אתמול קראתי להפתעתי, שיהודית שרון, בעלת בית הקפה ההונגרי בגן העיר בתל אביב נפטרה בשנה שעברה ובית הקפה נסגר.
יש לי זכרונות רבים מבית הקפה הזה. סבתי ז"ל היתה לוקחת אותי לשם מדי פעם לעוגה (והיו לה עוגות נהדרות - גם יפות וגם טעימות). היתה לה תצוגת עוגות באורך כמה מטרים והבחירה היתה תמיד קשה כל כך. הייתי גם הולכת לשם עם בנזוגי דאז אחרי שהשתחררנו מהצבא, לאכול מרק דובדבנים עם קצפת. ומדי פעם, הייתי פוגשת שם חברה אחת, קסומה ומטורפת, ויחד היינו אוכלות מנת כבירים של גולש פטריות עם בצקיות מושלמות קטנות. בפעם הראשונה שהזמנתי את המנה התבלבלתי בין שמפיניון וקרפיון, וחברתי צחקה עליי. ואז כתבתי את השיר הזה.
בוצריים מוקפצים עם אהובתי
איך יכולת?! היא שואלת אותי
עינה האחת בוהה בי בעוד השנייה פוזלת
קלות לכיוון המלצר החיוור הנע בחוסר
מנוחה במקומו
"אני אחזור.."
איך אפשר לבלבל בין דג ופיטריה?!
היא שואלת אותי
צודקת אפרודיטה, אומר לה.
משהו כאן לוקה בחסר
שוב תפיסת העולם המעוותת שלך, היא
מוסיפה ואומרת
עובדי אלילים לא אוכלים דגים?
אני אוחז בידה הרכה ושואל
"לא בתל אביב, טיפש"
בוצריים מוקפצים עם אהובתי
איך יכולת?! היא שואלת אותי
עינה האחת בוהה בי בעוד השנייה פוזלת
קלות לכיוון המלצר החיוור הנע בחוסר
מנוחה במקומו
"אני אחזור.."
איך אפשר לבלבל בין דג ופיטריה?!
היא שואלת אותי
צודקת אפרודיטה, אומר לה.
משהו כאן לוקה בחסר
שוב תפיסת העולם המעוותת שלך, היא
מוסיפה ואומרת
עובדי אלילים לא אוכלים דגים?
אני אוחז בידה הרכה ושואל
"לא בתל אביב, טיפש"
הצילום מפה
גם לי יש המון זיכרונות משם. אמא שלי היתה מבלה שם המון עם אחותה לפני שהיא התחילה לעבוד, כשהלכנו לאורתודנט שלי (המרפאה שלו נמצאת ברחוב הסמוך) תמיד חנינו בגן העיר ואז הלכנו לשתות קפה ולאכול כדורי שוקולד אצל יהודית, וכשהייתי אמא צעירה ומשועממת הייתי הולכת לשם עם הבן שלי (שהיה קטן מכדי להביע העדפה למקום יותר מותאם לתינוקות, וגם היה מוקסם מהמזרקה) ועם גיליון של ווג או אל ואוכלת המון מרק פטריות.
השבמחק-חדוה
כמה עצוב...
השבמחקהאמת שפעם אחת נכנסתי לשם, הלכתי לאורכה של הויטרינה של העוגות והייתי כל כך מבולבלת ולא החלטית שבסוף יצאתי בידיים ובבטן ריקה, ומיובשת מרוב הריר שהזלתי בדרך.
ועכשיו כבר לא תהיה הזדמנות נוספת :-(
בית הקפה כבר נסגר או עומד בפני סגירה?
אם תתגעגעי מאד אני כיוהל להכין לך עוגות הונגריות טעימות א-לה-ענבל.
כיוהל = יכולה
השבמחקאיך הכל התבלבל לי עד כדי כך, רק אללה יודע.
נסגר לפני שנה, מסתבר. נו מור מרק דובדבנים פור מי. שוין - ממילא זה מלא בשמנת והורג אותי מכאבים.
השבמחקזה היה מקום מקסים, חדווה. מריח משנות התשעים מחד ושנות הארבעים מאידך.
השבמחקהמממ. מרק הדובדבנים שלהם היה כה טעים! כה הצטערתי לשמוע שהמקום נסגר...
השבמחקברגע שיהיו דובדבנים, אני זוממת לנסות גרסה משלי. אבל זה בטח לא יהיה תחליף הולם.
אני מניחה שזה לא כך כך מסובך לביצוע, זאת רק השמנת שהופכת אותו למחוץ לתחום עבורי. כל כך חבל, הוא היה נפלא! ים ארגמני של דובדנים עם הר קצפת, יאמי.
השבמחק