עדכוני בית

כפי שכתבתי כבר, יצאתי מהקולאז' סייל עם שלוש קניות ביתיות.

ראשית קניתי פמוטים ומפה מצמד מעצבות  בשם סילקה וסולרן. המוצרים שלהן משלבים את הסגנונות הדני וההודי, שילוב שיוצר שילוב נדיר בעיני של פשטות מחד ועושר בצבעים וטקסטורות מאידך. תראו כמה שמנמנים הפמוטים וכמה יפה המפה. היא גם מתאימה לשטיח הלילונאום במטבח שלי. מענין שככל שיש יותר צבעים בבית, כך צריך להיות יותר מדויק בבחירת הצבעים שמכניסים (חשבתי שבשלב כלשהו זה יהפוך ל"הכל הולך").

לאוסף הפוגי נעימיות שלי הוספתי את הדודה הפרחונית הזו, שמתאימה לספל שאמא שלי אהבה במיוחד.

מה שהפך את המטבח שלי לעוד יותר בְּנוּתִי מקודם, שזה די בְּנוּתִי. זו תערובת של פריטים ישנים וחדשים משלושה דורות נשים במשפחה.

פלישת הפוגי נעים, אגב, התפשטה עד חדר השינה שם נמצאת מנורת קריאה אחת שפוגי עיצבה. שטיח הכוכבים, כמו חברו מהצד השני, מהחנות של הביתה.

ואם כבר הגענו לחדר השינה, התפנינו לפני זמן מה למלאכת תלית התמונות, שמחכות כבר חודשים ארוכים, רק כדי לגלות שהקיר בחדר השינה עשוי מקריפטונייט ובקושי אפשר לנעוץ בו מסמרים. מהר מאד התייאשתי ולכן נתלו בינתים רק ארבע התמונות האלה.

על הנופך הבלוגרי בחדר השינה ממונה מתלה הבגדים הזה מאיקאה, עליו העמסתי כל מה שלא נכנס לארון (שם איזור התליה מצומצם מדי). כידוע, חדר שינה של בלוגרית בלי טוטו אינו חדר שינה של בלוגרית.

אין ספק שמה שחסר לי בבית זה מקדחה טובה. בלי מקדחה לא יתלו תמונות, בלי מקדחה לא אתקן את דלת ארון המטבח המעצבנת שהחליטה שהגיע הזמן לקרוס ובלי מקדחה לא אצליח להפסיק להזמין חברים עם מקדחות בתמורה לכל המאפים שיש לי בבית. מסקנה, מי שרוצה מאפים שתקנה מקדחה.