יום שלישי, 24 במרץ 2015

ובו אני מקבלת את תיק הטכנולוגיה והינשופים


שני סוגים של בלוגריות יש בעולם - אלה שמוזמנות לאירועים של חברות שונות ומקבלות שם מוצרים בחינם ואלה שהולכות לחנות וקונות מוצר בכספן. לרב אני נמנית על הסוג השני, מה שמתאים לי כי אני בת 39 ולא בת 21 ולהיות אסירה של תודה לא מתאים לי (לא שזה עצר אותי אי פעם מלכתוב מה שאני חושבת על מוצר. מצד שני, זו הסיבה שבימים אלה נותרו שלושה וחצי יחצנים שעדין עובדים איתי).

אקיצר, היחצנית של דניאלה להבי לא מזמינה אותי לאירועים, אבל אני עדין רשאית לרכוש ברשת ולכן קניתי שם תיק למיצי המחשב הנייד. תאמינו לי, אתם לא תאמינו כמה קשה למצוא תיק למחשב נייד שמשלב נוחות ובגרות. או שהם קטנים מדי, או שהם גדולים מדי, או שהם ילדותיים מדי, או שהם פשוט לא נוחים. מוקדם מאד בחיפוש התיקים למחשב הבנתי שאני צריכה ילקוט, כי לשאת קילו וחצי פלוס על רצועת כתף זה לא כיף. אבל רב הילקוטים נראים כל כך תיכוניסטיים, ואני מנסה להראות בהתאם לגילי המתקדם וחשקה נפשי במשהו אלגנטי. חיפשתי וחיפשתי, באינטרנט ובחנויות מקומיות, ולא מצאתי עד שהגעתי לתיק הזה. הוא יקר, אבל היתה לי הנחת יומולדת (גם קיבלתי ארנקון קטן במתנה בקניה, וזה מצוין כי איבדתי את הארנקון החמוד עם הכלבלב באמבטיה שקניתי בלונדון). הוא בצבע אבן, שזה נורא בוגר, ויש לו את הידית השמנה רכה יפה שיש לתיקי המסנג'ר החדשים של המותג למרות שהוא לא אחד מהם. מיצי נכנס לשם בנוחות ויש הרבה תאים מסוגים וגדלים שונים ורצועה שמתחברת למחזיק המפתחות ומונעת ממנו לחמוק למשולש ברמודה של התיקים.

מאחר ובוגרת בוגרת אבל יש גבול, צירפתי לתיק הסולידי ינשופן אחד עם לשון מדלדלת לקישוט.

כן, הינשופן ללא ספק מוסיף להדרו של התיק שבלעדיו היה משעמם ונטול ינשופן.

מה אני לובשת?
ג'קט מהמשביר לצרכן
טישרט מנקסט
ג'ינס רחבים מאוונס (לונדון)

צילומים - אודליה ממן

החיים טובים יותר כשיש ינשופן, זה נכון, אבל המחשב עדין תקוע עם השם הג'נרי מיצי ומגיע לו יותר מזה. אם יש למי מכם רעיון לשם נחמד למחשבון, אשמח לשמוע. אחרי הכל הוא נרכש הודות למשקיעים בקמפיין השמינמון של השבלוג!

יום חמישי, 19 במרץ 2015

לא תבואי שישי שבת ממגוון סיבות המפורטות למטה


תשעה קבין של סטייל ירדו על העולם. ארבעה ניתנו לשלי גרוס, ארבעה ללי וולף והשאר מתחלק בינינו, פשוטי העם. שתי הגברות האלה, גרוס ווולף, הן הכח החיובי מניע הרכישות הגדול בחיי (השלילי הוא קניות אימפולסיביות כתוצאה מרגשות אלה ואחרים, סוג של הפרעה כפייתית שרבים מאתנו מכירים כתרפיה בקניות). לשתיהן כשרון לאיתור פריטים מלאי שיק וסטייל שאין גזעיים מהם ושתיהן בורכו בעבודה בעיתונות אופנה, שמאפשרת להם גישה למיטב פריטי האופנה שיש לארצנו הקטנה להציע. כשאני מתעדכנת בבלוג של שלי אני מניחה לידי פנקס כדי לרשום מה צריך לקנות. כשאני נתקלת בלי באירוע אני בודקת היטב נתיבי בריחה למקרה שתלבש משהו שאהיה חייבת אבל חייבת לקנות. בלתי נסבל הדבר הזה, פשוט בלתי נסבל.

אקיצר, השבוע נתקלתי בלי בהשקת הקולקציה היפהפייה של דורית בר אור (אנחנו לא חברות, אני לא מכירה אותה ולכן אני מסרבת לקרוא לה דודו. זה כאילו שמישהו שקורא את השבלוג יקרא לי שרי. למה מי מת?) לגולף.

הקולקציה מלאה בתכשיטים מגניבים, וגלביות ושמלות ומכנסים וחצאיות וחולצות (מרביתם שחורים בעיטורים שונים) שהייתי מרכיבה מהם מלתחה שלמה, לו רק היו נמכרים במידה שלי. המידה הגדולה ביותר היא XL שזה מעין 44 ובחלק מהדגמים יש רק L. זה מקומם לנוכח העובדה שגולף מייצרים ברגיל עד מידה 48 וסביר כשלוקחים בחשבון את תדמיתה הציבורית של המעצבת, שנמצאת עכשיו בעיצומו של מסע לשיפור תדמית שנשמע נחמד בעקרון אבל לא עומד במבחן המציאות. המחירים נמוכים יחסית לבר אור וגבוהים יחסית לגולף והם ימכרו החל מיום ראשון בכמאה מסניפי הרשת. יש גם גם לבני תחרה (מדהימים וקטנים), מגבות וכלי מיטה שחורים מוזהבים שאני מתה להניח עליהם טלפיים. נראה איך ילך במכירה המוקדמת למוזמנים שתערך הערב, אליה אני לוקחת איתי כאורחת קוראת של השבלוג שמתה על המותג. אני צופה מלחמת עולם וקרבות משיכה על כל אחד מהפריטים במהדורה מוגבלת. 

