בשבת, נסענו, חבורת הבראנץ' הקבועה, למכירת קולאז' שארגנה קרן שביט בכפר הס. אני כבר רגילה לאירועים היפהפים של קרן, או כך לפחות חשבתי, אבל מה שציפה לנו שם היה מעל ומעבר.תמונה שווה אלף מילים, אז הנה 6000 מילה. יש לי מילים נוספות לומר, אבל הן ראויות לרשומה נפרדת.
מבט מהכניסה - היו שם כמויות אדירות של אנשים, אבל לשמחתנו, בזמן שישבנו
בבית הקפה המאולתר הלכו רבים הביתה ואז יכולנו להסתובב בניחותא יחסית
(ככל שאפשר עם תינוקת בחבורה ובחום אימים).
אני לובשת - שמלה של עידית (החנות נסגרה לפני כמה שנים),
נעליים של נייקי, שרשרת מאסוס ותינוקת וורודה.
אני בודקת את ביצועי הלפטופ של אמנון התופר, מפשוט.
 |
| עדין אצל אמנון התופר - תיק בית, ארנק מצלמה וגולדסטאר מבד. |
שאבי שיק, מהסוג שאמא היתה אוהבת.
ובדרך חזרה למכונית, מצאנו מקור החסידה, שלא ראיתי כבר שנים, וסביונים!
זה היה תענוג כביר עבורי, לנשום אויר עשיר בניחוחות פרחי הדרים, להסתובב בין השדות ולראות את הבתים היפים שבכפר. אני תוהה אם הייתי רוצה לגור במקום כזה. מחד, פרחים מחיים אותי וככל שיש יותר מהם בסביבתי, אני שמחה יותר. מאידך, אני חוששת שמגורים במקום כזה ישעממו ויתסכלו אותי. אולי זה מקום להזדקן בו? אני לא יודעת, אבל ללא כל ספק בכוונתי להשקיע בכך מחשבה.
שמחתי לפגוש אותך שם :-)
השבמחקהשמלה מקסימה עלייך!
השבמחקאני עד היום מכה על חטא שבזמנו לא היה לי האומץ לקנות את האדומה, ולקחתי את השחורה במקום.
היא חמודה בסך הכל, אבל אין לה שמץ מהנוכחות של זו.
תודה רחלי :0)
השבמחקותודה לך אשתו של! כמה חבל שעידית סגרה את החנות. מענין איפה היא היום..