוא מעגל את הריסים (הא הא!) וגורם לעין להראות פתוחה ועירנית יותר, שזה תמיד טוב. קודם מעגלים את הריסים ואז מורחים את המסקרה. איך מעגלים? מקרבים את המעגל לעין, סוגרים אותו על הריסים (ולא על העפעף כי זה טיפשי) ולוחצים לחיצה איטית וארוכה. רוצים אפקט מוגבר? חזרו פעם שניה על הפעולה. בפרט אם אתן ארוכות ריסים וממושקפות ורוצות להימנע ממריחת מסקרה על העדשות שלכן. האם אני משתמשת במעגל הריסים מדי יום? ברור שלא.

עכשיו מורחים את המסקרה. 

יש הרבה סוגי מסקרה. יש מסקרות מאריכות, מעבות, מעריכות ומעבות, למראה עכבישי, למראה דרמטי, למראה מלודרמטי ולמראה פסיכוטי. אני בעד רכישת שתי מסקרות - אחת שחורה מאד ודרמטית לערב ולימים שמתחשק לכן להראות כמו פאם פאטאל ואחת חומה ועדינה ליומיום. איך יודעים אם המסקרה עדינה או דרמטית? בעיקר לפי המברשת. למסקרה החומה בתמונה יש מברשת דקה וארוכה ולשחורה יש מברשת צפופה ושמנה. בנוסף, ככל שהמסקרה משוכללת ודרמטית יותר כך המרקם שלה יהיה מסיבי יותר ותוכלו לראות את זה על המברשת (למסקרה מאריכה, למשל, מוסיפים סיבים זעירים שנדבקים לריס ומאריכים אותו).

בתמונה - מסקרה שחורה ודרמטית Baby Doll של איב סאן לורן 
מסקרה חומה טלסקופיק של לוריאל
מעגל ריסים של שו אמורה

לפעמים אני מורחת גם צללית. במדריכי איפור פופולריים תראו שילובי צבעים מתוחכמים שנמרחים על גבי העפעף ליצירת מגוון מראות מתוחכמים, מדורגים ומוצללים שמגדילים או מקטינים את העין לפי הצורך. אני נוהגת להשתמש בשתי צלליות לכל היותר - צבע בסיס בהיר יחסית שאני מורחת על כל העפעף ומטשטשת היטב בקפל העליון של העין באמצעות העברת מברשת צללית נקיה (יחסית) שוב ושוב מצד לצד עד שגבולות הצבע מטשטשים יפה לתוך העור. אם אני רוצה ליצור מראה מעושן או להעמיק את העין אני מוסיפה צבע כהה יותר בשליש החיצוני של הקפל ומטשטשת אותו באותו האופן, כדי ליצור הצללה.

אפשרות נוספת לשימוש בצלליות היא במקום אייליינר - בוחרים צבע יפה וכהה יחסית ומורחים אותו עם מברשת איילינר בצמוד לקו הריסים. אני מעבה את המריחה בשליש החיצוני של העין שם הריסים ארוכים יותר. את הקו שיצרתם אפשר לטשטש עם מברשת נקיה למראה עדין יותר או להשאיר חד, לבחירתכן.

אם אתן משתמשות בצללית, סדר הפעולות יהיה - סירוק גבות, מעגל ריסים, צללית ואז מסקרה.

פתרון מוצלח לאיפור ללא מתאפרות הוא לקנות פלטה טובה של צבעים בסיסיים. פלטה כזו תכלול שחור כלשהו, חומים כהים ובהירים בגימור מאט ו\או פנינה מבריק וכמה צבעים משלימים נחמדים ממשפחת השמפניה, לבן זוהר להדגשות (הרבה נשים אוהבות לשים נקודה קטנה של צבע בהיר ומבריק בפינה הפנימית של העין) סגלגלים-אפורים-חומים (יענו Taupe) ואפורים. צבעים בהירים ובוהקים כמו ירוק, תכלת וכולי טובים בעיקר לבובולינות מזדקנות או ילדות. אפשר להפיק מהן מראה יפה גם בגילאי 25-45 אבל זה למדריך אחר, כי זה מתארך גם ככה. בקיצור - רוצים אחת? קנו לכן בכיף, אבל השתמשו בה במתינות ולעולם לא על כל העפעף או ירחם השם, החוצה ממנו.

אגב, צללית חומה מאט בהירה יכולה לשמש גם להדגשת הגבות, אם אתן חשות דחף פתאומי לעשות זאת.

בתמונה - הפלטה המהוללת Naked 3 של אורבן דיקיי, 
היא יקרה אבל יש לה ולקודמותיה הרבה חיקויים בשוק

מברשות למריחת צללית - אחת שמנמנה ודחוסה יחסית שמעולה להנחת
צללית ולטשטושה (זכרו להשתמש במברשת נקיה לטשטוש)
אחת זוויתית, דקה ומוצקה למריחת איילינר ואיפור גבות

בתמונה - חיקוי מוצלח וזול של Naked 1 המפורסמת, 
הוא Heaven and  Earth של MUA 
אם קיבלתן עם הצללית שקניתן ספוגיות להנחת צללית, כמו במקרה הזה, 
אל תשתמשו בהן הן יוצרות כתמים על העפעף ואי אפשר לטשטש איתן כלום

בנוסף לצלליות אבקה דחוסות, יש גם צלליות קרמיות. היתרון בהן הוא שניתן למרוח אותן עם האצבע אם רוצים. אישית, אני מעדיפה להניח אותן על העפעף עם האצבע ולטשטש עם מברשת צלליות.

מאחר ולא מתאפרות נמנעות משימוש בפריימר (חומר שמורחים על העור לפני האיפור כדי לגרום לו להראות טוב יותר ולשרוד על העור במצבו המקורי יותר זמן) הנה קומבינה לפריימר לצלליות - פיינט פוט בגוון Painterly של מאק משמש כפריימר עינים שיגרום לצלליות שלכן להחזיק מעמד יותר מחד ולצבע שלהן להיות עמוק ודומה יותר לזה שבאריזה מאידך. אפשר למרוח אותו עם האצבע. השימוש, כמובן, אינו חובה.

צללית קרם של שאנל ופיינטרלי של מאק
ומברשת להנחת צלליות לטשטוש ומריחה

ועכשיו תוספת למתקדמות בדמות איילינר. אני כמעט אף פעם לא מורחת אותו כי אין לי זמן וסבלנות לזה בבוקר (וחבל, כי איילינר נראה סבבה עם השיער הקצר שלי). אני ממליצה להתחיל עם איילינר ג'ל ולקנות עבורו אחת משתי מברשות - או מברשת גבות זויתית או מברשת דקה ודחוסה. מאחר ואני אוהבת ליצור זוית חתולית בחלק החיצוני של העין, אני הולכת לרב על המברשת הזוויתית איתה זה יותר נוח לי, אבל זה ענין של העדפה אישית.

איך מורחים איילינר? טובלים את המברשת בג'ל (לא להעמיס יותר מדי) ומתחילים ללוות את קו הריסים לאורך כל העין ומעבים את הקו לקראת הזוית החיצונית ליצירת מראה חתולי. המדריך הזה יסביר לכן איך לעשות את זה ויש גם את השיטה אותה תארתי פה. טיפ למתקשות - כדאי להניח מראה בזוית נמוכה לפנים שלכן, כך שתסתכלו מטה תוך כדי מריחת האיילינר ולא ישירות למראה שמולכן, זה יקל על תהליך המריחה. אחרי שגומרים מורחים את המסקרה.

איילינר ג'ל של מאק ומברשת 209 דקה ו-263 זויתית (שטובה גם לגבות)

סדר הפעולות למתקדמות הוא - סירוק גבות, מעגל ריסים, צללית, איילינר ובסוף מסקרה.

מרחתן משהו? לא נורא! בשביל זה המציאו את המקלון אוזנים טבול בטיפל'ה מסיר איפור. אם תהיו עדינות לא תצטרכו אפילו להתחיל מהתחלה, פשוט תורידו את השמיר והכל שב על מקומו בשלום.

שלב שני - איפור לחיים

כפי שכתבתי במבוא, אני מרגישה עירומה אם אני יוצאת מהבית ללא סומק. ההעדפה שלי היא תמיד לסומק בעל גוון טבעי (כמה שיותר דומה לגוון סמוק אמיתי של שרונות). מסתבר, שגוון סמוק טבעי אינו ורוד או אדום, אלא ורוד-בייז'י או ורוד-חום. הצבע המושלם בשבילי ליום יום הוא Blush Baby של מאק. הגוון שלו טבעי מאד והוא מחמיא במידה נהדרת. כפי שרואים בתמונה, אני משתמשת בו לעתים קרובות מאד. סומק אבקתי אני נוהגת למרוח עם מברשת סומק או ברונזר זוויתית, כמו זו של ג'יג'י שרואים בתמונה. טובלים את המברשת בעדינות בסומק, מנערים אותה ומורחים בזהירות (עדיף להוסיף צבע אחר כך מאשר למרוח יותר מדי) על תפוחי הלחיים (זהירות, שלא תראו כמו בובה) ומטשטשים כלפי מעלה על העצמות שמתחת לארובת העין, או בקיצור - מורחים את הסומק במקומות הטבעיים לסומק, שהם אלה שבולטים בלחיים ובהם השמש פוגעת באופן טבעי.

לכל אחת יש צבעים שמתאימים לה וכאלה שנראים עליה נורא. אני אוהבת גוונים ורדרדים חומים כשקר וגוונים שנוטים לאפרסק כשחם ואני שזופה ומנומשת יותר.

זכרו שאם אתן מנסות איפור בחנות, כדאי לצאת עם מראה החוצה, כי התאורה בחנות תמיד מעוותת את הצבע האמיתי.

בתמונה - Blush Baby של מאק ופלטת Deconstructed Orgasm של נארס
שכוללת את הסומק המפורסם אורגזם ומוסיפה אליו את שלושת מרכיביו בנפרד

בנוסף לסמקי האבקה הוותיקים, יש גם סמקי קרם שמתאימים למריחה עם האצבע. טובלים את האצבע בסומק (שוב, לא חזק מדי, כדי להמנע מיצירת כתמים מגוחכים על העור) ומניחים נקודות על עצמות הלחיים מתחת לחצי הפנימי של העין או על תפוח הלחי (אני שונאת את המונח הזה), לפי העדפתכן. הסומק נמס במגע עם חום העור לכן מתחילים לטשטש אותו עם האצבעות בתנועה מעגלית עד ליצירת מראה יפה ועדין על הלחי. אפשר כמובן להוסיף עוד צבע אם צריך. ניתן גם להשתמש במברשת דואל פייבר (עם סיבים סינטטים וטבעיים) למריחת הסומק ואז יש להשתמש בתנועות מעגליות ונמרצות, כדי להמיס את החומר ולמזג אותו יפה בעור הלחיים.

בתמונה  - Stippling Brush של Real Techniques וצלליות קרם של סטילה, שהן החביבות עליי
ומתאימות גם למריחה על השפתיים, לא שאני עושה את זה אי פעם

שלב אחרון - הסתרת פגמים בעור

אני לא אוהבת למרוח מייקאפ. לטעמי, אם אין פגמים בעור אין בו צורך ואם יש פגמים בעור (דוגמת נקבוביות פתוחות) הוא רק מדגיש אותן. אז אני משתמשת בו פעם במאתיים שנה ליציאה חגיגית או לצילומים. קונסילר, לעומת זאת, טוב שיש. קונסילר מזכיר מייקאפ בצבע שלו אבל הוא מיועד להסתרת פגמים בולטים בעור כמו עיגולים שחורים מתחת לעינים או פצעונים ואדמומיות.

הקונסילר צריך להיות בצבע של העור וגם פה צריך לצאת מהחנות לאור טבעי כדי לבדוק אם הוא באמת נבלע בעור ונעלם בו. אפשר להניח אותו על הפגם עם האצבע או עם מברשת קטנה ודחוסה כלשהי ואז לטשטש את הגבולות כדי ליצור מראה אחיד עם העור.

בתמונה - קוסנילר Double Wear של אסתי לאודר ומברשת P82 של סיגמה
גם מברשת 209 של מאק (ראו למעלה) מתאימה להנחת קונסילר על פגמים קטנים, אם היא נקיה מצבע

אם אתן נמנעות ממייקאפ, כמוני, סדר הפעולות פה (עינים, לחיים, פגמים) יתאים לכן. את העינים, אגב, מאפרים בהתחלה כי זה עשוי ללכלך את הפנים ואז ניקוי הלכלוך יהרוס את האיפור הקיים. אז קודם עינים, אחר כך מנקים מה שצריך אם צריך, ואז ממשיכים הלאה. אם אתן כן שמות מייקאפ, סדר הפעולות יהיה - מייקאפ, עינים, לחיים, קונסילר.

