השקת קולקצית החורף של הגרה

אתמול (כפי שמרמזת הכותרת) הייתי בהשקת קולקציית החורף של הגרה. על ההשקה עצמה לא ארחיב פה (אקצר ואומר שהזמינו שולחן לעשרים איש בארומה, אבל אני והבלוגרית השמנה השניה שהוזמנה היינו שמנות מכדי לשבת לידו, כך שבמשך המצגת ישבנו על כסאות בצד וראינו את האחרות אוכלות ארוחת בוקר. לא יכולתי לדמיין סיטואציה אירונית יותר גם אם הייתי מנסה) אבל מן הראוי להתייחס לבגדים. בפרט מאחר והגרה מתיימרים לייצר עד מידה 54 (למרות שאני לא ראיתי כזו בחנות) ומוסיפים שבקרוב תתווסף מידה 56.

ובכן, הגרה טוענים שהם פונים לקהל בשל, מתוחכם ואינטילגנטי. אני לא מסכימה עם הטענה הזו, אלא אם כן בשל משמעו עייף. מה שכן, הם מייצרים הכל הארץ ואם מחפשים מספיק בנחישות, ניתן למצוא אצלם בגדים שאפילו אני, השמנאצית, מוכנה לצרף לארוני. הגרה ממשיכים לעצב בגדים בסגנון של הגר אלמביק, האם המיתולוגית שלהם שהיום מעצבת לאלמביקה. אבל הגר מומחית בדיוק בגזרה בעוד שהבעיות המרכזיות של הגרה, מבחינתי, היא שהם מבינים פחות את קימורי גוף האישה ותמיד הולכים רחוק מדי.

התלונה העיקרית ששומעים מהשופטים בפרויקט מסלול (האמריקאי, כמובן) היא Edit edit edit. המעצב אמור לשפוך את מה שיש לו על הנייר ועל בובת הדיגום, ואז להתחיל לערוך ולהשאיר רק את מה שמדויק עבור הדגם ועבור הלובשת. בהגרה לא שמעו על זה, ולכן בכל אחד מהדגמים שכן מצאו חן בעיני היתה בעיה שיכלה להפתר אם היו חושבים פשוט ומדויק יותר (כמו עיטורים מבד שקוף שלא מתאימים לנשים מלאות שלובשות חזיה, עיטורי בד מיושנים ועוד).

קחו לדוגמה את העליונית האדומה הזו שמדדתי. מה למען הטריפל שם אמורה אישה בת 37 לעשות עם כפתור הפלסטיק הענקי הזה באמצע הבטן? זה כל כך ליצני וחסר טעם.

ובמבט מאחור - כריות הכתפיים הופכות את החלק העליון הרחב גם כך שלי לעוד יותר קופסתי. נישט גוט. בנוסף, הם מקפידים על פלטת הצבעים הקלאסית לשמנות (שחור, לבן, אדום, כחול, סגול, כחול) וזה תמיד מעצבן אותי.

גם השמלה שמדדתי, ובסוף בחרתי לקחת לי, בעייתית. בחלק התחתון יש כיווצים בצדדים (למה? אל תשאלו אותי) והם גורמים לבד לרצד במידה כמעט אפילפטית (אז אם אני באה לקראתכם בשמלה הזו, הקפידו להסתכל לי בעינים ולא למטה). יכלו לפתור את זה בקלות אם היו מגדילים את הרווחים בין הפסים בתחתית השמלה, או מרחיבים אותם קצת למטה.באלמביקה, זה לא היה קורה.

בעיה רצינית נוספת היא שבעוד שאת החולצות, העליוניות והשמלות מדדתי במידה 2-4 (תלוי בגזרה) מתוך 5, המכנסים לא נסגרו עלי במידות 4-5. מאחר ואני לובשת מידה 48 במותן ו-50 בירכיים, איך ימצאו נשים במידה 54 מכנסים בחנות? יתכן שהם התכוונו למכנסי הטריקו עם הגומי במותן שהם מוכרים, אבל המכנסים האלה בעיני ליצניות (שוב) ולא מתאימות לאישה בוגרת שלא יושבת בבית מול הטלויזיה (ומול הטלויזיה אפשר ללבוש מכנסים חמים וזולים יותר).

לסיכום - להגרה יש מה להציע לשמנמנות הבוגרות בחבורה. אם הן אוהבות בגדים סולידיים, הן ימצאו כאלה בקלות. אם הן אוהבות דברים מיוחדים יותר, יש גם כאלה אם מחטטים ומודדים מספיק. המידות בפועל לוקות בחסר והמחירים גבוהים מדי, ביחס לאיכות התפירה והמוצר, אבל נראה שתמיד יש איזה מבצע שהופך את העסק לכדאי יותר. ללא ספק, מדובר על אלטרנטיבה שפויה למשמין לי ודומיו, שם על כל מכנס מתנוסס דרקון תחרה וניטים. פה, לפחות, העסק רגוע ונקי. לעת עתה, מקומם ברשימת החנויות המומלצות שלי מובטח מאחר והם לכל הפחות, פרקטיים.

ציון בסולם שרונה -

את כל התמונות ברשומה צילמה אודליה ממן