דורית בר אור לגולף, צילום יחצ

חזרה לענייננו, לי היפה ניגשה לברך אותי לשלום ולרגליה נעלים מסדרת נייקי אייר מקס 90 החביבה עליי (יש לי זוג בגוונים שונים של ג'רזי אפור וטיפונת צהוב זרחני). הנעלים האלה מיוצרות במהדורות מוגבלות במגוון צבעים ודוגמאות ויש להן אימום עם עקב גבוה שעושה שמח לגב השמן שלי וכריות אויר מקדימה, מה שהופך אותן למאד נוחות. אני מחפשת עוד זוג יפה כזה כבר זמן מה. אלה של לי היו שחורות לבנות וורודות זרחניות עם טיפונת כתום בוהק והתאהבתי בהן מיד. היא אמרה שקיבלה אותן מסטורי להפקת אופנה שעשתה למגזין ומיד ביקשה לקנות כאלה במידה שלה. רציתי גם. אז נסעתי לסטורי בקניון רמת אביב ושם גיליתי לשמחתי שהם מביאים רק שני זוגות מכל מידה ונותר אחד במידתי. יש!

ביום הבחירות הצבעתי ואז השארתי את האוטו בבית ויצאתי לבלות בתל אביב עם חברים. מאחר וידעתי שאסתובב ומאחר והרגשתי חגיגית ורציתי ללבוש בגדים צבעוניים מחד ונוחים מאידך, נעלתי את הנייקי החדשות ושמחתי שמחה רבה.


בין המקומות בהם שרצנו במהלך היום נכללת חנות בגדי ילדים וזאטוטים לא נורמלית ממש שנקראת Out to Play ונמצאת בכיכר מסריק. זו חנות מדליקה ולא מי יודע מה זולה, אבל יש להם מיני מבצעים ומדד המגניבות שלהם גבוה בשמים. תראו מה מצאתי שם!


חבל שלא היה במידה שלי.

וזה מה שלבשתי ביום הבחירות
חולצה של Ne-Net מטונרי
ג'ינס מנקסט
עגילים מ-H&M (לונדון)
נעלים של נייקי
תיק גב (ישן) של כיסים


לחובבי האמל"ק הנה תקציר הרשומה - אם אתם רואים את שלי גרוס או לי וולף תברחו, אני אוהבת את הנעלים החדשות שלי ואם אתן לובשות מידה 44 ומטה או מתות לכלי מיטה מטריפים חדשים ומוכנות ללכת מכות על הזכות לרכוש אותם לכו מחר לגולף.

יום שני, 16 במרץ 2015

שמין שמין, שמין שמן


בול בול בול בול ביל בל לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה וכל מי שראה אמר, ווי איזה בלוגרית שמנה!

זמרירים ממלאים את לבנו, עת אביב הגיעה! התחשים מקננים על כל עץ, עננים קלים בניחוח דובדפארש נודדים אל ארצות הקור וביום חמישי נסעתי להצטלם לתכנית מהיום דיאטה עם הדיאטניות אולגה רז וחלי ממן.

בתחילה התלבטתי אם להסכים להצטלם לתכנית בכלל, כי לא ידעתי מה לי ולתכנית דיאטה. אני לא מאמינה בדיאטות. דיאטות הן מכשיר כלכלי שתפקידו למנף את יצרני הדיאטות (חברות מזון, חברות דיאטה, חברות ספורט וכו'). דיאטות מהגדרתן הן שינוי תזונתי זמני שמכוון להשגת מטרה מסוימת, ולכן הן מאבדות את ערכן כשהמטרה הושגה. אם האדם שעושה דיאטה רזה וצריך להוריד מספר מצומצם של קילוגרמים שהצטברו במהלך תקופה קצרה (פסח, למשל, או חופשה בחו"ל) מילא, אבל לאנשים שמנים אין צורך בדיאטה. השמנה היא בעיה מורכבת ולה אספקטים פיזיולוגיים, רפואיים, מנטליים, רגשיים, התנהגותיים, סביבתיים ורוחניים. לכל אדם שמן תמהיל ההשמנה המיוחד לו או לה וכל אדם שמן צריך פתרון מורכב אחר. עם דיאטה אף שמן לא יגיע רחוק, בפרט לנוכח העובדה שדיאטות הן חגיגה אחת גדולה של קיפוח ואיזה אדם שפוי יבחר מרצון בחיים של קיפוח? השבלוג לא מעודד דיאטות ולא עוסק בדיאטות, איש השמנמנן בעיניו יעשה. רוצים לרזות? בהצלחה. מרוצים ממשקלכם הנוכחי? שיהיה לכם בכיף. אם כל אחד יעסוק בענייניו הוא וישמור את אפו לעצמו, נחיה בעולם טוב יותר. המסר של השבלוג הוא שבדיוק עכשיו, כשהמצב הוא מה שהוא, צריך לעשות איתו את המקסימום ולהנות ככל האפשר ושערך עצמי לא קשור במידת המכנסיים או במספר הסנטרים שלך (לי עצמי יש אוסף נאה של סנטרים, שאני שומרת ממוינים בארונית זכוכית שהזמנתי במיוחד מנגר המתמחה בדימוי גוף).

מצד שני, אתם יודעים, טלוויזיה אגו וזה.

מאחר ולא הצלחתי להחליט, פניתי לחברייה העליזה בדף הפייסבוק של השבלוג ושאלתי לדעתם. התפתח דיון מענין שחציו תמך בהשתתפות בתכנית (שתפי את המסר) וחציו התנגד נחרצות (זו תהיה חוויה מעצבנת וממילא לא יקשיבו לך). בשלב זה נטיתי לסרב וזהו, כשלפתע צצה איזו פרצופלוחה אחת וכתבה לי אולי במקום להתבכיין בתקשורת תקחי את עצמך בידיים, תפסיקי לזלול ותתחילי לעשות ספורט? מאחר ובדיוק גמרתי אימון טניס ולעסתי כריך אדירים, ירקתי את אשר בפי על מסך המחשב ואמרתי לי שרשיר, אנחנו הולכות לתכנית כי יש יותר מדי פרצופלוחים בעולם שעדין מטיחים בפניהם של שמנים שיקחו את עצמם בידים וגו' (ורבים מהם דיאטנים, למרבה הצער). אמרתי ועשיתי.

בשלב כלשהו בזמן שאופרתי, הכניסה חלי ממן את הראש לחדר ושאלה מי אני. 
אני השמנה עניתי לה. אה, אחלה! אמרה והלכה לדרכה

למרבה ההפתעה, זו היתה חוויה חיובית מאד. הצוות, מהמפיקות ועד הבמאי, היה מרוצה מאד מהראיון איתי ומהמסר החריג למדי לתכנית (ועיקרו שאין שום קשר בין משקל לערך עצמי). חלי היתה מקסימה ואולגה היתה חייכנית. אקיצר, הכל בסדר. אני מודה שהיה לי קשה מאד לשמוע את הראיונות שהיו לפני ואחרי (איך לקפח את עצמך בארוחת הסדר וכו') ולכן שמחתי שאני שם כדי להעביר מסר שונה לצופי התכנית.


חבל רק שלא הצלחתי לארגן תור למספרה לפני הצילומים כי בחיי שהגעתי לשם ועל ראשי אלפקה נאה. שוין, גם לאלפקות מגיע. בסוגיית המה ללבוש לצילומים החלטתי שאני הולכת על עליז וצבעוני. ידעתי מראש שיראו אותי מהמותן ומעלה בלבד ולכן לבשתי את הג'ינס הרחב החדש החביב עליי מלונדון וחולצת ואן סייז פסיכדלית בעיטור מיני תחש מהחנות היפנית האהובה עליי טונרי, המייבאת את מותגי הבת של איסי מיאקי זוקה, ניי-נט ואחרים. היא מדהימה, היא מהממת, היא חד פעמית והיא דורשת מכירת כליה או שתיים לפני קניה (או שתעשו מה שאני עושה, ותבואו רק כשיש סייל). שנה שעברה קניתי שם סוודר בצורת עצלן קומפלט עם אצבעות, זנב וראש קטן וחמוד.

אני לובשת
סוודר מרזילי
חולצה של Ne-Net מטונרי
ג'ינס מ-Evans
תיק (חצי חיקוי שאנל Boy וחצי חיקוי סטלה מקרטני) מזארה
עגילים מרזילי
נייקי אייר מקס 90 מאסוס (שנה שעברה)


התכנית תשודר ביום שישי ה-3.4.15 בעשר ומשהו בבוקר. אחרי השידור, אני אעלה את הקטע שלי לפה (אם לא יהיה מביך מדי) כדי שתראו ותיראו. ועכשיו אלך לאכול כריכים. ברוכים תהיו ויאללה ביי.

יום רביעי, 11 במרץ 2015

בשביל כבוד צריך לעבוד?


בזמן האחרון אני תוהה מה יקרה אם פתאום לא אהיה שמנה יותר. מה אם בוקר אחד תתעורר שרונה ראובני במיטתה ותגלה שהפכה לשחיפה ענקית. האם תמשיכו לקרוא את הבלוג שלי? האם התקשורת תמשיך להתעניין בי? האם אנשים ימשיכו לזלזל בי רק כי אני שמנה? ומי יאכל את כל הפיצות שאני כבר לא אבלע בשלמותן? כל כך הרבה שאלות ותשובות אין. כלומר יש תשובה אחת, והיא נוגעת לעניין הזלזול. והתשובה הזו היא כן. כשיפסיקו לזלזל בי כי שאני שמנה יזלזלו בי כי אני אישה. הידד!

אתם זוכרים איך בשלהי שנת טיכו, כשעוד היינו צעירים ותמימים, כתבתי את הרשומה הזו וקראתי לאחיותיי הבלוגריות לדרוש תמורה הולמת עבור עבודתן? ואת קריאתי הזועמת לנשים עצמאיות ובכלל לדרוש תמורה לעבודתן אתם זוכרים? אכן קונספט רדיקלי. ובכן, בימים האחרונים פנו אלי מספר גופים תקשורתיים בהצעות שונות ומשונות בדרגות לגיטימיות שונות. לאישה, למשל, הציעו לי להתראיין לכתבה על בלוגריות (שמנות שמנות, כי אנחנו ב-2015 ונשים שמנות שלא מתביישות לחיות הן עדין בונטון) אבל השיער, הבגדים, הנסיעות ועלות הזמן הדרוש עליי. התלבטתי אם להסכים או לוותר והחלטתי ששווה להצטלם כי אולי אצליח להעביר את המסר השמנופמיניסטי שלי לכמה קוראות שלא ממש היו מגיעות לשבלוג אחרת. אז נגיד שזה מצב של Win-Win. אבל כשפנו אלי פעמיים בשבוע אחד בבקשה לייעוץ מקצועי והשתוממו לגלות שאני מצפה לתשלום בתמורה לפגישה, או אז נעלו מיצי הקיבה שלי את נעלי הספורט הצבעוניות שלהם והתחילו לטפס מעלה מעלה בגרוני.

