אני אוהבת תכשיטים בולטים המכריזים "אני פה" (לכי תמצאי תרגום הולם ל"Statement Jewelry" - תכשיטי הצהרה? תצהירים? תכשיטים עם אמירה? תכשיביצים מפלדה? מה??). אני מאמינה שתכשיטים מסוג זה מתאימים מאד לנשים גדולות. ראשית הם מדגישים את מה שאת רוצה להדגיש ומסייעים ביצירת אשליות שונות ומשונות (רוצה צוואר ארוך? לכי עם שיער אסוף גבוה ועגילים שלא נגמרים, רוצה למשוך את תשומת הלב מהבטן הבולטת שלך? ענדי שרשרת עם תליון כבירים הממוקם כמה סנטימטרים גבוה ממנה וכולי). פרט לכך, תכשיטים כאלה (כמו שגיסתי אמרה לי פעם "הלוואי שהיו לי ביצים ללכת עם שרשרת כמו שלך") מראים לעולם שאת לא מתביישת בעצמך, ובעולם הדבילי הזה, כדאי שתבהירי לכולם שאת אולי שמנה אבל את גם אישה בעלת נוכחות ועוצמה.
רב האנשים יודעים שקשה למצוא בגדים שווים במידות גדולות. מעטים יותר יודעים שקשה מאד למצוא מגפיים שמתאימים לנשים שמנות (הם פשוט לא נסגרים על השוק) ורק שמנות של ממש יודעות שבלתי אפשרי כמעט למצוא טבעות וצמידים שיעלו עלינו.
לי יש צמיד אחד בדיוק, וגם הוא כזה שנפתח מאחור, וגם זה במזל כי הוא מספיק גדול כך שהפרק ידי לא נחבל בתוכו. מצד שני, הוא כל כך כבד שאני כמעט לא הולכת איתו. יותר בוהה בו בחמדה מדי פעם. לרב כשאני יוצאת איתו מהבית, הוא נכנס לתיק מיד כשאני מתניעה את הרכב, כי לא נעים לנהוג איתו. מסכן.
יש לי כמה טבעות שקניתי במהלך השנים, אבל אני לא הולכת איתן כי חלקן קטנות עליי וחלקן פשוט לא נוחות. יש לי טבעת אחת שהוזמנה במידה לא סטנדרטית בה. שטרן, וחיכיתי שלושה חודשים עד שסיימו להכין אותה במיוחד בשבילי בברזיל הרחוקה, ולכן אני נאמנה לה. פעם בשנה אני לוקחת אותה לסניף בו קניתי אותה, שם ממרקים אותה ומחזירים לה את המרקם המחוספס (אני לא אוהבת זהב מבריק) ואז היא חוזרת לזרועותיי השמנמנות ושתינו שמחות עד מאד. ככה הם בשטרן, נותנים שירות של מלכים גם ללקוחות (כמוני) שקונים את המוצרים הכי זולים שלהם.
אבל אני לא רוצה צמידים מחו"ל או טבעות מזהב. אני רוצה להתבדר, כמו חברותיי הרזות, בצמידים ב-30 ש"ח וטבעות מהשוק שקונים היום וזורקים מחר. בכל פעם שאני נכנסת לסניף של Accessorize אני מסתכלת בעינים כלות על הצמידים החמודים בכל הצבעים שתלויים שם, ומתפללת ליום שבו אחד מהם יעבור את אצבעות הנקניקיה שלי.
ועכשיו, ביני לבינכם, מישהו יכול להסביר לי למה (פרט למחיר השערורייתי) לא מגיע לי לענוד את הטבעת המטריפה הזו של ג'ון הארדי, על קשקשיה המוזהבים וסוסיה השובבים?
האמת היא שגם כשהייתי רזה בעשרים קילו, היו לי אצבעות נקניקיה. ירשתי אותן מאבא שלי (אצבעות נקניקיה ושברולט קוואליר הוא השאיר לי. נו שוין) אבל זה שהגנים שלי פועלים לרעתי לא מסביר למה יצרניות התכשיטים אינן מעוניינות לבזוז את ארנקי הצנוע. או אולי דווקא כן? כי שרשרת גדולה עולה הרבה יותר מטבעת ממוצעת. בכל מקרה, באתי לכאן כדי לזעוק את שוועתן של השמנות באשר הן וכך אעשה. מוכנים? הנה זה בא:
לא פיירי.