נספח א - הסרת איפור וניקוי מברשות

כל דיכפית יודעת לדקלם שחשוב להסיר את האיפור לפני השינה. לצורך כך המציא אלוהים את מסיר האיפור של ביודרמה. מסיר איפור זה נטול כל זכר לשמנוניות, מתאים לעור רגיש ועושה את העבודה מצוין.
 
את מברשות האיפור שלי אני מנקה פעם ב (אבל מן הראוי לנקות לעתים קרובות) עם מנקה המברשות של מאק, שאת אופן השימוש שלי בו תארתי ברשומה הזו. אם אין לכן חשק לקנות מנקה מברשות, אפשר לחפוף אותן כי שהייתן חופפות את שערכן. חשוב לזכור להניח מברשות לייבוש בשכיבה ולעולם לא בעמידה, כדי לא להמיס את הדבק שמחזיק את השערות במקומן.

בתמונה - מנקה מברשות של מאק והמברשות בהן דנו ברשומה זו 

נספח ב - מה יש לי בתיק האיפור

לא תמיד יש לי מקום בתיק לתיק איפור, אבל לרב אני לוקחת אותו איתי לעבודה למקרה שארצה לרענן את האיפור לפני שאמשיך משם למפגש זה או אחר. וזה מה שיש בו:

• מסקרה גמדית שחורה מאריכה של בנפיט They're Real
• סומק אורגזם ומברשת קבוקי * קטנה ודחוסה להנחה וטשטוש
• שפתון ורוד מאד של ליים קריים לפעם בארבע מאות שנים שנחה עליי הרוח למרוח אחד
• קונסילר של Collection 2000
• מברשת מסקרה חד פעמית שמשמשת אותי לסירוק הגבות
• ביויוט אלקסיר של קודאלי לרענון 
• עפרון איילינר שחור קטן (למריחה בקו הדמעות התחתון או לשימוש כאיילינר)

* מברשת גדולה ודחוסה לאיפור שטחים גדולים, כמו אלה ששימשו את שחקני הקבוקי ביפן למריחת הצבע הלבן על פניהם

הדברים האלה מכסים את כל מה שדנו בו ברשומה זו (פרט לעפרון העינים והשפריץ של קודאלי, שהם באמת לא חיוניים) ומספיקים ליצירת מראה חמוד ו\או סקסי לפי הצורך בחמש דקות. בנוסף, יש לי בתיק האיפור מיכל עם בושם ופצירה, לסגירת פינות טיפוחית בעת הצורך.

זהו. יחסית למדריך איפור ללא מתאפרות שנכתב בידי לא מתאפרת, זו רשומה ארוכה כמו הגלות. שוין, לפחות תראו חמודות במיוחד בגלות - רעננות ומלאות חיוניות מחד ולא מחופשות למישהי שאתן לא מאידך. אם כבר להיות בגלות, אני אומרת, לפחות נרגיש טוב בעור שלנו נכון?

אם יש לכן שאלות או הערות אתן מוזמנות לכתוב אותן כאן ואני אשתדל לענות.

הזוכה בהגרלה

אני מתנצלת על העיכוב בהגרלה, שבועיים עמוסים עברו על כוחותינו.

אנא צרי איתי קשר במייל raisinlike @ gmail.com בלי הרווחים. יש לך עד שני בבוקר לעשות זאת, אם לא אבחר זוכה אחר. תודה לכל הנרשמים!

פשוט למדי

אתמול עסקה השמנוספירה המקומית בכתבה הזו בווינט, בה סופר על רשת אופנה חדשה מבית דפנה לוינסון בשם So Simple. הרשת, כך נכתב, מוכרת בגדים במידות 40-48 וחנותה הראשונה מתוך תריסר נפתחה לפני כשבוע בקניון עזריאלי. 

כשפניתי לדף הפייסבוק של הרשת לברר פרטים בנוגע לחנות ולשאול כמה שאלות, הודו לי על ההתעניינות וסיפרו לי בשמחה שיהיה אירוע השקה רשמי לבלוגריות בסוף מרץ. בינתיים הופניתי ליחצ של החברה לשם קבלת תשובות לשאלותיי. הודיתי להם מקרב לב והחלטתי לצאת למשימת ריגול נועזת במקום היחיד שגרוע יותר מעורף האויב, הוא קניון עזריאלי (בלעע). לבשתי שריון קשקשים ואת השפם המלאכותי הגדול ביותר שלי ונסעתי למקום השני השנוא עליי עלי אדמות (הראשון, אם אתם חייבים לדעת, הוא בית החולים מאיר בכפר סבא) כדי לבחון את החנות בעין בלתי מזויפת.

