יום שני, 20 במאי 2013

שנות השישים העליזות


השבוע הוזמנתי למסיבה בסגנון שנות השישים. האורחים התבקשו להתלבש בהתאם וכך מצאתי את עצמי מתקשטת בהתאם לאחת התקופות המאוסות עלי בהיסטוריה של האופנה. המטריד בכל העסק הוא שהיתה לי תלבושת מתאימה פיקס בארון שכללה אך ורק פריטים שאני לובשת ביום יום. נישט גוט!


העמסתי איילינר שחור (של Nars), מסקרה לריסים עליונים (Armani Eyes to Kill) ותחתונים (של קליניק), עפרון עינים שחור (של בובי בראון) וסומק סגלגל (סקויה של Mac) וגרבתי את המשקפים החדשים שלי, שנראו הולמים.



אני לובשת
ג'ינס מ-Next
חולצה מזארה
שרשרת של מרני ל-H&M
כפכפים מגאפ
טבעות - אחת מאנתרופולוג'י ואחת של אמא
קישוט פרחוני לשיער של Chapeau Claudette מלונדון


אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה התבאסתי כשהתברר שרק אני וכלת המסיבה התלבשנו בהתאם לנושא? נו שוין, העיקר שנהנינו. לשנה הבאה במסיבה בנושא ירושלים הבירה! 

8 תגובות:

  1. הסיקסטיז? מאוסות? איך אפשר? בכל מקרה את נראית מקסים ככה.

    הייתי מוותרת על התיחום התחתון בעיניים, שלדעתי מקטין אותן, והולכת על אייליינר אימתני הרבה יותר. ואולי מוסיפה גם נקודת חן מזויפת ושיער מנופח. אוחח.. אני מתה על הסיקסטיז.

    תתחדשי על המשקפיים היפים. הם הזכירו לי את הזוג המגניב הזה שראיתי בכתבה בוואלה: http://msc.wcdn.co.il/archive/1501247-34.png
    (הוא מאלדו ובמחיר שווה לכל נפש)

    השבמחק
  2. תודה :)

    את לא מתארת לך כמה ניפחתי את השיער וכמה ספריי השפרצתי עליו. איכשהו לא ממש רואים את זה.. מהמשקפים אני מאד נהנית!

    השבמחק
  3. נונה, את נראית פיצוץ. אני לא מבינה כלום בהתאמת בגדים, כמו שאת יודעת, אבל התלבושת הזו נראית עליך מצויין מספיק כדי לגרום לי לרצות לצייר אותך לובשת אותה ולעשות מזה פוסטר מגניב. אחלה אחלה, כן ירבו.

    השבמחק
  4. לסבתא שלי היו ממש משקפיים כאלו, אי שם בשנות השישים כשהייתה צעירה ויפה :)

    השבמחק
  5. הא איה, לאן נעלמת?? בדיוק אמרתי בשבת שלא שמעתי ממך חודשים רבים. התגעגעתי.

    באמת מרג׳ורי? המחיר שלהם הולך ונהיה שערורייתי יותר מרגע לרגע :-)

    השבמחק
  6. היי שרונה!
    אפשר לדעת מאיפה הכורסא המהממת שלך וכמה היא עלתה?
    תודה:)

    השבמחק
  7. בטח מעין! היא ממטרו ביפו (גם הספה שלי משם) ועלתה עם ההדום בערך 3500₪

    השבמחק
  8. אני לא נעלמתי בכלל - אני קוראת כל רשומה שלך (יברכו אלי האינטרנט את פידלי) והבלוג שלי מתעדכן פעם-פעמיים בשבוע (אם כי אני מודה שרישומים של חרקים ודיווחי שחלות הם לא בדיוק חומר קריאה שמושך קהל). בקיצור, אני חיה וקיימת, ובין אם את יודעת את זה או לא, אני קוראת ואתך בדבקות ובהנאה. מיף.

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים