מתקדמים

שולם עליכם, השמחים בשמחת תורה. כיף חלכום? אני בסדר, תודה ששאלתם. 

היום החלטתי שאני לא רואה טלוויזיה עד ששולחן העבודה שלי לא מסודר. אם השיטות הרגילות לא עובדות, נתנהג עם עצמי כמו הילדה שאני. מסתבר שהבהלה מכך שלא אבלה את הערב עם ביסלי מול הטלוויזיה הזיזה אצלי משהו שלא זז כבר שבוע שלם ואכן סידרתי סוף סוף את השולחן. חסכתי לכם את צילום ה"לפני" כי זה פשוט נראה כמו ערימה גדולה של דברים ערומים.

אז נכון, יש עוד 20 ארגזים במחסן שמחכים להגיע, ונכון שחסר לי עוד ארון, ונכון שיש עוד ארגזון עם חומרי מלאכת יד בסלון שצריך לסדר ונכון שהזזתי ערימה של ניירת לשולחן במטבח לפני שצילמתי אבל זה יותר טוב מקודם אז חלאס להתלונן. שנתחיל בסיור? נתחיל.

תמונה כללית - מה יש לנו? יש לנו ארון מאיקאה שלא יספיק לחצי מחומרי מלאכת היד והציור שלי אבל לא חושבים על זה עכשיו כי זה מלחיץ, כוננית עץ שאני סוחבת איתי מאז השכירות הראשונה שלי בגיל 21 (והיא הרהיט היחיד שהבאתי איתי מהדירה הקודמת. כל השאר הלך לתרומות או למכירה או לפח), שולחן באורך שני מטרים מאיקאה, שחציו מיוחד למחשב וחציו השני לאמנות כך שלא אצטרך להזיז דברים בכל פעם שאני רוצה לעשות משהו חדש, כסא זמני שהוא חלק מפינת האוכל + שישה כסאות שקניתי במיי הום פייג' ובלגן.

למרות שהכל זמני בשלב זה (שלא לומר, בכלל ותמיד) יש פינת אמא קטנה בה הנחתי אגרטל שלה עם זר ענפי דובדבן מוארים ולא שהיא סידרה לפני שנים ונורא אהבה ובומזי יושב על כסא קטן שהיא מצאה ברחוב וצבעה וקישטה בציורים קטנים ויפים.

החלונות שבקיר הגבס שבין הסלון לפינת העבודה מכניסים אור שמאפשר לצייר ולעשות מלאכת יד בכיף, כשאין שעון חורף (חרררר). אתמול ארגנתי בחנות הפרחים החביבה עליי שלישית אמנון ותמרים שמתאימה בול לחלונית. מקלדת Bluetooth לאייפד עלתה גרושים באיביי והדבקתי עליה מדבקות מקלדת עבריות מחנות כלי הכתיבה שליד המשרד.

אמרתי לכם שבלגן וזה? מאחורה מתחבאים שואב אבק ואורגן שטרם מצאו מקום

מתחת למוניטור ולרמקולים (הם בצורת כלב עם צעיף פרווה נחמד, גיסתי הביאה לי אותם מתנה מסן פיטרסבורג שם קר מאד לכלבים. למעשה, שורר שם קור כלבים. גיח!) שוכן לבטח צבון. או אולי זה התאום שלו כבון? קשה לדעת. צבון מבוגר לפחות כמוני, אולי יותר אני לא בטוחה, ובגלל שהוא מגנטי וצריך לאכול הרבה ארגנתי לו מגש מאפים. באמא שלי, שיש לי את המחקים האלה כבר שנים ורק עכשיו פתחתי אותם. פאטת.

את המנורות קנינו בחנות קטנה ברחוב הרצל בתל אביב, שם יושבים שני חבר'ה והופכים כל מיני דברים שהם מוצאים או מביאים להם למנורות. בחרתי שתי מנורות קטנות בצורת פרחים. הן דומות אבל לא זהות, כי יש לי קטע עם אסימטריה.

לעת עתה, נראה לי שזהו. נגמרו התירוצים ואני צריכה לגמור את הקפה שלי, להניח את המקלדת ולהתקדם עם הארגזון אם אני רוצה שירשו לי לראות טלויזיה היום. אבל לפני זה, תמונה קטנה של המטבח שסידרנו ביום שישי (אותו דבר כמו חדר העבודה, גם פה יגיעו עוד דברים שנמצאים כעת במחסן ורק אלוהים יודע איפה אכניס אותם) ועוד משהו.

ועוד משהו - זוכרים שסיפרתי לכם על סדנת הקפקייקים של רחלי וכולכם הזלתם ריר ורציתם גם? אז רחלי סוגרת עכשיו סדנה ל-26.10.12 ויש עוד שני מקומות פנויים. אני ממליצה בחום להרשם, מה גם שרחלי הורידה את המחיר מ-250₪ ל-200₪ באופן זמני ולכו תדעו מתי הוא יעלה שוב. מנסיוני, יהיה לכם טעים וגם כיף וזה שילוב מעולה לכל הדיעות. פרטים נוספים תמצאו פה. ועכשיו מתוקים שלי, ביי.

רגע לא! שכחתי עוד משהו. זוכרים איך דיברתי על קניות שהן לא בדיוק אלא בערך, ועל התחושה הרעה שזה עושה לי בבטן? ובכן, זה בדיוק המקרה עם הספה שקניתי. זה הרהיט הגדול הראשון שקניתי לדירה, ובגלל שהייתי לחוצה על התקציב ובכלל (לקח לי כמה ימים להרגע ולהנות מתהליך הקניות, בהתחלה הייתי פקעת עצבים) עשיתי טעות וקניתי את הספה הראשונה שראיתי שהתאימה לצרכים שלי - לפי מידות והרצון להלין עליה אורחים שבאים ללילה, כי אין לי מקום לחדר אורחים או לאחסן מזרן עודף. אז קניתי אותה ומיד כשהיא הגיעה הבנתי שזה לא זה ולא ידעתי מה לעשות. הספה הוזמנה במיוחד ולכן תארתי לעצמי שהחנות לא תסכים לקחת אותה בחזרה, וחשבתי שאני תקועה איתה וזהו. אחרי יומיים החלטתי לשים אותה ביד 2 בתקווה למכור אותה ולמצוא ספה אחרת. כתבתי על זה בפייסבוק ותוך יממה פנו אליי המוני אנשים שרצו לקנות אותה, במחיר של כ-600₪ מתחת למחיר ששילמתי עליה. בעוד יומיים שלושה היא הולכת מפה, ואני כבר קניתי לי ספה חדשה ומשגעת במטרו, שם קניתי את הכורסה וההדום שלי. סוף טוב הכל טוב והלקח הוא - יש טעויות שאפשר לתקן, גם אם לא תמיד באופן מושלם. יאללה, ארגזון!