רב האנשים יודעים שקשה למצוא בגדים שווים במידות גדולות. מעטים יותר יודעים שקשה מאד למצוא מגפיים שמתאימים לנשים שמנות (הם פשוט לא נסגרים על השוק) ורק שמנות של ממש יודעות שבלתי אפשרי כמעט למצוא טבעות וצמידים שיעלו עלינו.
לי יש צמיד אחד בדיוק, וגם הוא כזה שנפתח מאחור, וגם זה במזל כי הוא מספיק גדול כך שהפרק ידי לא נחבל בתוכו. מצד שני, הוא כל כך כבד שאני כמעט לא הולכת איתו. יותר בוהה בו בחמדה מדי פעם. לרב כשאני יוצאת איתו מהבית, הוא נכנס לתיק מיד כשאני מתניעה את הרכב, כי לא נעים לנהוג איתו. מסכן.
יש לי כמה טבעות שקניתי במהלך השנים, אבל אני לא הולכת איתן כי חלקן קטנות עליי וחלקן פשוט לא נוחות. יש לי טבעת אחת שהוזמנה במידה לא סטנדרטית בה. שטרן, וחיכיתי שלושה חודשים עד שסיימו להכין אותה במיוחד בשבילי בברזיל הרחוקה, ולכן אני נאמנה לה. פעם בשנה אני לוקחת אותה לסניף בו קניתי אותה, שם ממרקים אותה ומחזירים לה את המרקם המחוספס (אני לא אוהבת זהב מבריק) ואז היא חוזרת לזרועותיי השמנמנות ושתינו שמחות עד מאד. ככה הם בשטרן, נותנים שירות של מלכים גם ללקוחות (כמוני) שקונים את המוצרים הכי זולים שלהם.
אבל אני לא רוצה צמידים מחו"ל או טבעות מזהב. אני רוצה להתבדר, כמו חברותיי הרזות, בצמידים ב-30 ש"ח וטבעות מהשוק שקונים היום וזורקים מחר. בכל פעם שאני נכנסת לסניף של Accessorize אני מסתכלת בעינים כלות על הצמידים החמודים בכל הצבעים שתלויים שם, ומתפללת ליום שבו אחד מהם יעבור את אצבעות הנקניקיה שלי.
ועכשיו, ביני לבינכם, מישהו יכול להסביר לי למה (פרט למחיר השערורייתי) לא מגיע לי לענוד את הטבעת המטריפה הזו של ג'ון הארדי, על קשקשיה המוזהבים וסוסיה השובבים?
האמת היא שגם כשהייתי רזה בעשרים קילו, היו לי אצבעות נקניקיה. ירשתי אותן מאבא שלי (אצבעות נקניקיה ושברולט קוואליר הוא השאיר לי. נו שוין) אבל זה שהגנים שלי פועלים לרעתי לא מסביר למה יצרניות התכשיטים אינן מעוניינות לבזוז את ארנקי הצנוע. או אולי דווקא כן? כי שרשרת גדולה עולה הרבה יותר מטבעת ממוצעת. בכל מקרה, באתי לכאן כדי לזעוק את שוועתן של השמנות באשר הן וכך אעשה. מוכנים? הנה זה בא:
לא פיירי.
הרשומה פורסמה בפורטל Onlife פה.
אני יכולה ״לנחם״ אותך שגם אני לא יכולה לרכוש צמידים קשיחים. הם פשוט לא עוברים את כף היד הגדולה שלי. אני יכולה לענוד(צמיד עונדים?) רק את אלה שנמתחים או בעלי סוגר. וזה לא קשור למשקל...
השבמחקאז את מנסה לומר לי בעדינות, שאבא אשם בהכל עם הגנים שלו? האמת שאני די מופתעת..
השבמחקהי שרונה,
השבמחקכבחורה אהמ, מלאה, בעצמי, אני יכולה להגיד לך שאין שום בעיה לקחת את הטבעות האהובות עליך לצורף ופשוט להגדיל אותן בכמה מידות שצריך. הגדלה של מידה עולה באזור ה- 35 ש"ח לזהב רגיל (כלומר- לא לבן) ואם הצורף יודע מה הוא עושה- התוצאה יוצאת סופר טבעית ונהדרת. מנסיון ;)