זה שנשים (נשים!) מצפות מנשים אחרות לעבוד עבורן בחינם או תמורת קרדיט, הידוע בכינויו חינם מקומם אותי. זה שפונים אליי ספציפית ומצפים ממני לשתף פעולה עם הקשקוש הזה, מעיד על כך שאין להם מושג למי הם פונים. הם לא קראו שום רשומה שלי, הם לא מבינים שזה בלוג פמיניסטי. הם רואים כמה תמונות שלי בבגד ים ואומרים יו שמנה ופונים אלי בצפייה שאפול בתודה אפיים ואתמסר למטרה ,שהיא תהילת עולם. ואין הרבה דברים מזלזלים יותר מלפנות לאדם בצפייה לשרותים כאשר ברור שאין לך מושג מי הוא ומה הוא מייצג. אותי זה מעליב. ואני כידוע לא נעלבת, אני מתרגזת, כי עלבון הוא קורבני ואומלל וכעס הוא מקור מעולה לאנרגיה למעשים ולרעיונות יצירתיים.

עכשיו, חשוב שתבינו - הדבר היחיד ששמן יותר מכריך הבייקון שאכלתי הבוקר הוא האגו שלי. האגו שלי שמן כל כך שאין לי ולו מקום באותו תא מדידה. האגו שלי כל כך כל כך שמן וגם גבוה שהוא מאמין שכשהוא מופיע באמצעי התקשורת לא רק הוא מרוויח מזה. הוא חושב שיש לו אמירה, השמן הנפוח, ושלקול שלו יש מקום בתרבות החברתית בה אנו מדשדשים. שמן, כבר אמרנו. אבל אחד מהפיצ'רים שלו (תחת אגו > אפשרויות מתקדמות > אמצעי תשלום) זה שהוא מצפה לתמורה הולמת לעבודתו. אז לפעמים, כמו במקרה של לאישה או תכניות טלוויזיה, החשיפה עצמה שווה כסף. אבל זה רחוק מלהיות כלל אצבע לשימוש כללי.

נהוג לומר שבשביל כבוד צריך לעבוד, אבל אני מאמינה בהפך הגמור. כבוד הוא ברירת המחדל וצריך לעבוד כדי לאבד אותו. כך אני נוהגת בשכנים, קולגות, ספקי שרות, נבחרי ציבור ושאר סוגי בני האדם. וכך אני מצפה שינהגו בי. כיבדתם אותי? תקבלו כבוד בחזרה. זלזלתם בכבודי? נקודת הפתיחה שלנו היא, בלשון המעטה, לא משהו. אם כן, קוראיי היקרים, אני מקווה שאתם מבינים את החשש שלי ממה שיעלה בגורלי אם אהיה רזה פתאום. השומן הופך אותי למיוחדג'ת, כי לאף אחד באמצעי התקשורת לא אכפת כמה טוב אני כותבת או מה יש לי לומר, הם מעוניינים בעיקר באחוזי השומן שלי. כל עוד את שמנה מזלזלים בך כי את שמנה. אם את רזה ועדין מזלזלים בך זה באשמתך או גרוע מכך - זה פשוט פני הדברים, כי בתרבות שלנו כל דאלים גבר. נכון אני מכלילה, אבל השבוע מותר לי.

ואם כבר בזלזול בשמנות עסקינן, ברצוני לדווח שביקרתי בשני סניפים של So Simple השבוע, במטרה למדוד סוף סוף את בגדי הקיץ שלא היו זמינים למדידה באירוע ההשקה בו נכחתי לפני שבועיים. לא רק שלא מצאתי שום דבר שרציתי (זה לא הפתיע אותי) אבל גיליתי שדפנה שיקרה לי בהשקה כשאמרה שכל הבגדים יימכרו בכל המידות. העובדה היא (ובדקתי זאת בשני סניפים, בהם בדקו זאת עבורי במחשב) שחלק מבגדי הקולקציה החדשה, והם הטרנדיים שבחבורה, מגיעים רק עד מידה 3 בעוד שדגמים אחרים מגיעים עד מידה 5. המוכרת בחנות הראשונה בה ביקרתי התנצלה על זה. השניה, בחנות בה הייתי הבוקר אמרה לי בהתרסה יש בגדים שלא יפים במידות גדולות. ובכן מוכרת יקרה, ראשית הבגדים שלכם לא יפים גם במידות קטנות ושנית אתם לא מייצרים מידות גדולות. הנה תלבושת שמדדתי הבוקר, החולצה במידה 4 (לא קיימת מידה גדולה יותר, לפי המחשב בחנות) והמכנסים המחוייטים במידה 5 מתפוצצים עליי. אלה שני הבגדים היחידים שהסכמתי למדוד מהמבחר שהיה בחנות.


קסם של ממש n'est pas? עכשיו שיהיה ברור, אני עם הרשת הזאת גמרתי. לא רוצה לשמוע מהם ולא רוצה לראות אותם. הם מזלזלים באינטליגנציה שלי, הם מזלזלים בטעם שלי, הם מזלזלים ביכולת שלי לזהות איכות, הם מזלזלים בכסף שלי והם מזלזלים בקוראות שלי ובאינטליגנציה הטעם האיכות והכסף שלהן. גמרנו. את התלושים שקיבלתי מהם במתנה בהשקה וחשבתי להגריל פה נתתי במתנה לבחורה זרה בה נתקלתי בחנות. היא עמדה לשלם על בגד כלשהו והחלטתי שמאחר והתלושים טובים לעוד ימים בודדים בלבד עדיף לשמח אישה זרה מאשר להגריל אותם. מה גם שנראה לי טפשי להגריל משהו שאני מעדיפה לתת במתנה לזר מאשר להשתמש בו בעצמי.

אני, גבירותי ורבותי, עברתי את השלב בחיי (הידוע בשם רב חיי) בו הסכמתי להיות טעטעלע של כל טמבל שחושב שהוא יותר טוב ממני. רזה או שמנה, אני מצפה לכבוד. אנשים מסוימים רואים זאת כהתנשאות או חוצפה, אבל ככל שרבים מאתנו יתנו כבוד ויצפו לכבוד בתמורה נצליח אולי לגרש את הרעה השחורה הזו שנפלה עלינו בדמות זלזול, תוקפנות וגסות רוח תרבותית. יש בחירות לפנינו ואני מציעה להתייחס אליהן ברצינות ואז אולי יכבדו אותנו אפילו שאנחנו נשים או חס וחלילה, שמנות.

