יום חמישי, 5 בינואר 2012

יש דין ויש דהן

לפני כמה ימים דשדשתי במעלה רחוב שנקין, השם יקוב דמו, אל החנות של ליאת דהן. אתם אולי זוכרים את ליאת מהגרלת השמלה המעולה שערכנו לפני שנה. ובכן, ליאת פתחה לפני מספר חודשים חנות בה היא מוכרת את עיצוביה. הבא נהיה כנים, לא מיהרתי להגיע לשם כי אני יודעת שליאת מייצרת בגדים במידות קטנות מארבעים, אבל כשליאת הואילה בטובה להשאיל לי אביזרים לצילומים שערכתי השבוע, גיליתי שמדובר בחנות מקסימה של ממש, מעוצבת למשעי ושיש בה אוצר של אביזרים משלימים צבעוניים וחמודים במחירים שפויים.

אז נכון, אני וחברותיי שדומות לעוגיות איננו קהל היעד של החנות, אבל לא כל קוראי השבלוג הם עוגיות, יש גם מקלוני גבינה נחמדים, וחוץ מזה אביזרים מדברים לכולם. בנוסף, ליאת התפתחה כמעצבת בשנה האחרונה ורואים את זה היטב במבחר, בגזרות ובבדים בהם היא משתמשת. שנציץ? יאללה, נציץ.

ראשית, אני חייבת לציין שהחנות מאד משמחת. הבגדים והאביזרים עתירי צבעים, הקירות מצופים במפות ואייקונים של ניו יורק (שם היא למדה) ומעל הכל מתנוסס שנדליר צבעוני שנראה טוב מספיק לאכלו. נראה כאילו החנות נועדה לעטוף את ליאת עצמה, יפה ובלונדינית, כמו עטיפה של סוכריה.


המכנסונים והחצאית שבתמונה הבאה עשויים דנים. גזרת החצאית מקסימה בעייני, ואני מחכה לשמוע מליאת אם נשאר לה בד דנים צבעוני ממנו תוכל לתפור לי חצאית כזו במידה שלי. שני הפריטים עולים כ-450 ש"ח ונמכרים כעת ב-50% הנחה.

גם בגזרת השמלות הצבעוניות חוגגת. השבעתי את עצמי שלא לצלם שום בגד שאין במידה שלי (כלומר, לא לצלם בגדים בכלל) אבל השמלות האלה שברו אותי. אני מתה על השילוב של אדום וסגול!
מידי מספר חודשים ליאת נוסעת לניו יורק לקנות בדים. השמלה הסגולה, כמו כמה אחרות, נתפרה מבד של מארק ג'ייקובס. איי ליאת ליאת, אולי תעשי קולקציה מוגבלת במידות גדולות?
 
מחיר השמלה 945 ש"ח

ונעבור לאביזרים, שבשבילם הגעתי לחנות. ידעתי שמחכות לי נעלים של United Nude אבל הופתעתי לגלות שיש להם גם נעלים שטוחות. מסתבר שהקטלוג שלהם מלא בהן, אבל לא זכור לי שראיתי כאלה באלמביקה, שהם היבואנים של החברה בארץ. מצד שני, יתכן בהחלט שאני סנילית. נעלי העקב שלהם משגעות, אבל אני לא יכולה ללכת עם עקבים כאלה ולכן החלתי עליהן איסור נגיעה.


עכשיו, קוראי השבלוג כבר הבינו שאני אוהבת תכשיטים גדולים. ליאת מחזיקה מגוון תכשיטים בחנות, אבל הבולטים בהם הם אלה של גיא גיל. נכתב כבר על הדמיון ביניהם לבין אלה של ליאת גינזבורג, אז לא ארחיב בנושא, אבל יש לציין את הנקודה הבאה - הם עולים רבע. כלומר, התכשיט היקר ביותר שליאת מחזיקה בחנות (השרשרת בתמונה למטה) עולה 350 ש"ח והעגילים עולים 155 ש"ח, למרות שהם בגודל של פיצה.

יש גם מגוון מצומצם של תיקים וגם קלאצ'ים צבעוניים ופלסטיים של מלינקה, שאליהם פחות התחברתי. שני התיקים בתמונה הבאה, לעומת זאת, מצאו חן בעייני. האדום גדול ורך ולשחור יש את הסוגר המגניב שדומה לחותמת מלוכה אירופאית. שניהם עולים 550 ש"ח.


לסיכום - ציפיתי להתעצבן מטווח מידות קטנטן ויצאתי מפרגנת. אמנם החנות לא מדברת אליי, אבל קשה להתעלם מכמה שהיא יפה ואין ספק שרזות ממני ימצאו בה שמלות שישמחו את לבבן. ואם ליאת תחליט יום אחד לעצב קולקציה למידות גדולות, מה טוב!