הדבר הראשון אליו שמתי לב הוא שאין שום מיתוג הנוגע למידות בחנות או מחוצה לה וזו החלטה עסקית נבונה בעייני. ראשית, כי אופנה במידות 40-48 היא למעשה אופנה לנשים רגילות לחלוטין ותיוגה כמיוחדת תפגע הן ברגשות השמנות (48 זה שמן? מה אני אמורה להרגיש במידה 54??) והן ברגשות הרזות (42 זה שמן? באיזה עולם מעוות אנחנו חיים??). אם החנות היתה מסומנת חיצונית כמיוחדת, המסר היה מיזוגני מאיזה כיוון שלא היינו מסתכלים על זה. פרט לכך, כולנו יודעים, ככל שלא נעים להודות בכך, שביגוד לנשים שמנות נתפס (מאחר וכזה הוא, היסטורית) כזקן, כבד ומיושן ואף אישה לא רוצה לקנות בגדים זקנים, כבדים ומיושנים (אפילו אם היא עצמה כזו ויודעת את זה).

החנות עצמה מוארת, בהירה ונעימה במידה חריגה לחנות ישראלית הפונה לקהל היעד השמנמן ומיד עם כניסתי הבחנתי שהבגדים השחורים תופסים בה פינה אחת בלבד. שאר החנות הכילה בגדים בצבעוניות רכה, טבעית ונעימה לעין שהזכירה לי מיד את קולקציית המידות הגדולות של מנגו בה עסקנו לא מזמן. ההשוואה למנגו מתבקשת בהרבה מובנים, אם חושבים על זה. המידות כמעט זהות, התמחור דומה וסגנון הבגדים דומה.

הבגדים עוצבו בידי מעצבים שחולצו מהריסות משמין לי וג'אמפ ומיוצרים (כך נאמר לי) בארץ, שזו תמיד נקודת זכות ברשתות ישראליות. לשמחתי, לא מצאתי בכל החנות סיב פוליאסטר אחד. פוליאסטר (אם איני מבלבלת שוב, בפעם המיליון, בין שמות הבדים) רודף אחרי השמנות הישראליות המסכנות מרשת לרשת, מאיים להציפן בים של זיעה ואומללות שאין גזרה ראויה לו מאוהל. הבדים כאן טבעיים יותר, דקים, רכים ונעימים וחסרים את הברק המוכר המאוס של בדי השמנות האופייניים בארץ. בנוסף, כמעט ולא תראו כאן את צבעי השמנות הקלאסיים  - טורקיז, כחול, פוקסיה ואדום.

עכשיו, אני מודה שציפיתי לצאת מהחנות עצבנית וממורמרת. הנחתי שיהיה לי קשה למצוא בגדים שמתאימים לי והייתי בטוחה שלא אמצא שם זוג מכנסים אחד שיעלה עליי. לשמחתי, טעיתי. יש לציין מרבית הבגדים שמדדתי היו במידה הגדולה ביותר שיש בחנות (4 בחלק מהבגדים ו-5 באחרים) ואני לובשת מידה 48 ביום טוב ו-50 ביום רע (במכנסים אני קונה לעתים גם 52, כי יש לי פער של מידה בין הירכיים למותן ואני קונה מכנסים שמתאימים לירכיים ומביאה אותם לתופרת להצרה, כפי שהקוראים הקבועים של השבלוג ודאי מדקלמים כבר מתוך שינה).

הערה מנהלתית לפני הצילומים, מאחר והגיחה לחנות היתה ספונטנית התמונות צולמו בסלולרי שלי. לכן כל אחת שווה רק 750 מילים, וגם זה במקרה הטוב. בחנות יש גם מספר מצומצם של שמלות וחצאיות שלא צילמתי, מפאת רגליים שעירות וגרבים לא תואמות (יום כביסה! משם הלכתי ישר ל-H&M לקנות גרביים) אבל הן לא הפורטה של החנות.

אני לובשת

ג'קט מידה 4 - 249 ₪

חולצת פלאנל רכה מידה 4 - (מחיר חסר)

מכנסים מידה 5 -179 ₪

כדי להיות מוצלחת הפלנלית הרכה צריכה להיות קצרה יותר או רחבה יותר (כלומר, במידה 5 במקום 4. אני לא יודעת אם קיימת כזו). הג'קט, שקיים גם בשחור, ממש נחמד והדבר היחיד שפוגם בכך הוא הסוגר ממתכת צבועה זהב, שמזקין ומכביד אותו. אבל לא נראה לי ששמים לב לזה בתמונה, כך שזו לא בעיה כזו גדולה.

