תיבת פנג'ורה

הנה רשומה מנוסחת רע, כי אני מרגישה רע, ככה זה כשכותבים עם דמעות בעיינים.

זוכרים את הרשומה הזו מלפני כמה חודשים? ובכן, היום התעוררתי למצוא אישה במידה 38 בפורום אופנה מלאה בתפוז. מאחר ואני אישה עם פתיל שמן אבל ממש קצר, לא יכולתי יותר ופתחתי שרשור שבו שאלתי אם אני היחידה שנוכחותן הקבועה של נשים במידה 44 ומטה בפורום מפריעה לה. עד כאן בסדר? לא. הנה השגיאות שעשיתי:

1. כתבתי כותרת צינית ומטומטמת ("אימת המיפלצומי"). זה ניסוח שהיה עובר פה, כי אנשים מכירים אותי, אבל ממש לא עובר במקום ציבורי. היו כמה שנפגעו מהכותרת הזאת, נפגעו מאד. My bad.
2. השויתי את הסיטואציה לנוכחות של אנשים עם אלרגיה לאבק בפורום חולי סרטן ריאות (שמתם לב שמגוון הדימויים שלי הצטמצם לאחרונה?). היו כאלה שחשבו שזה לא לעניין. My bad.
3. התעוררתי היום בבוקר. My bad.

 הנה מבחר מהתגובות שקיבלתי במהלך היום:

את חוסר הנוחות שאת מרגישה את צריכה לפתור עם עצמך, עם פסיכולוגים, עם דיאטות או עם שרשורי הצומי שאת רגילה אליהם כמיטב זכרוני כפורשת חוזרת הולכת חוזרת כמו שהיית בהתחלה עם כל האיומים שלך...
(a girl named tal)

צודקת במאה אחוזים, מיד אני רצה לעשות דיאטה אצל הפסיכולוגית שלי, אבל קודם אני אבכה קצת - אוי! אמא שלי מתה! חחחחח אני מרגישה הרבה יותר טוב. הלאה - 

אולי בעצם את זו שלא שייכת לכאן?
וצריכים לארגן לך את פורום אפנה שמנה? כדי שתרגישי שם הכי הכי נוח שבעולם?
דיי ברור לי שהבנת שטיפסת על העץ הלא נכון.
מידת גוועלט וקסבס הסתובבו בי גם יחד לשמא אמירותייך.
(לימון מוסיפה המון)

מה זה אומר בכלל? מאחר ואני לא מבינה יידיש הרצתי גוגל טרנסלייט וקיבלתי

"This may actually not belong here? You need to organize the Forum Vogue fat?"

אני מבולבלת. את בכלל לא אוהבת אותי, אז איך את ממליצה עליי לניהול פורום שמנות של ווג? זה ממש גדלוּלי מצידך!

בתור בחורות או נשים שקשה להן, שלא פשוט להן ועוד ועוד תלונות כאלו ואחרות... יש פה כמה שלא מקבלות בהבנה או בנעימים כלום אז אולי כדאי שלכבוד השנה החדשה תעשו קצת חושבים ותשנו גישה  
(Shir Rose)

מיד כשאגמור את הדיאטה, אתפנה לעשות חושבים עם הפסיכולוגית שלי.

אז תפתחי קומונה, אני מבטיחה שלא אני ולא הישבן מידה 42-44 יתמקמו שם.
(עוגיפלצת83  )

נדמה לי שכשהיא כתבה "ישבן" היא התכוונה לתחת.

אז שמעו אותי היטב - כן, אני מצטערת על הניסוח. עם כל שנאתי לציניות יצאתי הכי צינית בעולם ויצאתי שמנאצית גמורה. אבל אני פתחתי את התיבה והג'ורה שיצאה משם לא היתה שלי. אני החכמתי מהשרשור הזה, הגבתי לכל תגובה, גסה ומתלהמת ככל שתהיה. לא קראתי לאף פרה מטומטמת פרה מטומטמת, ולא הערתי לאף אחת שרזה ככל שתהיה האייקיו שלה נמוך ממשקלה בקילוגרמים בוודאות. עצוב לי גם שאת כל התמיכה שקיבלתי (וקיבלתי) קיבלתי במסנג'ר, מיילים והודעות פרטיות. הבחנתי גם שהיו כמעט רק תגובות עוינות, האם יתכן שהנשים שחושבות כמוני (חלקן הגיבו פה בבלוג בזמנו) פחדו שיפתחו עליהן פנג'ורה ולכן העדיפו לתת לי להיצלות? איי איי סר! ולא, אני לא מתכוונת אליכן נילי ושירה - אתן שתיכן חברות אמיתיות. אז הנה, למקרה שלא הייתי ברורה מספיק קודם:

אני לא הולכת לשום מקום, אני נשארת פעילה בפורום, וכל מי שיש לה בעיה עם זה יכולה לנשק את התחת השמן שלי. קפיש? סבבה.

ולמקרה שתהיתם, זה מה שהתחת השמן שלי לבש היום.

חולצה - אנתרופולוג'י

חגורה - טופ שופ? אקססורייז? שכחתי..

חצאית - ממסיבת החלפות לפני שנה, יאיי!

סנדלים - משופרא
עגילים - אואזיס 

שששש אתם שומעים את זה? נדמה לי שאמא מוחאת לי כפיים שם למעלה.