היום ילדים וילדות אספר לכם על החנות של בטסי ג'ונסון (זה בשבילך, נעלולית!).
בשבת, יום לפני שחזרתי לארץ, נפגשתי לראשונה עם ג'וני, חברתי הוירטואלית זה שנים. היא טסה במיוחד מסקוטלנד כדי לבלות איתי את היום. הכרנו לפני כמה שנים בפורומים של אטסי, ונהיינו חברות קרובות ככל שהאינטרנט מאפשר. מאד התרגשתי לפגוש אותה לראשונה, וגם היא שמחה מאד לראות אותי ואת פינקי. היו הרבה חיבוקים ודמעות. הלכנו לאכול עוגות ואחר כך נסענו למצודה של לונדון ליום טיול. אחרי שגמרנו לתור את המצודה ונפלנו למלכודת תיירים שם שילמנו הון על הארוחה הדוחה ביקום, נשארו לג'וני עוד שעתיים וחצי עד שהיתה צריכה לחזור לשדה התעופה, והחלטנו ללכת לשוטט בקובנט גארדן.
אחרי שהורדתי כוסית של בנרדי בפאב החביב עליי (הייתי חייבת לשרוף את שאריות הארוחה המבחילה ממקודם) וג'וני לגמה מעדנות קצת בייליז, קנינו מתנות לחבר'ה ואז יצאנו מהגארדן ושוטטנו ברחובות הקרובים. שם ברחוב פלורל מספר 23 מצאתי את עצמי עומדת מול החנות של בטסי ג'ונסון, שחברתי הנעלולית כה מחבבת. מיד אמרתי לג'וני - נכנסים!
בטסי מעצבת בגדים צבעוניים, נשיים, עליזים, שנות שמונימיים למדי, ומאד over the top. החנות שלה מעוצבת בהתאם וכולה ורדים וורוד וניצנוצאז'. אם הייתי מגיעה לשם לפני עשר שנים סביר שהייתי קונה חצי חנות, אבל זה היה יותר מדי בשבילי (וגם ביום האחרון של הנסיעה, כשכבר הייתי בחריגה משמעותית מהתקציב). לפיכך אפילו לא הסתכלתי מקרוב על הבגדים, כך שאני לא יודעת לספר לכם על מידות בחנות. אבל כן וכן הסתכלתי על התכשיטים והתלבטתי רבות אם לקנות משהו או לא. היה צמיד אחד שכל הזמן מדדתי והורדתי ומדדתי שוב.
לבסוף החלטתי לא לקנות שכן הוא עלה 60 פאונד (בערך 360 ש"ח) וקול פנימי אמר לי שעברו הימים שהייתי הולכת עם פריט כזה ילדותי, וכנראה שטוב שכך. שלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהבת תכשיטים שקרובים למופרך, אבל כיום אני הולכת על גרסאות מעודנות שלהם.
יצאנו משם בידים ריקות ולב עליז והמשכנו בדרכנו. ממש ליד היתה חנות הממתקים המשונה בייקום, ובה שלל מאכלים בלתי מזוהים עם אריזות שחבל על הזמן.
זהו. ולסיום - מה לבשתי אתמול ליציאה קלילה עם חברה.
חמוד לא? שמתי לב שהרבה אנשים הסתכלו עליי. חוסר הבטחון שלי אומר שהם חשבו "אלוהים, תראו את הפרה במכנסונים!!" אבל חברתי העריכה שהם בטח ניסו לראות את הקעקוע יותר טוב. פינקי אומר שהם חשבו שאני חתיכונת, הוא תמיד אומר את הדברים הכי נחמדים!
בשבת, יום לפני שחזרתי לארץ, נפגשתי לראשונה עם ג'וני, חברתי הוירטואלית זה שנים. היא טסה במיוחד מסקוטלנד כדי לבלות איתי את היום. הכרנו לפני כמה שנים בפורומים של אטסי, ונהיינו חברות קרובות ככל שהאינטרנט מאפשר. מאד התרגשתי לפגוש אותה לראשונה, וגם היא שמחה מאד לראות אותי ואת פינקי. היו הרבה חיבוקים ודמעות. הלכנו לאכול עוגות ואחר כך נסענו למצודה של לונדון ליום טיול. אחרי שגמרנו לתור את המצודה ונפלנו למלכודת תיירים שם שילמנו הון על הארוחה הדוחה ביקום, נשארו לג'וני עוד שעתיים וחצי עד שהיתה צריכה לחזור לשדה התעופה, והחלטנו ללכת לשוטט בקובנט גארדן.
