לפני שבוע החלטתי ששערי ארוך מדי (ולראיה, אני כל הזמן הולכת עם סיכה כדי שלא יכנס לי לעין), מסתדר פחות טוב מפעם וששיער השיבה שלי מבצבץ ביצבוצים. מה השעה אמרתי לעצמי, ומיד עניתי שהשעה לקבוע תור לניסים. אז קבעתי ובאתי והחלטנו להתפרע הפעם. התוצאה זכתה לתיאור אמא היתה מתה על זה ואבא היה מת מזה. להלן התמונות -
וכאילו זה לא מספיק, לבשתי היום לעבודה את הסוודר החתולי שלי! ועל כן קרא לי האוכמנית פנקיסטול. הי, לפחות לא קראה לי פנקיסטולה.
אני לובשת
חולצת פסים מגאפ
קרדיגן ממוד קלות
ג'ינס ממרקס אנד ספנסר
מגפונים מגזית
שרשרת מאיביי
צילום - קרן בן יעקב סלע
חתלתולה ירקרקה :)
השבמחקכל הכבוד על האומץ, המעוף ושאר הרוח.
אוקיי, הנסים הזה יודע לחתוך. ולחשוב שעד לפני חודשיים גרתי מטר וחצי ממנו (מה שבטח עשה אותנו שכנות לשעבר!) ולא עלה על דעתי ששום ספר מחוץ לאסכולת תומרשף יכול להיות מגניב.
השבמחקהשאלה היא כמה זמן לוקח לך לסדר את הקונסטרוקציה הזאת בבוקר וכמה חומרים זה דורש?
אני דוקא לא גרה קרוב אליו, יותר דרומה :)
השבמחקבתספורת הקודמת לא היה לי חומר ולכן לפעמים התקשיתי יותר (למרות שהיא היתה יפהפיה). הפעם קניתי סוף סוף את הווקס סיבים שהוא משתמש בו עליי וזה עושה לי חיים קלים יותר. אבל התספורת הזו קשה בהרבה לסידור מהקודמת וקצת מלבנית מדי לטעמי.
אני מתלבטת אם לחזור אליו לתיקון, או להיות סבלנית ולתת לה לגדול קצת במקום.