הכן שמנמנתך לקיץ - הגרסה המקוונת

השבוע הגיעו כמה חבילות בדואר ובהן מספר בגדים שהזמנתי לקראת הקיץ המתקרב. 

מאסוס הגיעו טישרטים לבנים, אחד מהם חוזר אליהם (מוזר שדוקא זה במידה 20 קטן בעוד אלה במידה 18 מרווחים עד גדולים) ושנים נשארים. זה החביב מביניהם, שלדעתי אזל מהמלאי בינתיים.

 

שלי גרוס, הבלוגרית המבריקה ועורכת זמנים מודרנים, פיתתה אותי לקנות את החולצה האובר מגניבה הזאת של המותג השבדי Cheap Monday בשחור ובלילך. חברתי לעבודה אמרה לי להחזיר אותן כי הן לחלוטין לא סבירות אבל אני אומרת שזו הכותנה הכי דקיקה ונעימה שהרגשתי ושהחולצות האלה מעוצבות בצורה מבריקה, גם משונות וגם מאווררות את בתי השחי בקיץ, מה עוד אפשר לרצות? אני הזמנתי אותה במידה L כי אין XL והיא על מתאימה לי על השפיץ, אז זהירות אם אתן חושבות לקנות כזאת גם ונוטות למישמנת. הייתי אומרת שה-L אידיאלי למידות 44-46.

 התמונה מכאן

מנקסט הגיעו הג'ינסים שהזמנתי במידה 22. אחד דק ונעים ובהיר בגזרת פלייר שנות שבעימית שצרה למעלה ומתרחבת למטה ויהיה מושלם לימים החמים ואחד קצר וורוד, וכשאני כותבת ורוד אני מתכוונת לממש ממש ורוד. ו-רוד.שניהם זקוקים להצרה במותן (יש לי פער של מידה בין הירך למותן כך שרב המכנסים שלי עוברים הצרה) לאחריה הם יהיו בונבוניירה.

לקוראותיי השמנמנות שטרם התחילו לקנות את הבגדים שלהן אונליין, אני ממליצה בחום לעשות את הנסיון הראשון. פשוט למדוד הקפים, לגלות מה המידה שמתאימה להן ולפתוח לעצמן דלת לעולם של אופנה משמחת במידות גדולות שאת סוגה קשה עד בלתי אפשרי למצוא בישראל, ודאי וודאי בגזרת הבייסיק. המשלוח לארץ מאסוס ומנקסט, חינם.

 לפי מה שגבי ועוד כמה בלוגריות מידה גדולה כתבו בימים האחרונים, נראה שצפוי קיץ נחמד ב-Asos Curve. הם מייצרים בגדים במידות 48-54 וכעת מוכרים גם את New Look Inspire שמגיע עד מידה 56 ומחיריו נוחים להפליא (למשל זה ב-51₪). הנה כמה תמונות מהלוקבוק של Asos Curve לקיץ 2013. הבגדים המצולמים צפויים לעלות לאתר במהלך השבועות הקרובים ואני לא יודעת מה אעשה עם דיאטת הקניות שאני מתחילה בראשון לאפריל כי ברור שיהיו שם בגדים שארצה לקנות. אני מניחה שאחכה שהם יגיעו לסייל ולא יחוסלו לפני כן.

כל הטרנדים החמים בפנים - גי'נסים בהירים במגוון גזרות ואורכים יש, שמלות מלמלה בצבעים פסטליים יש, ברמודות בהדפסים כחולים יש, סבבה אגוזים יש. מה עוד אפשר לרצות? אה כן, חנויות מקומיות שימכרו בגדים נוחים, מחמיאים ומגוונים במידות גדולות תוצרת הארץ. גיחי גיח.

פסח מצה ומכות

כבר תנו רבנינו זכרונם לברכה לאמור על הים נפלו 20 מכות ועל היבשה 250 מכות ואני תונה שאין ספק שהגדולה במכות שעל היבשה היא לחפש בגדים לחג בקניון. אני יודעת אני יודעת, אני אמורה להיות השמנאצית הגדולה ביקום, עמידה לעלבונות והשפלות מהסוג שרק שמנה יכולה להכיר, ועדין - ביום שני אחרי העבודה קפצתי לקניות עזריאלי הדוחה לקנות תחבושות ופינוקים נוספים לצלקת שלי (פחות אבל כואב, תודה ששאלתם) והחלטתי כמו מטומטמת לשוטט קצת ולראות אם יש משהו נחמד ללבוש לסדר.

להיות שמנה בקניון מרגיש חרא. למרות שאלוהים יודע שלא חסרים לי בגדים יפים (ומכאן דיאטת הקניות השנתית שמתחילה עוד מעט) רציתי להתחדש באיזה משהו לחג ולא היתה חנות אחת שמשהו בה התקרב אפילו למידה שלי. כלומר כן, יש סניף של עונות וסניף של משמין לי אבל בשניהם הייתי לא מזמן ואני יודעת שאין לי מה לחפש שם. אז הסתובבתי בזארה ועוד כמה חנויות, וגם שחזרתי והעליתי בעיני רוחי תמונות של הארון המתפקע שלי, הרגשתי כמו האישה הכי שמנה ומכוערת בעולם ותאמינו לי - היו בקניון הרבה נשים שמנות כמוני ואף יותר שרק אלוהים יודע איפה הן קונות בגדים. חרא כבר אמרנו?

אז מה תעשה מי שנמצאת בקריז קניות ולא יכולה לקנות לעצמה בגדים בזארה? תקנה לאחיינים. החלטתי שזה הזמן לשמר את המסורת של אמא לקנות להם בגדים יפים לפסח, ולנצל את זה שלדודה מותר להביא מה שבא לה בלי להתחשב בפרקטיקה ובחרתי להם שתי תלבושות מזניבות.

לנסיכה פלמבוזה בחרתי לוק קולי של סופרסטארית בסיבוב קניות בבברלי הילס, קומפלט עם גולגולת ניצנוצאז' ובויפרנד ג'ינס קרוע.

ולגמדון הגינה קניתי מה שאני מצפה מסקוט דיסיק ללבוש על היאכטה - מכנסי ברמודה אפורים וחולצת פולו בצבע פוקסיה.

מיותר לציין שהגמד היה מבואס רצח מהעדר כל סימן לציפורים כועסות על המכנסים או על החולצה ותקע בי מין מבט נעלב שדודות לא שוכחות אף פעם. תגדל תבין, אני אומרת.

ואני "נאלצתי" להסתדר עם מה שיש בארון לקראת הסדר. תכלס, לא היה נורא כל כך בהתחשב בזה שכבר שבועיים לא עשיתי כביסה (יש לכאבים ביד גם כמה יתרונות).

אני לובשת

שמלה מדורותי פרקינס

שרשרת מ-Forever21

גרביונים מאסוס

נעלים משופרא

ובסדר הפסח, בין ברכה להרמת כוסית בהסבת שמאל התפללתי בסתר ליבי שבשנה הבאה בקניוני בירושלים נוכל אני (הדומה לקנידעל) וחברותי הרזות (הדומות למצה) לקנות את אותם הבגדים באותן החנויות ונהיה בנות חורין מאפליות החברה כלפינו. אמן כן יהי רצון.

הדף החביב עליי בהגדה של אנגלמאיר, הוא זה עם ההיפופוטם

פסח שמח!

רשומה אורחת – משפחה חתולית שכזו

שמי לירון שבס. כשהייתי צעירה והגיונית חשבתי שהכי טוב למצוא מקצוע "רציני", כזה שגם יביא כסף, אז הלכתי ללמוד הנדסת מחשבים. ברקע תמיד יצרתי. היו לי תקופות שבהן ציירתי, פיסלתי, עיצבתי תכשיטים ועוד ועוד. סיימתי את הלימודים ומצאתי עבודה בהייטק. גיליתי שגם בעבודה ה"רצינית" שלי אני מתחברת לצדדים היצירתיים (וכן, יש כאלה). בנתיים החלטתי להגשים חלום ישן והלכתי ללמוד תפירה. הקליק היה מיידי: התפירה ואני, אני והתפירה. וככה חיינו: אני, המקצוע שלי והתחביבים שלי בשלווה ובנחת. עד ש...הפכתי לאמא.

כשהפכתי לאמא התהפך לי העולם. פתאום שעות הפנאי שלי שהיו מוקדשות ליצירה, הפכו לשעות אמהות. בסוף היום נפלתי מותשת במיטה, והיצירה נדחקה לפינה. בהתחלה לא הבנתי את גודל האסון אבל אחרי זמן מה, נפל לי האסימון. בלי יצירה, אני לא אני. רוצה יצירה, ועכשיו! אז החלטתי לעשות מעשה. תחילה הורדתי את אחוזי המשרה שלי בהייטק, ואז פתחתי עסק. עסק למה? למה שיבוא: תכשיטים, בובות, כתיבה, לימוד תפירה וסדנאות יצירה, בקיצור כל מה שאהבה נפשי. היום אני עושה הכל מהכל ונהנית מכל רגע. את תהליך היצירה שלי אני מתעדת בבלוג של דודה לירון ואת אהבתי לאופנה בבלוג האופנה שלי. בנוסף פתחתי חנות באטסי, וגם דף עסקי שדרכו ניתן לעקוב אחרי, והחיים יפים!

כשחברתי הטובה, אילנית, הייתה בהריון עם ילדה השלישי התחלתי לחשוב על המתנה שאכין לה. אין כמו להכין מתנה למישהו שאוהבים. היה ברור לי שהמתנה חייבת לכלול פינוקים לרך הנולד אבל גם לאחות והאח הגדולים. מכיוון שבתקופה האחרונה אני בשוונג של בובות חתולים, החלטתי לפנק כל ילד בבובת חתול משלו. ואם כבר 3 ילדים, אז חייבים גם זוג הורים...

התחלתי את הפרוייקט בבובת התינוק. היא קטנה ומתוקה ויש לה מוצץ נשלף וטיטול.

הבובה המתוקה הזו ישבה אצלי זמן מה על שולחן היצירה, ובכל פעם שנכנסתי לחדר ממש התחשק לי לחבק אותה.

הבובה הבאה הייתה עבור הילדה. כמה דברים היו ברורים לי מראש:

1. היא צריכה להיות ורודה
2. צריכה להיות לה חצאית מסתובבת
3. חייבים תלתלים

אז לבובת הילדה יש חצאית שאפשר להוריד ולהחליף צד.

לבובת הילד בחרתי אחת מבובות "שולה החתולה" שלי. או במקרה שלנו "שרול החתול". מדובר בבובת חתול שאוכל דג. הפה שלו עשוי מרוכסן ובתוכו יש דג (עכשיו אלפי אמהות נאנחות ואומרות הלואי והיה לילד שלי רוכסן בפה).

ונעבור להורים! אבא חייכן עם ידיים ורגליים ארוכות. בקצה הידיים יש סקוצ' על מנת שיוכל לחבר את בני המשפחה.

ואמא, מחבקת, חייכנית ומתולתלת.

 אין ספק שבין ההורים יש אהבה גדולה.

תמונה משפחתית לסיום

מזל טוב למשפחת חתולי!

מיני תשוויצין

הגיע הזמן לתשוויץ נאה, בו אציג בפניכם כמה דברים שקניתי בשבועות האחרונים ואני מאד מחבבת. מוכנים? היכון, שויץ!

כבר זמן מה שאני מחפשת סניקרז שחורות גבוהות ונעלי סירה כסופות לסגור לי איזו פינה במלתחה, אבל בחלומות הכי ורודים שלי לא דמיינתי שאמצא נעלי סירה כסופות ניצנוצאז' וסניקרז עם ניטים טרנדיים ב-H&M. מאחר והאיכות שלהן ככל הנראה זהה לזו של נעלים בפריימרק (שהיא לא רעה בכלל דרך אגב) הייתי שמחה לראות הורדת מחירים של כחמישים אחוז במחלקת הנעלים שלהם כדי להשוות בין המתחרים. מצד שני, כרטיס טיסה ללונדון מייקר את מחיר הקניות בפריימרק משמעותית ו-119₪ זה עדין אחלה מחיר לזוג נעלים נחמד ונוח בישראל.

עוד נעלים שקניתי לפני כמה זמן בסייל של שופרא ומתאימות לי בדיוק. הרבה בלוגריות אופנה מתהדרות בנעלים ורודות, או נעלים בדוגמת עור נמר, או בנעלים עם עקב ניצנוצאז' אבל רק אחת יכולה ללכת עם נעלים ורודות מעור נמר עם עקב ניצנוצאז' ואתם מסתכלים עליה. הו מאמא!

תיק אמבט קטן שקניתי ב-Forever21 לי וגם ללובה שמאד אוהבת כלכלבים. אני לא יודעת מה היא מתכננת לעשות בשלה, אבל אני הפכתי את שלי לערכת מניקור לצרכיי ולפעם בכמה זמן שאני הולכת לצייר לחברות על הציפורניים בשביל הכיף.

 

באותה החנות קניתי לי גם שרשרת שימושית לקיץ. היא עלתה 60₪ ואני בטוחה שבלונדון היא עולה חצי.

חולצת פפלום קצרה מדורותי פרקינס בקניון שרונים. הם התחילו להביא בגדים אביבים נחמדים וביליתי שם די הרבה זמן בחיטוטים וקבלת החלטות. החולצה הזאת תהיה נחמדה לעבודה ולפגישות ויש לה גזרה מחמיאה ודוגמה שמזכירה לי חרסינת דלפט הולנדית ובפרט ספל אחד שהיה חביב על אמא.

קניתי שם גם עוד עותק של שמלת היומולדת שלי, ממנה אני נהנית מאד. קיויתי שתהיה להם הגרסה הוורודה שיש באתר של דורותי פרקינס, אבל היה רק בבורדו. יש צרות גדולות יותר.

ומכנסים שמאד שמחו אותי, בפרט שהם במידה 48 ומתאימים לי על הכיפאק. הנה הם בכמה תמונות שצילמה לובה ביום שישי, שהיה יום מוצלח מאד כפי שניתן לקרוא בבלוג שלה.

אני לובשת - חולצה מגאפ

מכנסים מדורותי פרקינס

כפכפים מגאפ (ישנים)

שרשרת של N2

 

וכעת, חדל תשווצת. שבוע חדש מתחיל ואיתו הבטחה לסוף הכאבים מהם אני סובלת כבר חודשיים. הניתוח ביום שלישי, תחזיקו לי אצבעות!

חשבתי לי

שלמען שלמותי הרוחנית, הכלכלית, השבלוגרית והכללית כדאי להכריז על עוצר קניות אופנה מכל סוג ומין בין 1.4.13-1.8.13 ובמהלכו להתחייב לפרסם לפחות אחת לשבוע מספר תלבושות שלבשתי במהלכו בהן אני מציגה רעיונות לשימושים שונים באותם הפריטים, ואלוהים יודע שיש לי מספיק.

אני מרגישה שהצורך הזה להתחדש כל הזמן הורס לי את השאיפה לפשטות בחיים, שלא לדבר על מצב העו"ש. מה אתם אומרים? נראה לי שאלך על זה. 

ואם כבר בשרונות שלובשות אותו הדבר עסקינן, אז במגזין את האחרון התפרסמה כתבונת עליי, בה מופיעה תמונה שלי בתלבושת החביבה עליי (לצערי, השמלה נקרעה לפני כמה שבועות ונזרקה) אותה אני לובשת גם באיור הנפלא של עדיגי שבבאנר פה למעלה.

וכאילו זה לא מספיק, קיבלתי את האיור הנפלא הזה ממאיירת אמריקאית בשם קתרין ווילקינס, בו אני לובשת את אותה התלבושת החביבה. כבר הזמנתי ממנה עוד אחד, וכשהיד תאפשר לי את זה אני מתכוונת להכין באנר חדש לשבלוג עם איור שלה. כל כך נחמד! השבלוג התברך במאיירים מוכשרים.

אבל אל חשש, אני פשוט מחליפה עדיגי אחד באחר. מאחר והאיור האהוב עליי של דיזינגוף סנטר בשנות השמונים נמצא ברגעים אלה ממש בדרכו לביתי, שם ייתלה כלאחר כבוד כפי שאני זוממת לעשות בו מיום שראיתיו לראשונה. ואם אתם רוצים עדִיגִיוּר משלכם בבית, אני ממליצה לכם ללכת לאתר הזה ולהזמין לכם אחד לפני שהמהדורה המוגבלת תחוסל סופית בידי תאוותנים אחרים שדומים לי, אבל מן הסתם לובשים שמלה אחרת, כי זאת כפי שכבר כתבתי למעלה, נקרעה.

אני משמינה מנחת

כפי שיידעתי את קוראי דף הפייסבוק שלי, אני מחכה לניתוח ביד ימין בעוד כשבוע ולכן ממעיטה לכתוב ומרבה להתלונן על כאבים במקום. אבל נראה לי שיש מקום לעדכונון על כך שאסוס מרחיבים (הא!) את היצע המידות הגדולות שלהם באופן מרשים ביותר בימים אלה.

ראשית, השבוע הודיעה קניינית המידות הגדולות של החברה בטוויטר שלה שהם מרחיבים (הופ!) את תחום המידות של Asos Curve עד מידה 28 בריטית, שהיא 56 ישראלית. זה אמור לצאת לפועל בקרוב וללא ספק ישמח נשים רבות בישראל שמבחר הבגדים הפוטנציאלי העומד לרשותן בימים כתיקונם נע על המנעד שבין כבר עדיף ללבוש שקית זבל לבלתי קיים לחלוטין.

News of the Week! We are now stocking size 28! #proudtobecurvy
— DanielleT (@ASOS_DanielleT) March 6, 2013

שנית, ראיתי עכשיו שאסוס מתחילים למכור את קו המידות הגדולות הנחמד של New Look הידוע בשם Inspire. אלה חדשות מצוינות, כי זו אחת החנויות הקבועות שלי בלונדון. יש להם מבחר גדול של בגדים טרנדיים מאד עד מידה 56 בריטית (54 ישראלית), סבבה אגוזים וקרמל! את הבגדים של Inspire באסוס תמצאו פה.

 אני במראה קיצי הכולל חולצה של Inspire

ואם כבר בחנויות מקוונות ששולחות לישראל ומחזיקות מגוון נאה של בגדים חמודים במידות גדולות עסקינן, Next קיבלו קולקצית אביב חדשה וממנה הזמנתי לי את מעיל האופנוענים דמוי העור הבא. מרבית הבגדים שלהם מגיעים עד מידה 18-22 בריטית (בין 46 ל-50 ישראלית) ויש גם פרטים בודדים שמסומנים כ-Plus Size שמגיעים עד מידות גדולות יותר.

 ההשראה שלי (שלא לומר, הרצון העז להעתיק ולהראות כמו) מגיעה מאהובת הבלוג החדשה, אודרי, ומעיל העור האדום המהמם שלה.

 התמונה מפה

בנוסף יש לי די הרבה בגדים שהצטברו בחודשים האחרונים להראות לכם, ומהם אני מאד מרוצה. בפרט שמתחמם דלוקס בימים אלה ורבים מהם מתאימים למזג אויר חמים עד לוהט. אבל קודם, ניתוח ולחזור לטניס סוף סוף אחרי כמעט חודשיים של הפסקה מאולצת. תאמינו לי, מעטים הדברים שמוציאים את ההנאה מהחיים כמו כאבים בלתי פוסקים ביד הדומיננטית שלכם, או במקרה הזה - שלי.

משועממים? גם אנחנו

הנה הודעה מרגשת שהתקבלה במשרדיי הבוקר.

ההודעה הזו פשוט קלאסית - מתחילה בנימוס, מעוררת תהייה האם מדובר במעריץ סודי שמאוהב בי בסתר ליבו, ממשיכה בשיתוף מרגש והתנצלות כנה, ולאחר מכן מציינת את הברור מאליו - אני פרה שמנה ולכן סובלת כל חיי - ומציעה פתרון ייחודי שמתאים רק לנשים אינטילגנטיות + כמוני. ככה בדיוק תשמע הזמנה לכל פירמידה או תרמית שיווק רשתית שקיימת בייקום, אז אם מישהו פונה אליכם ומציע לכם "תכנית ייחודית המתאימה בדיוק לאנשים כמוכם" תגידו מהר וואו! איזו ציפור יפה ורוצו לצד השני של הכביש לפני שהסודניק יספיק לדלג אחריכם על הפוני הקסום שלו.

והנה טיפ - כשאני ארצה לרזות אני אפנה למומחה שמתאים לנשים אינטילגנטיות + כמוני. אם המומחה יפנה אלי, סביר שאתן לו את הסטירה המיוחדת שאני שומרת בארוני לאנשים שחושבים ששמנה זו קללה.

ונסיים בבדיחה עדתית -

שרונה נוסעת למומבאי ונלכדת בידי ילידים מקומיים. הצ'יף אומר לאנשים שלו לתקוע אותה על שיפוד, לשים במדורה עם תפוחי אדמה נחמדים ולסובב לאט לאט שתהיה עשויה היטב מכל הכיוונים. הולך הצ'יף וחוזר עם קטשופ ורואה שהאנשים שלו מסובבים את השיפוד עם השרונה במהירות שיא. צועק עליהם: "אמרתי לכם לסובב אותה לאט שתהיה עשויה טוב טוב מכל הכיוונים" אומרים לו "אבל כשמסובבים אותה לאט היא אוכלת את התפוחי אדמה!".

פוסט הולדת

רצה הגורל ויש לי יומולדת פעם בארבע שנים כן פעם במאה שנים לא פעם בארבע מאות שנים כן והשנה, לא. אבל דברים פעוטים כמו עובדות לא יעצרו אותי מלחגוג יומולדת כמו שצריך, בפרט כשמדובר בפסטיבל קשישות טוטאלי כמו זו שניצב לפיתחי בסוף השבוע האחרון.

חגיגות היומולדת נפתחו בהפתעה נחמדה במשרד - תמונות נאות של פלומבי חתולת החלל וחתיכים בלי חולצה, בדיוק מה שאני אוהבת לראות על הבוקר!

כפי שניתן לראות, ביליתי את הלילה הקודם בצביעת השיער כדי לא לפתוח שנה חדשה עם שערות שיבה. מיותר לציין שהצבע יצא כהה בהרבה ממה שציפיתי. אני מקווה שכמה חפיפות יבהירו אותו למשהו שאפשר לעבוד איתו, כי אני לא סובלת את התוצאה כרגע.

כצפוי, עזבתי את העבודה בצהרים כדי לפגוש את האוכמית במול ים.

האוכמית הכינה לי חיות ממולאות אורז ותה ורדים שאפשר לחמם במיקרו ולשים בכיס כי חברת אמת היא.

לבשתי את שמלתי החדשה והנחמדה מדורותי פרקינס. אחרי הנחת מועדון היא עלתה 200₪, שזה ממש מעולה. הייתי רוצה אותה בעוד צבע, אבל בארנה היה להם רק שחור.

אני לובשת - שמלה מדורותי פרקינס

שרשרת של N2

צמודונים (!) מרזילי

מגפים של זמש

בערב הוזמנתי לראות את גאווה ודיעה קדומה בתיאטרון הסימטה, ואחר כך חגגנו על שניצל חצות וקומיקס של אמא תרזה (מה?!).

למחרת ארזתי את הלובה ונסענו לסופשבוע בגליל.

אכלנו ארוחת ערב טעימה מלאכת ידה של בעלת הבית ואחר כך יצאנו לפאב ושתינו כמו ילדות, כפי שיעידו יצירות האמנות שהכנתי שם. תודה לאל על נהג תורן!

בבוקר התעוררנו לזה

וגם לזה

אחרי תקלת בוקר קצרה, עליה תוכלו לקרוא פה נסענו לירדן ההררי לפיקניק והתרגעות.

וגם טיילנו בצפת העתיקה. המקום מאד יפה, אבל עליי להודות שבמהלכו עלו בי זכרונות של החוויה המגעילה הזו בפרט כשחבורת צעירים התחילה לצרוח לעברי "שבאס".

ואחר כך נסענו לצוד שקדיות. אני חייבת לציין שהשקדיות בירושלים גמדות גינה נחמדות לעומת אלה שצומחות בצפון. וואו!

 

צילום מהבלוג של לובה

אחרי השקדיות, חזרנו לבית, אכלנו צהרים טעימים, ארזנו את מיטלטלינו, שתינו תה וכרסמנו עוגה וחזרנו הביתה. עם Waze. במשך 4 שעות תמימות. דרך עפולה. שוין.

וביום ראשון הושלם פסטיבל הולדת השרונה עם חגיגה טעימה במשרד. מגיע להם לא? אח ועייס, נניח שכן, חבורת מפתחים חביבים שכמותם.

ועכשיו חזרה לשגרה. אבל לפני כן, כאן תוכלו לראות עוד הרבה תמונות מהטיול שלנו. ולסיום סיומת, ובלי שום קשר ליומולדת, נשארו לי כל מיני דברים אחרי המכירה הביתית שערכתי לא מזמן (שהיתה די מוצלחת, יאיי) ואותם אני מוכרת פה למי שמעוניין.

ועכשיו אחזור לשיגרה על אמת, קשישה ומסופקה. שבוע טוב, חודש טוב ושנה טובה לכל השרונות באשר הן!