אחרי שהורדתי כוסית של בנרדי בפאב החביב עליי (הייתי חייבת לשרוף את שאריות הארוחה המבחילה ממקודם) וג'וני לגמה מעדנות קצת בייליז, קנינו מתנות לחבר'ה ואז יצאנו מהגארדן ושוטטנו ברחובות הקרובים. שם ברחוב פלורל מספר 23 מצאתי את עצמי עומדת מול החנות של בטסי ג'ונסון, שחברתי הנעלולית כה מחבבת. מיד אמרתי לג'וני - נכנסים!
ורודה ומטריפה, החנות של בטסי ג'ונסון
בטסי מעצבת בגדים צבעוניים, נשיים, עליזים, שנות שמונימיים למדי, ומאד over the top. החנות שלה מעוצבת בהתאם וכולה ורדים וורוד וניצנוצאז'. אם הייתי מגיעה לשם לפני עשר שנים סביר שהייתי קונה חצי חנות, אבל זה היה יותר מדי בשבילי (וגם ביום האחרון של הנסיעה, כשכבר הייתי בחריגה משמעותית מהתקציב). לפיכך אפילו לא הסתכלתי מקרוב על הבגדים, כך שאני לא יודעת לספר לכם על מידות בחנות. אבל כן וכן הסתכלתי על התכשיטים והתלבטתי רבות אם לקנות משהו או לא. היה צמיד אחד שכל הזמן מדדתי והורדתי ומדדתי שוב.
מפלץ מהמעמקים. זה חתיכת Statement jewel
לבסוף החלטתי לא לקנות שכן הוא עלה 60 פאונד (בערך 360 ש"ח) וקול פנימי אמר לי שעברו הימים שהייתי הולכת עם פריט כזה ילדותי, וכנראה שטוב שכך. שלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהבת תכשיטים שקרובים למופרך, אבל כיום אני הולכת על גרסאות מעודנות שלהם.
עגילים מגניבים שלא קניתי. שוב, אני חושבת שעברתי את השלב הזה בחיי. לפחות לעת עתה
יצאנו משם בידים ריקות ולב עליז והמשכנו בדרכנו. ממש ליד היתה חנות הממתקים המשונה בייקום, ובה שלל מאכלים בלתי מזוהים עם אריזות שחבל על הזמן.
יש שם סוכריות מומינים!
זהו. ולסיום - מה לבשתי אתמול ליציאה קלילה עם חברה.
גופיה של אמא
מכנסוני משי מאסוס
סנדלים מעמנואל
חמוד לא? שמתי לב שהרבה אנשים הסתכלו עליי. חוסר הבטחון שלי אומר שהם חשבו "אלוהים, תראו את הפרה במכנסונים!!" אבל חברתי העריכה שהם בטח ניסו לראות את הקעקוע יותר טוב. פינקי אומר שהם חשבו שאני חתיכונת, הוא תמיד אומר את הדברים הכי נחמדים!
את יכולה להיות רגועה, האנגליות הן בהמות אמיתיות, לכן בחורה אחת קצת גדולה לא באמת מטרידה את מנוחתם...
השבמחקסביר להניח שהם ממש אהבו את המכנסונים שלך, כי אין להם בעיה עם בחורות גדולות שם (איך אני מתגעגעת ללעשות קניות בלונדון....
לא לא, לבשתי את זה ביום שישי בערב במרינה.
השבמחקחוץ מזה, לדעתי הן מקסימות ברובן, הלוואי עלינו. מה שכן, מפתיע כמה שהאנגלים בהמות, בהתחשב במה שהם הביאו לתרבות העולמית. רואים את זה בעיקר בפאבים.
כמה זה מקסים...פשוט מקסים מקסים מקסים!
השבמחקאז כנראה שבאמת הקעקוע הוא זה שתפס את תשומת הלב.
השבמחקהבעיה היא שהאנגלים במשך שנים הצליחו להסתיר את החוליגנים עמוק מעיני הציבור - ככה שבחוץ זכו לראות בעיקר את הנימוס האנגלי.
דווקא בפאבים מצאתי את הבריטים משעשעים - הם כמו הערסים הישראלים, רק קצת יותר נורמאליים.
בטסי היא אדירה, אני זוכרת את עצמי בכיתה ט בוהה מול ftv
השבמחקאבל זה לא נוראאא יקר?