החנות נמצאת ברחוב שינקין 55 בתל אביב. כל הבגדים בחנות נמכרים ב-20% בימים הקרובים ויש מדף קבוע של חצי מחיר (בו מצאתי את החצאית והמכנסונים מדנים).


מדד השרונה -

11 תגובות:

  1. השמלה האדומה והשמלה הסגולה- הן כל כך אני

    השבמחק
  2. לי בא אחרי הפוסט הזה מקל גבינה :-)

    השבמחק
  3. חמודדדדגג, הכל כך צבעוני! מזל ששוחרת שחור שכמוני יכולה להתנחם בתכשיטים של גיא גיל!

    השבמחק
  4. לי בא מאפים באופן כללי!

    את לובשת קר שחור, דיאנה?

    השבמחק
  5. אני עובדת ליד החנות המקסימה לפחות פעם בשבוע ואף פעם לא נכנסתי כי הבגדים נראים לי צבעוניים מדיי מכדי ללבוש. היה להם מראה סנטטי וטוב שכתבת שמדובר בבדים טובים יותר.
    ואגב, אלבמיקה כן מייבאים יונייטד ניוד שטוחות, או לפחות לפני שנתיים היו להם, בסניף קניון רמת אביב.

    השבמחק
  6. אכן, ומסתבר שליאת קונה את הנעלים מאלמביקה ולא ישירות מהיצרן כמו שחשבתי :)

    השבמחק
  7. טוב...בהחלט מבאס שאין צידות גדולות...:-\ אבל הנעליים משגעות!

    השבמחק
  8. הנעליים פשוט מדהימות.

    "היה העייר מאושר
    ולמצריים לא חזר
    כי חבריו מנומסים
    ולכולם פסים פסים"

    (אורה איתן, מעשה בחמור)

    השבמחק
  9. בגלל שאני גרה קרוב לשינקין יחסית, יוצא לי לעבור הרבה ליד החנות שלה. הכל באמת נראה מאוד מרשים מבחוץ אבל מעולם לא נכנסתי, אני נרתעת מהמחירים ובימים כאלה של מיתון אני חוסכת שקל בשקל לימים אפורים יותר. מחכה שיהיה איזה אירוע מיוחד שיצדיק רכישה של שמלה במחיר כזה :)

    השבמחק
  10. האמת שהרשומה הזו דווקא מבאסת אותי. בגלל שהכל כל כך יפה - מביחנתי זו עוד מעצבת שמפסידה אותי כלקוחה. הסגנון שלה הוא כל כך אני, אני אוהבת את הצבעוניות והגזרות יכולות להתאים גם לי - אבל המידות שלה לא. למה? ודווקא יש לי כסף (רב) ורצון לבזבז אותו על אופנה יפה של מעצבת מקומית.
    מה שאני אוהבת בבלוג שלך הוא דווקא את זה שאת חושפת בו מקומות בהם אני יכולה לקנות - ולא להפך. את מנת התסכול הזו יש לי ממילא בכל מקום אחר.
    אז יש לה בחנות נעליים ותכשיטים - ביג דיל.
    מבחינתי, בפוסט הספיציפי הזה - חברת ליתר ה"באסה" הכללית הקשורה בכך שכמידה 44 (לא מאוד שמנה, נראה לי) - אני לא מוזמנת אל חנות המעצבת הזו, אלא אם כן רצוני בשרשרת שתכסה את מבושי.

    השבמחק
  11. אני מבינה אותך אפרת, אבל יש לשבלוג גם קוראות רזות (וגם קוראים גברים, אם כבר אנחנו בנושא) וגם להן מגיע מדי פעם.

    בנוסף, לחובבות תכשיטי הפלסטיק העובדה שיש מישהו שעושה תכשיטים סטייל גינזבורג ברבע מחיר זה גילוי חשוב.

    וחוץ מזה - הזמינו אותי לחנות הזאת מיום פתיחתה לפני שנה וכל הזמן לא באתי, כי לא חשבתי שיש לי מה לחפש בה והרגיש אותי שליאת לא מעצבת לנשים במידות רגילות (שלא לדבר על גדולות) אבל כשהזדמנתי לשם גיליתי שהחנות פשוט יפה ושליאת מותק ומפרגנת למעצבים צעירים (היא לא הסכימה למשל שניתן לה קרדיט על צילומי התכשיטים אותם השאלתי, ודרשה שהקרדיט ילך למעצב) אז למה לא? רשומה רזה אחת לעשרים רשומות שמנות זה לא כזה נורא.

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים