יום חמישי, 13 ביוני 2013

משימה כבדת משקל בגאפ


כידוע, אני לא נוהגת ללכת יותר לאירועי יח"צ. מיציתי את הנושא בשנה שעברה ואין לי סבלנות לחייך חיוך מלאכותי גדול במשך שעתיים כדי לקבל מידע שניתן לסכם במייל קצר ומוצר או שניים לסקירה במתנה. אבל גם לכלל הזה יש יוצאים מן הכלל והם - אירועים בעלי ערך מוסף אמיתי (תצוגות אופנה, הרצאות מעניינות, סדנאות נחמדות) ואירועים של חברות שאני אוהבת וגם ככה מככבות בשבלוג.

כך קרה שמצאתי עצמי בשבוע שעבר בסניף גאפ בעזריאלי (למרות שבימים כתיקונם אני מעדיפה את סניף ארנה) כשעליי מוטלת המשימה להרכיב לעצמי שתי תלבושות שלמות, הכוללות אביזרים, מהמלאי בחנות. כנציגת המידות הגדולות מבין הבלוגריות שהוזמנו מצאתי עצמי מאותגרת במבחר קטן משמעותית של דגמים (מן הסתם, כל המכנסונים הצבעוניים החמודים לא עולים עליי והרבה חולצות לא נסגרות לי על החזה או מגיעות לי עד הפופיק) ולכן התרוצצתי במלוא המרץ כדי ליצג נאמנה את המגזר. אני לא זוכרת אם ביקשו ממני לעשות זאת או שהחלטתי על כך בעצמי, אבל היה ברור לי שהתלבושת חייבת להתאים לסגנון שלי ולייצג אותי נאמנה. אחרי הכל, לא באתי להתחפש.

ביום שישי התאספנו בסטודיו בדרום תל אביב שם צילמו אותנו בתלבושות שבחרנו עם אביזרים משלימים מהבית, לפי טעמנו. לאחר מכן יכולנו לבחור שלושה פריטים שיחזרו אתנו הביתה. עכשיו, אני מודה. אני לא אוהבת שמאפרים אותי אנשים שאינם אני ואני לא אוהבת שמצלמים אותי אנשים שאינם מצוות הצלמים הקבוע שלי. כך שלא ממש נהניתי מהחוויה או מהתצלומים. עם זאת העיקר הבגדים, את הפרצוף היפה שלי ראיתם פה כבר מספיק. אז הנה הבחירות שלי.

תלבושת ראשונה 
שמלת פסים באורך הברך במידה XL, גאפ (₪199)
קרדיגן צהוב במידה XL, גאפ (₪89.9)
תיק קש ורוד-כתום, גאפ (₪139.9)
שרשרת, N2 ל-Les Néréides
סניקרז של נייקי

זו תלבושת שמתאימה לעבודה, לפגישות מחוץ למשרד ולהתרוצצויות. הקרדיגן מאפשר להתגונן מפני מקפיאי משרדים (למרות שאצלנו, זו לרב אני). השמלה מחמיאה ונוחה ולא קצרה מדי. אפשר ללבוש אותה גם מעל צמודונים או סקיני גי'נס ועם נעלי סירה או נעלים מחויטות או, ירחם השם, עקבים. התיק מוסיף עוד צבע שחסר בשמלה הסולידית. אני הוספתי את השרשרת החביבה עליי ונעלים ורודות שמתאימות שתיהן לוורוד שבתיק.


התמונה הזאת איומה, אני יודעת, אבל היא היחידה בה רואים אותי מנעל ועד ראש. 
ענקי, אבל ראש. מוארך ומפלצתי, אבל ראש. ואני לא מזכירה בכלל את הסנטרים.


תלבושת שניה
שמלת מקסי במידה XL, גאפ (₪199)
ווסט ג'ינס במידה XL, גאפ (₪149.9)
חגורה ורודה במידה L, גאפ (₪79.9)
כפכפים מוזהבים, גאפ
קלאץ', מוסקינו
שרשרת של ה.שטרן
סיכה ועגילים מרזילי (ישנים מאד)

המחשוף של השמלה הופך אותה לבלתי שמישה לעבודה אך מושלמת לבילויים קלילים - ארוחה ליד הים, בילוי עם חברות או עם בן הזוג, יציאה בלתי רשמית. היא נוחה להפליא ועשויה מבד רך רך. מאחר והיא מבליטה את הבטן, הדגשתי את האזור הצר ביותר של בטני עם חגורה ורודה זרחנית. את הווסט הוספתי מכמה סיבות. ראשית, זה נורא טרנדי עכשיו, דנים בהיר, ואין לי אף בגד מדנים שאינו מכנסים או חצאית ורציתי להתנסות בזה. שנית, חשבתי שהצווארון הגברי המורם ישבור את הנשיות המתפרצת של המחשוף הנדיב. ולסיום, נחמד שיש בגד קיצי אך גם מחמם לקחת לקולנוע או ליציאה לילית. כדי להפוך אותו לנשי יותר, עיטרתי אותו בסיכה גדולה שקניתי ברזילי בשלהי שנת טיכו. כדי להוסיף עוד צבע (אתם מכירים אותי כבר נכון?) ציוותתי לתלבושת את התיק הקטן בעולם של מוסקינו בעיטור חידקל ויוחפז, שניתן לראות מקרוב פה.



* כל הצילומים ברשומה של סטודיו גברא

אני בחרתי לקחת את שמלת הפסים הקצרה (מחמיאה, שימושית, וורסטילית), ווסט הגי'נס (מחמם בקיץ, מגניב מעל שמלה או טוניקה נשית, יהיה חמוד עם צעיף קייצי צבעוני מתחתיו) ואת החגורה הורודה (כי אין לי חגורות צבעוניות ובגלל שיש לי תיק מתאים). פרט לכך חטפתי בדרכי החוצה קאפקייק טעים נוסף לדרך. או שניים.

לסיכום, לגאפ יש יותר מרק חולצות בייסיק להציע לנשים במידה 48-50. יש חצאיות קצרות וחצאיות מקסי, שמלות בכל מיני גזרות והרבה אביזרים נחמדים וצבעוניים במחירים נוחים. אני חושבת שהפריטים שבחרתי ישרתו אותי נאמנה, ואני ממליצה בחום על השמלה שלקחתי ושקיימת גם בצהוב חלק וכחול עם נקודות לבנות. וכעת אשוב למאורתי בה האיפור היחיד הוא סומק ואיזו מסקרה תועה, על השפתים מורחים רק בליסטיק ואין אפילו קאפקייק אחד במקרר. מה שמזכיר לי, שצריך לחדש את מלאי הקמח התופח.

עדכון - הוספתי את מחירי סוף העונה (עכשיו בחנויות) של הפריטים לצד שמם ברשימות.

12 תגובות:

  1. אז חסמת אותי בפייסבוק, בטענה שאני טרולית. זה מוזר כי אני עוקבת אחרייך כבר יותר משנתיים ומאד אוהבת את מה שאת כותבת. העובדה שחסמת אותי מעציבה אבל אני אתגבר.

    אם מישהו היה מתייחס אלייך ככה היית כותבת שלושה פוסטים איך המעצב/הרופא/הבחור שאיתו את עובדת גרם לך לבכות.

    לחסום אנשים זו לא דיקטטורה, זו פחדנות. וזה בטח לא פמיניזם.

    השבמחק
  2. אני עונה לך כי את טוענת שאת קוראת קבועה.

    עכשיו תסבירי לי למה הבלוג שלי לא פמיניסטי. כי דעתך על כמה אני כן או לא בוכה או כמה אני כן או לא פחדנית ממש לא מעניינת אותי.

    השבמחק
  3. לא דיברתי על הבלוג. דיברתי על הציטוט שלך של גברת וולף.

    אבל את לא באמת מעוניינת בשיח, אלא בהסכמה. הייתי צריכה פשוט לעשות לייק ולהמשיך הלאה. זה השיח הנשי - בו כל תמונה אוטומטית זוכה ללייק ומי שלא עומד בדיל הזה נחסם ומואשם שהוא טרול.

    קצת כמו הדרישה של אנשי יח"צ שתעמדי בדיל שהם קבעו לך, לא?