יום שני, 2 במרץ 2015

ערב טוב לך, את מושבלגת בנוכחות עוגה חגיגית!


התזכרו, קוראים יקרים, ששיתפתי אתכם בכך שאני בעיצומו של גל דכאון מצמית? והתזכרו שהתחייבתי לפני מיליון שנים במסגרת קמפיין השמינמון של השבלוג לארח אתכם בערב חגיגי לקוראי השבלוג הכולל ארוחה, הרצאות ופינוקים? ובכן, לצאת מהדכאון לוקח זמן וכל תמורות הקמפיין נדחו כתוצאה מזה אבל הנה הגיע יום פקודה והפקודה היא ערב טוב לך את מושבלגת! ולמה פקודה אתם שואלים? ובכן, גם כי הבטחות צריך לקיים וגם כי שמתי לב לאחרונה שמספר הכניסות הכולל לשבלוג עבר את ה-915,000 שזה כמעט מיליון. זה כל כך מדהים ומרגש שאני מתקשה לעכל את זה, כמעט מיליון קוראות וקוראים!!! את זה חייבים לחגוג.

אז ביום רביעי הקרוב, הרביעי במרץ, בשעה שבע בערב נתאסף בביסטרו השכן (אחד המקומות האהובים עליי בתל אביב) לערב של אוכל ומשקאות טעימים, תוכן מענין, צחוקייה לרב ופינוקים.

הערב יפתח במינגליג (בו תוכלו לפגוש את בוביתוש, בובת הקמפיין) ולאחריו ארוחת ערב מלווה ביין או משקה קל לבחירתכם. לארוחת הערב תוכלו לבחור בתפריט מפנק הכולל מנה ראשונה, עיקרית וקינוח שהוא בשרי, צמחוני או טבעוני (כי כזה הוא השכן, גם טעים וגם ידידותי למגוון סועדים).


אחרי הארוחה יהיו הרצאה שלי על קבלה עצמית והרצאה של טלי שרף חזן, המעצבת והבעלים של סטודיו טליה, חברה טובה ומעל הכל - יזמית שיודעת לחלום וגם לבצע. היא מהווה דוגמה אישית ל-Fearless Living שכולו עשיה (אני לא חובבת גדולה של הסוד ושיטות דומות, כידוע. אני מבכרת עשיה על דיבורים). טלי תדבר על הדרך מחזון למימוש ותיתן לכם השראה וכלים למימוש החזון שלכם, עסקי או אישי. אחרי ההרצאות תוכלו לשאול אותנו שאלות כאוות נפשיכם.


בסיום הערב נשלח אתכם הביתה עם שקית פינוקים, כי חשוב לעשות לחבריך מה שאהוב עליך ואני אוהבת פינוקים. ואם זה לא מספיק לכם, תהיה גם עוגת כמעט מיליון קוראים לשבלוג חגיגית! אני מניחה שאני משוחדת (שכן אני משמנת את עצמי היטב היטב, כידוע) אבל אני מאמינה שיהיה ערב נפלא.


אחרי המוזמנים שכבר רכשו כרטיס לאירוע, נותרו לנו כ-20 מקומות פנויים לערב במחיר 285₪ המושב (התשלום במקום במזומן או אשראי). יהיה כיף לבוא עם חברה (או חבר) ולבאים בגפם, אני מבטיחה שתפגשו אנשים נהדרים ותהנו אפילו אם לא הכרתם איש מהם לפני כן. אחרי הכל טלי, אני וצוות המקום נדאג לכם. 

מרגישים ספונטנים? רוצים לבוא לחגוג איתי? עשו Attending לאירוע בפייסבוק (כדי שנדע לשמור לכם מקום ולהביא לכם פינוקים) ובואו לבלות איתנו ביום רביעי מ-19:00 בביסטרו השכן, אבן גבירול 8 תל אביב. אני, הצוות ובוביתוש מצפיםה לפגוש אתכם!

יום חמישי, 26 בפברואר 2015

Loose Loose Situation


אתמול הייתי בהשקת קולקציית הקיץ של מותג מידות הביניים של דפנה לווינסון, So Simple. ההשקה נערכה במסגרת מרתון אופנה וסטיילינג בן שלושה ימים שעורך המותג בניצוחה של הסטייליסטית השמנופמיניסטית גאלה רחמילביץ'.

לפני כשנה, כשנפתחה החנות הראשונה של המותג ביקרתי בה ושמחתי על מה שראיתי. בדים טבעיים, גזרות פשוטות וטובות וצבעים רכים ונעימים לעין יצרו אצלי ציפייה לבאות. והבאות לא אחרו לבוא, בדמות גיוס המעצבת הראשית של משמין לי הקורסת שהביא להידרדרות מהירה למחוזות השמעטס הסינתטיים במחירים מופקעים אותם אנחנו רגילות לקבל ממותגי המידות הגדולות בארץ (ראו הערה בסוף הרשומה). בהשקה בה השתתפתי אז קיבלתי הטבת בלוגריות, כנהוג, ולא ניצלתי אותה כי לא היה שם שום בגד שרציתי. 

אחרי ההשקה ההיא נתתי למנכ"ל המותג, צביקה לווינסון, פידבק שלילי מפורט ביותר והוא הבטיח לקחת את הנושאים שהעליתי לתשומת לבו. אחד הדברים עליהם התלוננתי היה הבחירה בפרזנטוריות רזות למותג שעסוק כל כך בלשחק מחבואים עם הלקוחות השמנות שלו. בעקבות כך, נבחרה פרזנטורית שמנה חדשה למותג - שדרנית הרדיו מיכל שם טוב. מיכל החלה את דרכה במותג ברגל ימין ואז פישלה בענק כשהצטלמה לפרסומת למותג המשקפיים קרולינה למקה בה היא לועגת לשמנות ובהמשך תקפה בבוטות את מי שהתלוננו על כך. פניתי אז ליחצ של המותג בבקשה לתגובה רשמית על כך שהפרזנטורית שלהם צוחקת על שמנות וקיבלתי מכתב מצביקה בו הוא מגבה את מיכל ומפרגן לה על האומץ והישירות שלה. מיד לאחר מכך מיכל פוטרה באופן מביש מאחורי הקלעים והוחלפה בפרזנטורית אחרת והמותג שקע בביצת השממון. 

אז מה עכשיו, אתם שואלים? ובכן היחצ הוחלף, המעצבת של משמין לי פוטרה ואת מקומה תפסה לא אחרת מאשר דפנה לווינסון בעלת המותג דפנה לווינסון. בנוסף גויסה ה-פרזנטורית השמנה של ישראל, ריי שגב, שהיא יפהפייה פמיניסטית כובשת אבל ממש לא שמנה. מצד שני זה לא משנה כי זה לא מותג מידות גדולות אלא מותג למידות בינים. מצד שלישי למה שאישה רזה שיש לה אלטרנטיבות תרצה לקנות משהו מ-So Simple? אבל רגע, אני מקדימה את המאוחר.

כשהגעתי ראיתי הרבה סטנדים עם קולבים ומוכרות מוכנות לשרת את קהל המוזמנות השמנות. אחת מהן לבשה שמלה יפה וביקשתי מיד למדוד כזו. היא אמרה שזו לא שמלה של המותג (ידעתי את זה מיד כשראיתי אותה, זו שמלה של קלוטה שנמכרת ברזילי ואני מכירה את המעצבת) אבל מיד הבטיחו לי שיש בקולקציה החדשה שמלות רבות דומות. כשביקשתי לראות אותן הציגו בפניי כמה טוניקות חסרות צורה שכל קשר בינן לבין השמלה של קלוטה מקרי. כששאלתי מה הקשר לשמלה עליה דיברנו אמרו לי אבל ביקשת שמלה רחבה. לא, אמרתי למוכרת, שמאוחר יותר התברר שהיא היא דפנה לווינסון בכבודה ובעצמה, ביקשתי שמלה יפה. ואז התחילה המצגת.

סיפרו לנו שהקולקציה החדשה שתגיע לחנויות בשבוע הבא מתאפיינת בבגדים טרנדיים במידות 40-48 כי גם למידות הביניים מגיע.זה הפתיע אותי, כי לא ידעתי שקיים מחסור בבגדים טרנדיים וזולים במידה 40. רזות מסכנות, השמנות מקבלות את כל הבגדים היפים.

בקולקצייה החדשה יש מכנסים קצרים סבירים ומכנסים רחבים קצת יותר מדי שנגמרים דצימטר מתחת לברך ויכולים לשמש כתמיסה הומאופתית מדוללת פי מיליארד למשהו שפעם היה בו שיק. השמלות רחבות וחסרות צורה ועשויות מבדים שדפנה מתעקשת שאינם סינתטיים אבל גרמו לי להזיע כמו היפופוטם במדידה (שזה סבבה דווקא, כי גם נראיתי בהם כמו היפופוטם וזה סט). על פניו מדובר בקולקציה שאמורה להיות דומה לזו של נעמי פלוס שסקרתי עבורכם בשבוע שעבר, רק שזו של נעמי עשויה מהבדים הנכונים, גזורה מצוין לגוף המלא ומקרינה שיק נינוח של אישה גזעית שלא ממש שמה קצוץ למה מצפים ממנה. הבגדים של So Simple לעומתם מפיצים ניחוח של שיק קצוץ של אישה ששמה על עצמה גזע.

שמעתם מספיק? עכשיו תמונות. 

הנה הפרזנטורית השניה של המותג (זו שאינה ריי) מציגה חליפה שיקית ומחמיאה לעונת הקיץ הקרובה.


והנה אני מודדת את אחת השמלות הקלילות והנשיות מהקולקציה החדשה שתגיע בקרוב לחנויות. מחיר השמלה 329₪.


כאן אני מודדת טוניקת גלבייה מקולקציית האביב שבחנויות כעת באורך כלאיים שלא מתאים לכלום פרט ללגרום לך להראות שמנה. היא יכלה להיות נחמדה לו היתה עשויה מבד נעים, אבל במהלך מדידתה היה לי חם כל כך שלא יכולתי לחכות להוריד אותה ממני. מחירה 369₪.


לסיום, עוד בגד (חולצה? גלבייה? תחפושת?) מקולקציית הקיץ החדשה. נצא מנקודת הנחה שלא אכפת לכם כמה זה עולה. הגי'נס בגזרת סקיני גם הוא של המותג ועולה 329₪. בנקסט תמצאו סקיני מחמיא ונוח פי אלף בטווח מידות רחב יותר ב-89₪ בלבד כולל משלוחינם בינלאומי.


לקראת סוף האירוע, כשכבר הייתי קצרת רוח ממש ורציתי לברוח משם מהר ככל האפשר ולאכול איזה פיש טעים בנמל יפו, ניסתה דפנה לשכנע אותי בפעם האחרונה למדוד טוניקת עוועים נוספת בעיצובה.
דפנה: הנה שמלה שתראה עליך נפלא
אני: מצטערת, אני לא לובשת אוהלים
דפנה: זה לא אוהל, זה loose 
ובכך תמצתה המעצבת את הנושא טוב יותר משיכולתי אני.

הקולקציה החדשה מסכמת עבורי את תהליך עלייתה ונפילתה המהירה של So Simple. המעצבת הפסידה אותי כלקוחה כי ממני עושים צחוק רק פעם אחת, או במקרה שלהם פעמיים. אני הפסדתי את התקווה שקם פה מותג שמתייחס בכבוד ללקוחות השמנות שלו וכולם הולכים עצובים לא לאוהל אלא הביתה. קיבלתי מהם תווי שי על סך 200₪ שככל הנראה אגריל פה, אחרי שאמדוד ואצלם כמה מהבגדים מקולקציית הקיץ שלא היו זמינים עבורנו בהשקה (אז למה הזמינו אותנו מלכתחילה למען השם? אל תשאלו אותי) באחת החנויות בעוד שבוע. אני אעדכן בהמשך.

הערה לפני סיום - בהשקה הקודמת בה דיברתי עם צביקה התלוננתי על כך שאין למותג בגדים במידות 50-52 והוא הבטיח להוסיף מידה 50 בקולקציה הבאה. זה לא קרה. דפנה אמרה לי אתמול שהיא מדגמת את הבגדים בנדיבות גדולה מהנהוג ולכן 48 שלה הוא 48 אמיתי ולא 44 כמו בחנויות אחרות ושהיא מתכוונת להוסיף מידה 50 בקולקצייה הבאה. אני כבר איבדתי את האמון במותג ולכן לא ממש אכפת לי יותר אבל זה שהמותג נקרא מותג למידות ביניים בזמן שהוא מוכר מידות 40-48 מקומם אותי במידה אדירה. אמרתי לדפנה שלקרוא לנשים במידות 40-42 בכל שם שאינו רזות לא מקובל עליי, ושזה מעודד סטנדרטים בלתי אפשריים ושנאה עצמית. התגובה של דפנה הבהירה שהיא לא מבינה על מה אני מדברת, אבל אני יודעת שהקוראות שלי מבינות גם מבינות. מידה 40-42 לובשות נשים רזות. 44-48 הן מידות ביניים ו-50 ומעלה הן מידות גדולות. יש הרבה כינויים שמתאימים למי שעושה שמיניות באוויר כדי להימנע מתיוג של מידות גדולות ובדרך תורם לדיכוי נשי, אבל פמיניסטי אינו אחד מהם.

יום חמישי, 19 בפברואר 2015

חדשות טובות פלוס!


לפני כמה ימים נחתה בתיבת הדואר המקווננת שלי הזמנה לשזוף עייני בבוטיק חדש למידות גדולות. אני מודה שרוחי הנכאה באופן כללי ודף הפייסבוק השמעטסי למראה שלהם לא עוררו בי תשוקה עזה להגיע. עם זאת, היעד השני של קמפיין המימון של השבלוג כלל התחייבות לביקורת חנות אחת לפחות בחודש וגם הבטיחו לי קפה ושוחד ואני אוהבת גם שוחד וגם הפוך עם סויה (למרות שבינינו, קבלת מתנות שאני לא באמת רוצה זה עול רציני ואני מעדיפה להתחמק מכאלה) לכן החלטתי שאקפוץ לשם להתבאס קצרות ואחזור הביתה בזמן לארוחת הצהרים. אז החלטתי.

בהגיעי למקום גיליתי חנות מקסימה לגמרי ומצאתי את עצמי מחטטת בין המדפים ומפטפטת עם הבעלים והצוות שעות ארוכות. לחנות קוראים נעמי פלוס והיא נפתחה לפני כחודש ברחוב באזל 32 בתל אביב מול אחותה הגדולה, בוטיק נעמי, בה נמכרים בגדים עד מידה 42. נעמי, בעלת שתי החנויות, היא בלגית משובבת לב שעלתה לישראל לפני 16 שנים. לאחרונה החלה נעמי למכור בחנות שלה בגדים במידות גדולות יותר. הלקוחות התלהבו אך ביקשו חנות נפרדת (כמה מצער שנשים שמנות רבות כל כך מרגישות לא נוח למדוד בגדים ליד נשים רזות) ולכן החליטה נעמי להסתכן וללוות (הרבה) כסף מהבנק ולפתוח חנות קטנה למידות 42-52. את הבגדים היא מייבאת בבחירה אישית מצרפת - מדי חודש היא קופצת לפריז לסיבוב קניות מהיר וחוזרת עם קולקציה חדשה של חברות שונות במחירים שפויים. הבגדים שלה רעננים, רכים וצבעוניים ויש להם ללא ספק שיק בוהמי פריזאי. תודו שמעולם לא נתקלתם בחנות ישראלית שמוכרת בגדים במידה 52 המאופיינים בשיק בוהמייני פריזאי.

מצאתי את עצמי מודדת חצי ממה שהיה בחנות (אני לא צוחקת, הייתי שם יותר משעתיים). הנה לפניכם מדגם בלתי מייצג של בגדים שאני אהבתי. הוא בלתי מייצג כי יש שם גם חולצות מבדים כבדים יותר שאני לא אוהבת ומכנסיים שלא טרחתי למדוד כי הדבר האחרון שאני צריכה הוא עוד סקיני, בטח ובטח שצבעוני או דמוי עור. אז דעו שיש גם כאלה, אבל מרבית הבגדים הם בסגנון של אלו שתראו כאן. אז יאללה לתמונות הגרועות שצילמתי!

הנה אני לובשת חולצה אדומה שעולה 225Š₪ וג'ינס שעולה 299₪ ומגיע עד מידה 48 (אני לובשת 46)


החולצה הצהובה עולה 229₪ והגי'נס אותו הגי'נס 


מחיר החולצה 329₪ ואני לובשת מידה L שאינה הגדולה ביותר
כל הצעיפים (החמודים להפליא) בחנות עולים 149₪


השמלה הזו, שיפה בחיים הרבה יותר מבתמונה, עולה 359₪ והיא במידה XXL


השמלה הזו היא אחת המחמיאות שלבשתי ומחירה 299₪. אני לובשת מידה XXL שהיא הגדולה ביותר


החולצה הלבנה הנעימה עולה 285₪ והיא במידה XXL. הג'ינס אותו הג'ינס והמגפיים הוזלו עכשיו ל-300₪ 


הג'קטינו הזה הוא הבגד היקר ביותר בחנות, במחיר 499₪. על הקולב הוא נראה לי לא משהו אבל שוכנעתי למדוד אותו והוא נוח, רך ומחמיא בטירוף. אני לובשת מידה 2 והוא מגיע עד מידה 3 ונמכר גם בלבן ושחור.


