יום רביעי, 20 באפריל 2011

פוסט אורח מאת לימור, זוכת הגרלת הסטיילינג עם רביד מנשה

כמובטח, הנה רשומה פרי עטה של לימור, שזכתה לפני מספר שבועות בהגרלת מפגש הסטיילינג עם הסטייליסטית רביד מנשה. הידד!

שלום, שמי לימור, בת 32. בשנים האחרונות אני סובלת ממה שנקרא "שחוריטיס נפוצה". זה התחיל עם המכנסיים (חשבתי שזה מרזה), התפשט לחולצות, נעליים, תחתונים ועוד ולפני שהספקתי להגיד בלאק ג'ק גיליתי שהשחוריטיס השתלטה עלי לגמרי. וככה זה נראה:
 
 
נכון, לא הכל שחור. יש גם אפור כהה, אפור בהיר, ולפעמים (בימים עליזים במיוחד) יש חולצה בהירה עם נקודות. שחורות. שהולכות עם מכנסיים שחורים.  בשיא המשקל שלי (מידה 50) פנטזתי לזרוק את כל הבגדים הכהים שלי לפח. עד היום, ממרחק של שתי מידות מטה, לא עשיתי זאת. זה מוזר, הרי צבעים בכלל לא מפחידים אותי. לראייה, בביתי אין ולו פריט אחד שחור. אפילו בחירת מסגרת לתמונה שחורה מעוררת בי אי נוחות. אז למה כשזה מגיע לבגדים זה אחרת? מה בצבע הזה נותן לי ביטחון? רביד הסטייליסטית הסבה את תשומת ליבי למשמעות ולמסר ששחור מעביר. מי כמוני, מעצבת גרפית במקצועי,יודעת במה מדובר. כשאתה לובש שחור, אתה לא באמת נעלם. זהו צבע מאוד בולט בסביבה הטבעית שלנו ומשמש בעיקר להעברת מסר של עוצמה, ביטחון ונוכחות. הכול חוץ מהסתרה והסוואה. בני בן הארבע מגדיר אותו היטב: זה צבע שמנצח את כל הצבעים האחרים. אז למה בכל זאת השחור נותן לנו תחושה, מעבר לאשליית הרזון, שהוא גם מעלים? אולי כי לא רואים בו פרטים. כמו החושך. השחור מטשטש את האינדיבידואל. שחור לחרדים, שחור לכיסויי הראש של המוסלמיות, שחור לנזירות. חומר שחור למחשבה.  
 
כבר דובר רבות על הקושי הגדול למצוא בגדים יפים בטווח המידות שלבשתי ועודני לובשת. קיוויתי שכשאדגדג את ה-44, אראה כאילו נתלשתי מעמוד הטרנדים החמים בווג. זה לא קרה. מה שאומר שהכל מתחיל בראש. זה לא משנה אם אתה רזה שמן (כלומר, עדיף רזה), העיקר שיהיה לך סטייל. וכאן נכנסות שרונה ורביד וההגרלה המשמחת. רביד קיבלה אותי בסטודיו הנעים שלה ואחרי שיחת היכרות ומדידת הגוף, אובחנתי כבעלת מבנה גוף משולש.  


מכאן והלאה התמקדנו בשני דברים. איך מדגישים את האזורים היפים בגוף שלי (מפתח צוואר, מותניים) ואיך מטשטשים את האזורים הפחות יפים (כלומר את הירכיים והישבן).
 
איך מטשטשים? בוחרים מכנסיים בגזרות גבוהות ((boot cut, wide leg, flare מבד יציב עם לייקרה. נמנעים מקישוטים, הדפסים, עיצובים באזור הירכיים.  
 
איך מדגישים? מאזנים את צורת המשולש ע"י יצירת שעון חול. בפועל זה אומר להדגיש את החלק העליון ע"י אביזרים שיסיחו את המבט מהירכיים, לבחור באורך נכון של חולצות, מחשופים כמו סירה או וי רחב, וסטים קצרים ושמלות באורך הברך. בנוסף דיברנו גם על חנויות, התאמת צבעים, נעליים (עקב קטן ונעל פתוחה ללא רצועות קולר), חזייה נכונה ומהם פריטי הבסיס שאני צריכה שיהיו לי בארון. רביד גם הדגימה לי בלייב את הטכניקה של הדגשת החלק העליון (ראו תמונה). צריך להודות: שעה וחצי זאת רק טעימה קטנה אבל טעימה שווה. למדתי הרבה תיאוריה, ועכשיו צריך לתרגל בבית.


אני חייבת להשוויץ ולומר שאני איירתי בשביל רביד את הלוח הזה



ניסיתי למצוא בין בגדיי פריט שיכול להחמיא לי לפי הטיפים שקיבלתי. מצאתי את שמלת היד השנייה הזאת שתמיד נרתעתי מהצווארון שלה. בראייה מחדש, דוקא עודף הבד שם מדגיש את החלק העליון. מה דעתכם?


המשימה החשובה שלי, אם לא ה, תהיה רכישת ג'ינס. אין לי ג'ינסים בכלל ואני ממש חולמת על לקנות אחד שגם יחמיא לי. חמושה בטיפים, צפויה לי משימה מיוחדת. פרטים בהמשך!
 
אני רוצה להודות שוב לשרונה ולרביד, זה היה נהדר ומקצועי! בנות יקרות, מקווה שזה עזר לכן ושנהניתם מהפוסט. לי זאת פעם ראשונה.  
 
באהבה, לימור

3 תגובות:

  1. איזה פינוק (-: והשמלה מקסימה בעיני, למרות שהייתי פורמת את הצווארון ומשאירה כמפתח וי נדיב (אבל זה טעם אישי ואובססיית פרימה.. בשביל להפוך את השמלה ליותר יומיומית..)

    השבמחק
  2. גם אני חושבת שהשמלה מוצלחת, לדעתי גם כך - שהצווארון סגור יותר.

    אני כל כך שמחה שלימור נהנתה!

    השבמחק
  3. לימור, אם לא היית אומרת לי, בחיים לא הייתי חושבת שאת מידה 44. זה נראה יותר כמו 40-42, ויש לך מבנה גוף שאני יכולה רק לחלום עליו...
    תשמעי, השמלה מאוד מוצלחת עליך, אבל מנסיוני העשיר - גם אני מעצבת גרפית, ירדתי ועליתי במשקל כמו יו-יו - אל תלכי עם דברים שאת לא מרגישה בנוח איתם. חשוב שהבגד יחמיא, לא פחות חשוב שאת תרגישי שהוא מבטא את האישיות שלך. אז לפעמים יש לי כל מיני יציאות משונות עם פרחים או נקודות, אבל גם אצלי חלק הארי של הארון מוקדש ל"נון-צבעים": שחור / אפור / לבן / ג'ינסים. ככה אני מרגישה יותר בנוח ואם אני רוצה לתת "נקודות צבע" אני משתמשת באקססוריז.
    בכל מקרה, בהצלחה!

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים