שערה בכוס ויסקי

לפני כמה וכמה שנים, עברתי עינויים מסוגים שונים אצל הקוסמטיקאית שלי כשלפתע ראיתי את האישה עם התספורת המושלמת בעולם. היא היתה בלונדינית זוהרת עם תספורת מדורגת ארוכה מדהימה והייתי חייבת לדלג אליה, רגל אחת מכוסה שעווה והשניה אדומה ולוהטת, ולדרוש בשמו של הספר שלה. היא הסתכלה עליי במבט מלא בוז ואמרה "הספר הכי טוב בארץ כמובן, עמיר מזרחי". עמיר מזרחי, מלמלתי לעצמי, וגררתי את עצמי חזרה למיטת סדום.

מאז הספקתי להסתפר אצל עמיר וגם אצל אחרים (לפי התקציב והחשק) כמה וכמה פעמים, וגם צבעתי את שערי פעמים רבות. הפעם האחרונה היתה מבלבלת במיוחד. יצאתי מהמספרה מרוצה, אבל כמה ימים מאוחר יותר הבנתי שהשיער עקום (הבדלים של כשלושה ס"מ בין הצדדים ועקמומיות כללית מאחורה ובפוני). חזרתי לשם לתיקון ויצאתי עקומה אבל פחות. אחר כך הגיעו יוני, יולי ואוגוסט והופה - הנה אנחנו בהווה, בו אני משתעלת כאילו אין מחר ושערי כהה הרבה יותר מדי, בדיוק כמו מצב הרוח שלי. ישבתי וקיללתי חרש כשלפתע שמעתי שרונה קטנה לוחשת לי בקול פעמונים "לכי לספר הכי טוב בארץ כמובן, עמיר מזרחי". שוין אמרתי, וקבעתי תור.

 לפני: רוקרית רצוצה 

מכנסיים - ניו לוק (לונדון)

גופיות - טופ שופ (ישן)

שרשרת - Accessorize (לונדון)

מגפונים - גזית

בזמן שעמיר יישר את הנזק ודירג לי כמו שצריך, כשלשנינו ברור שאני מגדלת את השיער בתקופה הקרובה, שאלתי את עצמי "למה כולם מפטפטים עם הספר ורק אני לא? האם זו בעיה שלי? האם זו בעיה שלו? האם זו בכלל בעיה? אולי כואבת לו השן? אולי הוא חושב שאני שמנה? למה בחנויות אני מפטפטת עם המוכרים בכיף ופה אני נכשלת במשימה?". כך חפרתי לי בזמן שעמיר עשה את שלו והעביר אותי הלאה לידיו האמונות של אחד המתקרא דודי, אך אנו נקרא לו "דודי הקוסם".

דודי הקוסם הקשיב לי טוב טוב והבין שאני רוצה להבהיר את השיער, אבל לא לצבע דבש ולא לצבע בלונד צהוב, ושאני לא מתנגדת לשיער השיבה שלי באופן כללי אלא שמפריע לי המראה המוזנח שנובע מזה שרק השורשים לבנים. שמע והחליט לעשות את ההפך ממה שספרים עושים - הוא הפשיט את הצבע מהשיער שלי, בתהליך כימי מסריח במיוחד, ואז שילב גוונים בלונדינים אפורים בתוך השיער הטבעי שלי, על פסי השיבה שבו. אמן.

Fast Forward שלוש שעות קדימה - המספרה כמעט ריקה, אני ודודי והסייע הנפלא שלו ובחורה יפהפיה אחת, שדודי שכנע לעשות גוונים בהירים למרות השעה המאוחרת, מריצים שוטים של וויסקי טעים. דודי מפליא במחולות, אני משתעלת לי בנחת אחרי מריחת לקה וסידור גבות (הפעם הראשונה בחיי שמסדרים לי גבות ולא כואב לי בכלל, והגבות נראות נפלא) ולפני שאני יודעת מה קורה, אני גם לא מפסיקה לדבר וגם כמעט בלונדינית. או שחורדינית. או אשכנזינית. איך שלא תקראו לזה, זה נראה נפלא ומרגיש צעיר בכמה שנים, ואני חושבת כמה שאמא היתה אוהבת את זה (למרות שהיא הכי אהבה אותי עם שיער קצר, קופצני וסגול בוהק).

אחרי: אשכנדינית מרוצה

אותן מכנסיים מאתמול

חולצה - טופ שופ (ישן)
גופיה - חור בקיר
שרשרת - מדורותי פרקינס (ששיפצרתי)
לקה - Color Club Ultra Violet

יצאתי בנזק כספי לא מבוטל, אבל היה שווה כל אגורה. גם סיפר אותי הספר הכי טוב בארץ, גם פגשתי שני גברים נפלאים שעשו הכל כדי לשמח, להצחיק, לפנק ולשפצר אותי וגם עשיתי את היום לפדיקוריסטית שכמעט מתה מצחוק בזמן שניסתה נואשות להסיר את הלקה הכחולה ניצנוצאז' שקניתי בלונדון באמצעות אצטון, שופין, אקונומיקה ועופות קפואים (גם איתה דיברתי די הרבה). חבל שלא היה לי כוח לחכות ולראות איך נראה השיער של היפהפיה הלשעבר ברונטית, אבל בשעה עשר ורבע כבר הייתי מורעבת ועייפה מדי. וכך חזרתי למכוניתי כל כך מרוצה שאפילו לא התעצבנתי מהרפורט שחיכה לי על השמשה - עוד מאה שקל פחות מאה שקל.. הנחתי אותו על הכיסא לידי ונסעתי הביתה כשאני שותקת לראשונה בארבע שעות.