הקרדיגן הנעים להפליא הבא נמכר בסוף העונה ב-150₪ 
והוא מגיע במידה אחת שמתאימה לדעתי ל-52 ואולי אפילו 54


נעמי מספרת שחלק מהיצרנים איתם היא עובדת כבר מתכננים להגדיל את טווח המידות שלהם והיא מקווה שתוכל להוסיף מידות גדולות יותר בקרוב. בינתיים התחננתי בפניה שתעשה עיצוב ומיתוג מחדש לדף הפייסבוק שלה שמייצג את רוח וסגנון החנות רע כל כך. אני מקווה שהיא תעשה זאת בקרוב.

פרט לכך, המוכרות בחנות מקסימות, השירות מעולה, המיקום נוח (יש חניון של אחוזות החוף ממש ליד החנות) ויש כרגע סטנד של סוף עונת החורף ב-150₪ לבגד או-250₪ לשניים. אני ממליצה בחום להגיע ולהתרשם. אני מקווה בכל לבי שההשקעה של נעמי תתברר ככלכלית וששמנמנות ארצנו, אלה שאוהבות בוהו פריזאי במחירים שפויים, ינהרו לחנות ויהנו ממנה כמוני. אני ממש מצפה לראות את קולקציות הקיץ שיגיעו בקרוב.

שורה תחתונה - בגדים שיקיים, נוחים ומשמחים שמתעדכנים תכופות במידות שלא תמצאו בשום חנות אחרת בארץ. פרגנו לעצמכן ולבעלת החנות ובקרו שם.
ציון השרונה -

הערה מנהלתית לסיום - הזוכה בהגרלת ה-Kawaii Box היא\הוא בעל\ת כתובת המייל annap83@gmail.com. נא לשלוח לי אימייל לכתובת raisinlike@gmail.com ובו כתובת הדואר באנגלית, כדי שאעביר אותה לחברה לצורך משלוח הפרס. הידד ותודה לכל הנרשמים!

יום חמישי, 5 בפברואר 2015

הו הא מה קרה יום שישי יש מכירה


מחר (יום שישי השישי לפברואר) תערך המכירה העונתית שלי בחנות של טליה. במכירה אני אשתדל לחסל את הפריטים המיותרים במלתחה שלי וטליה תציע את קולקציית החורף בהנחות מיוחדות לאירוע ופריטים מעונות קודמות בהנחות גדולות.

אנשים שואלים אותי איך יש לי עדין בגדים מיותרים למכור. ובכן, זה מוזר. במכירות קודמות שערכתי, רציתי לפנות מקום בארון לרכישות חדשות ומאחר וכל הזמן קניתי בגדים כל הזמן היה לי מה למכור. בחודשים האחרונים זה השתנה לחלוטין, ובמקום למכור כדי לקנות עוד אני מוכרת כדי לצמצם ולדייק. במכירה האחרונה שלנו בסוכות שעבר התחילה המגמה הזו ועכשיו היא בשיאה. אני רוצה להתלבש בבגדים מסוימים מאיכות מסוימת ולא מעוניינת בכל הפריטים שמכבידים עליי ועל המלתחה שלי. אני לומדת לדייק, להבדיל מבימים בהם קניתי כמעט כל מה שעלה עליי (אתגר כשלעצמו, כידוע, במידתי השמנה) בלי לחשוב אם באמת אלבש, ארצה או אוהב אותו.

בכל מקרה, כנהוג, הנה הבגדים החביבים עליי מהקולקציה האחרונה של טליה בצירוף פרטים. וראשונה, כמובן, היא השמלה שנקראת על שמי אותה לבשתי (בצבעים שונים של ירוק ולבן) לחתן את בן דודי לפני מספר חודשים. היא תמכר מחר, כראוי, בחצי מחיר.


אני לובשת 
שמלת שרונה במידה 4 - תעלה ביום המכירה 265₪ במקום 529₪ 


אני לובשת 
שמלת סטאר במידה 4 - תעלה במכירה 400₪ במקום 589₪


אני לובשת
ג'ינס סקיני שחור במידה 4 - יעלה מחר 275₪ במקום 459₪
ווסט סטייל גורו במידה 4 - שיעלה מחר 180₪ במקום 299₪


אני לובשת 
מכנס שחור מידה 4 - שיעלה מחר 233₪ במקום 359₪
שמלת שיר מידה 5 (שלבשתי כחולצה) - תעלה מחר 299Œ₪ במקום 369₪
ג'קט פראי מידה 3 - שיעלה מחר 231₪ במקום 579₪


ולסיום, משהו צבעוני למרות שודאי הבנתם כבר שהחורף אני נהנית בעיקר ללבוש אפור ושחור.

אני לובשת
שמלת אפרת במידה 4 - שתעלה מחר 260₪ במקום 429₪
ותיק לוסי גדול במחיר 399₪


את כל הפרטים וצילומים של הבגדים והאביזרים שאני מוכרת מארוני תוכלו למצוא בפרטי האירוע בפייסבוק. המכירה תערך מחר בין 9:00-14:30 בחנות המעצבת טליה, בבית טפר - רחוב תל גיבורים 5 תל אביב (חניה במקום). ניתן לבקש ממני לשמור פריטים עד השעה 10:00 אחריה הם יעברו לנחלת הכלל.

שימו ♥ לעדכון השעות! אנחנו פותחות בתשע בבוקר ואני שומרת פריטים עד עשר.

להתראות שם ובואו בהמוניכם!