פינוק לקוראים - ספרי החדש "מי זו גניה?" בפרסום ראשון

מי זו גניה?

בעמק אחד בין גבעות והרים

היה כפר נחמד של נשים וגברים

בכפר היו רפת, מרכול ורופא

בית ספר, קולנוע וגם בית קפה

הגברים של הכפר עבדו בשדה

חלקם גם בעיר (למשל הרופא)

קשה לעבוד אדמה, זה ידוע

כל שעות החמה כל ימות השבוע

כולם את כולם בכפר מצוין מכירים

בכל הבתים ואת כל הדיירים

בבית אדום גרה האלמנה נוגה

מלמדת נשים וילדות סטפס ויוגה

בקצה רחוב רבין גרים שמול ומיטל

עם בנם אביתר ובתם חמוטל

לידם הרופא הקשיש, דר' דב

הוא יילד בשנותיו כל אישה ברחוב

ליד בית הספר גרה אירה עם חייש

היא אופה לקפה עוגות קרם וגם שיש.

בקפה נוהגות לבקר הנשים

לבלות קצת ביחד על צמד קישים

יום אחד, בקפה על כוס מים וקיש

נושא חדש לשיחה את החבר'ה הרעיש

ראיתם? שמעתם? מישהו הרגיש?

מי שכרה את הבית ליד קצה הכביש?

אישה די שמנה עם בגדים משונים

שגרה לבד שם, עם סוס ושפנים

כל בוקר יוצאת ונוסעת לעיר

שמעתם? ראיתם? אולי מישהו מכיר?

זו גניה! צעק דויד

קראתי בשלט

תלוי שמה שלט

עם השם, על הדלת

מי זו גניה? דרשו כולם אז לדעת

אישה מוזרה, היא נראית משוגעת

מה, היא גרה לבד? לא אוהבת גברים?

ראיתי שיש לה בתי שחי שעירים

מה עשינו שמגיע לנו שתגור לידינו?

צריך להרחיק ממנה את ילדינו

שלא תכניס להם לראש רעיונות מטופשים
בטח בלילה היא מארחת נשים

החליטו החברה ללכת לבית

לדפוק על הדלת ולבדוק מי זו גניה

פתחה גניה ת'דלת וכולה הפתעה

כל הכפר פה בדלת? מי מת? מה קרה?

אמרו לה את לא מתאימה לכפר

לכי לעיר, או סעי לברלין

נשים כמוך? לא פה בשכונה

עם בית שחי שעיר וכזאתי שמנה

את מעוררת תסיסה

אנשים מדברים

אנחנו לא רוצים פה

ילדים שעירים

אמרה להם גניה, בשלווה ובנחת

מה שמתאים לכם או לא מענין לי ת'תחת

סגרה את הדלת בפני כל הכפר

ובזה סיפורנו כמעט ונגמר.

בכפר די קטן בין שדות וכבישים

חיה ביחד חבורת אנשים

שמה לעשות, לא אוהבת נשים

לא פלא, בינינו, ששמו "כפר טפשים"

מוקדש באהבה לעדיגי, שכתבה את הטור הזה