אקונומיקה, באמת? ליד המלון שלי היה פאב שממש פחדתי לעבור לידו משעות אחר הצהרים ומעלה. כל הרחוב מסביב היה מלא שיכורים ושותים בשלבים שונים של שכרות. יאק.
השבמחקהאמת שלא הסתכלתי על המחירים. התכשיטים במחירים הגיוניים נראה לי, אבל משום מה באמת לא בדקתי את הבגדים. כנראה בגלל שכבר נשבר לי מקניות בשלב הזה :-)
את נראית נהדר. המכנסונים מגניבים למדי.
השבמחקבטסי ג'ונסון עיצבה חדר קוקואי למדי לאיזה מלון בזמן האחרון, והיא גם שופטת בפרויקט מסלול העונה...
באמת? נחמד!
השבמחקבדיוק קראתי מקודם שסטיב מאדן עומד להשתלט לה על העסק. נשמע משעמם..
טוב, אז אני אהיה בתפקיד האופוזיציה. (:
השבמחקלמכנסיים יש קצת צורת בלון, ואני חושבת שזה הרבה פחות מחמיא לך ממכנסיים שיותר צמודים לגוף ועם גזרה יותר ברורה, כמו למשל המכנסיים שלבשת כאן: http://sharonabaaron.blogspot.com/2010/08/blog-post_19.html
אני תמיד בעד קווים מוגדרים וגזרה ברורה וקרובה לגוף (או לחילופין מחשוף עצבני), ואם כבר הולכים על איזי-בריזי-פלאפי, אז עדיף את השמלה הפרחונית הורדרדה ההיא מ-ASOS. (:
אה, וגם אני חושבת שהם הסתכלו על הקעקוע. אנשים תמיד בוהים בציורים על אנשים, במיוחד אם הם ציורים לא קטנים ולא סטנדרטיים, ומנסים להבין מה מצויר שם.
השבמחקנועה, את זוכה בחמש נקודות אקסטרא על זה שנטשת את העדר :)
השבמחקהאמת שאני אוהבת את זה יותר ככל שאני מסתכלת על זה. את צודקת בענין הבלון, אבל אני מסתכלת קצת יותר למטה - חשבתי שאסור לי לחשוף את הרגלים מעל לברך, כי הן שמנות וחסרות צורה, אבל זה דוקא נראה נחמד, לדעתי.
אני עצמי צריכה להתרגל לקעקוע.
השבמחקבהחלט הקעוקע מושך תשומת לב.
השבמחקנראית חנות מקסימה! מתגעגעת ללונדון.
גם אני! והייתי שם בתחילת השבוע..
השבמחקהם הסתכלו עליך כי את יפה.
השבמחקושתדעי לך שהפרופורציות בגוף שלך מעולות ושאם אני הייתי במידה 46/48 הייתי נראית הרבה פחות טוב והרבה פחות פרופורציונלית.
מתוקה שכמותך, תודה רבה!
השבמחקהכל שאלה של איזה פאב... רוב הפאבים שהגעתי אליהם שם היו אחלה מקומות
השבמחקבחלקם היו הרבה פרוחולות בריטיות אבל בגדול היו פאבים מאוד חמודים. יצא לי להגיע לפאבים בכל רחבי העיר - הגעתי עד לפאבים בגריניץ' והכל היה די מזמין פנים.
אגב, ראיתי את הרשומה על הקניות בלונדון (ואין לי כח ללכת להגיב עליה) - החנות במארבל ארץ' של אוואנס היא עדיין החנות קונספט לפי בת' דיטו? אם כן הסניף שנמצא מזרחה יותר על אוקספורד הרבה הרבה יותר מוצלח
האמת שאחת הקניות הכי טובות שהיו לי בלונדון היו זוג מגפונים וזוג סנדלים של unites nude במחירי סוף עונה, אני מריירת על הקטלוג חורף החדש שלהם - הלוואי והייתה לי האפשרות לנסוע עכשיו לקנות את רובו....
זה היה בנסיעה הקודמת שלי, אבל הקולקציה הזו עברה מן העולם.. חבל שלא ידעתי שיש סניף קרוב מוצלח יותר. פעם הבאה :-)
השבמחקתמיד יש תכשיטים בל בטסי ג'ונסון בזיל הזול באיביי, זה כנראה חיקוי אבל לרובנו מניחה שזה לא ממש משנה.נסו ותיווכחו בעצמכן
השבמחק