חברות וחברים, השבוע הזה דרדר אותי לתהומות מהם טרם הגחתי וגרוע מכך, אני מוסיפה להידרדר וגם יש לי תמונות שמוכיחות את זה. אז אין כוח לחשוב או לכתוב או לעשות משהו שדורש אייקיו מסוג כלשהו ובדיוק בשביל זה אלוהים המציא את מצלמת הסלולרי.
תמונה = 1000 מילים
12 * תמונה = 12000 מילים
12 * תמונה = 12000 מילים
הכי עצוב זה שכשבאתי לתייג את הרשומה, גיליתי שכבר יש לי תגית מלחמה בבלוג מהמלחמה הקודמת. אבל החלטתי לנסות להעלות חיוך קטן על פניכם בכל מקרה.
נקודת הפתיחה של השבוע דווקא נראתה מבטיחה. לבשתי חולצת ינשופים ישנה מנקסט והייתי מרוצה מעצמי.
חולצה מנקסט, ג'ינס מנקסט, כפכפים של ג'ייסון וו למליסה
הלכתי לאירוע סלפי בביקיני של גאלה רחמילביץ' למרות שהעדפתי להישאר בבית לראות מונדיאל, כי אחיות חייבות לתמוך האחת בשניה.
ביקיני מליאה לונדון
שיחקתי קצת טניס.
מכנצאית של ליין בריינט, נעלי טניס של סטלה מקרטני לאדידס
מאוחר יותר החלפתי את הלק לאחד שיתאים לתיק הקיצי שלי.
תיק של דיאן פון פירטסנבורג, לק של מארק ג'ייקובס, כפכפים ישנים מגאפ
ותכלס גם למקרר.
ולעוגת הפטרוזיליה שהכנתי ממתכון של בצק אלים.
בשלב זה העסק התחיל להדרדר.
החמאס זרק עליי טילים!
ניסיתי לעודד רוחי עם שרשר אצבעונית.
חולצה של גולברי, שרשרת של N2 ללה נריד (ישנה)
אבל זה רק החמיר את המצב.
לפני עשרים דקות בערך היה פה בום בלי אזעקה!
חולצה של טליה
לפעמים אני רוצה הביתה לאמא שלי. אבל אז אני נזכרת שאני אמא שלי עכשיו ושעליי לטפל בי טוב. אחרי הכל, אני הבוס.
שמרו על עצמכם גם אתם ולחיי ימים טובים יותר במהרה.
איך יצאה עוגת הפטרוזיליה?
השבמחקלפני האפיה התערובת היתה נפלאה ממש (חיסלתי כמה כפות טובות). אחרי האפיה הטעם התמתן ונהיה טיפה עמום. חברה אומרת שהיה חסר גרידת לימון. אולי זה באמת מה שהיה מקפיץ את זה. סה"כ נחמד מאד והזיגוג היה מעולה.
השבמחקדווקא מהפוסטים שהעלית עד כה לפייסבוק התרשמתי שאת במצב שפיר ושהמלחמה לא הצליחה לדכדך אותך.
השבמחקאגב, יכול להיות שצעדת באחד מבקרי השבוע (שישי לדעתי.. אבל אני לא סגורה על זה) ליד גן העיר? חשבתי שראיתי אותך, אבל לא הייתי משוכנעת.
אני מדוכדכת מאד, אבל אני מקפידה לא לעסוק בשום ענין מדיני או פוליטי בהקשר של הבלוג.
השבמחקמממ לא זכור לי שהייתי שם מאז שבוע הספר, וזה היה בערב. אולי יש לי כפילה?