אני לובשת

גופיה מידה 4 - 39 ₪

עליונית עם שולי שיפון מידה 4 - 229 ₪

מכנסים מידה 5 - 179 ₪

בעתיד יהיה מועדון שהצטרפות עליו תוזיל את המחירים. המחירים המוזלים כבר מסומנים על התוויות, אבל לא ידוע עדין מתי יפתח המועדון ומה יהיו תנאי ההצטרפות אליו. המחירים, בכל מקרה, שפויים עד בינוניים וללא ספק נמוכים משהיו במשמין לי.

אבל בלי התמרמרות אי אפשר, לכן אשאל את השאלה המתבקשת והיא למה נבחר לרשת שם לועזי? פחות ופחות חנויות עם שמות עבריים נפתחות בימים אלה וזה מתסכל אותי מאד. איזה ערך יש במראית עין של מותג זר כשאתם מקומיים? עברי דבר עברית אני אומרת.

שורה תחתונה - הוסיפו כמה ג'ינסים טובים ומידות עד 54 וקיבלתם רשת ישראלית על הכיפאק. בינתיים, מדובר בחנות מוצלחת למדי, במסגרת המגבלות הקיימות.

מדד השרונה - 

אני חיבת לציין לטובה את בתאל מנהלת החנות שעזרה לי והיתה אדיבה, יעילה וחביבה למרות שהפכתי לה את החנות ולא קניתי כלום. אני מקווה שכל המוכרות ברשת יהיו כמוה, כי רבות מאתנו יודעות שהמכה ה-11 של חנויות מידות גדולות היא המוכרות.

החנות נמצאת בקומה השניה של קניון עזריאלי, מול ארומה. אם אתם לובשות מידה 48-50 ומטה וזקוקות למכנסים צרים ומחמיאים או חולצה רכה, שווה לכן לבקר. כמו כן, שווה לכן ללחוץ על החברה להגדיל את טווח המידות כדי שיהיו לנו פה משהו שבאמת אפשר לעבוד איתו.

הדיבוק, טייק 2

בשבת בלילה היו לנו כרטיסים לדיבוק בתאטרון גשר. לבשתי מה שתכננתי ללבוש (חצאית, חולצה קצרה לבנה מכופתרת ומעליה טישרט שחור ארוך שרוולים) והתארגנתי לצאת אבל החברה שהתארחה אצלי באותו זמן ותכננתי להקפיץ הביתה בדרך לתאטרון אמרה לי  את נראית כאילו התחפשת, את לא יכולה ללכת ככה. התבאסתי נורא, כי רציתי ללבוש את החצאית החדשה, אבל החלטתי לציית ולהחליף בגדים. 

אז העפתי את החולצה הלבנה ואת החצאית הארוכה ולבשתי את מכנסי הניצנוצאז' החדשים שלי במקום. אבל אז גיליתי שאין לי נעלים שמתאימות למכנסים האלה, שתכננתי ללבוש כשחם יותר עם כפכפים שחורים. בסוף נעלתי את הגורילות כי הן שחורות ויצאתי מהבית מבואסת רצח אבל עם אפס זמן להחליף שוב בגדים.

תלבושת גרועה לדיבוק טייק 1

 מכנסים של Monif C

חולצה וגופיה מנקסט

נעלים של אדידס

עגילים מרזילי

למה תלבושת גרועה (וכתוצאה מכך, למה מבואסת)? כי המכנסים האלה צריכים חולצה עם מחשוף עמוק ומחמיא יותר, וככל הנראה, לבנה ונעלים שהן או כפכפים שחורים או נעלי עקב שחורות. הגורילות קיצרו לי את הרגלים וניפחו את המכנסים וגרמו לי להראות וגרוע מזה, להרגיש כמו ליצן. ולא רציתי להראות כמו ליצן, רציתי להיות יפה.

מאחר ואלוהים אוהב אותי יפה ולא אוהב אותי ליצן, נסענו לתאטרון ביפו, חיפשנו חניה כארבעים דקות, לא מצאנו חניה בשום מקום ופספסנו את ההצגה. עצרתי את האוטו בצד הכביש, בכיתי קצת מעצבים ותסכול, ואז נסענו למסיבה הקבועה של החבר'ה שם עודדו אותי בסיפורים מצחיקים וחיבוקים.

ביום ראשון התקשרתי לגשר לספר להם שלא ראינו את ההצגה כי לא היתה חניה ולהתחנן להנחה על זוג כרטיסים נוסף. לשמחתי הרבה הודיעו לי, עוד לפני שפתחתי בשלב התחנונים, שמאחר ולא אספנו את הכרטיסים אפשר לבוא להצגה בתאריך אחר על בסיס מקום פנוי. וכך בבוקר יום רביעי התקשרתי לשאול אם יש מקומות וקיבלתי שני כרטיסים לשורה 19 בלי להוסיף שקל על מה שכבר שילמנו.

מה שמוביל אותנו לתלבושת לדיבוק, טייק 2

אני לובשת

חצאית של קרמה קומה

חולצה מגאפ

גרביונים ומעיל עור מאסוס *

שרשרת מרזילי (ישנה מאד)

מגפים איטלקיות כלשהן (ישנות)

הפעם היה הרבה יותר טוב, למרות שלא לבשתי את החצאית המקורית (החולצה הרלבנטית בכביסה המלוכלכת) אבל בהחלט הרגשתי יפה ונחמדת. כשהגעתי לקופה לקחת את הכרטיסים פגשתי אישה שמכרה שני כרטיסים בשורה 6 באמצע במחיר מגוחך. החלטנו לקנות ממנה את הכרטיסים וכך ראינו את ההצגה מהמקום הכי טוב באולם. ההצגה היתה מצוינת (אפרת בן צור שחקנית אדירה) ובסופה היתה שיחה עם השחקנים והמחזאי (לא ידענו שמתוכננת שיחה כזו) ממנה נהנינו מאד. 

* לקחתי את המעיל לסיבוב אחרון לפני שיימכר במכירה הביתית שלנו ביום שישי. 

מה אנו למדים מפרשיית הדיבוק אתם שואלים, ילדים? ובכן, לא שאסור להפר נדרים כי אז מסתבכים, כפי שאמר איש זקן מוזר שדיבר הרבה יותר מדי בשיחה עם השחקנים אחרי ההצגה, אלא שכשמתלבשים פיכס ומרגישים כמו ליצן אלוהים (היקום, ווטאבר) מתיחס אלינו בהתאם וכשמתלבשים כמו אישה שנחמד לה עם איך שהיא נראית אלוהים (וישנו, מה שלא יהיה) מחייך לעצמו ואומר חמודה זאתי, נפרגן לה הערב בילוי מפניק. אז השתדלו להתלבש כמו אנשים שכיף להם עם מי שהם ויהיה לכם הרבה יותר כיף.

ובנימה אופטימית זו, אסיים.

אביב העמות

בזמן שאני יושבת מול המחשב עטופה בחולצה, סוודר וקרדיגן ענק וורוד ומקללת את ידי הפצועות מקור (מכירים את החתכים האלה? נורא) באסוס כבר מבשלים לנו את העונה החמה. 

בימים האחרונים העלו החבר'ה מקו המידות הגדולות Asos Curve דוגמיות מקולקציית אביב 2014 עליה עבדו בחודשים האחרונים. קולקציה מלהיבה ומרגשת? לא הייתי אומרת, אבל יש בה כמה חידושים. כמו המעיל הזה, שנראה כמו מאק קלאסי אבל יש לו רוכסן צידי של מעילי אופנוענים. לקנות ולשמור לחורף הבא.

מעיל 434 ש"ח

שמלה 283 ש"ח

מכאן הלאה, הולכות ורבות הבעיות.

השמלה הזו שמשלבת קומבניזון ובננות חביבה, אבל כתפיות ספגטי לא מתאימות לרב הנשים השמנות שאני מכירה. נשים גדולות חזה צריכות חזיות טובות, ולחזיות טובות יש כתפיות עבות, ולחזיות טובות למידות גדולות אין כתפיות יפות שנחמד לחשוף עם כתפיות ספגטי. צר לי.

שמלה עם פאנל אורגנזה 202 ש"ח

והנה שמלת קרושה לבנה שנלבשת מעל קומבניזון. זה יפה על הדוגמנית אבל יש לי תחושה שעל נשים רבות השמלה הזו תהיה מונחת כמו שק. מה שכן, הנעלים מוצאות חן בעיני ויש לי מזימות הנוגעות להן.

שמלת קרושה תחרה פרימיום 376 ש"ח

ולסיום השמלה הזו, שקצרה מדי וחבל כי היא יכלה להיות חמודה אם היתה באורך מידי, מתחת לברכיים. אני לא מבינה את השיגעון של הבריטים עם שמלות במידה גדולה שמגיעות לאמצע הירך. אצלי ואצל שמנות רבות אחרות זה החלק הפחות מוצלח ברגל. האורך הזה עובד בחצאיות צרות, אבל בחצאיות מתרחבות כמו זו זה לא מי יודע מה מחמיא.

שמלונת 289 ש"ח

פרט למעיל האפור והנעלים הכסופות, הדבר העיקרי שמוצא חן בעיני כאן הוא הדוגמנית החמודה (שאלתי לשמה, אבל טרם קיבלתי תשובה). ראינו אותה כבר בקולקצית הקיץ בשנה שעברה והפעם היא נראית הרבה יותר טוב, לטעמי. יתכן שאני טועה, אבל נראה לי שהיא מעט מלאה יותר מהדוגמניות הרגילות של המותג. האם מתישהו נזכה לראות דוגמנית במידה 18 בקטלוג של אסוס? אני מציעה את השוגמנית החביבה עליי בזמן האחרון, אניטה מארשל. אניטה היא דוגמנית הבית של מוניף סי ונראית כמו גרסה משופרת של ריהאנה.

אני אוהבת אותה כל כך.

לפני סיום, אזכיר לכם שעוד אפשר להרשם להגרלת התספורת או צבע אצל מעצב השיער המהולל שלי, ניסים פרץ, וגם שמאד כדאי להגיע למכירה הביתית שלנו ביום שישי, עליה תוכלו לקרוא (אם טרם עשיתם זאת) כאן.

מכירה ביתית? הפקה אופנתית

טוב, לא בדיוק הפקה אבל צילומים שצולמו במצלמה! ביום שישי הקרוב אנחנו עורכות מכירה ביתית נוספת בתל אביב, בעקבות הצלחת המכירה הקודמת. גם הפעם יהיו בגדים ואביזרים יד שניה מארוני וארונות של חברות ובגדים מהקולקציות האחרונות של סטודיו טליה. הבגדים של טליה יימכרו במבצע השני ב-10 ש"ח.

כמו לפני המכירה הקודמת, נסעתי לחנות של טליה לאסוף בגדים שמוצאים חן בעיני לצילומים שיעשו לכם חשק. אני חיבת לומר שהתאהבתי במעילים החדשים שלה ואני ממש חושקת באחד, אולי אקנה לי. ממממ! מה שמזכיר לי להבהיר שהקופון שמופיע בדף ההטבות של השבלוג טוב לשימוש בחנות בלבד, ולא תוכלו להשתמש בו במכירה. מצד שני, פריט שני ב-10 ש"ח כבר אמרתי?

הבגדים במכירה יגיעו במידות 1-4. בצילומים, אני שלובשת מידה 48-50 לובשת בגדים במידות 2-4 (תלוי בגזרה).

מראה ראשון

מעיל - 669₪

טוניקה - 299₪

קומבניזון (משמש כגופיה) - 99₪

צמודונים - 189₪

מראה שני

סריג כסוף - 269₪

טוניקה - 299₪

מכנסי אופנוע - 269₪

מראה שלישי

חצאית - 329₪

סריג - 329₪

גופיה - 99₪

מראה רביעי

סריג ורדרד - 269₪

קומבניזון - 99₪

צמודוני תחרה - 99₪

מראה חמישי

מעיל - 669₪

גופיה - 159₪

מכנסים - 359₪

המכירה תערך ביום שישי ה-14.2.14 בין 9:00-14:00 (עברנו לפורמט בזק) בשכונת יד אליהו בתל אביב. ניתן לשלם במזומן והמחאות בלבד ליד שניה וגם באשראי לטליה. ניתן לבקש לשמור פריטים יד שניה (אנחנו מעלות צילומים לדף המכירה בפייסבוק) למשך השעה הראשונה של המכירה, אחריה הם עוברים לנחלת הכלל. 

אנחנו מקוות לראותכם! ועכשיו אני חייבת ללכת להכין לזניה אחרת נרעב פה ולא תהיה מכירה וזה יבאס את כל המעורבים, בעיקר אותי המורעבת. שבוע טוב לכולם!