באתי מדדתי צילמתי

ביום שישי התעוררתי מוקדם - קצת לפני אחת בצהרים! מיד התקשרתי לחברתי א' ואמרתי לה - את ואני מותק, את ואני! אמרה, יאללה למה לא וכך היה.

נסענו לקניון שרונים שם היה לי ענין קטן לסדר - רציתי להחליף את אחת השמלות שקניתי בדורותי פרקינס, כי אני לא לובשת אותה. אבל משום מה חשבתי שקניתי אותה לפני חודש ומשהו בעוד שלמעשה קניתי אותה בינואר, שנאמר - אופסי. אז להחליף אותה לא יכולתי (למרות שסיוון, מנהלת החנות הנעימה אמרה שתבדוק עם שירות הלקוחות אם יש מה לעשות ותחזור אליי) אבל בכל אופן רציתי לראות מה חדש. גם א' חשקה באיזה ג'ינס להפיס את רוחה המיוסרת כמעה, אז העמסנו בגדים והתחלנו למדוד. 

היתרון בחנות, כפי שציינה מוכרת חביבה, הוא שלא רק שיש להם מגוון בגדים במידה 48 אלא שאלה אותם הבגדים שקיימים גם במידה 38, כך שהלקוחה השמנמנה לא צריכה להרגיש כמו יצור מוזר כלשהו שיצרו עבורו במיוחד קו נפרד שיספק את צרכיו. פה את סתם לקוחה, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצות לא?

אוקיי, כשאני חושבת על זה לא רשמתי לי את מחירי הבגדים שמדדתי פה. זה די מחוכם מצידי.. מצד שני לא זכור לי שהיה פה פריט אחד שעלה יותר מ-450 ש"ח (אני אראה לכם איזו שמלונת היתה הכי קרובה למחיר הזה). רובם עלו פלוס מינוס 300 ש"ח. אגב - יש מכנסים עד מידה 48 כולל ג'ינסים מסוגים שונים.

שמלת פרפרים שחורה - מדגישה מותן צרה אבל בעלת מחשוף עמוק מדי (אפשר לעשות תפר קטן ולסגור). לטעמי היא היתה צרה מדי למטה, ציפיתי שתתרחב יותר.

חולצת משבצות - נעימה להפליא ושזורה בחוט ניצנוצאז' עדין אבל ממש לא הסגנון שלי.

שמלונת עם רקמת ניצנוצאז' ואבנים - היא זו שעלתה יותר מ-400 ש"ח ואחת מהשתיים שהכי אהבתי בחנות. הצבע קליל ויפה ואני מתה מתה מתה על אבנים כאלה.

חולצה לבנה עם צווארון תחרה - לא מתאימה לסגנון שלי אבל היא רכה ונעימה להפליא ומי שתקנה אותה תהנה ממנה לבטח.

טוניקה לבנה עם צווארון אבנים וניצנוצאז' - כמה שאהבתי אותה! היא מחמיאה להפליא בחזה (מדדתי מידה 18, ה-20 היתה גדולה עליי) והצווארון יפה ומנצנץ כל כך. לא קניתי אותה מהסיבה המצערת שאני לא צריכה אותה בי-כלל וחבל כי היא נהדרת בעייני.

שמלה קיצית עם צווארון אבנים וניצנוצאז' - מגיעה טיפונת מעל הברך והבד קליל ונעים. הבעיה שלי היא שהצווארון סגור מדי לחזה גדול והבד, כיפי ככל שיהיה, ממש לא בסגנון שלי. אבל שוב - היא תהיה מעולה למישהי שאינה אני.

בסוף א' הסתפקה בחולצה ואני לא קניתי כלום, כי לא התאהבתי בשום דבר. כלומר, אהבתי מאד את הלבנה והתכלכלה אבל ממש אין לי צורך בהן וזו תהיה קניה שאני אתחרט עליה אחר כך, אז חבל. אולי אני אחזור אליהן בהזדמנות אחרת, עם תקציב בגדים גדול יותר. אגב, אל תשימו לב לשיער שלי בתמונות האלה, הוא מלא מוס קשה כזה ולא הצלחתי לעשות איתו שום דבר מועיל, פשוט כלום, אז ויתרתי.

אחר כך, הלכנו לחפש מזון לאכילה, ובדרך למדרגות נתקלנו בחנות של שופרא. יאמי יאמי, מה אומר לכם. הם התחילו לקבל דגמי קיץ ויש להם מכירות סוף עונה מצוינות על דגמי חורף שנשארו. לראייה, א' קנתה מגפי עור מרהיבות וסקסיות להדהים (לא אופציה בשבילי, כי היא הולכת עם עקבים גבוהים ואני ממש לא) ואני מדדתי את הנעלים החמודות האלה של Irregular Choice.

אני חייבת לציין את המוכר המגניב, צוריאל, שלא רק שהיה חברמן רציני, גם שכנע אותי לא לקנות את הנעלים הטורקיזיות שכל כך אהבתי, בגלל שלא הייתי בטוחה אם הן טובות או קטנות והוא לא ראה טעם לקנות נעלים שלא יהיו נוחות לי. שתרים יד מי שאי פעם שמעה משהו כזה ממוכר בחנות נעלים. לי זו היתה הפעם הראשונה ואני ממש מעריכה את זה.

בסוף קניתי מגפונים שלא אראה לכם כרגע, אבל כשתראו אותם תבינו למה א' שקלה להפסיק את חברותנו שם ומיד (שמרנית שכזו!). את שני זוגות המגפיים קנינו ב-50% פלוס 7% הנחת חברת מועדון שלי. שווה.

לסיום, הנה תצוגת אופנה של חברה אוסטרלית בשם City Chic המייצרת בגדים במידות 14-22. הסיבה שאני משתפת אתכם בוידאו הזה, היא לא הבגדים היפים (מרובם לא התלהבתי, עליי להודות) אלא המגוון וההתייחסות לאישה המלאה כל.. אישה. יש שמלות קצרות וארוכות ויש ידים חשופות ומכוסות ובאופן כללי - אין הבדל גדול בין הבגדים שלהם לבגדי אופנת רחוב רגילים של חברות אחרות. בקרוב אצלנו, אפשר רק לקוות.