    השבמחק
  4. את מתנהגת ברגעים אלה ממש כמו טרול וטוענת שאת לא טרול. זה די מעייף אותי. את לא מדברת על מה שעשית ולמה אלא על התגובה שלי לפעולה שלך.

    או שתסבירי את עצמך ואז יהיה בינינו דיאלוג או שלא. אבל אל תצפי ממני לתגובה עניינית על הירידות שלך עליי כי, כאמור, הן לא מזיזות לי. ובטח שלא מעניינות את שאר הקוראים פה או בפייסבוק.

    השבמחק
  5. הנה אני אעזור לך. אני הבנתי שאת אומרת שנלעג שאני מפיצה ציטוט שטוען שדיאטה היא כלי לשליטה בנשים, כי בבלוג שלי אני לא מפסיקה לדבר על משקל ודימוי גוף ובכך מנציחה את צמצום ערכה של אישה לכמה היא שוקלת.

    בעולמי, זה מעיד על זלזול וחוסר הבנה גמורים ואין לי ענין להתנצח עם אנשים שדעתם עלי נקבעה מראש. וכשאנשים כאלה מודיעים לי בפייסבוק שלי שאני לא פמיניסטית, אני אומרת - ביי טרול. אתה אדם שאין טעם לדבר איתו כי מטרתך אחת, ליצור אי נעימות.

    השבמחק
  6. את חוסמת אותי ומתנה לי מה ואיך לומר אחרי שלא היית מוכנה אפילו להגיב?

    הדרת טרולים ממש! אלך לאחורי האוטובוס.

    אני אנסה להסביר לך, למרות שגם טרול מסוגל להסביר: גברת וולף שמה את הפמיניזם בגטו צר, בו ההתייחסות היא שוב ושוב לאיך האישה נראית. זו ההרדמה האמיתית. הציטוט שלה שקרי ומטעה, וגם מתייחס לנשים כאל מטומטמות שמושפעות בקלות מכל דבר.

    כתבתי ארוך אבל החלטתי בסוף למחוק. זה הרי לא באמת מעניין אותך.

    עשיתי טעות ואני מתנצלת.

    השבמחק
  7. אני מקווה שהתגובה האחרונה שלך גרמה לך להרגיש חזקה יותר. את מתגוננת ואני יכולה להבין למה. אבל ההשלכה שאת עושה קשורה יותר לעולם הפנימי שלך מאשר למטרה הראשונית שלי.

    "אדם שאין טעם לדבר איתו" - טוב, זה משפט שאף פעם לא יצא לי להגיד וכנראה גם לא יקרה בעתיד. השיח שלך תוקפני ומאד כעוס.

    השבמחק
  8. כן, הדרת טרולים זה כאן.

    למה לעזעזל לא יכלת לכתוב את מה שאת כותבת עכשיו בפייסבוק במקום להטיח מה שנשמע כמו עלבונות?

    עכשיו אם עוד יש לך כח, תסבירי לי מה דעתך על הגברת וולף, כי אלוהים יודע שאני לא מצליחה להחליט איך לאכול אותה. זה נראה שהיא עלתה על כל הרעיונות הנכונים ואז אמרה "יאללה דיסקו" ולקחה כל אחד מהם כל כך רחוק שהדיון שלה הפסיק להיות לגיטימי והפך לסאטירי. אין ספק שמיתוס היופי הוא ספר שמידת הקשר שלו למציאות מוטלת בספק.

    למה את מתכוונת ב"זו ההרדמה האמיתית"?


    השבמחק
  9. עזבי. עדיף שתמחקי הכל. שיח נשים זה כנראה לא בשבילי.

    מתנצלת שוב.

    השבמחק
  10. טוב, חבל.

    בכל מקרה, ביטלתי את החסימה בפייסבוק כך שאם יהיה לך כח לדיון הזה בשלב כלשהו, את מוזמנת.

    השבמחק
  11. תודה על איזכור הסייל בגאפ! הלכתי שלשלום ויצאתי עם חלצת פסים ושמלה מאממת (כזאת טריקו עם הגומי, שלצערי יש רק בכחול ושחור). היא נוחה כמו פיג'מה, ועם זאת קיבלתי עליה אינספור מחמאות אתמול... שאפו!

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים