בשבת בלילה היו לנו כרטיסים לדיבוק בתאטרון גשר. לבשתי מה שתכננתי ללבוש (חצאית, חולצה קצרה לבנה מכופתרת ומעליה טישרט שחור ארוך שרוולים) והתארגנתי לצאת אבל החברה שהתארחה אצלי באותו זמן ותכננתי להקפיץ הביתה בדרך לתאטרון אמרה לי את נראית כאילו התחפשת, את לא יכולה ללכת ככה. התבאסתי נורא, כי רציתי ללבוש את החצאית החדשה, אבל החלטתי לציית ולהחליף בגדים.
אז העפתי את החולצה הלבנה ואת החצאית הארוכה ולבשתי את מכנסי הניצנוצאז' החדשים שלי במקום. אבל אז גיליתי שאין לי נעלים שמתאימות למכנסים האלה, שתכננתי ללבוש כשחם יותר עם כפכפים שחורים. בסוף נעלתי את הגורילות כי הן שחורות ויצאתי מהבית מבואסת רצח אבל עם אפס זמן להחליף שוב בגדים.
תלבושת גרועה לדיבוק טייק 1
מכנסים של Monif C
חולצה וגופיה מנקסט
נעלים של אדידס
עגילים מרזילי
למה תלבושת גרועה (וכתוצאה מכך, למה מבואסת)? כי המכנסים האלה צריכים חולצה עם מחשוף עמוק ומחמיא יותר, וככל הנראה, לבנה ונעלים שהן או כפכפים שחורים או נעלי עקב שחורות. הגורילות קיצרו לי את הרגלים וניפחו את המכנסים וגרמו לי להראות וגרוע מזה, להרגיש כמו ליצן. ולא רציתי להראות כמו ליצן, רציתי להיות יפה.
מאחר ואלוהים אוהב אותי יפה ולא אוהב אותי ליצן, נסענו לתאטרון ביפו, חיפשנו חניה כארבעים דקות, לא מצאנו חניה בשום מקום ופספסנו את ההצגה. עצרתי את האוטו בצד הכביש, בכיתי קצת מעצבים ותסכול, ואז נסענו למסיבה הקבועה של החבר'ה שם עודדו אותי בסיפורים מצחיקים וחיבוקים.
ביום ראשון התקשרתי לגשר לספר להם שלא ראינו את ההצגה כי לא היתה חניה ולהתחנן להנחה על זוג כרטיסים נוסף. לשמחתי הרבה הודיעו לי, עוד לפני שפתחתי בשלב התחנונים, שמאחר ולא אספנו את הכרטיסים אפשר לבוא להצגה בתאריך אחר על בסיס מקום פנוי. וכך בבוקר יום רביעי התקשרתי לשאול אם יש מקומות וקיבלתי שני כרטיסים לשורה 19 בלי להוסיף שקל על מה שכבר שילמנו.
מה שמוביל אותנו לתלבושת לדיבוק, טייק 2
אני לובשת
חצאית של קרמה קומה
חולצה מגאפ
גרביונים ומעיל עור מאסוס *
שרשרת מרזילי (ישנה מאד)
מגפים איטלקיות כלשהן (ישנות)
הפעם היה הרבה יותר טוב, למרות שלא לבשתי את החצאית המקורית (החולצה הרלבנטית בכביסה המלוכלכת) אבל בהחלט הרגשתי יפה ונחמדת. כשהגעתי לקופה לקחת את הכרטיסים פגשתי אישה שמכרה שני כרטיסים בשורה 6 באמצע במחיר מגוחך. החלטנו לקנות ממנה את הכרטיסים וכך ראינו את ההצגה מהמקום הכי טוב באולם. ההצגה היתה מצוינת (אפרת בן צור שחקנית אדירה) ובסופה היתה שיחה עם השחקנים והמחזאי (לא ידענו שמתוכננת שיחה כזו) ממנה נהנינו מאד.
* לקחתי את המעיל לסיבוב אחרון לפני שיימכר במכירה הביתית שלנו ביום שישי.
מה אנו למדים מפרשיית הדיבוק אתם שואלים, ילדים? ובכן, לא שאסור להפר נדרים כי אז מסתבכים, כפי שאמר איש זקן מוזר שדיבר הרבה יותר מדי בשיחה עם השחקנים אחרי ההצגה, אלא שכשמתלבשים פיכס ומרגישים כמו ליצן אלוהים (היקום, ווטאבר) מתיחס אלינו בהתאם וכשמתלבשים כמו אישה שנחמד לה עם איך שהיא נראית אלוהים (וישנו, מה שלא יהיה) מחייך לעצמו ואומר חמודה זאתי, נפרגן לה הערב בילוי מפניק. אז השתדלו להתלבש כמו אנשים שכיף להם עם מי שהם ויהיה לכם הרבה יותר כיף.
ובנימה אופטימית זו, אסיים.
זאת אחת ההופעות היותר מקסימות שלך. את נראית נפלא, והמגפיים מאד מחמיאים!
השבמחקהשאלה אם זו חולצה מכופתרת קצרה
השבמחק