התכשיטים של תמרה

בשבת, כאמור, נסענו לאירוע Collage Sale שארגנה קרן שביט ההו כה מוכשרת בכפר הס (קרן, אני עדין מחכה שתזמיני אותי למכור בובות באחת המכירות שלך). היו שם הרבה יוצרים מוכשרים, כפי שכבר סיפרתי כמדומני בתחילת השבוע, אבל היתה אחת מיוחדת ששבתה את ליבי.

כשנכנסנו, תפסה אותי קרן ואמרה לי "לכי לחפש את התכשיטים של תמרה, את תמותי עליהם. אני תמיד לווה ממנה תכשיטים לאירועים". האמת, שעוד בבית ראיתי את הצילומים של השרשראות של תמרה באתר המכירה והחלטתי לבקר אותה, לכן אמרתי נעשה ונשמע.

תמרה גרטנברג (שמשמעו בגרמנית הר גינות, כמדומני) למדה בבצלאל, שנקר ובברצלונה ומתמחה בתכשיטים העשויים בדים מפוסלים (טול, תחרה, משי, קטיפה ועוד), אבנים חצי יקרות ומיני ניצנוצאז'. בימינו, יש יותר מעצבי תכשיטים שמפסלים בבד מעורכי דין פר אזרח בישראל, אבל תמרה מיוחדת. יש לה כשרון לצבעוניות, דרמה והומור ולדעתי היא יכולה להגיע רחוק. לראיה, היא כבר פתחה חנות של המותג בשוק הפשפשים ביפו (ברחוב רבי פנחס 16) שבכוונתי לפקוד בקרוב, ואני ממליצה לכם בחום לעשות כמותי.

מחירי התכשיטים גבוהים למדי (כ-200 ש"ח לזוג עגילים, השרשראות מתחילות מכ-400 ש"ח ומטפסות לסביבות ה-1400 ש"ח) אך אני חושבת שזהו מחיר הולם לתכשיט מיוחד במינו, אם התאהבתן בו. אני מדדתי כמה פריטים שמצאו חן בעייני עד שמצאתי את ה-אחד.

מודדת חגורה פרחונית

אני לובשת - שמלה של עידית (החנות שלה נסגרה מזמן לצערי) ושרשרת מאסוס.

קוראותיי השמנמנות ישמחו לשמוע שהחגורות היפות נסגרות בשרשרת ומתאימות בהחלט למידות נדיבות כשלי. תמרה ציינה גם שהיא תשמח להוסיף חוליות לשרשרת אם יתעורר הצורך. הנה תמונה של תמרה ושלי בוחנות את עצמי במראה. תוכלו, אגב, למצוא תמונות יפהפיות שלה ושל התכשיטים שלה פה בבלוג של ליאן.

אני חובבת גדולה של Fascinators (קישוט לשיער שחי ברווח שבין קשת לכובע), בפרט כשנראה שהרגע יצאו ממעיינות הניצנוצאז'.

לבסוף, החלטתי לקנות עגילים ורודים-אדומים עם ניצנוצאז' וחגורה ב-450 ש"ח סך הכל, אבל אז נחו עייני על היצירה המדהימה הזו, ובזה נגמר הסיפור. כפי שאתם רואים בתמונה הבאה, זהו צווארון-שרשרת מעוטר בטול, נוצות וחיות משק (אני ידועה בחיבתי לתכשיטים עם חיות משק). היצירה הזו כאילו נוצרה בשבילי, וחיכתה בשבילי שאגיע לאסוף אותה (בכלל, קרו דברים רבים כאלה באירוע הזה. למשל, בזמן שקנינו גזוז הבנתי שהמצלמה שלי נעלמה, רצתי בבהלה לדוכן האחרון בו הייתי ושם מצאתי לא רק את המצלמה אלא גם את חברתי רחלי ובנה, אייל החכם. לולא שכחתי את המצלמה, לא הייתי פוגשת אותם. נחמד לא?). התמונה לא משהו, וזה ממש לא מתאים לשמלה המנוקדת שלי, אבל היו בטוחים שעוד תראו את הענק (מה זה ענק, האבא של הענקים) פה בשבלוג בעתיד. ולפני שאתם פורצים בזעקות שבר בנוסח "אבל מה תלבשי עם התכשיט הזה??" אני אענה לכם כבר עכשיו - עם ג'ינס וגופית סבא שחורה או ניוד, עם שמלה שחורה קטנה או גדולה ואלוהים יודע עם מה עוד. אני אוהבת להפתיע בתכשיטים מיוחדים, וזהו ללא ספק Statement Piece.

עוד אחת מהתמונות החיוורות בהן ממש חסר לי ליספטיק.

והנה תמונת יחצ של הענק (החלטתי שזה שם ראוי) מדף הפייסבוק של תמרה, כדי שתבינו את מלוא הפוטנציאל שלו.

מרגע שהגעתי הביתה ישבתי על הספה וליטפתי אותו, עד שהגיעה השעה בה הייתי חייבת לעזוב אותו, לפנות את המדיח, לתלות כביסה, לשתול ולזרוע על הגג, לעשות אמבטיה ולהכין ארוחת ערב, אבל אוטוטו, אוכל להניח את המקלדת ולחזור לסלון שם הוא מחכה לי מול הטלוויזיה וכולו רכות וחיות מלחכות עשב ואז, או אז, אהיה מאושרת.